תאריך הטיול | July 2015 |
---|---|
משך הטיול | 6 ימים |
עונה מומלצת | יולי |
אנחנו זוג נשוי בני 30 שחיפשנו יעד קרוב וזול לחודשי הקיץ כדי לטרק בטבע, להנות מחופים ,ולטעום מהתרבות והמנהגים של העם, במשך שלושה שבועות. בולגריה נבחרה כיעד למסע!
נעזרנו הרבה בסיפורי דרך של גולשים, וגם בספר בעברית "בולגריה" (מדריך Eyewitness, העולם), שעזר לנו בעיקר לגבי מקומות לינה ושיחון בולגרי.
חשוב לדעת, הבולגרים מאוד נחמדים ושמחים לעזור בכל מה שהם יכולים לתיירים. הבולגרים המבוגרים לא יודעים אנגלית בכלל (תקשורת מומלצת היא רוסית או סימני גוף), ורוב הצעירים יודעים אנגלית טובה. בהרבה מקומות עזר לנו להראות את שם המקום בבולגרית או מה שאנחנו צריכים על פתק שנכתב עליו בבולגרית, כדי שלא יהיו אי הבנות (למשל, פעם הגענו לכפר בעל שם דומה אך לא זהה, צ'רנומוריץ במקום סינמוריץ).
בטיולים בהרים בעיקר פגשנו בולגרים מקומיים מטיילים, וממש מעט תיירים זרים או ישראלים.
השהות מאוד זולה, ישנם הוסטלים/בקתות ברמה בסיסית ויש גם ברמה של מלון.
הנופים עוצרי נשימה, הטבע בשיא עוצמתו- הרים, יערות, מפלים, נחלים, מערות והמון אגמים. הסימונים מאוד טובים וברורים, ואפשר להתמצא בקלות באמצעות מפות שבילים.
המסלול שלנו היה: סופיה- הרי רילה- הרי פירין- פלובדיב- הים השחור- הרי רודופי- סופיה. 20 ימים בסה"כ.
בטרקים בהרים החלטנו לא להסחב עם שני התיקים הגדולים, אלא להשאיר אותם בבקתה הראשונה ולעשות מסלול מעגלי עם תיקים קטנים.
מבחינתנו הhigh light של הטיול היה הטרקים בהרים רילה ופירין- ועליהם אפרט בסיפור דרך. מאוד רצינו לטרק גם בהרי רודופי, וסיפרו לנו שהסימונים שם לא ברורים וחובה לטייל עם מדריך (מכיוון שלא היה מדריך פנוי, והיינו קצרים בזמן, לצערנו לא התאפשר. את המידע לגבי הטרק ברודופי קיבלנו בקניון המפלים בסמוליאן, במרכז המבקרים בשמורה). אבל עשינו טיולי יום קצרים ברודופי (קניון המפלים, מערת גרון השטן, מערת יגודינה). מומלץ לטייל ברודופי באמצעות רכב, אנחנו התניידנו בתחבורה ציבורית וטרמפים (דורש יותר זמן וסבלנות..)
נחתנו בטרמינל בסופיה, ובדלפק קבלה בשדה התעופה הזמנו מונית מחברת OK הצהובה- הנסיעה עלתה 8 יורו (15 לבות). הגענו להוסטל מוסטל Hostel Mostel במרכז העיר (חדר לזוג עולה 60 לבות כולל ארוחת בוקר, ארוחת ערב, אינטרנט וכו'). הוסטל מגניב וצעיר באוירה טובה. העובדים בהוסטל מדברים אנגלית טובה ונותנים המון מידע בעיקר לגבי סופיה. עשינו סיור רגלי חינמי בעיר במסגרת Free sofia tour, סיור של כשעתיים וחצי בנקודות ציון חשובות בעיר, מדריך דובר אנגלית מסביר על ההיסטוריה, התרבות ואנקדוטות נחמדות.
משם המשכנו לסידורים: המרת כספים, קניית sim מקומי לנייד לאינטרנט ושיחות. בהמלצת עובדי ההוסטל, לקחנו את הרכבת החשמלית הנקראת Tramp לחנות הטיולים OUTSIDER שם קנינו גזיה ומפות להרי רילה ופירין וקיבלנו הסברים לגבי המסלולים המומלצים בהרים.
נסענו לתחנה המרכזית של האוטובוסים בסופיה ומשם לקחנו אוטובוס לדופניצה Dupnitsa. הנסיעה לקחה כמעט שעתיים ועלתה 6 לבות לאדם.
ירדנו בתחנה המרכזית בדופניצה ולקחנו אוטובוס לכפר ספרבה בניה Separeva Banya. הנסיעה ארכה 25 דקות ועלתה 1.6 לבות לאדם.
ירדנו במרכז הכפר ב-Center (אין שם תחנה מרכזית..) וחיפשנו טרמפ ליעד הבא פנישיסטה Panishista (אין תחבורה ציבורית לשם). מקומי לקח אותנו תמורת 5 לבות לאדם. עלינו ברכב במעלה ההר, בתוך היער אל מרכז המבקרים. בניין חדש ומרשים וקיבלנו הרבה מידע לגבי כל המסלולים האפשריים בשמורת רילה. יש גם דגם של ההרים שממחיש את הטופוגרפיה.
משם במרחק של כ-5 ק"מ ישנה הבקתה שצמודה לרכבל- פיונרסקה Pionerska. תפסנו טרמפ בחינם אל הבקתה. הבקתה שופצה ממש לאחרונה, יותר מ15 חדרים, ברמה של מלון בוטיק (נקי, מים חמים וכו'), מסעדה קטנה . 18 לבות לאדם.
בבקתת פיונרסקה , השארנו את התיקים הגדולים, ועלינו ברגל בעליה קטנה בכביש ומיד הגענו לרכבל (chair lift). הרכבל עולה 10 לבות לאדם, צריך לשבת עם התיקים מקדימה על הברכיים, עליה יפה ביער של כ20 דקות.
מיד ליד הרכבל יש את הבקתה של רילסקי עזרא (Rilski Ezera). אנחנו אכלנו ארוחת בוקר טובה לזוג ב12 לבות.
התחלנו את המסלול האדום שמטפס על ההר ומשקיף על האגמים והמשכנו למסלולים: ירוק-צהוב, ירוק-אדום, ואז ירוק בלבד. הגענו לבקתת איוון ואזוב (Ivan vazov) אחרי כ-4 שעות.
הבעלים של הבקתה נחמדים מאוד, יודעים אנגלית טובה (וכמה מילים בעברית). ישנו בחדר זוגי מחוץ לבקתה, בבונגלו פרטי, ושילמנו 15 לבות לאדם (לא כולל ארוחת בוקר).
אין חשמל בבונגלו (אבל יש אור יום עד 21:00), יש שירותי בול פגיעה ואין מקלחת. יש ארוחות מצויינות במחירים סבירים.
מכיוון שהגענו לבקתה מוקדם (ב14:00) החלטנו לעשות מסלול קצר נוסף שהמליץ לנו בעל הבקתה. טיפוס על ההר שנמצא מערבית לבקתה במסלול שלא נמצא במפת השבילים. מסלול ברור, מקסים ומומלץ. מכאן יש אופציה לרדת למנזר רילה, להעביר את הלילה ובבוקר להמשיך באוטובוס לדופניצה או סופיה- אנחנו לא בחרנו באופציה הזאת. בחרנו לעשות מסלול מעגלי ולחזור לנקודת ההתחלה של הרכבל.
אחרי ארוחת בוקר מטוגנת (לחם מטוגן וספינג') התחלנו לטפס על ההר במסלול הכחול- הר אוטו-וישקי Otovishki (פסגה של 2969 מטר). היום התחיל יפה אבל מהר מאוד ההר התכסה בערפל כבד. לאחר ההגעה לפסגה התחלנו לרדת במסלול הכחול (המסלול מתעקל קצת שמאלה) ואז נתקלנו בגוש שלג/קרח באמצע המסלול. חששנו שגם הסימונים מכוסים בשלג ולכן חזרנו על עקבותינו לפסגה וחצינו את הרכס עד שהגענו להצטלבות 4 השבילים (כחול, אדום, ירוק, וירוק-צהוב). חזרנו באותה הדרך שבה הגענו יום קודם לכן. הערפל היה כבד מאוד אבל הסימונים מאוד ברורים. לא ניתן היה לראות אגמים או נוף כלשהו. למרות זאת, המוני בולגרים הגיעו לטייל בפארק.. חזרנו לבקתת פיונרסקה pionerska ברכבל.
התחלנו לצעוד מבקתת פיונרסקה עם תיק קטן ומים (את התיקים הגדולים השארנו בבקתה). צעדנו על כביש אספלט שמוביל לבקתת זלני פרסלב Zeleni preslap ומשם על השביל הצהוב-אדום ואל הירוק. שביל מקסים ממש בתוך היער, מישורי ונחמד ואז יש עליה לבקתת סקקביצה Skakavitsa (לקח לנו שעה ו-45 דקות). אכלנו ארוחת בוקר טיפוסית במסעדה בבקתה והלכנו למפל. מסלול מקסים, נחל ומפל יפה. לקח לנו 45 דקות בהלוך וכ-20 בחזור לבקתת סקקביצה.
הלכנו ברגל חזרה לאסוף את התיקים הגדולים מבקתת פיונרסקה ומצאנו טרמפ שהוריד אותנו את תחתית ההר , אל הכפר ספרבה בניה Separeva banya.
משם אוטובוס לדופניצה, משם אוטובוס לBolo-ev-grad ומשם אוטובוס לBansko. בסה"כ לקח כשעתיים וחצי נסיעה. הלכנו ברגל למרכז העיר העתיקה בבנסקו ומצאנו הוסטל מצוין ברחוב: neofit rilski no. 1, עם שלט בשם: HOUSE YULEVI. לבעל המקום קוראים kotse. הם לא דוברים אנגלית אבל ממש נחמדים. עלה 30 לבות לחדר זוגי, ברמה של מלון (מיטה טובה, מקלחת ושירותים חדשים, מים חמים, מטבחון משותף).
בבנסקו יש turist information במרכז העיר העתיקה, שיכול לספק מפות ומידע.
את התיקים הגדולים השארנו בהוסטל בבנסקו. בעל ההוסטל לקח אותנו ברכבו אל הרכבל תמורת 40 לבות (מבנסקו דרך הכפר דוברינישטה ואז במעלה ההר). הרכבל עלה 8 לבות לאדם ולקח כ-30 דקות עם החלפת רכבל קצרה באמצע.
התחלנו את המסלול הצהוב-ירוק עד לאגם הגדול והמקסים POPOVO. לאחר מכן עלינו ימינה בשביל הכחול לעבר הפס המוביל לבקתת טבנו עזרא. לקראת סוף העליה נתקלנו בקרחון באמצע המסלול שעולה בשיפוע. מכיוון שלא היינו ערוכים לטיפוס על שלג, טיפסנו למעלה באופן מאוד תלול. מהפס כבר רואים את הבקתה צמודה לאגם.
תנאי הלינה בבקתה בסיסיים מאוד: דורמס של 20 מזרונים בעליית גג (יש הרבה שמיכות צמר אך ללא מצעים). שירותים בול פגיעה מרוחקים, אין מקלחת. האוכל בסיסי וקצת יותר יקר ממה שהיינו רגילים לשלם (אבל כמובן עדיין זול). כשאנחנו היינו היתה גם קבוצה גדולה של תלמידים בקייטנת טיולים. לא הזמנו מקום מראש באף אחת מהבקתות ותמיד היה מקום, אבל כדאי להתקשר מראש להזמין. הלינה עלתה 15 לבות לאדם.
בחנו לפצל את ההליכה לויחרן ליומיים במקום יום אחד מאוד ארוך. ההליכה היתה בין 3 ל-4 שעות נטו, הליכה קלה במישור ובירידה.
התחלנו את המסלול האדום בעליה קטנה עד להצטלבות עם הכחול שלקח אותנו ימינה ולמטה את הערוץ. שוב נתקלנו בשלג באמצע המסלול אבל הפעם היה פשוט לחצות אותו כיוון שהיה מישורי (משיחו שהיו לנו עם מטיילים בולגרים, השלג בהרים נמס לחלוטין בסוף חודש יולי).
כשהגענו להצטלבות עם המסלול הצהוב החלטנו לפנות אליו ימינה לאגם הגדול, מכיוון שידענו שמדובר ביום הליכה קצר ויש לנו זמן. היה ממש שווה! הגענו לאגם הגדול, שנקרא כך גם בבולגרית Golemo ezera. האגם היה מקסים, והיה לנו אותו לעצמנו. חיים גם נכנס לטבילה במים הקרים. עצרנו להפסקה של שעה וחזרנו במסלול הצהוב אל ההצטלבות עם המסלול הכחול-צהוב ומכאן הדרך ישרה, מישורית, בעמק יפיפה צמוד לנחל. נכנסים להליכה קצרה בתוך היער. לפני ההגעה לבקתה יש פיצול שבילים עם שלטים ברורים לבקתת ויחרן (מכאן ההליכה לבקתת דמיאניצה היא 10 דקות).
בקתת דמיאניצה demyanitsa היא בקתה גדולה (מסעדה וחדר אוכל גדולים), שירותים אמיתיים ומקלחת מים חמים. העלות היא 12 לבות לאדם בחדר זוגי (ויש מצעים נקיים שעוברים כביסה במכונת כביסה פרימיטיבית בנחל).
החלטנו לעשות עוד מסלול קצר אחרי הצהרים בצמוד לבקתה. עלינו במעלה הנחל, בצמוד לו, מסלול קצת תלול בתוך היער ולאחר 30 דקות הגענו למישור. עקבנו אחר הסימון הירוק ואחרי כ10 דקות הגענו לאגם. אגם גדול ומקסים, אבל היו המון יתושים אז החלטנו לחזור חזרה למטה לבקתה. אח"כ הסתבר לנו שזהו קיצור דרך למסלול הירוק של מחר.
עלינו בקיצור דרך שאינו מסומן במפה, אך מאוד ברור (מה שעשינו אתמול אחה"צ). עולים בעליה בצמוד לנחל עד שמגיעים למישור ומתחברים למסלול הירוק. מכאן המסלול הוא בעיקר עליה עד שמגיעים לרכס ומכל כיוון רואים אגמים מקסימים. משם ישנה ירידה לאגמים נוספים, להצטלבות עם המסלול הירוק-אדום עד לבקתת ויחרן. המסלול לקח לנו 4 וחצי שעות הליכה נטו.
כאן יש את האופציה לישון בבקתה ויחרן ולמחרת לטפס על הר ויחרן.
אנחנו היינו במצב פיזי תשוש אז החלטנו לתפוס את המיניבוס מהבקתה אל בנסקו (היה בשעה 15:00), ואופציה נוספת היא לתפוס טרמפ לבנסקו.
כאן הסתיים שלב הטרקים במסלול. מכאן המשכנו ברכבת ציורית בפס צר לפלובדיב, משם לבורגאס כדי להגיע לכפר בשם סינמוריץ (ממוקם דרומי בים השחור וקרוב לגבול עם טורקיה), לחופים בתוליים ויפים, חזרה לפלובדיב, ואז לרודופי: לסמוליאן וטריגרד וחזרה לסופיה, לטיפוס על הר ויטושה ולטיסה הביתה.
כולם הזהירו אותנו שקשה לטייל בהרי רודופי ללא רכב ואכן התחבורה הציבורית לא תדירה באיזור הזה (למשל מהכפר trigrad יש אוטובוס אחד ביום לDevin). ונעזרנו בטרמפים כדי להתנייד.
במידה ויש לכם עוד שאלות אל תהססו לפנות!
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם