5 ימי הליכה בהרי הרילה + רפטינג + שלושה ימים ברכס פירין.

הקדמה

אז אנחנו 6 חבר'ה שסיימו מכינה והחלטנו שלפני הגיוס נעשה איזה טרק נחמד במדינה זולה.
לאחר חיפושים לטיסות זולות, בולגריה נבחרה ליעד כי גם השהות בה זולה.
התחלנו לעשות קצת שיעורי בית ומצאנו את סיפר הדרך Dan Halperin (אני שם את הקישור בתחילת הפרק הבא) המסלול נראה כאחד שיתאים לנו מבחינת זמנים ורמת קושי והחלטנו שנלך על זה.
בגלל שאנחנו דתיים נאלצנו לסחוב כמויות גדולות מאוד של אוכל וכלי בישול, דבר שהפך את המסלול להרבה יותר מאתגר. מי שמעדיף לאכול בבקתות זה יקל מאוד, אפשר גם בבקתות לקחת כריך לטייק אווי ולאכול במסלול וזה פוטר אותך לגמרי מסחיבת כלי בישול.
בנוסף המסלול מתאים לכך שאם נוחתים בראשון ונוסעים לבקתה הראשונה באותו היום, אז אפשר להגיע כבר בשישי בצהריים לעיר ולעשות שבת בסופיה או בכל מקום אחר...
לגבי הבקתות - כדאי להזמין מראש מקום, אנחנו פנינו אליהם שלושה שבועות לפני דרך אפליקציית Viber ושריינו מקום. כדי למצוא את המספרים פשוט לכתוב את שם הבקתה בגוגל.
בתכלס היה מקום ולא היה חובה להזמין אבל ברור שעדיף מראש כי אין לדעת...
לי בסיפור אין את כמות העליות וזה אבל זה מופיע בסיפור דרך של דן.

קישור לסיפור דרך

כל הטרק נבנה לפי זה, מומלץ להעזר בסיפור שלהם, אנחנו הוספנו פה כל מיני דברים שגם כדאי לעשות.

https://www.sipurderech.co.il/...

קצת הכנה מראש

בגלל שמדובר בטרק בין בקתות ולא בין כפרים כמו בגאורגיה לדוגמא, אז היינו צריכים להתארגן יותר מסודר.
ניסינו לחשב כמה אוכל יספיק ל6 אנשים שאוכלים הרבה, וזה יצא שהיינו צריכים להביא המון אוכל וכלים.
אחרי קצת חישובים וסידור תיקים, הגענו למצב שכל אחד סוחב בערך 21 ק''ג בתיק!
זה המון והתיקים היו כבדים, אך באנו בגישה שככל שנתקדם המשקל ירד ויהיה יותר קל.
את הירקות והגז אמרנו שנקנה כשננחת, ונתארגן עם הנסיעות גם שם בלי משהו מראש.
לגבי מים, קראנו שיש מלא נחלים אז החלטנו שנראה במפה איפה יש נחל ושם נמלא את המים אז לא נסחב סתם עם המון מים.
במסלול עצמו יש כמעט כל יום עלייה מצטברת של 800 מטר ומעלה, וגם המון ירידות שוברות ברכיים. לא צריך כושר מטורף אבל זה כן מסלול קשה וכן דורש כושר בסיסי.
אנחנו כולנו מיועדים לקרבי והיה לנו קשה ורוב הימים הגענו בערך ב18, אבל עשינו עצירות ארוכות לאוכל וסחבנו המון משקל. כדאי כל יום לראות כמה זמן לקח כל דבר כדי שיהיה נוח להעריך את הזמנים של הימים הבאים בטרק.

יום ראשון - נחיתה והתארגנות לקראת הטרק - הגעה לzeleni preslap

הטיסה שלנו הייתה ב4:50 דרך חברת bulgaria airlines, בגלל שהיינו האחרונים בצ'ק אין קיבלנו שני מושבים בביזנס קלאס למרות ששילמנו על הפשוט, התחלה טובה!
נחתנו בשעה 7:30 בסופיה, ראינו שאין כלום בנמל תעופה שם ולקחנו את רכבת המטרו שנמצאת ממש ליד הטרמינל.
פשוט יוצאים מהטרמינל ולוקחים שמאלה, וזה שם. החלטנו לנסוע למרכז יחסית כדי להשלים ציוד, אז נסענו עד Serdica שלפי מה שהבנו זה מקום מרכזי, עלה 1.6 ל'.
במקום יש שדרה נחמדה עם בתי קפה וכל מיני חנויות.
החנויות מתחילות להפתח רק בסביבות 10-11, וביום ראשון הייתה אווירה של שבת ושלא פותחים המון חנויות. ישבנו קצת בסטאר באקס לנוח, ומשם המשכנו לדקטלון שהיה קילומטר משם.
היינו בדקטלון וקנינו גז, והייתה לנו כבר איזה שריטה מהארץ שנקנה גם כיסאות ושולחן כזה של דקטלון ונסחוב, מה שבהמשך התגלה כטעות מרה...
משם לקחנו עוד אוטובוס לתחנה מרכזית סופיה, עלה 1.6 ל'.
נעזרנו בגוגל מפס בשביל הנסיעות והיה סבבה לגמרי. מצאנו חנות לסים שהיה בלי שיחות אבל 15 gb ב15 ל'.
אחד המקומיים שם קלט שאנחנו תיירים ועזר לנו להבין איפה הרכבת, היה ממש נחמד ואז ביקש ממנו כסף על זה ואחרי שהבאנו לנו קצת כי הוא חפר הוא דפק לנו אצבע שלישית והלך משם כשהוא ממלמל משהו. לקחנו רכבת די מעפנה אבל מעניינת עד לdupnica, ברכבת כדאי לשבת ליד חלונות פתוחים כי חםםם, עלה 5.05 ל', הנסיעה לוקחת שעה וחצי.
הגענו לדופניצה, קנינו קצת אוכל שיהיה לנו לטרק, וניסינו להשיג מוניות. משימה קשה כי הם לא דוברים אנגלית בכלל, אבל אחרי רבע שעה של נסיונות הצלחנו.
עלה לנו לשתי מוניות שלקחו 6 אנשים, 80 ל', נסיעה של 30 דקות עד לzeleni perslap.
הגענו לבקתה ואחרי ויכוחים לא ברורים עם בעל הבית, הוא הסכים לנו להתארח אצלו במחיר של 20 ל' לאדם.
זאת הבקתה היחידה שלא הצלחנו להשיג בפלאפון וקיוינו שהיא תסכים לארח אותנו בלי תיאום.
בעל הבית היה משוגע קצת ולא הבין מילה באנגלית, היה שיכור כל הזמן ודיבר איתנו בולגרית כאילו אנחנו מבינים מה הוא אומר.
יאמר לזכותם שהם נתנו לנו להתשמש במטבח שלהם כדי להכין ארוחת ערב. בדירה היה מים חמים ושקעים.
בערך ב8 בערב הוא החליט לירות איזה 5 כדורים לתוך היער סתם ככה, איש משוגע...
היינו עייפים כי לא ישנו בלילה והלכנו לישון ב22:00.
התארגנו לקראת היום הבא, החלטנו שנוותר על הרכבל ונלך דרך המפלים על שבעת האגמים.

Zeleni Preslap - Ivan Vazov : יום 5\1 לטרק

קמנו בשבע, היינו עייפים אז קמנו שוב ב8, התארגנו לאט ויצאנו ב9.
הולכים על המסלול הראשי, אין לאן להתבלבל, הולכים ואז אחרי חצי שעה הליכה פונים ימינה לעלייה.
אחרי חצי שעה של טיפוס יש מפל ממש יפה בצד, שווה ללכת שנייה לשם כי המפל מדהים.
בגדול שעה וחצי אחרי הבקתה zeleni preslap מגיעים לsaskavitsa, לקחנו מהם צמחים לתה בתמורה ל2 ל', ישבנו שם לארוחת בוקר והמשכנו למפל.
ההליכה למפל היא 20 דקות והיא קצת הלוך חזור כזה, אז אנחנו החבאנו את התיקים בשיחים לפני הפיצול להמשך המסלול ועלינו הכי גבוה שהצלחנו במפל. שווה ממש, נכנסנו קצת למים וחזרנו לתיקים.
משם התחלנו עלייה קשה בטירוף דרך הבולדרים עם ניווטים דרך העצים, לקח לנו בערך שעתיים של עלייה קשה של 250 מטר.
אחר כך ממשיכים בעלייה טיפה יותר מתונה עד שמגיעים לחיבור עם השביל של שבעת האגמים, לנו לקח שעתיים. הדרך עצמה מלאה בפריחה ובשלוגיות.
עשינו ארוחת צהריים באגם ה"כליה" שהוא הראשון, ואז ממשיכים לעוד עלייה של 150 מטר לאגם השני "העין" הנוף מדהים לאורך כל הדרך.
משם יש שתי אפשרויות להגיע ל Ivan vazov -
א'- לפנות שמאלה בסימון ירוק אדום באגם ולעשות עלייה קצרה יחסית של 180 מטר, ואז לרדת בירידה מתונה עד לבקתה דרך בשביל הירוק.
ב'- לפנות ימינה לסימון הכחול ולעלות עלייה של 270 עד לדרך נוף ואז לרדת 400 מטר דוך עד לבקתה.
אנחנו בחרנו בשביל הכחול, אומנם העלייה קשה אבל הנוף מלמעלה מטורף ושווה עלייה.
אחר כך יש ירידה ארוכה ממה שחושבים עד לבקתה.
הבקתה עצמה עלתה 20 ל' לאדם, אין מקלחות או וויפיי או שקעים, אבל אפשר להזמין שם משהו לאכול למי שמעוניין.
בעל הבית בנצי הוא אחלה גבר והתיעצנו איתו לגבי המשך המסלול, מכיר המון מילים בעברית ונחמד ממש לדבר איתו.
הבקתה נחמדה עם אווירה טובה ותמיד יש עוד מטיילים, אנחנו ראינו עוד ארבעה ישראלים שם, נחמד מאוד בגדול והמיטות זה פשוט חדר עם 10 מיטות.
מומלץ מאוד לצאת בלילה אחרי שקיעת השמש (בערך 22:00) ולראות את הכוכבים, השמיים היו מלאים וזה היה מראה מרשים מאוד!

Ivan Vazov - Malyovitsa : יום 5\2 לטרק

קמנו ב8 והתארגנו ליציאה.
פותחים בעלייה בשביל הירוק של 300 מטר (שמי שבחר באפשרות א' אתמול ירד אותה) ועולים עד לפסגה, אפשר גם לפנות ימינה לשביל האדום אבל בכל מקרה יש עלייה אז כבר העדפנו לתפור אותה בפעם אחת ולעשות שם ארוחת בוקר למעלה.
אחלה אוויר ונוף סבבה, באמצע הגיע אלינו אפילו עדר סוסים וניסה לגרש אותנו ללא הצלחה.
סיימנו ארוחה והמשכנו על השביל האדום.
ממשיכים משם לכל מיני גבעות שנמצאות על האוכף אז יש ירידות ועליות ונוף מדהים.
לקראת תחילת העלייה לmalyovitsa שהיא העלייה הקשוחה של 200 מטר ראינו שאנחנו קצרים במים, אז הלכנו לאחת השלוגיות ולקחנו שלג והפשרנו אותו.
מיד כשסיימנו תפס אותנו גשם והיינו צריכים לטפס לפסגה בגשם...
עד שהגענו לפסגה הגשם פסק והנוף היה מדהים! יורדים משם בירידה מעצבנת קצת ומגיעים לשני אגמים יפים בטירוף, עשינו שם עצירה וכניסה למים והמשכנו אחר כך לירידה לכיוון הכפר malyovitsa.
הירידה עצמה ארוכה יותר ממה שהיא נראית במפה בגלל שהיא תלולה ושוברת את הברכיים, לא לחשוב שזה צמוד למרות שרואים את הבקתה מרחוק!
הירידה עצמה היא של 400 מטר ולנו היא לקחה שעה וחצי של הליכה בנחת.
הבקתה עצמה היא הכי שווה שתהיה בטיול, יש וויפיי, יש 3 מקלחות עם מים רותחים, יש שקעים ויש שירותים עם אסלה ולא בול פגיעה - חלום.
הלינה עצמה עולה 25 ל' לאדם, בעלי הבית לא משהו באנגלית אבל הבת שלו יודעת לדבר אז הצלחנו לסדר את השינה.
כשהגענו לוויפיי ראינו שמזג האוויר מראה שביום הבא יהיה גשום מאוד משעה 10 בבוקר, וביום חמישי נקי.
אז אחרי דיון ארוך והתייעצות עם מדריך טיולים מנוסה, החלטנו שנקום ב5 בבוקר באור ראשון ונצא מוקדם כדי שנספיק כמה שיותר באותו היום. השאיפה הייתה להגיע עד 10 (כ5 שעות הליכה) לבקתת מחסה למטיילים. יש שתי בקתות כאלה במסלול של מחר, וזה היה התוכנית החלופית אם יהיה באמת גשם כבד.
החלטנו להשאיר את כל המשקל העודף שהיה לנו בתיקים, כך שהתיקים ירדו מאזור ה21 ק''ג ל17 בערך, וויתרנו על הכסאות והשולחנות שקנינו במיטב כספנו ביום הראשון והצלחנו לסחוב עד לשם...
את כל האוכל השארנו לבקתה, אם מישהו מגיע ורואה שם 3 כסאות מתקפלים ושולחן של דקטלון, שיעריך את המאמץ שנעשה בשבילם!!!
סידרנו תיקים זריז והלכנו לישון בתקווה שלא יירד גשם ושנוכל ללכת בסבבה.

Malyovitsa - Ribni Ezera : יום 5\3 לטרק

קמנו ב5, השמיים היו עם קצת אור שמאפשר לראות ויצאנו לדרך ב5:30.
כמו שקראנו בסיפורי דרך, זה היום הקשוח ויש בו המון עליות כי חוצים שני רכסים.
פותחים בעלייה של 450 מטר, העליה היא ברובה דרך עצי אורן נמוכים ומעצבנים שיתקעו בכם הרבה וגם בתיקים הגדולים. היה מזל שהשארנו את הכסאות כי זה בחיים לא היה עובר שם בקלות...
העליה עצמה ארוכה וקשה אבל בבוקר זה יחסית קל כי נעים והגוף לא ער באמת.
אחרי שעתיים של עלייה מגיעים לאגם יפה מאוד שלידו יש גם בקתה למטיילים והיא מצוידת בכל מיני ציוד למטיילים.
במקום יש מיטות כך שאם מישהו רוצה לישון שם כדאי להגיע לשם מוקדם ביום קודם כדי לתפוס מקום, כי כשאנחנו הגענו לשם ראינו בערך 7 אנשים שישנו שם ותפסו את המקום...
אחרי ארוחת בוקר ואכזבה מכך שהאננס שסחבנו שלושה ימים בתיק במיוחד לארוחה עכשיו היה רקוב ,המשכנו בעלייה של עוד 150 מטר עד לפיק.
בדרך העננים התחילו להגיע והמצב היה נראה מאיים. בעלייה עצמה יש בחלק האחרון שלה 50 מטר לגובה בערך של טיפוס עם כבל מתכת להעזר בו. בגדול אנחנו בטוחים שהוא היה שם כי היה צוק מתחת אבל היינו בערפל כבד מאוד אז לא ראינו את הסכנה...
אחרי טיפוס נחמד ואתגרי מגיעים לפיק ומשם מתחילה ירידה נחמדה מאוד. למזלנו היה נראה שאין עננים כבדים באופק, ושמחנו שבחרנו לטייל למרות הסיכוי לגשם.
משם יש ירידה ארוכה עד לעמק שמפריד בין הרכס לבין הרכס השני שכבר יוצא מגבולות הרי הרילה.
אחרי שעה וחצי של ירידה בנחת יחסית אבל שעוברת קרוב לנחלים שמרטבים את הנעליים, הגענו לעמק לבקתת מחסה למטיילים שגם היא מצויידת ויש בה איזה ציוד שמי שנתקע צריך כולל אח להדליק אש. יש בעמק גם איזה בקתה של זקן משוגע שצועק על הכלבים שלו ומרביץ להם.
עשינו שם עצירה ארוכה של שעה והמשכנו לעבר העלייה השנייה שהיא של 550 מטר.
ה350 מטר הראשונים הם שוב בתוך עצי אורן מעצבנים, ואז זה קצת בולדרים עד למעלה.
יש מלמעלה נוף מדהים באוכף, נחנו קצת והחלטנו לאכול בפסגה ולא בסוף העלייה.
בתכלס הנוף מהפסגה לא יפה כמו הנוף שרואים מהאוכף בדרך אליו...
סיימנו לאכול ולנוח ויצאנו לירידה לכיוון Ribni ezera. הירידה עצמה לוקחת זמן וגם היא דרך אורנים מעצבנים. בגלל שיום לפני ירד גשם אז היה בוץ כל הדרך ונרטבו לנו הנעליים שוב. הדרך עצמה יותר ארוכה וגם אחרי שמסיימים את הירידה ששוברת את הברכיים, יש עוד עלייה של 70 מטר עד לבקתה עצמה.
הבקתה עצמה עלתה 30 ל' לאדם, יש במקום קליטה חלשה ויש מקלחת אחת שהיא לא משהו אבל עם מים חמים ויש קצת שקעים גם.
הנוף מהבקתה יפה מאוד לעבר אחד מהאגמים מסביב לבקתה.
הכנו אוכל והלכנו לישון מוקדם כי החלטנו שגם מחר נקום מוקדם כי ראינו שלוקח לנו יותר זמן ללכת ממה שחשבנו שייקח.
בגדול היה לנו יום בלי טיפת גשם למרות התחזית, ככה שזה היה מזל מאוד גדול, זה סיכון שלדעתנו היה שווה לקחת אבל צריך כמובן לחשוב על זה טיפה ולבדוק מזג אוויר לפני. בכל מקרה כדאי להביא מעילי גשם וכיסויים לתיקים כי אצלנו חלק הלכו עם כמה שקיות זבל במקום...
לקח לנו 11:30 של הליכה לא הכי מהירה עם עצירות ארוכות לאוכל ומנוחה.

Ribni Ezera - Musala :יום 5\4 לטרק

קמנו היום ב5:30, ויצאנו ב6.
פותחים את היום בעלייה של 200 מטר על הבוקר, היה גם קפוא בחוץ וגם עם רוחות כך שכדאי להצטייד בציוד חם.
בגלל שהיום הוא היום הכי ארוך בטיול החלטנו למשוך את ארוחת הבוקר ועשינו אותה אחרי איזה 2 קילומטר אחרי סוף העלייה במקום שמצאנו בלי רוח ועם נוף לשני אגמים יפים.
אכלנו ארוחת בוקר והמשכנו במסלול שהולך על הקו רכס.
בגדול החלק הזה של היום כולל הליכה על שטח סבבה אבל עם המון עליות של 70± מטר וירידות כאלה, כך שעולים המון אבל יורדים המון.
אחרי כמה כאלה, מגיעים להר של 200 מטר שאחריו יש נוף יפה לאגם גדול מאוד בעמק עם סכר גדול.
אחרי ההר הזה יורדים על האוכף 300 מטר עד שמגיעים לתחילת העלייה הגדולה לאזור של מוסאלה.
אפשר גם לעשות את המסלול ביום אחד יותר ולרדת משם לבקתת ganchar שממוקמת למטה ליד אגם.
נחנו והתחלנו את העלייה, החלטנו שנאכל בפיק הראשון אחרי 430 מטר עלייה.
לקח לנו בין 45-55 דקות לעלייה שרובה עובר בין עצי האורן המעצבנים האלה.
עשינו ארוחת צהריים, הנוף עצמו מדהים וכבר רואים בבירור את הר מוסאלה למרות שהיו עננים כבדים יחסית באזור פסגת מוסאלה.
אחרי עצירה ארוכה המשכנו בדרך, משם יש עוד שתי עליות שעולים ואז יורדים מהצד השני בגדול, עד שמגיעים לתחילת העלייה להר.
העלייה עצמה נראית מפחידה מאוד וגם יש עננים שעולים מהצדדים במהירות כך שזה מוסיף אפקט מאיים לטיפוס.
בתכלס הטיפוס לא כזה קשה למרות שהוא 300 מטר תלולים. אני עליתי אותו אחרי חצי שעה של טיפוס ממש ברגוע. הגענו לתחנת מחקר שם למעלה ואכלנו לואקר ניצחון ששמרנו מהארץ.
עשינו עצירה ארוכה וראינו שאנחנו באיחור בזמנים ושמתחיל להיות מעונן מאוד בדרך.
התחלנו בירידה שהיא קצת תלולה אבל בסדר לברכיים, עברנו את הבקתה הראשונה שליד האגם והמשכנו לבקתה למטה יותר שיותר קרובה לרכבל.
הגענו אליה בשעה 20:15 וחיפשנו את בעל הבית של הבקתה.
יש ליד מלון שנראה בשיפוצים, אחרי שמצאנו את בעל הבקתה אחרי המון זמן בזכות עוד תייר שהיה שם, התארגנו לאכול.
בכללי המקום יפה ממש וצמוד ממש לאגם.
בבקתה אין מקלחת אלא יש דלי עם מים ומין מסגרת כזאת מדקטלון למקלחת שטח.
בעל הבקתה איש נחמד ובמקום יש מין קיוסק אמון עם מלא מוצרים על השולחן עם המחירים עליהם שאפשר פשוט לקחת גם אם הוא לא שם ולשים בקופה.
עולה 20 ל' לאדם ובמקום יש פינת ישיבה נחמדה ואפילו אח שהוא הסכים לנו להדליק שהפך את השהות לנעימה וחמימה כשבחוץ קפוא. בבקתה פה אין פח אז הוא מבקש לא להשאיר זבל במקום. גם אין שקעים בבקתה, אבל הוא מביא שלושה מטענים ניידים עם מבקשים.
מומלץ מאוד על המקום, הוא יודע אנגלית ככה שזה יחסית נכס, הוא אמר שהרכבל מתחיל לעבוד ב8:30 אז החלטנו לקום ב9 בלי לחץ.

Musala - לרכבל : יום 5\5 לטרק

קמנו בנחת ב10, אירגנו ארוחת אוכל ויצאנו ב11:30.
אמרנו שלום לבעל הבית ויצאנו לדרך לרכבל. הדרך לרכבל נוחה ובלי הרבה עליות, לקח לנו 45 דקות עד שהגענו לתחנה, אמרו לנו שמשלמים למטה על הנסיעה.
הקרונות עצמם יכולים להכיל ארבעה אנשים, אז עלינו בשתי נגלות של 3 אנשים.
הנסיעה עצמה לוקחת 25 דקות עד לתחנה התחתונה. הנסיעה עולה 25 ל' ויורדים בה יותר מ1000 מטר.
משם ירדנו ברחוב הראשי עד לחיבור עם הכביש לכיוון תחנת האוטובוס עד שנמצא אוטובוס שמגיע לSamokov. כתוב שיש כל חצי שעה.
לא הגיע שום אוטובוס אז אחרי שהתייבשנו בתחנה 40 דקות לקחנו את המונית הראשונה שמצאנו לsamokov, עלה 20 ל' לכולנו אחרי שנדחסנו שם כי היה מקום רק לחמישה. משם עלינו על הקו של שעה 14:00 לכיוון סופיה, עלה 7 ל' ולקח לו שעה ורבע עד לתחנה מרכזית הדרומית.
שם התחיל לרדת עלינו מבול והיינו צריכים לרוץ למטרו שלהם כדי לנסוע לדירה שלנו לשבת.
טיפה נחנו והגשם נרגע ויצאנו לעשות קניות בשוק הנשים שהיה צמוד לדירה שלנו.
בגדול שכרנו בair BNB את הדירה שהייתה מפנקת, הייתה צמודה לשוק הנשים וכ20 דקות הליכה מבית חב''ד.
עשינו כמה קניות של אוכל והתחלנו להכין אוכל לשבת, בנוסף סגרנו עם בית חב''ד שנבוא לאכול שם את סעודת שבת בבוקר.

שבת - מנוחה בסופיה

נחנו בגדול...
בבוקר אכלנו בבית חב''ד ארוחה אחת, עלה 25€ לאדם. בגדול לא היה כמעט אוכל חוץ מקצת סלמון, סלטים בהתחלה, חמין בלי הרבה בשר וקיגל תפוחי אדמה.
יצאנו משם קצת רעבים אבל לקחנו חלק מהאכול שנשאר בשולחנות האחרים כדי שנהיה יותר שבעים...
הסתובבנו בשוק הנשים שהיה צמוד לדירה, והלכנו לכל הכנסיות והמבנים המרשימים שיש לעיר להציע.
במוצש הכנו אוכל והתארגנו קצת להמשך השבוע כי אנחנו עוזבים את הדירה.

רפטינג בנהר Struma והגעה לבנסקו

קמנו ב9:30, אירגנו קצת את הדירה ויצאנו לעשות קניות לארוחת בוקר.
הלכנו לbilla לקנות כמה לחמים והכנו חביתות וסלט ממה שנשאר לנו משבת. בנוסף קנינו גם טחינה שלמרות החשש הייתה ממש בטעם סבבה.
ממש אחרי שיצאנו מהדירה ראינו שאיבדנו את המפתח והדבר עלה לנו ב30€ מאחר שלא מצאנו אותו...
ב12:15 אספו אותנו לכיוון היציאה לרפטינג. ההסעה הגיעה ממש לדירה שלנו, ואמרה שהנסיעה אורכת שעה ו40 וכך היה.
הרפטינג עצמו עולה 60 ל' לאדם, והסעה הלוך חזור עולה גם 60 ל'. במקום יש בנוסף גם טיול קניוניג ואיזה אומגה, אנחנו ויתרנו ועשינו רק רפטינג.
הגענו, הנחנו את התיקים בחדר ההלבשה והחלפנו לבגדי ים וסנדלים.
נעלו את החדר, שילמנו ועלינו על חליפת הצלה, קסדה ומשוט.
עוזרים להוריד את הסירות גומי למים ואז יש תדריך בטיחות.
לנו הביאו מתרגם מאנגלית להסביר לנו כי הוא דיבר בבולגרית, והוא היה גם המדריך שלנו בסירה.
למרות שהיינו 6, הצטרפו אלינו עוד אשתו והבן של המדריך.
הרפטינג עצמו לוקח שעתיים נטו.
המדריך היה אחלה גבר ונתן לנו ללכת לקפוץ מהסלע שמיועד לקפיצה, ולשחות קצת, ואפילו בסוף ביקשנו ממנו להפוך את הסירה והוא הסכים.
זה אמנם לא קרוב לשום דבר בארץ, והרבה יותר מקצועי וטכני, אבל עדיין לא רפטינג אקסטרים בטירוף.
כן יש מפלים וזרם חזק, אבל לא משהו מוגזם שצריך לחשוש ממנו.
היה אחלה ממש, ואחת הסירות שהתחילה איתנו את המסלול התפנצרה חמש דקות אחרי שהתחלנו...
בגלל שהם התעכבו עד שהם קיבלו סירה חדשה, אז כאשר הגענו לא היה לנו מפתח לחדר הלבשה ולתיקים אז חיכינו חצי שעה עד שהם יגיעו כדי שנוכל ללכת. (אין כלכך תמונות, אבל ממש ממליץ למרות המחיר, סרטונים אני לא מצליח להעלות לכאן...)
משם עלינו על ההסעה חזור לbansko, שלקחה אותנו ממש עד לדלת הבקתה.
אחרי 50 דקות הגענו לבנסקו, מקום יפה מאוד ורואים שהוא ערוך בעיקר לסקי ולימות החורף.
לקח לנו קצת זמן למצוא את הבקתה שלנו בין כל בתי המלון לסקי.
התמקמנו בדירה, קנינו קצת אוכל ועשינו סיור במקום לראות מה יש.
בגלל שהיינו בקיץ אז מבחר החנויות והברים שפתוחים לא היה בשיא והעיירה נראתה שוממה יחסית למה שהיא בימות החורף.
כשפתחתי את התיק, ראיתי שנשבר לי חלק במצלמה אז החלטתי לעטוף אותה ולקבור אותה בתיק עד לארץ שם אני אתקן אותה, אז התמונות יהיו רק מהפלאפון מעכשיו.
הלכנו לבר pirin 75 שהוא היחידי שהיה פתוח אחרי השעה 23:00...
לא היה משהו שם וכשהוא נסגר ב24:15 יצאנו לעוד סיבוב בחוץ לראות מה עוד פתוח (ספוילר - כלום...) בדרך אחד מאיתנו החליק על הברך בצורה גרועה מאוד והוא נפצע בצורה שהייתה נראית חמורה.
הלכנו לישון ב1:30 בתקווה שמחר נצליח לקום מוקדם כדי לעלות להר ויחרן.
המצב של הרגל הייתה לא משהו וקיוונו שאחרי הלילה אולי מצבו ישתפר ונצליח לטייל.

הר ויחרן

קמנו פצוצים מאתמול, וניסינו לקום כמה שיותר מוקדם.
יצא שאני קמתי ב8:45 והתחלתי להכין ארוחת בוקר לכולם, קמנו לאט לאט ויצאנו בשעה 11 לכיוון המרכז כדי למצוא מונית שתיקח אותנו לבקתת ויחרן לתחילת המסלול.
בדרך ההוא שנפל על הרגל אמר שהוא לא מצליח ללכת והחלטנו שהוא ישאר בבקתה לנוח ואנחנו נמשיך במסלול המתוכנן.
בגדול שמענו שהמסלול הוא 5 שעות והוא כולל 1000 מטר עלייה ו1000 מטר ירידה. מדובר בעלייה וירידה תלולה, אבל לגמרי אפשרי ולא שובר כמו שזה נשמע.
אחרי שבמשך חצי שעה לא מצאנו בבנסקו מונית שתיקח אותנו, החלטנו לעלות דרך הרכבל.
הנסיעה עצמה עולה 20 ל' להלוך וחזור, ואורכת כחצי שעה עד לקצה.
במעלה הרכבל יש מין ג'ימבורי גדול כזה עם המון מתנפחים ודברים שמתאימים לילדים בני 7.
ברגע שהגענו ראינו שלמצוא שם מונית שתיקח אותנו לבקתת ויחרן שהיא תחילת המסלול תהיה משימה קשוחה לא פחות, והתחלנו לחשוש שלא נגיע לרכבל האחרון שהוא ב16:30.
אחרי שלא מצאנו נהג במשך 20 דקות, החלטנו פשוט לבקש מאחד העובדים שייקח אותנו לתחילת המסלול.
אחרי אנגלית עילגת הוא הסכים לקחת את חמישתינו עד לבקתת ויחרן בתמורה ל15 ל' כאשר אחד מאיתנו היה צריך להיות בבגאז' כל הנסיעה.
אחרי רבע שעה של נסיעה הגענו, ואז הוא אמר שהוא התכוון ל50 (fifty ולא fifteen).
זה היה אי הבנה ואמרתי לו שאין מצב שאני משלם 50 ל' וסגרנו את זה על 30 ל' על כולנו.
הגענו לתחילת המסלול בשעה 12:30.
ממש בהתחלה ראינו משפחה ישראלית שהיו בבקתה ודיברנו איתם קצת וסיכמנו איתם שאם ניתקע פה בבקתה בחזור אז נתקשר אליהם והם יבואו לאסוף אותנו משם.
זה ממש הקל עלינו עם ההרגשה בטיול שלא נתקע ויצאנו בנחת יותר ממה שתכננו.
בגלל שזה היה טיול כוכב אז יצאנו עם תיקים של 4 ליטר בערך רק עם מים, פקל, טורטיות וממרחים.
המסלול עצמו בעלייה יחסית תלולה ברובו, אבל היינו בלי משקל כמעט בתיקים ועם מקלות, ויחסית לשבוע הקודם זה בדיחה אז הלכנו יחסית מהר. בפיצול השבילים בחרנו לעלות דרך החלק הצפוני עם הסכין המפורסמת ועם השרשראות.
בדרך עצרנו באיזה עמק שהיה בו המון שלוגיות והלכנו לראות כמה איילים שהיו שם.
בכללי זה לוקח 3 שעות ואפילו פחות עד לפסגה, אנחנו עשינו עצירה גדולה בשביל הצבאים ועוד עצירה גדולה ממש 150 מטר לפני הפסגה בשביל ארוחת צהריים.
מגובה 2600 היו רוחות חזקות ממש, וללא ספק הטיפ הכי טוב שיש לי זה להביא איזה משהו ארוך כי אני לא הבאתי והיה לי קפוא ממש עם הרוחות.
אחרי שעצרנו לאכול ארוחת צהריים במחסה בעלייה, דפקנו הליכה מהירה כדי להתחמם בשביל הקשוח כביכול של הטרק שהוא עם השרשראות להחזיק בהם.
בגדול זה גבוה אבל זה ממש רץ מהר ולא כזה מפחיד כמו שחשבנו שזה יהיה וזה הלך לנו ממש מהר העלייה הזאת, שווה לבדוק בקטנה לפני אם יש קבוצות שיורדות באותו הזמן כדי שלא תתקעו...
הגענו לפסגה והרוח הייתה חלשה ממש ולא דומה למה שהיה 100 מטר מתחת.
עשינו שם עצירה לתמונות ומנוחה, והתחלנו לרדת דרך החלק הדרומי.
חלק ממש יפה עם נוף לאגמים, וההרים שם שונים מהרילה ונראים יותר מצוקיים ומרשימים.
לאורך כל הירידה היו צבאים שראינו והיו ממש קרובים אלינו ולא פחדו ממנו והיו מאוד קרובים.
אחרי שעה וחצי של ירידה הגענו לבקתה, והשעה הייתה כבר 18:20.
הבנו שגם שם אין מוניות והחלטנו שננסה לקחת טרמפים לבנסקו לפני שנדבר עם הישראלי שפגשנו.
טרמפ ראשון הלך מהר והוריד שלושה חבר'ה למטה, אני ועוד אחד נשארנו עוד חצי שעה עד שהצלחנו למצוא עוד טרמפ עם האוטו האחרון האופציונלי שנשאר.
אחרי חצי שעה נסיעה עד לבנסקו, הלכנו לעשות קניות בשביל שאר הימים בסופר Aldo שבו עשינו את כל הקניות בנתיים.
בשקיעה עלינו לאיזה בניין שהיה בשיפוצים, שקיעה יפה בטירוף!
המצב של הרגל לא השתפר ובחרנו לא לעשות את טיול האופניים שתכננו.
הכנו לנו אוכל והחלטנו שמחר לא נעשה טיול רציני ונקום בנחת ב10 ונעלה עם מונית או רכבל עד לבקתה ונעשה סטלבט באגם שליד הבקתה.

סטלבט באגם ליד בקתת ויחרן

קמנו בנחת ממש בשעה 10, הכנו לנו אוכל מושקע וזזנו בשעה 12:30 כדי להתחיל למצוא מונית שתיקח אותנו לאיזה אגם.
אחרי רבע שעה של חיפוש מונית ודיבור עם אנשים שיקפיצו אותנו לשם בתשלום, מצאנו אחד שהיה חבר של ההוא מהצ'יינג שהיה מוכן לקחת אותנו.
הבחור שהיה עם אוטו של 7 הסכים לקחת אותנו במחיר של 10 ל' לאדם.
אחרי נסיעה של חצי שעה הגענו לבקתה והחלפנו מספרים עם אותו נהג שבמידה ונצטרך (והיה ברור שנצטרך) טרמפ בחזור הוא יבוא לקחת אותנו.
משם הלכנו למאחורי הבקתה לסימון אדום ירוק שהולך עד לאגם.
אחרי הליכה בנחת עם קצת עלייה של 40 דקות מגיעים לאגם, בגלל שבאנו בראש להשאר שם הרבה זמן אז החלטנו להשקיע ולהקיף מהצד את האגם עד למקום ממש שווה שזה כאילו חצי אי עם נוף מדהים אל האגם ונמצא צמוד אליו.
עשינו מדורה, נכנסנו, הכנו לנו לחם מטוגן ושתינו קצת, מקום מעולה ושווה ברמות עם מי טורקיז צלולים.
אחרי איזה 5 שעות שם בסתלבט בנוף המטורף משם החלטנו להתחיל לחזור. בגדול מי שרוצה יש מסלול שעולה עוד לנעלה לעוד אגמים שאת חלקם רואים מפסגת הר ויחרן.
ממליץ להצמד לסימון ולא לנסות להיות פורץ דרכים חדש, כי אחרת אתם תתקעו במלא עצים לאורך הדרך.
אחרי 40 דקות הגענו לבקתה, והנהג שתיאמנו איתו בבוקר לא ענה לנו.
אחרי רבע שעה של נסיונות הוא אמר שהוא מגיע עוד 40 דקות אלינו, אז בנתיים הזמנו לנו שוקו וציפס.
הוא הגיע, ארזנו את מה שנשאר לדרך וירדנו איתו עד לבנסקו.
הגענו לדירה והכנו לנו מוקפץ וככה סיימנו את היום.
חלק מהחברה דיברו על לעשות מחר טרקטורונים בבוקר, אני ועוד העדפנו להיות בדירה ברוגע ולארגן את הדברים לקראת העזיבה.

יציאה מבנסקו והגעה לסופיה

קמנו ברגוע ב10, הכנו לנו אוכל ונשארנו עם המשימה לבדוק איך עפים מכאן לסופיה.
אחרי התארגנות קלה יצאתי למרכז לחפש האם יש אוטובוסים לסופיה.
דיברתי עם אחד המוכרים שפגשתי יום קודם, והוא הראה לי בפלאפון שלו את האתר והראה לי מתי הקוים לסופיה.
ראינו שיש קו ב13:15 וכיוונו אליו.
התחנה ממוקמת הכי למטה בבנסקו ומהדירה שלנו זה היה 20 דקות הליכה אז היינו צריכים לגזור זמנים, ויצאנו ברבע לאחת.
הגענו לתחנה, וקנינו כרטיסים במחיר של 18 ל' לאדם.
נסענו עם האוטובוס הכי גרוע שראיתי בחיי, אין מקום לרגליים ונוסע לאט ברמות.
אחרי שעתיים וחצי של נסיעה ועוד עשר דקות עצירה באמצע, הגענו לתחנה בבנסקו אבל לא לתחנה המרכזית, אלא לאיזה תחנה לא ממש גדולה.
משם עלינו על האוטובוס שלהם שצריך לשלם עליו עם כרטיס אשראי עם NFC. לי לא היה כרטיס כזה אז נאלצתי לעלות ולהתפלל שלא יגיע פקח.
בערך בשעה 5 הגענו לדירה שלנו, שהייתה ממוקמת 5 בתים לפני הדירה שישנו בה בשבת.
הייתה דירה על הפנים ממש, אבל לא נורא כי זה היה הלילה האחרון אז לא היה אכפת לנו.
הלכנו לבית כנסת הגדול שהיה סגור, ועשינו שם עוד סיבוב קטן לקניון וחזרנו.
בערב יצאנו לבר באזור serdika שזה היה אזור הומה אנשים ויש שם ברים וחנויות אוכל.
בנוסף יש שם חנות מאנצ'ים מטורפת בסגנון עמי ותמי שנקראת "Hans & Gretel" שמלאה בשוקולדים, גומים, וופל בלגי והמון דברים במחירים זולים.
בערך ב24:30 רוב החנויות סוגרות והמקום מתחיל להתרוקן, הלכנו לנו לדירה לישון.

יום אחרון, סיבוב זריז בשוק העתיקות ופרידה מהעיר

בגלל שהטיסה שלנו הייתה 16:00 לא היה לנו המון זמן להתסובב, אז קמתי ב9, התארגנתי והלכתי לבית כנסת הגדול, אמרו שעולה 5 ל' להכנס אז ויתרתי על התענוג והמשכתי לכיכר הראשית של אלכסנדר נבסקי.
זה כנסייה מרשימה בהחלט ויפה מבפנים ומבחוץ.
הסיבה העיקרית שבאתי היא כי ליד יש כמה דוכני עתיקות של מוכרים עם סחורה ישנה והמון דברים של הנאצים, אני ממש מת על השטויות האלה.
אחרי 20 דקות של הסתכלות וקניות יצאתי משם לכיוון הדירה.
אכלנו ויצאנו למטרו לכיוון שדה התעופה.
המטרו הצהוב מגיע לשדה והוא עולה 1.6 ל'.
בשדה התעופה זה רץ מהר התור ותוך שעה כבר היינו בדיוטי.

טיפים

• ממליץ מאוד על הורדת אפליקציית המפות Mapy.zc, ניווטנו איתה לאורך כל הימים, עבדה מעולה. ממליץ גם להרשם ואז תוכלו לסמן במפה את הבקתות ולבנות את המסלול יותר מדויק.
• כדאי לפני כל יום בטרק לראות את המסלול של יום למחרת כדי לתכנן כמה מים להביא, אפשר חופשי למלא מנחלים ויש גם המון נחלים שלא מסומנים במפה. לגבי המילוי - להקפיד שכל הפיה בתוך המים וכמה שיותר נקי, עדיפות גדולה למפלון קטן ולא לאגם.
• אפשר כמעט בכל מקום לשלם גם בBGN וגם בEURO אז לא חובה להמיר הכל, היחס אצלנו היה 2:1 לטובת הEURO.
• רוב הסימים מגיעים בלי שיחות, עדיף להוריד Viber ודברים שדורשים הודעות כדי להרשם בארץ, כי שם זה לא יילך. בכל מקרה בטרק אין הרבה קליטה, יש בעיקר בפסגות.
• בגלל שהיינו 6 ולא רצינו להסתבך יותר מדיי עם חובות אחד כלפי השני, הורדנו את אפליקציית Splitwise שהיא ממש נוחה לחלוקה של הכסף ורושמת כמה כל אחד שילם, ממליץ למי שמגיע עם עוד אנשים.
• לא לסחוב שטויות בתיק!!! עדיף להיות עם תיקים כמה שפחות כבדים ולהמנע ממשקל מיותר.

קישורים חיצוניים

• אתר למז''א באזור הר מוסאלה, לנו זה בכלל לא היה קרוב למדויק אבל עם זה עבדנו. הכי טוב זה לשאול בבקתות
• האתר שממנו הזמנתי את הרפטינג