שישה ימים בהרי רילה
פסגת קבול, שבעת האגמים ושביל צד לאגם האימה.
| תאריך הטיול | October 2019 |
|---|---|
| משך הטיול | 6 ימים |
| עונה מומלצת | שיא העונה לטיול - יולי עד ספטמבר, אבל בהחלט אפשר לקחת סיכון ולצאת באוקטובר עם ציוד מתאים |
תוכן עניינים
- כללי- איך מתחילים ואיפה
- יום 1: הגעה לסקקביצה (Skakavitsa).
- יום 2: מסקקביצה לאיוון ואזוב (Ivan Vazov) דרך פסגת הקבול (Kabul peak).
- יום 3: מאיוון ואזוב אל ובקתה ריליסקי עזרא (Rilski Ezera), דרך שבעת האגמים.
- יום 4: רילסקי עזרא אל דרך היערות לבקתת מולוביצה (Malyovitsa) , דרך הבקתות של לובנה (Lovna), וודה (Voda) ומלון מולוביצה.
- יום 5: מסלול מעגלי אל אגם הפחד (Strashnoto ezero) וחזרה לבקתה במלוביצה.
- יום 6: מבקתת מלוביצה למנזר רילה - סוף הטרק.
- תגובות
כללי- איך מתחילים ואיפה
הטיול שלנו מתחיל ביום שבת ה05/10/2019. עלינו בבוקר על טיסת Low-cost לסופיה בבולגריה. הוספנו מראש לאחד מכרטיסי הטיסה שלנו תוספת כבודה של עד 20 קילו, בכדי שנוכל לקחת את כל הציוד שלנו בראש שקט ובלי לשלם קנס בהפתעה (כמו שהחברות הללו עושות את מרבית כספן על קנסות ותוספות של הרגע האחרון).
הגענו לסופיה בשעה 12:00 ומשם לקחנו מונית לדירת הairBNB ששכרנו, לא לפני שבררנו בנמל תעופה את העלות המקובלת לנסיעת שכזאת. נאמר לנו שמדובר ב15 לבות, הנהג ביקש 20 אבל אמרנו לו עם חיוך שזה אמור לעלות 15 והוא מיד הסכים בלי יותר מדיי ויכוחים.
אתנחתא כלכלית - הכסף הבולגרי נקרא "לב", יחס ההמרה הוא בערך 1 לב = 2 שקלים. בולגריה מאוד זולה, בעיקר האוכל ותחבורה ציבורית.
הערה לגבי הלינה - הגענו לדירה שלא הייתה ממוקמת באזור הכי טוב של העיר. מומלץ לשכור דירה מזרחית לרחוב Vitosha (הרחוב המשקיף על הר ויטושה) ודרומית לרחוב Todor Aleksandrov. מהטענות של המקומיים ולפי מה שאנחנו ראינו, מעבר לאזורים האלה יותר מפוקפק ופחות נעים להסתובב.
בחיפוש אחר מפות טופוגרפיות להרי רילה, מצאנו חנות ששמה "Magazin Stenata" והיא ממש מומלצת! מפה של הרי רילה עלתה 5 לב, בנוסף קנינו עוד ציוד טיולים שהיה חסר לנו, כי המחירים שם ממש נמוכים ביחס לארץ. מומלץ גם להצטייד בכוסות טיולים (כאלה מפח עם שאקל). ברוב הבקתות מקבלים את השתייה החמה בכוס חד פעמית מפלסטיק, שמזהם את הסביבה ונותן טעם לוואי לשתייה, חבל…
* הכתובת של החנות היא Bratya Miladinovi 5 .
לפני שהתחלנו לתכנן את המסלול, עשינו בירור איזה בקתות פתוחות באוקטובר מכיוון שהגענו ממש על התפר לפני שחלקן נסגרות לקראת החורף. בשיא העונה מומלץ ליצור קשר עם הבקתות ולשריין מקום. אנחנו טיילנו off-season ככה שלא היה צורך.
- הערות לגבי הניווט -
(א) המפה שקנינו היא של 1:25,000 עם פירוט מעולה לכל השבילים. המפה של 1:50,000 הרבה פחות שימושית לטרק שעשינו וחלק מהדרכים לא מופיעות בה.
(ב) לקחנו את המכשיר הלווייני של inReach וכל הדרכים הופיעו בו בפירוט גבוה עם טופוגרפיה.
(ג) בחנו את הדרך גם באפליקציה של maps.me והדרכים הופיעו שם, אבל קחו בחשבון שאם אתם הולכים על דרכים לא מסומנות בצבע (דרכים משניות שמופיעות במפה בקו מקווקוו שחור), מאוד בעייתי להסתמך על זה ובמיוחד שלא מופיעה טופוגרפיה להשוואה - ובאופן כללי, תעשו לעצמם טובה ולעולם אל תצאו לטרק רק עם maps.me
אתנחתא אנתרופולוגית - בבולגריה התנועות ראש של "לא" ו"כן" הפוכות ממה שאנחנו מכירים. כאשר מניעים את הראש מלמעלה למטה הכוונה ל "לא" - וכאשר מניעים את הראש שמאל ימין הכוונה ל"כן", מבלבל!
ואגב, תחפשו פטל ואוכמניות בדרך. מצאנו יחסית הרבה כאשר עלינו מעל קו היער.
יום 1: הגעה לסקקביצה (Skakavitsa).
את הטרק התחלנו מ Zeleni Preslap שליד פניצ'ישטה (Panichishte). למזלנו יש לנו מכר בבולגריה שהקפיץ אותנו הישר מסופיה אל הנקודה הזו שהייתה מומלצת לנקודת התחלה, אבל אפשר לתפוס אוטובוס לפניצ'ישטה ומשם להתחיל את המסלול. אפשרות נוספת היא מונית מסופיה שלא אמורה לעלות יותר מ200 לב. התחלנו בסביבות 13:30, הלכנו כשעה וחצי בתוך יער אורנים עד שהגענו לבקתה. עצרנו למרק שעועית, שילמנו עבור חדר לשני אנשים 40 לבות, שמנו את הציוד בחדר ויצאנו לראות את מפל סקקביצה שנמצא במרחק חצי-שעה הליכה. רוב השבילים מסומנים הייטב עם שילוט היעד הבא.
השמש שוקעת בזמן הזה בסביבות 19:30, ככה שהיה לנו מספיק זמן.
יום 2: מסקקביצה לאיוון ואזוב (Ivan Vazov) דרך פסגת הקבול (Kabul peak).
קמנו ב7:00 בבוקר, אכלנו ארוחת בוקר בבקתה ויצאנו לדרך בסביבות 9:30. חזרנו כמאה מ' בשביל שעולה לבקתה ומשם עלינו (חתיכת עליה) עם סימון כחול לפסגת קאבול (Kabul).
ערב קודם ליציאה לטרק הייתה סופה, כך שלאחר שעברנו את קו העצים (מעל גובה 2,300), ראינו שכל פסגות ההרים מכוסות שלג. בדרך יש פס קטן, לאחר קו העצים, ושם עצרנו לקפה מול נוף מטורף צפונה. לאחר שחצינו את הפסגה קאבול הלכנו דרומה לאורך קו רכס צר שנראה כמו סכין, הגענו לפאס Otovitsa ומשם ירדנו עד לבקתה של איוון ואזוב (Ivan Vazov). בבקתה גרה משפחה מקומית, ונצי, ג'נה וקרישנה (הבן). אחלה אנשים מארחים ומבשלים מעולה! הבקתה פתוחה כל השנה. בערב ישבנו כל האורחים ליד הקמין, שתינו את המשקה המקומי "Rakia" ובירות, כיף!
* משיחה עם ונצי עלה שיש מתנדבים שבאים לתקופה להתנדב בבקתה תמורת אוכל ומגורים. תמורה שווה נוכח זה שהבקתה נמצאת בתוך עמק מומינים, גרסת בולגריה.
הערה חשובה: הרבה מהסימון שם הוא על הקרקע, כך שמספיק מעט שלג כדי לאבד את הסימון. באופן כללי, כדאי גם במזג האוויר טוב פחות לבנות עליו ולגבות אתכם במפת נייר ו/או מפה על gps.
יום 3: מאיוון ואזוב אל ובקתה ריליסקי עזרא (Rilski Ezera), דרך שבעת האגמים.
קמנו ב7:00, ארוחת בוקר, ויציאה ב9:30. התחלנו בטיפוס של שעה וחצי עד הפאס Razdela, מאותו היום המזג אויר כבר היה לטובתינו. משם המשכנו לתצפית שבעת האגמים ואחריה ירדנו עם השביל בניהם, דרך בקתת "שבעת האגמים" (הייתה סגורה) עד שהגענו לבקתת רליסקי עזרא (Ezera" ; Reliski Ezera"- אגם בבולגרית) הבקתה שצמודה לרכבל. הבקתה הזו הייתה הכי ממוסחרת והכי יקרה ביחס לבקתות האחרות, 25 לב לאיש, אוכל אכיל, מיתות נוחות, ומקלחת עם מים חמים.רק שם תמצאו ויפי.
יום 4: רילסקי עזרא אל דרך היערות לבקתת מולוביצה (Malyovitsa) , דרך הבקתות של לובנה (Lovna), וודה (Voda) ומלון מולוביצה.
ביום זה ההליכה הייתה בתוך יערות מחטניים, ומעבר דרך מספר ערוצים ובקתות. בנוסף בגלל שלא רצינו לאכול ארוחת בוקר בבקתה שישנו בה החלטנו לאכול בבקתה הבאה, לובנה (Lovna). לובנה נמצאת באמצע יער, מקום קסום ויפיפה, הארוחת הבוקר הייתה מעולה ומושקעת. צהריים עצרנו לאכול בכפר נופש מלוביצה (Malovitza) שבדרך במסעדה שנקראת "בית התה". במפתיע היה מאוד טעים. בסביבות השעה 17:30 הגענו לבקתה שנמצאת שלושה קילומטרים במעלה השביל שיוצא מהמלון.
אתנחתא קולינרית: בולגרים גאים במספר מאכלים, סוג של גאוות יחידה - עגבניות, פלפלים, גבינה בולגרית ורקיעה (סוג של וודקה מקומית). בכל בקתה במסלול אפשר למצוא "שופסקה סלט" סלט עם הר של גבינה בולגרית מעליו, אפשר גם להזמין צ'יפס עם או בלי (הר) גבינה מעל, הגבינה בהחלט משדרגת!
יום 5: מסלול מעגלי אל אגם הפחד (Strashnoto ezero) וחזרה לבקתה במלוביצה.
יצאנו בסביבות השעה 9:30. אזור "אגם הפחד" מאופיין בתוואי נוף של דרדרת והרבה שברי סלעים, ההליכה יכולה לעשות סחרחורת כי צריך לקפץ בין הסלעים אבל בהחלט האזור היה מרשים. יתכן שקוראים לו אגם הפחד כיוון שפסגות ההרים נראים כמו טירות עם צריחים משוננים. החלטנו לעשות מסלול מעגלי שעובר דרך 2 בקתות מחסה לא מאויישות, המסומנות במפה תחת השם Shelters. התחלנו בגובה 1940 מטר (בקתת מלוביצה). במשך 3 שעות הלכנו/טיפסנו עד שהגענו לאגם. ליד האגם יש את הבקתה הראשונה שיכולה להכיל עד 10 מקומות לינה, ממש ליד יש נקודת תצפית לפיקניק. את החזרה מהאגם, עשינו בדרך שלא מסומנת עם סימון צבע בשטח (דרך רשמית), אבל במפה ובאפליקציה ראינו את הנתיב והדרך הייתה מסומנת ברוג'ומים, ככה שזה היה מאתגר למצוא את הנתיב בתוך עמק של רסק סלעים (וגם ההליכה די מתישה).
למזלנו לא היה שלג והיה קל לראות בשטח, אחרת היינו חוזרים באותה דרך שהגענו דרכה.
יום 6: מבקתת מלוביצה למנזר רילה - סוף הטרק.
את היום האחרון של הטרק התחלנו מוקדם, יצאנו לדרך בסביבות 7:30 בבוקר כי ידענו שיש לפנינו יום עם טיפוס של 900 מטר ואז ירידה של 1,300 מטר למנזר רילה. בדרך עברנו באגם קסום שאפשר להקיף אותו ברגל ויש סביבו מלא פינות מגניבות לתפוס שמש על העשב. כשהגענו לפאס ראינו שגוש ענק של עננים מגיע לכיוננו ולכן הלכנו במהירות לנקודת תצפית. היו לנו בדיוק 3 דקות להתענג על הנוף עד שהגיע הענן שסגר עלינו. חיכינו שעתיים שהענן יתפזר אבל המנוול לא הלך, אז החלטנו להמשיך.
הירידה למנזר רילה לא הייתה פשוט, 5.5 ק"מ של ירידה תלולה ושוברת רגליים. בסוף הירידה הגענו למנזר רילה המרשים ונשארנו לישון שם. בקבלה ביקשנו חדר לזוג עם מקלחת שעלה לנו 40 לב.
במנזר יש מוזיאון שלא נכנסנו, אליו אבל הבנו בדיעבד שזה היה פספוס. ביום למחרת חזרנו לסופיה: יש 2 אוטובוסים שיוצאים ממנזר רילה, הראשון בבוקר, יוצא ב9:00 ומגיע לדופניצה ומשם אפשר לקחת אוטובוס לסופיה; האוטובוס השני יוצא ב15:00 ישירות לסופיה. אנחנו תפסנו טרמפים עד דופניצה ומשם אוטובוס.
אתנחתא אתנית - לכל עדה יש מאכל בצק מטוגן בוריאציות וצורות שונות. לישראלים יש סופגניה, למרוקאים יש ספינג', לרומנים יש פפנאג' ולאמריקאים יש דונאט - אז לבולגרים יש מיקיצי, שזה בצק מעט מלוח בצורת ספינג' בלי חור עליו מפזרים מלא אבקת סוכר, אוכלים את זה חם כאשר האבקת סוכר עפה לכל עבר (אסור לנשום תוך כדי). שוב בדיעבד גילינו שבחומות של מנזר רילה יש אשנב שדרכו אפשר לקנו "מיקיצי", מין מאפייה נסתרת.
לשאלות ועצות, מוזמנים ליצור איתנו קשר במיילים
חן חיים- chenha777@gmail.com
אחיעד סוירי- achiads@gmail.com
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם