תאריך הטיול | July 2018 |
---|---|
משך הטיול | 11 ימים |
נסענו אחי ואני לבולגריה במחשבה לעשות 2 טרקים גדולים וטיול יום אחד או שניים. בפועל בגלל מזג האוויר רוב התוכניות שלנו השתנו ויצא שעשינו כל יום מסלול אחר, בלי לישון בבקתות באמצע. בסופו של דבר זה התאים לנו יותר, ובכל מקרה כדאי גם בסוף יולי להערך למזג אוויר גשום.
אנחנו לקחנו איתנו תיק גדול ותיק בינוני שיהיו איתנו במהלך השבוע, ועוד מזוודה עם אוכל וקצת בגדים לשבוע השני. את המזוודה הפקדנו בשמירת חפצים ולקחנו אותה כשחזרנו לסופיה בסוף השבוע.
נחתנו בסופיה ב10 והתכנון היה להגיע לספרבה בניה, לישון שם ולמחרת להתחיל את הטרק משבעת האגמים למנזר רילה.
לקחנו מונית מהשדה לסופיה (15 לבה, לא צריך לעלות יותר מזה) ועצרנו בהוסטל מוסטל לשים את המזוודה בשמירת חפצים שם (עולה 2 לבה ללילה, בפועל לקחו מאיתנו פחות..) קנינו מפות (6 לבה) עצרנו מונית ונסענו לתחנה המרכזית של סופיה. משם לקחנו אוטובוס לדופניצה (6 לבה, שעתיים נסיעה) ומדופניצה אוטובוס לספרבה בניה (2 לבה, חצי שעה). בשביל האוטובוס לדופניצה צריך לעבור את התחנה המקורה הגדולה, ללכת לעבר תחנות אוטובוס שנמצאות על הכביש בהמשך ולפני שמגיעים לתחנות, לפנות ימינה. נראה שיש מלא חנויות וסוג של מגרש חניה באמצע- משם קונים את הכרטיסים ויוצא האוטובוס.
בספרבה בניה הזמנו חדר בtedi hotel, מקום נחמד במרכז העיירה עם מטבח מרכזי, התמקמנו והלכנו לטייל קצת בעיירה. שמענו שיש שם את הגייזר הכי חם באירופה והלכנו לבדוק את העניין. הגייזר היה קצת מאכזב (יוצא מתוך מזרקה מלאכותית) אבל היה נעים והנוף יפה.
בערב גילינו שיש משפחה שישנה באותו מקום איתנו והם מתכננים לנסוע מחר לשבעת האגמים. למרות שהמזג אוויר הראה שיהיה גשום החלטנו לנסוע בכל זאת וסיכמנו איתם שניקח איתם טרמפ לרכבל. (התכנון המקורי היה לקחת מונית)
נסענו עם המשפחה שפגשנו עד לרכבל של תחילת המסלול, קנינו כרטיסים לרכבל לכיוון אחד כי התכנון היה טרק של יומיים עד למנזר רילה. עלינו ברכבל כשהכל מסביבנו עננים, תוהים אם בכלל אפשרי לעשות את המסלול היום.. הגענו למעלה, קפוא והכל נמצא בתוך ענן. נכנסנו לבקתת rilski ezra שנמצאת ממש ליד הרכבל וניסינו להבין איך בחוץ ואם אפשר לטייל. הבנו מהמקומיים שמסוכן ללכת בגשם והערפל אז חיכינו ואחרי קצת זמן ראינו קבוצה שמתכננת ללכת ביחד ולהתחיל, אז הצטרפנו אליהם. יצאנו קצת אחריהם והם רצו את המסלול אז איבדנו אותם מאוד מהר והחלטנו לעצור ולהנות מהרגע ומהנוף שהיה לנו (ראינו רק עשר מטר קדימה בגלל כל הערפל). אחרי כמה דקות התחיל לטפטף וראינו אנשים חוזרים אז החלטנו לחזור גם. בבקתה פגשנו כמה משפחות של ישראלים שהתייעצנו איתם לגבי המשך הטיול.
חיכינו קצת והחלטנו יחד עם זוג ישראלים לנסות שוב את המסלול אבל אחרי 10 דקות ראינו שבמזג אוויר הזה זה מסוכן ולא כדאי בכלל. התלבטנו איך להמשיך מכאן כי תכננו לעשות טרק של יומיים. אבל כשאין ברירה אין ברירה וירדנו מהרכבל קצת מבואסים שלא עשינו את המסלול שסיפרו לנו עליו כל כך הרבה ושכל מי שמגיע לבולגריה עושה אותו..
התלבטנו ביחד עם הזוג שפגשנו לאן להמשיך מכאן, ומפה לשם הצטרפנו אליהם לכל היום של הטיול! נסענו איתם לספרבה בניה להחליף כסף, הראינו להם את הגייזר שהיינו בו אתמול, וביקרנו במפל ליד העירה ovcharti. מגיעים לשם ממש מתוך העיירה ויש הליכה קלה של לא יותר מ20 דקות עד המפל, שהוא יפה ומרשים.
מהמפל החלטנו לנסוע למנזר רילה, נסיעה של כמעט שעתיים ברכב. המנזר יפה ומיוחד וכדאי להסתובב בו וללמוד על ההיסטוריה שלו.
אחרי המנזר נסענו לבורובץ' והזמנו חדר במלון flora daisy. חדר מרווח, נוח ולא יקר, עם מטבחון.
לסיכום: התניידנו כל היום ברכב אז זה היה נוח, במיוחד בגלל מזג האוויר שהמשיך להיות גשום עם קצת הפוגות באמצע. ביקרנו במנזר רילה (אחרי שויתרנו על הטרק לא ידענו אם תהיה לנו עוד הזדמנות להגיע אליו), ופגשנו אנשים נחמדים שאימצו אותנו ליום שלם :)
קמנו בבוקר מוקדם ודיברנו עם הזוג מאתמול, קיווינו להצטרף אליהם גם היום אבל הם אמרו שהם יוצאים רק בצהריים ורצינו לנצל את היום אז יצאנו לבד. מצאנו המלצה על מסלול קרוב בשם שמונת הגשרים, מסלול שהוא לא בהרים (ששם יותר קר וגשום) ומאוד יפה אז החלטנו ללכת לשם.
הזמנו מונית מהמלון עד למסלול שיוצא מהעיירה בלי איסקר, (ממש עד למסלול עלה 23 לבה). יש שם מפה ממש טובה של המסלול ושל כל הגשרים. אבעת הגשרים הראשונים ממש קרובים ואחר כך זה בערך חצי שעה בין גשר לגשר.
התחלנו בגשם חלש שבמשך כל היום הפסיק וחזר. המסלול קל ונחמד מאוד ומתאים גם לילדים קטנים והוא יפה ומלא ירוק ומים. בין הגשר הרביעי לחמישי יש שני שולחנות פיקניק עם גגון, גם מקום נחמד לאכול בו וגם מחסה מעולה מהגשם. כמעט בכל שלב במסלול אפשר לחתוך חזרה לכביש ולחזור משם.
חזרנו לעיירה ומשם הזמנו מונית לסופיה (אותו נהג שהיה לנו בבוקר הביא לנו כרטיס ביקור והמחירים שלו ממש סבירים) נסיעה של שעתיים בערך, בסופיה עצרנו בהוסטל מוסטל לאסוף את המזוודה שלנו והמשכנו עם המונית ל dunav hotel , שם הזמנו מראש חדר עד מוצש. סהכ המונית עלתה לנו 80 לבה.
התארגנו במלון ויצאנו לאכול במסעדת ירושלים, המסעדה הכשרה בסופיה. מחירים דומים למחירים בארץ ואוכל נחמד מאוד.
בגלל שגם ככה כל התוכניות שלנו השתנו בגלל מזג האוויר, תכננו כל ערב את היום שאחרי. חברים המליצו לנו לנסוע ללקטניק (lakatnik) למסלול יפייפה וככה עשינו. נסענו לתחנת הרכבת של סופיה, כרטיסים ללקטניק עלו 10 וחצי לבה לשנינו, חשוב לקנות מראש כרטיס הלוך-חזור, זה יותר נוח ומונע הסתבכויות אחר כך. הנסיעה היא קצת יותר משעה בנוף של טבע ובתוך עמק יפה. בירידה מהרכבת נראה כאילו אנחנו באמצע שום מקום, צריך ללכת קצת ולרדת מאחורי התחנה לעבר גשר מעל נהר, חוצים אותו ומגיעים לכביש. חוצים את הכביש בזהירות (אין מעבר חציה שם) והולכים שמאלה עד שנכנסים לעיירה קטנה ושם בכביש הראשון פנינו ימינה. הולכים על הכביש בערך רבע שעה עד שרואים מצד ימין מפל ובריכת מים. נכנסנו קצת למים והמשכנו. יש שם מפה כללית עם כל מיני מסלולים באזור, אנחנו ראינו מערה במעלה ההר ורצינו להגיע לשם.הלכנו ימינה, מעל גשר עם מעקה צהוב, ואז פנינו שמאלה והתחלנו לעלות בהר. משם המסלול מאוד ברור עד למערה השניה, שאחריה לא הבנו לאן המסלול ממשיך, ובכל מקרה תכננו לחזור כדי להספיק לרכבת חזרה לסופיה בשעה שרצינו.
כדאי להסתכל מראש איזה מסלול רוצים לעשות, בדרך חזור ראינו סימון שצמחייה קצת הסתירה אותו אז צריך לשים לב.
חזרנו לסופיה ובדרך לדירה עשינו קניות בסופר שנמצא ליד הרכבת.
חיפשנו להיום מסלול יפה ולא ארוך כדי שגם נוכל להתארגן בנחת לשבת. ראינו כמה המלצות על מפלי בויאנה שליד סופיה וראינו שמזג האוויר טוב אז החלטנו לצאת לשם. המסלול מתחיל בסוף העיירה בויאנה, יש שם שלט חום עם כיתוב ירוק. אפשר לבקש מהנהג של המונית שיוריד שם. יש מפה עם המסלולים, אנחנו בחרנו לעלות במסלול הירוק (המתון יותר לפי מה שהבנו), להגיע למפל ולרדת דרך האגם. המסלול כמעט כולו בעליה ובתור יער, לא מרגישים שנמצאים רק כמה דקות מהעיר..
בהתחלה המסלול לא ככ ברור, אם מתלבטים אז ללכת שמאלה, מהר מאוד המסלול הופך להיות מסומן בצורה מאוד ברורה לאורך כל הדרך. אחרי שעה וחצי הגענו לתצפית על כל סופיה, היינו בתוך ענן אז לא ראינו כלום והמשכנו למפלים, אליהם הגענו אחרי עוד חצי שעה בערך. המפלים ענקיים ומרגישים את המים גם ממרחק.
כדי לחזור לעיירה אפשר לרדת במסלול האדום, או לחזור בדרך שהגענו. אנחנו בחרנו לחזור בדרך שהגענו כי רצינו לעבור בדרך באגם. בדרך עצרנו שוב בתצפית והפעם התבהר אז ראינו את כל סופיה מתחתינו. האגם לא גדול אבל יפה, לא הכרחי לעבור שם. הדרך חזור היא בירידה, לפעמים קצת תלולה.
בסך הכל לקח לנו כמעט שש שעות עם כמה עצירות ארוכות לאכול ולצלם.
חזרנו עם מונית לדירה בסופיה והתארגנו לשבת.
ערב שבת- הלכנו להתפלל בבית חב"ד
התפללנו בבית הכנסת הגדול של סופיה, המבנה ממש מרשים ויפה!!
שאר השבת נחנו
התחלנו את הוים מוקדם כי ידענו שיש לנו עוד 3 שעות נסיעה לבנסקו.
הרכבל להר ויטושה עובד בשבת וראשון, והעליה בו לוקחת חצי שעה, יצאנו כמה שיותר מוקדם וכבר לפני 10 התחלנו את המסלול. אחרי הרכבל יש כל מיני חנויות ובקתות אז מצאנו אחת שיכולנו להשאיר בה את התיק הגדול ועלינו רק עם תיק אחד. יש הרבה מסלולים בדרגות קושי שונות, אנחנו רצינו להגיע לפסגה אז עלינו במסלול אדום שמוביל עד למעלה. הסימון מאוד ברור, בהתחלה יש חצי שעה של עליה ואז הליכה קצת יותר מישורית, יש אפילו חלק שזה שביל עפר רחב שנוח ללכת בו. משם מגיעים לפיצול, המשכנו עם השביל האדום לפסגה, עוד בערך שעה של עליה שבדרך יש מקטע של בולדרים וסלעים שלקח קצת זמן לעבור. הולכים עד שמגיעים לבקתה גדולה ולפסגה- מרחב עצום של דשא וסלעים, היו שם המון אנשים שפשוט נחו על הדשא, אכלו וטיפסו על הבולדרים העצומים שיש שם.
באחת החלטנו שכדאי לרדת כדי שנספיק לאוטובוס לבנסקו.
הירידה היתה הרבה יותר מהירה מהעליה, אספנו את התיק שלנו וירדנו ברכבל . ברגע שיצאנו מהרכבל התחיל גשם מטורף, מצאנו מחסה ובעזרת מקומיים הזמנו מונית לתחנה המרכזית של סופיה. בדרך עצרנו במלון כדי לאסוף את המזוודה, השארנו אותה בשמירת חפצים בתחנה המרכזית (4 לבה ליום) וקנינו כרטיסים לאוטובוס לבנסקו (16 לבה לאחד, 3 שעות נסיעה עם עצירה קצרה באמצע). בדרך הזמנו חדר במלון pri ani hotel, החדר סביר, לא יקר. קצת הסתובבנו בבנסקו, חיפשנו את המרכז מידע לתיירים אבל היה סגור.
יצאנו מוקדם מהמלון בידיעה שכמו כל הימים עד עכשיו בטיול- הגשם מתחיל בצהריים ואנחנו רוצים להספיק כמה שיותר לפני שהוא מגיע.
הלכנו עד לרחוב הראשי ועצרנו טרמפים לבקתת ויחרן. עצרו לנו תיירים נחמדים שהגיעו ממש עד הבקתה וחסכו לנו מונית יקרה. הבקתה נחמדה ולידה יש שירותי בול פגיעה.
מחוץ לבקתה יש מפה גדולה עם כל המסלולים האפשריים כולל טרקים של כמה ימים. השארנו את התיק הגדול בבקתה ועלינו עם תיק אחד. הלכנו במסלול האדום, שהתחיל בעליה חדה למעלה, המשיך בעליה יותר מתונה, קצת מישור וחזרה לעליה חדה. אחרי כשעתיים וקצת הגענו לסכין של ההר, משם יש תצפית על אגם יפייפה. התקדמנו עוד קצת והחלטנו לא לעלות עד לפסגה אלא לרדת חזרה לבקתה. קצת אחרי שהתחלנו את הירידה התחיל גשם שקצת הקשה עלינו והזדרזנו להגיע למטה לפני שיתחזק.
בבקתה ביקשנו מים חמים לנמס בכוס, פגשנו כמה ישראלים, לקחנו את התיק שהשארנו שם בבוקר וחיפשנו טרמפ עם אנשים שיורדים לבנסקו. בדרך לבנסקו מצאנו מקום לישון בו בלילה, ותכננו יום רגוע למחר.
אחרי ששבוע שעבר ויתרנו על המסלול של שבעת האגמים, בדקנו השבוע כל יום מה המזג אוויר הצפוי כדי לנסות ולנסוע לשם שוב. החלטנו שכדאי להקדיש אפילו את כל היום להגעה למסלול ולבקתת רילסקי עזרא, לישון שם ומחר להתחיל את המסלול מוקדם.
למלון שהיינו בו יש מסעדה ששם יש מישהו שעושה הסעות (mountain view hotel, שואלים בקבלה על הסעה ומפנים שם למסעדה). התחברנו לישראלים מאתמול שגם חיפשו איך להגיע לשבעת האגמים והצלחנו לסגור עם הנהג מחיר של 120 לבה לכולנו עד הרכבל. (מדובר בנסיעה של שעתיים וחצי, מחיר משתלם מאוד ל5 אנשים)
הגענו לרכבל בצהריים, קנינו כרטיס הלוך חזור (18 לבה לאחד). בבקתה יש חדרים פרטיים וחדרים משותפים, מיטה בחדר של 6 עד 12 מיטות עולה 28 לבה. בזמן שנשאר לנו עברנו על המסלול של מחר וטיילנו קרוב לבקתה.
יצאנו למסלול לקראת 7 וחצי. ידענו שלא מצפה לנו יום ארוך או קשה מדי אבל מהניסיון עד עכשיו הבנו שכדאי לצאת כמה שיותר מוקדם.
התחלנו במסלול ירוק צהוב, צריך ללכת מאחורי הבקתה כדי להגיע אליו. התחלנו את היום בשמיים כחולים לגמרי ומזג אוויר מעולה. אחרי עשרים דקות כבר רואים את האגם הראשון (האגם הנמוך) ואחרי עוד חצי שעה בערך מגיעים לאגם השני (הדג) ולבקתה שלידו. (יכול להיות שאפשר לישון גם שם במחיר טוב יותר אבל אנחנו לא בדקנו את זה.) ליד האגם השלישי (אגם הכליה), ראינו חבורה של אנשים שלובשים בגדים לבנים ומתארגנים למשהו, בדקנו וקוראים להם 'האחוה הלבנה' ובכל אוגוסט הם רוקדים ליד אחד האגמים במעגל, שבמרכזו יש כמה אנשים שמנגנים. למי שנמצא שם בתקופה הזאת- זה מרתק ומהפנט, והנוף מסביב מדהים
באגם החמישי (התלתן) יש נקודת פיצול- אפשרות להמשיך במסלול ירוק צהוב אדום לעוד 2 אגמים ולתצפית על כולם או לפנות ימינה על גשר עץ למסלול אדום חזרה לבקתה.
אנחנו החלטנו לעלות לתצפית ואז לרדת ולחזור לבקתה למסלול האדום. העליה חדה אבל לא ארוכה, מגיעים לאגם גדול - האגם השישי (העין) שרואים עליו עוד קצת שלג וקרחונים וממנו יש תצפית על כל חמשת האגמים שעברנו עד עכשיו. ממנו ממשיכים לעלות לתצפית, ובשלב הזה של היום כבר היו עננים ולא הצלחנו לראות כלום, מזל שיש שם תמונה שתראה לנו מה אמורים לראות.. שמחנו שלפחות את רוב המסלול והאגמים עשינו במזג אוויר מצויין והתחלנו לרדת חזרה לבקתה. באמצע הירידה התחיל טיפטוף שקצת אחרי שהגענו חזרה לאגם הכליה (האגם החמישי) נהפך לגשם שלקראת הסוף ממש התחזק. מיהרנו לבקתה והגענו סחוטים ממים, לא מבינים מאיפה הגיע המבול הזה.
כשהפסיק הגשם ירדנו ברכבל וניסינו ללא הצלחה למצוא אנשים שנוסעים לסופיה שנוכל להצטרף אליהם. אחרי כמה דקות התחילה סופה של ברקים ורעמים (ממש לא מומלץ לטייל במזג אוויר כזה! בהרים זה יכול להיות מסוכן מאוד.), ובמקרה ראינו שמגיעות כמה מוניות להוריד שם אנשים. עלינו על אחת המוניות והוא הסיע אותנו לסופיה לתחנה המרכזית ששם השארנו את המזוודה שלנו. (בערך שעתיים וחצי נסיעה) אספנו את המזוודה ונסענו במונית למלון שנמצא ממש במרכז של סופיה.
המלון שהיינו בו ממוקם ממש במרכז העיר אז כל היום תיירנו והסתובבנו בסופיה.
הלכנו לmall of sofia שהיה קרוב אלינו אבל לא מצאנו בו כלום אז החלטנו לנסוע במטרו לקניון paradise שהמליצו עליו כי הוא קניון גדול (במטרו עלה בערך 2 לבה, צריך לרדת בתחנת ויטושה). גם שם לא מצאנו משהו.
לסיום היום והטיול החלטנו ללכת שוב למסעדת ירושלים ולפנק את עצמנו לפני החזרה הביתה מחר.
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם