בולגריה - ספטמבר 2019 - רילה, פירין, סופיה

מישראל לבולגריה - הגעה לבורובץ לקראת טרק בהרי הרילה

ראשון 8/9/19 - היום ה-1:
6:50 שעון מעורר.
יציאה ברכבת מקריית גת לנמל התעופה בן גוריון, הטיסה יוצאת מהארץ בשעה 12:35 ואנחנו תכננו להגיע לנתבג באזור 9:30, טסנו עם חברת ryanair, בשמות של דברים אכתוב באנגלית כדי לעזור לכם.
את הכרטיסים שהדפסתי יום לפני גיליתי בכניסה לרכבת שהם עדיין בבית, האתר של ריאן איר דורש להדפיס את הכרטיסים מראש אבל אם תגיעו עם זה לא מודפס ומוצג בפלאפון, זה גם אחלה.
הרכבת יצאה מקריית גת ב8 והיינו צריכים לעשות החלפה בתל אביב ההגנה ולחכות שם 30 דקות! מה שקרה בסוף זה שהגענו לתל אביב ההגנה והרכבת לנתבג שהיא אחת לפני הרכבת שלנו התעכבה ב10 דקות, אז ממש ירדנו מהרכבת ועלינו לכיוון נתבג, טירוף!
בתחנת הרכבת של נתבג שאלנו את מנהל התחנה האם אפשר להדפיס אצלו את הכרטיסים ששכחתי, באופן קצת מפתיע הוא הסכים בחיוך גדול, זה היה כיף.
מטרמינל 3 היינו צריכים לעבור לטרמינל 1, לא ידענו מה קורה במקום השכוח אל הזה, יש שם אוכל? בנק? רק קמנצים נמצאים שם?
איך שירדנו מהרכבת היה שאטל מטרמינל 3 לטרמינל 1 והגענו ממש מהר, חיכינו קצת לאילן ועשינו צק אין, אמרו לנו איפה הכבודה החריגה כי אנחנו עם מוצילות, שלחנו את התיקים בתקווה שהם יגיעו לבולגריה ועברנו לשערים לטיסה, היה לנו עוד בערך שעתיים עד הטיסה, קנינו שוקולדים לאמא, אכלנו בארומה כי בטרמינל 1 ההזוי אין בורגרנץ! בעצם .. יש, אבל הוא מוכר רק נקניקייה עם כרוב כבוש בריח שמסריח את כל הטרמינל.
עלינו למטוס, טיסה של 3 שעות בערך, קנינו קינדר וקפה ואילן הביא איתו משקפת אז זה היה ממש מגניב בזמן הטיסה להסתכל לפעמים.
נחתנו בשלום, חוץ ממישהי שהקיאה כל הטיסה הכל היה בסדר, יצאנו מהמטוס ועמדנו בתור לביקורת דרכונים, בטעות עמדנו בתור של ביקורת מקומית וגילינו את זה ממש מאוחר, אז עמדנו מחדש בעוד תור של דרכונים מכל המדינות, בקיצור בזבזנו שם זמן, למה אני מציין את זה? כי השעה היא 16:00 והאוטובוס האחרון לבורבץ הוא ב19:00, שם תיכננו להתחיל מחר את הטרק, כנראה שלא נספיק אליו, לקחנו תיקים, יצאנו מהשדה והתחלנו ללכת לכיוון הרכבת, שם בשדה לא היה ציינג נורמלי אז מה שעשיתי זה לצערי להוציא כסף בכספומט, בטח ים של עמלה. כל השאר הגיעו עם לבה מראש מהארץ, אני הגעתי עם 450 דולר ותיכננתי להחליף כאן.
השארתי את הדולרים כדי להחליף בהמשך איפשהו בעיר והוצאתי רק לזמן הקרוב 100 לבה.
הלכנו לרכבת כדי לנסוע לתחנה מרכזית, נסיעה שעולה 1.6 לבה. מהתחנה של שדה התעופה הנקראת m2 נסענו ל joliot curie, שם נמצאת התחנה המרכזית, משם נקח אוטובוס לסמוקוב.
אכלנו איזה פיצה מקומית באזור, עלה 1.5 לבה ומשם הלכנו לתחנה מרכזית, לקחנו אוטובוס ל camokob שעלה 6 לבה, נסיעה של שעה ומשם התכנון להמשיך לבורבץ באוטובוס אם יש כי כבר מאוחר ואם אין אז במונית, אנחנו 4 אז זה מתחלק טוב במונית.
המונית עלתה לנו 20 לבה, 5 לבה לכל אחד, הגענו לבורובץ ונכנסנו לרויאל פלאסה, פשוט הגענו למקום הראשון שראינו, ביקשנו חדר, ראינו חדר מפנק בטירוף ב25 לבה לכל אחד, יקר לפי מה שאנחנו זוכרים מסיפורי דרך, אבל הלכנו על זה, לקחנו את החדר שראינו שכלל שני חדרים וסלון עם מטבח מאובזר מאוד, תיכננו מה עושים ביום למחרת והחלטנו לצאת לאכול משהו.
הגענו למסעדת ויקטוריה, אכלנו כל מיני דברים ויצא לנו יקר! 96 לבה אבל לארוחת שחיתות, לי לא היה ממש טעים אבל נראה לי לכופרים שבינינו זאת אחלה מסעדה.
יצאנו משם, קניתי תה בסוף כי כאבה לי קצת הבטן, עלה 3.5 לבה ועברנו בסופר מרקט לקראת מחר, הבאנו ריבת אוכמניות ופרינגלס, יצא 12 לבה.
אמרנו שמחר קמים באזור 7:30, יוצאים ב8:00 מהחדר, אוכלים בסאבוואי בבוקר ויוצאים לרכבל שנפתח ב8:30 לקראת עלייה למוסלה.
התקלחנו, התארגנו והלכנו לישון.

סיכום יום:

כספית:
רכבת - 22 שח
ארומה - 19 שח
אוכל במטוס - 3 יורו - 15 שח
נסיעות בבולגריה - 13 לבה
אוכל בבולגריה - 35 לבה
שינה - 25 לבה

סהכ: 200 שח

כרטיס טיסה - 640 שח
קניות בדיוטי פרי - 240 שח

מיקום שינה - רויאל פלאזה בבורבץ.

בורובץ למוסלה האט

שני 9/9/19 - היום ה-2:
7:30 אילן קופץ עליי.
קבענו לקום ב7:30 ואני ומיכאל עוד נשארנו ישנים בשעה הזאת אז אילן המבוגר האחראי (בערך), קפץ עלינו על הבוקר, תיכננו לאכול ארוחת בוקר, לקנות גז ושאני אחליף כסף.
בגלל שאנחנו ממש בסוף העונה אמרו לנו שדיי הכל סגור ושאין לנו כלום, באמת יצאנו ב8:00 מהחדר והכל היה סגור. פגשנו כמה אנשים מקומיים ושאלנו איפה אפשר לאכול, כיוונו אותנו לבית מלון שאכלנו בחדר אוכל שלו ארוחת אוכל מדהימה ב10 לבה ולקחנו משם סנדוויץ קטן לצהריים, מצטער אני לא זוכר את השם של המקום, שם שאלתי איפה יש ציינג ואמרו לי שיש בבית מלון בשם rila hotel בנק, החלפתי 450 דולר בשער של 1.70, יצא לי 760 לבה.
אילן ומיכאל בינתיים חיפשו גז בכל אזור בורבץ ולא מצאו, התקדמנו לכיוון ה sitnyakovo, זה השם של הרכבל שדרכו הגענו לגובה 1780 מטר ומשם רצינו להמשיך או למוסלה האט, גובה 2400 או להמשיך יותר מזה לאחרי פסגת המוסלה, אם נגיע לביקתת הmusala hut, נלך 8.5 קילומטר ואם נחליט להמשיך נלך כפול מזה, אחרי הארוחת בוקר והכל יצאנו לרכבל באזור 9:30, שילמו 15 לבה כל אחד כדי לעלות, הגענו למעלה בשעה 9:50 והתחלנו ללכת בסימון שביל ירוק, במקביל יש מסלול אדום שהולך צמוד לנחל, בחרנו בירוק כי יש יותר עליות וירידות והוא מגיע לגובה ונפתח ממנו הרבה נופים ברכסי ההרים, יש לנו מפה עלינו ואת האפליקצייה המדהימה mapy.cz.
אחרי קצת עצירות, איבוד כובע ומחסור בגז, החלטנו לעצור ליד איזה מעיין שמסומן במפה (אבל הבנו שהוא סתם ביצה מגעילה שמלאה בשיחים), הדלקנו מדורה ושרפנו את הפינגן שלי, לא נורא.
משם המשכנו בתכנון של להגיע ולישון היום בmusala hut, יש לנו עוד 5 קילומטרים בהפרש גובה של 400 מטר מהמעיין. ועד עכשיו הלכנו 3 קילומטרים בהפרש גובה של 400 כי יש ירידה ושוב עלייה.
אחרי עוד כמעט 2 קילומטר של הליכה בעלייה לגובה של 2420 עשינו עצירה כדי שאילן ושחף יעלו על פסגת ההר, אני ומיכאל נשארנו למטה, נשאר עוד 3 קילומטרים למוסולה האט והשעה כרגע היא 13:40.
16:00, קצת מרחוק כבר ראינו את הבקתה ואת האגם היפה לצידה, קלטנו שיש שני אנשים שיושבים בחוץ וגילינו שהבקתה סגורה! ישר הגלגלים במוח התחילו לפעול, מה קורה פה? מה עם אוכל? מים? מיטה חמה לישון? מכסה מגשם? לאט לאט הבנו שאנחנו אבודים.
הזוג שפגשנו החליט להמשיך לבקתה הבאה, היא נמצאת 3 קילומטרים אחרי בעלייה של 300 מטר, אני לא הייתי מוכן להמשיך, אם בקתה כזאת גדולה ורצינית כמו המוסולה האט סגורה, כנראה שנפגוש בקתות סגורות נוספות, התחילו חילוקי דעות בין הרביעייה, הזוג שהלך אמר לנו שהבקתה הבאה פתוחה ושהם דיברו איתם בפלאפון ושאלנו לגבי אוכל, אמרו שיש שם מרק, זהו מרק!
אי אפשר להתחיל את המסלול של מחר רק עם מרק ששתינו ערב לפני! וחוץ מזה, מה אם כל הבקתות באזור סגורות? הרי כבר אמרתי שאנחנו קצת אחרי העונה ..
אחרי חילוקי דעות רבים גילינו שיש פה שאטר, מקום סגור עם מיטות, כריות ושמיכות ואפילו היה בבקתה הזאת קמין (זה ששמים בו עצים כדי לחמם את החדר), עשינו את הדבר הגברי ביותר שעשינו עד היום וחטבנו עצים עם גרזן, זה היה מגניב!
דיברנו בינינו ובינתיים גם זוג בולגרי מקומי עבר בסביבה אז שחף הלך לדבר איתם, הבנו מהם שכל הבקתות כרגע סגורות! הלך הטיול! מה עושים? שוב בטומי? זיכרונות מגיאוריה עם מיכאל צפו לי ..
חוץ מזה, בשיחה שלהם עם שחף הם ציינו שאנחנו לא יכולים לישון פה והמקום צריך להיות עם נוכחות הבעלים שלהם, בגלל שהמקום היה פתוח לגמרי וראינו באפליקציית מאפיסיז שזה שאטר אז בחרנו להישאר, בנוסף לכל זה, כששחף דיבר איתם ישב לו בראש שנעבור לבקתה הבאה אז הוא אמר לבולגרי שיזמין מקום שם ל4 אנשים.
אחרי ששחף חזר אלינו וסיפר לנו על כל השיחה ביניהם נלחצנו שהזמנו שם מקום ולא נגיע אז ישלחו לנו חילוץ או יהפכו את זה לאיזה סיפור מלחיץ שיש 4 נערים שנאבדו בהרי הרילה, מרוב הלחץ של זה החלטנו להתחבר לגלישה של הארץ ולעשות שיחה עם הבקתה הזאת כדי לבטל, החברת פלאפון מישראל דאגה לשלוח לנו הודעה שהמחיר הוא 15 שח לדקת שיחה, יהיה בסדר, עדיף משיזמינו לנו איזה מסוק במאה אלף שח.
נכנסו לשאטר, הדלקנו את הקמין ואכלנו טורטיות עם טחינה, חמאה מהבית מלון וריבת אוכמניות שקנינו, היו טעמים מעניינים אך נהנינו מאוד, לא השביע אותנו אבל מה זה משנה? אין עוד אוכל.
החלטנו שמהבקתה הזאת נלך מחר לרכבל הגבוה ביותר, הוא נמצא 3 קילומטרים מאיתנו, ונרד חזרה לבורבץ, שם נתכנן מחדש את כל הטיול ביחד, כנראה נעשה טיול כוכב (טיולי יום קשים וטובים אך כל הזמן חוזרים לאותו מקום שינה עם ארוחות בוקר וערב).
אילן ושחף יצאו לטהר מים עם פד גזה מהאגם שיש פה לידנו כי גם זה לקראת סיום אצל כולנו, תיכננו להכין תה ובגדול לישון מוקדם כי יש פה חושך מוחלט ואנחנו גם גמורים מהיום.
הכנו בקמין תה מעניין שאילן הביא ובגדול, חתכנו לישון.

סיכום יום:

כספית:
אוכל - 10 לבה
רכבל - 15 לבה

סהכ: 50 שח

מסלול:
הליכה - 8.2 קמ
תחילה - סוף הרכבל ב9:50
סיום - מוסולה האט ב16:00
עליות - 767 מטר
ירידות - 137 מטר

שינה - שאטר הנמצא סמוך למוסולה האט.

בורובץ וסומוקוב - התארגנות מחדש ובדיקת זמינות הבקתות בעקבות סוף העונה

שלישי 10/9/19 - היום ה-3:
6:45 קלטתי את השעה ואמרתי "וואו איזה שינה", כולם התעוררו מזה.
הלכנו לישון ב20:00 עם חדר מאוד חם בזכות הקמין וקמנו ב7:00 לחדר קפוא!
תעשו טובה ותמצאו סים מקומי לפני שאתם מתחילים לטייל, אה וגם אל תבואו בסוף העונה.
יצאנו בלי סים וזה היה טעות, בתכנון עכשיו לרדת לבורבץ כדי לתכנן מחדש את הטיול ולמצוא סים, לדבר עם הבקתות בכל המסלול שלנו ולקבוע איך הולכים ואיפה ישנים כל ערב.
הyasterbetz נמצא 3 קילומטרים מאיתנו והוא נפתח ב8:30 (אנחנו מקווים).
התארגנו ליציאה, סידרנו תיקים ואכלנו את שאריות האוכל שנותרו לנו, טורטיה עם טחינה וריבה, שנייה לפני שיצאנו הגדלנו ראש (לשם שינוי) ובדקנו דרך האינטרנט של אילן (היה לו 500 מגה בסים גלובלי שהוא הביא מהארץ) וראינו שהרכבל שאנחנו בונים עליו, סגור בשני כמו שמיכאל אמר לנו בבדיקה שלו מראש אך בנוסף, גם סגור בשלישי! אנחנו אבודים, מה נעשה עם החיים שלנו?
נכון המסלול האדום שמקביל לנחל? אז החלטנו ללכת עליו עד הרכבל שהיינו עליו אתמול, המסלול הוא 7 קמ בהפרשי גובה של 700 מטר, נגיע לרכבל, נעלה עליו, נלך לבורבץ ואולי אפילו לסומוקוב כי שם אנחנו יודעים בוודאות שיש סים וגז.
יצאנו ב8:30 מהבקתה והתחלנו ללכת על הנחל, בלי אוכל, בלי מים ובלי לדעת מה יוליד יום ומה נעשה עם כל מה שתכננו פה בבולגריה לעשרה ימים הקרובים.
בשעה 11:00 הגענו לרכבל בהליכה דיי רציפה, עצרנו קצת פה ושם, הייתה לקראת הסוף עלייה חדה וקשה אך קצרה, ממש ליד הרכבל יש מסעדה ועוד לא אכלנו בוקר אז עצרנו לאכול ורק לאחר מכן נרד לבורבץ.
אני לקחתי חביתת ירק ממש טעימה, סלט ובירה, כל אחד לקח משהו אחר, אני עוד הרגשתי בוקר אבל מיכאל כבר אכל ציזבורגר, בתאבון לו. אחרי זה לקחנו קפה, שילמתי על הכל 20 לבה כולל טיפ, מחיר מטורף, והלכנו לכיוון הרכבל לבורבץ.
ירדנו למטה והחלטנו לשבת בוויפי נורמלי ולסגור מקום להתמקם, שם להתאפס, להתקלח, לעשות כביסה ולנסוע כנראה לסומוקוב לקנות גז וסים.
התכנון הוא בינתיים לישון לילה בבורבץ ולעלות מחר לפסגת המוסלה ולחזור משם או לבורבץ או להמשיך לבקתה אחרת באזור במידה והיא פתוחה ויש אצלה ארוחות.
בינתיים, שתינו בירה.
מצאנו בבוקינג חדר ל4 אנשים ב50 לבה ללילה, מטורף, 20 שקל כל אחד, הלכנו למיקום שזה הראה לנו, borovets appertmants, ולא היה שם שום מענה, לא היה לנו טלפון להתקשר אז שאלנו מוכר נחמד שעובד בחנות מתחת והוא עזר לנו, אחרי שיחה עם בעל הדירה נכנסנו אליה כי המפתח פשוט היה ליד הדלת והוא ביקש לנעול ביציאה, להחזיר את המפתח במקום ולשים בתוך החדר 50 לבה.
כיבסנו בגדים, התקלחנו ויצאנו לכיוון סומוקוב בשביל קצת ציווליזציה, הלכנו קצת ברגל בבורבץ לכיוון תחנת האוטובוס, בדרך חיפשנו גם מונית או טרמפ ובחור ממש נחמד עצר לנו לטרמפ ועלינו איתו.
הגענו לאזור המרכזית של סומוקוב והתחלנו לחפש סים וגז, ממש עשינו חיפוש בכל אזור סומוקוב ולא מצאנו סים והמקומיים ממש לא מבינים מילה באנגלית ואפילו רוסית (אילן רוסי), שלחו אותנו להרבה מקומות ולא היה בשום מקום, מצאנו איזה תיירת מקומית יחסית צעירה ושאלנו אותה והיא סוף סוף כיוונה אותנו לחנות פלאפונים, שם היה סים של 1 גיגה אינטרנט ו100 דקות שיחה ב6 לבה.
טוב, אחרי הרבה זמן שלא כתבתי אני חוזר לזה .. למה לא כתבתי? התחלתי לחשוב, הייתי עסוק במה קורה מחר, אחרי שקנינו את הסים התחלנו לעשות שיחות לכל הבקתות במסלול של הרילה כדי לוודא שהן פתוחות ויש שם אוכל, לפי הבקתות תיכננו מסלול הליכה שהוא דיי קשוח, אפילו מאוד קשוח, הרבה עליות וירידות והרבה קילומטרים.
וידאנו שכל הבקתות פתוחות והלכנו למסעדה שיש בה ביקורות טובות, לא סגור על השם, לא הייתי כזה רעב אז פשוט לקחתי פטריות מבושלות בחמאה וסלט ואכלתי ביחד עם אילן, עלה לי 10 לבה כולל שתייה ממש טעימה, שם הוחלט לצאת מחר לרכסי הרילה למשך 4 ימים כשכל יום הוא מאוד ארוך וקשוח, הרבה עליות וירידות והתכנון אוכל לא מיטבי, אילן עם קצת בעיית כאב ברגל ושחף עם כאבים בברך, לשם ההבנה, כל יום הוא באזור ה12-15 קילומטר בהפרשי גובה של 1000 מטר בעלייה או ירידה.
אחרי הרבה דיבורים ותיכנונים של אילן, מיכאל ושחף, אני שתקתי הרבה וחשבתי על האם אני הולך איתם או לא, למה לא? כי פחות התאים לי, שלושה ימים לא פשוטים בכלל בהרי הרילה אחרי שביום אחד הלכנו 8 קילומטרים וזה ממש היה לנו קשוח, חוץ מזה, נראה לי שמתאים לי קצת להתנתק מכולם, לא לחשוב ב4 דעות וללכת עם מה שבא לי וכמה שבא לי, אז כנראה שאעלה מחר למוסלה, אחזור לבורבץ לישון ולמחרת בבוקר אסע לספרבה בניה.
הודעתי את זה לכולם, נראה לי שזה ביאס אבל בגדול הם המשיכו בשלהם ואני בשלי, הכל בסדר.
מאותה מסעדה שתכננו בה נסענו לסופר מרקט בסומוקוב, שם היה התארגנות והכנה לטיול, קצת חטיפי אנרגיה, טורטיות וייגר שאילן רצה לקחת איתו לטרק, אני שמתי 10 לבה בקנייה המשותפת.
משם התקשרנו לנהג מונית שלקח אותנו כבר ביום ראשון, הוא ואילן ממש התחברו, לשניהם קוראים איוון (ברוסית), ציטוט של אילן: "אם איוון מעשן, איוון לא יעשן?" ואז אילן הדליק סיגריה, מוזר האילן הזה ... המונית עלתה 20 לבה, 5 לכל אחד.
נסענו חזרה לבורבץ, סגרנו את התכנון של מחר ויצאנו לבר - מסעדה בשם sangria, מקום ממש מגניב! אוכל טעים, מגוון ואחלה יין, המוכרת פה במקום הראתה לנו קעקוע על היד שלה עם השם אליעזר אחרי שאמרנו שאנחנו ישראלים ואז ביקשה שנבקר אותה בטריפ אדוויסור, יאללה למה לא? מיכאל המליץ, שילמתי שם 20 לבה על המבורגר ויין אדום וקמנו.
באותו מקום ישבו איזה שלושה מבוגרים, זוג ועוד אחד, הסתכלתי על הזוג הזה ופשוט אמרתי לעצמי, זאת השאיפה שלי (רק אחרי זה נודע לי שהם סך הכל חודש ביחד), הם רקדו צמוד, שתו יין, וודקה כלשהי ופשוט נהנו, דיברנו קצת על מה הגיל שלהם ואז הלכנו לדבר איתם, הזוג בני 70 ו63 והחבר הנוסף שלהם בן 83!!!
הם דיברו איתנו קצת ושאלו מה אנחנו מתכננים ואמרו שאם נגיע למחרת בערב לאותו מקום עם תמונה מהפסגה של המוסלה כל השתייה עליהם, הזמינו אותנו לייגר בום, משהו טעים עם רדבול וזהו, קרסנו, הלכנו משם לחדר.
בדרך לחדר עצרנו בטרמפולינה שצמודה לרילה הוטל, נכנסנו אליה למרות שהיה שלט בכניסה אליה שהיא סגורה כרגע, ואחרי 2-3 קפיצות מטורפות שלי ושל אילן בא שומר שכנראה שמע אותי צועק מהקפיצה ושאל אם לא ראינו שיש שלט שרשום עליו "closed"? בתמימות רבה וישראלית אמרנו שלא ראינו ונכנסנו בטעות, ביקשנו סליחה והמשכנו לחדר.
אחלה של ערב היה, ממש אחלה של ערב.
השעה היא 00:19 ואנחנו בחדר נכנסים כבר למיטה, השעון מעורר כרגע הוא לשעה 7:00 בכוונה לארגן תיקים, לאכול ארוחת בוקר ולצאת לרכבל.
לילה טוב.

סיכום יום:

כספית:
אוכל - 60 לבה
נסיעות - 5 לבה
שינה - 12.5 לבה
סים - 6 לבה

סהכ: 150 שח

מסלול:
הליכה - 7 קמ
תחילה - מוסולה האט ב8:30
סיום - רכבל בינוני ב11:00
עליות - 150 מטר
ירידות - 700 מטר

מיקום שינה - בורובץ אפרטמנטס, סמוך לסאבוואי.

פסגת המוסלה - ההר הגבוה בבולגריה

רביעי 11/9/19 - היום ה-4:
6:40 אילן שתה מים והתעוררתי מזה.
גיליתי דבר מדהים, יש בחדר מנורת לילה שפועלת בטאצ לפי שלבי אור ואין לה כפתור, מתועד בגופרו.
חוץ מהגילוי הזה אני מגלה פה הרבה מאוד דברים מוזרים, הבולגרים ההזויים האלה, כשהם אומרים לא הם מהנהנים כן עם הראש וכמובן שלא מדברים באנגלית, אז הם אומרים משהו מוזר בבולגרית, עושים עם האצבע ביד, לא, כמו שאנחנו מכירים ומהנהנים עם הראש כן, הדבר הכי מתסבך שראיתי בחיים במיוחד כשאתה 3 שעות מחפש סים וגז.
קמנו, התארגנו, שתינו קפה כי היינו שבורים, כנראה היין .. מיכאל האח החליט שהוא מעוניין לחזור איתי מהמוסלה וללכת לשבעת האגמים (מסלול שממש מומלץ להגיע אליו במידה ואתה בבולגריה), בתכנון המקורי היינו אמורים להגיע אליו אבל בגלל כל מה שהיה והורדת היום הליכה, התכנון השתנה ואילן ושחף לא יגיעו לשם, קבענו להתפצל, אילן ושחף ימשיכו לגראנצשר ומשם מסלול של 3 ימי שטח, מיכאל ואני לעומת זאת נעלה למוסולה (הפסגה הגבוה ביותר בבולגריה - 2950 מטר) וכנראה נחזור לעיר ומשם לשבעת האגמים, בשישי בערב בשאיפה להיפגש כולם חזרה בבנסקו. שילמנו 50 לבה על החדר והשארנו את הכסף בחדר עצמו, כמו שביקשו, נעלנו, השארנו מפתח איפה שאמרו לנו ויצאנו, חשבנו על ארוחת בוקר, אילן ושחף לא היו מעוניינים והם קנו בסופר דברים קטנים כדי לאכול קצת לפני תחילת ההליכה, מיכאל ואני אמרנו שנעצור במסעדה של הרכבל לאכול לפני תחילת המסלול.
הגענו לרכבל הyesterbets, שילמנו 15 לבה על סקי פס שתופס לשבוע ועלינו למעלה עלייה מטורפת, שם אילן ושחף יצאו לדרך ואני ומיכאל עצרנו לאכול, שילמנו כל אחד 14 לבה, שאלנו אם יש בקתה באזור כי עניין אותנו לישון למעלה בהרים, שמענו על בקתה ממש צמודה לרכבל והלכנו אליה, שם בדקנו מה המחיר של חדר לזוג וזה עולה 25 לבה ללילה עם ארוחת בוקר, שמנו שם תיקים בחדר ממש מפנק, גדול, עם חימום ושירותים ומקלחת פרטיים. לקחנו תיקי יום עם מים וסופטשל ויצאנו למסלול.
הלכנו דיי מהר, התחלנו ללכת ב10:30 והגענו לפיק של המוסלה ב12:30, עצרנו רק לעצירה קטנה בדרך אבל רוב הזמן הלכנו רצוף, העלייה לא פשוטה בכלל ובדרך חיפשנו גם את אילן ושחף שיצאו לפנינו, לא מצאנו אותם וכבר הגענו למעלה, אחרי מנוחה של באזור החצי שעה, פגישה עם כמה ישראלים וקפה טעים ששיתנו, אילן ושחף הגיעו, הבנו מהם שהם לא הלכו במסלול האדום המסומן מהרכבל, אלא במסלול מקווקו שהולך על רכס הרים ומקביל אליו, ישבנו לאכול צהריים ביחד, טורטיות עם טחינה, והתפצלנו מחדש, ב14:20 התחלנו ללכת שוב והחלטנו לחזור דרך המסלול שאילן ושחף הגיעו ממנו כדי לעשות מסלול שהוא מעגלי ולא לשוב על עקבותינו, הם אמרו לנו שזה מסלול קשוח עם הרבה בולדרים וזה היה נשמע מעניין.
טוב, אז המסלול ממש ממש קשוח! בולדרים מטורפים, מעבר בין עצים והרבה מאוד הליכות על קצה הרכס, אבל, הנוף מטורף! הליכה רציפה על הרכס היורד מהמוסלה ועד הבקתה שלנו השוכנת צמוד לרכבל היאסטרבאדס.
הייתה הליכה קשה וטובה והגענו חזרה לבקתה בשעה 17:00, שמנו את הדברים בחדר ונכנסנו למסעדה, ביקשנו תה וחשבנו על מה לאכול, הנוף ממרפסת הבקתה מטורף אז ישבנו בהתחלה לאכול בחוץ אבל הרוחות והקור ניצחו אותנו, אז עברנו למבנה.
לקחתי שיפודי פרגית ומיכאל לקח מיקס בשר ואז מילקשייק, כופר ..
ביקשנו חשבון והביאו לנו חשבון כולל של ארוחת הערב, שינה במקום וארוחת הבוקר של למחרת שקבענו איתם שהיא תהיה ב7:30, יצא 100 לבה להכל, 50 לבה כל אחד לשינה ו2 ארוחות.
עלינו לחדר, בדקנו אם הדוד מים עובד ולקח לנו קצת זמן להבין איך מדליקים אותו, הדלקנו את הרדיאטור ושמנו משהו בטלוויזיה, השעה 18:30 ונראה לי שהלילה אנחנו משלימים שעות שינה מאתמול.
בגדול, חיכינו שעה עד שהמים התחממו ובינתיים אני ישבתי צמוד לרדיאטור, הוא כנראה היה כל כך ישן שמטר ממנו החום כבר מתפוגג, יהיה קר הלילה.
בקיצור, אחרי יום טוב, עמוס ועם הרבה תנועה, הגענו למצב של מקלחת, פיפי ולישון, השעה היא 21:00 והשעון מעורר ל7:00, ב7:30 הארוחת בוקר מוכנה, לילה טוב.

סיכום יום:

כספית:
אוכל - 40 לבה
רכבל - 15 לבה
שינה - 25 לבה

סהכ: 160 שח

מסלול:
הליכה - 13 קמ
תחילה - יאסטרברדס ב10:30
סיום - יאסטרברדס ב17:00
עליות - 700 מטר
ירידות - 700 מטר

מיקום שינה - hut Yastrebetz, הבקתה הצמודה לרכבל.

מעבר לספרבה בניה ומסלול שבעת האגמים

חמישי 12/9/19 - היום ה-5:
6:20 התעוררתי.
השעון מעורר ל7 אבל קמנו לפניו, חשבנו על לראות זריחה אז הסתכלנו בחלון וראינו שאנחנו פשוט בתוך ענן, מגניב אבל אין זריחה, פחות מגניב.
דרך אגב מזג האוויר פה ממש טוב לטיולים, בבוקר ובערב קר אבל בצהרי היום ממש נעים, כשעולים גבוה צריך איזה סופטשל שיהיה נגד הרוח וחוץ מזה, בגדים קצרים.
ב7:30 ירדנו למסעדה לאכול ארוחת בוקר שכללה חביתה, ירקות ותה, עלינו חזרה לחדר לסגור את התיקים שלנו ויצאנו לרכבל, בחדר כשהתעוררנו בדקנו מה אפשר לעשות בספרבה בניה, יש שם מעיין מים חמים, כמה חמים? 103 מעלות!! הבעיה היא שהוא בחוץ ובחוץ קפוא אז הדלקת ריאות שנקבל אחרי שנצא ממנו כנראה תהרוג אותנו.
הלכנו לרכבל כדי לרדת חזרה לבורובץ ומשם להתחיל נסיעות לספרבה בניה דרך סמוקוב, ברכבל דיברנו על מה עושים והחלטנו לעשות סיבוב בעיר למעיינות החמים, אחר כך לעלות ברכבל כבר היום לכיוון הטיול של שבעת האגמים ולישון בבקתה שנמצאת בתחילת הטיול, למחרת לעשות את הטיול ובסופו לנסוע לבנסקו להיפגש עם אילן ושחף.
ירדנו מהרכבל ומתחתיו יש תחנת אוטובוס לכיוון סומוקוב, חיכינו קצת לאוטובוס כי רשום שיש קו כל חצי שעה, אוטובוס חלף על פנינו ולא עצר והבנו שאין תקווה, התקדמנו לכיוון היציאה מהעיר בורובץ כדי לתפוס טרמפים, האמת שתרבות הטרמפים פה ממש טובה, זה נחמד.
מסחרית שראתה אותנו עצרה לנו והעלתה אותנו לסמוקוב, הבעיה היא שהיה כיסא אחד, מיכאל ישב בו ליד הנהג ואני הייתי מאחורה בארגז של המסחרית, חוויתי.
ירדנו קרוב לתחנה מרכזית של סומוקוב והלכנו למרכז מידע, שאלנו שם מתי יש אוטובוס לספרבה בניה ומה מחירו, אמרו לנו שזה עולה 2.5 לבה והוא יוצא בשעה 14:20, השעה עכשיו 11:00, אנחנו אבודים, מה עושים בעיר המוזרה הזאת 3 שעות?
הלכנו לאזור המוניות כדי לבדוק כמה עולה לשם מונית, הנהג התחיל ב40 לבה וירד ל35, לא הלכנו על זה, יקר מידי, בינתיים הלכנו לאיזה בית קפה באזור ושתינו קפוצינו (הפוך) ב2 לבה, משם טיילנו בעיר עוד קצת והגענו למקום שנקרא central park, בר מסעדה ממש מרשים, אפילו היה שם כשהגענו איזה שגריר קוריאני (בעצם אנחנו רק חושבים שהוא שגריר אבל הוא בטוח קוריאני), הוא היה מרשים כזה עם חליפה והוא עשה שם ראיון כלשהו.
לקחנו מיץ פירות ממש טעים ופיצה שהתחלקנו בה ועלה לכל אחד 7 לבה.
השעה 12:30 ויצאנו לטייל קצת בסמוקוב, יש פה שוק קטן וכמה חנויות, אין משהו מעניין, עצרנו בדשא של התחנה מרכזית לשבת קצת וחיכינו לאוטובוס, כאן נכנס לתמונה אחד הדברים החכמים שהבאתי איתי מהארץ, ספר! אומנות האהבה של אריך פרום, מעניין וקצת פילוסופי, ממליץ עליו, בינתיים .. מיכאל נרדם.
טוב לקח לו ממש דקות בודדות להתעורר בהבנה שהוא לא עייף, חשבנו מה עושים והחלטנו ללכת קצת לקזינו, אני הפסדתי 20 לבה ומיכאל 10 לבה, מה חשבנו? שנרוויח? פחח ..
כבר התחלנו להתקרב לשעה של האוטובוס אז החלטנו לאכול משהו לפני הנסיעה כדי שאיך שנגיע לספרבה בניה ישר נצא משם לכיוון הרכבל שיחסית רחוק מהעיר ונעלה כבר לתחילת טרק שבעת האגמים.
רצינו לטעום את השווארמה שלהם, אז הלכנו מהקזינו לכיוון המרכזית שזכרנו ששם יש איזה דוכן שמוכר שווארמה, בדרך לשם מבוגר בולגרי עצר אותי והתחיל לצעוק עליי בבולגרית, כנראה כי אני עם כיתוב עברית בחולצה ויש לי אף יהודי, החזרנו לו על הצעקות פרצוף כלשהו של "מה כפרה?" והמשכנו ללכת, זקן מוזר אנטישמי.
אכלנו שווארמה שעלתה לי 2 לבה, קנינו קפה שחור ב70 אגורות לבה והלכנו לאוטובוס, האוטובוס עלה 2.5 לבה לנסיעה של 40 דקות.
משום מה באמצע הדרך האוטובוס עצר ועברנו לאוטובוס אחר, ירדנו בתחנה של ספרבה בניה ועצרנו מונית, שאלנו כמה זה לרכבל של שבעת האגמים, הוא אמר לנו שזה 18 לבה, נסיעה של 20 דקות בעלייה, עלינו איתו, בבגאז היה לו ארגז בירות ושאלנו אם זאת בירה מקומית, הוא ענה שכן והציע לנו פחית, לקחנו, בדרך הוא שם לנו ביטלס והראה לנו שיש לו סיכת כנפ"צ, אחלה גבר, הוא גם נתן לנו את המספר שלו כדי לחזור איתו למחרת, 0887676037 עם קידומת בולגרית כמובן, יש לו אנגלית טובה והמחיר שלו לא יקר בכלל. הגענו למעלה, שילמנו לו 9 לבה כל אחד והלכנו לתחילת הרכבל, העלייה ברכבל עולה 20 לבה לכרטיס הלוך וחזור למחרת (רק לעלייה זה יוצא 8 לבה).
עלינו למעלה ונכנסנו לבקתת הrilski ezera, בדרך פגשנו המון ישראלים שגם כן הגיעו איתנו לפה, נכנסנו ושאלנו כמה עולה כאן לילה, יש מחירים שונים אבל הבסיסי ביותר שזה לילה בחדר משותף עם עוד אנשים עולה 25 לבה, ככל שתעלו בפרטיות תשלמו יותר כמובן, שאלנו מה לגבי ארוחות ואמרו לנו שזה תשלום בנפרד, שילמנו על החדר, שמנו בחדר תיקים וירדנו לשתות קפה שעלה 3.5 לבה, האמת .. יקר פה, אבל הכל יחסי כמובן, אני רגיל לאזור בורובץ, בארומה הפוך עולה 20 שקל, פה 7 שקל, הכל טוב.
שיחקנו קצת ששבש ותיכננו את היום שלמחרת, נעשה את מסלול שבעת האגמים, נרד חזרה לספרבה בניה ונסע משם לבנסקו.
חזרנו לחדר, היינו בחדר משותף של 8 מיטות, במקרה מי שהיו שם זה עוד זוג ישראלים ממש נחמדים, דיברנו איתם קצת וירדנו לאכול ארוחת ערב, זה עובד כמו בחדר אוכל כזה של קיבוץ, יש פס של אופציות, אתה בוחר מה לאכול ואז משלם על מה שלקחת, מי ששם לך את האוכל זאת הבחורה שנמצאת על הפס ולא אתה, אז אני ביקשתי מהכל, הכל זה סלט, אורז, עוף, תפוחי אדמה ומרק, בגדול ממש רציתי קצת מכל דבר אבל היא שמה לי המון!!! מכל דבר, כנראה שהייתי צריך לבקש מראש קצת, לא נורא, אבל מה שכן נורא שזה היה כל כך יקר, שוב, יחסית לבולגריה, יצא לי 20 לבה, מיכאל למד ממני את הלקח והוא לקח אחריי אוכל אז עלה לו 15 לבה לארוחה שכלול בה קצת פחות ממני.
סיימנו לאכול, ישבנו עם עוד ישראלים נחמדים שפגשנו פה וחזרנו לחדר להתקלח ולישון.
טוב אז בעצם, התכנון היה להתקלח אבל המים החמים לא היו לטובתנו, ויתרנו הערב על מקלחת ובמקום זה ירדנו שוב למסעדה לשתות בירה בולגרית ב3 לבה, ישבנו קצת ביחד כל הישראלים המתארחים במקום ואז רק הלכנו לישון.

סיכום יום:

כספית:
נסיעות - 12 לבה
רכבל - 20 לבה
אוכל - 38 לבה
קזינו - 20 לבה
שינה - 25 לבה

סהכ: 230 שח

מיקום שינה - rilski ezera, הבקתה הצמודה לרכבל של מסלול שבעת האגמים.



שישי 13/9/19 - היום ה-6:
יום שישי ה13!! מפחיד ..
6:58 ביטלתי את השעון מעורר שהיה ל7:00.
קמנו, התארגנו בשקט וירדנו למסעדה למטה לאכול ב7:40, ראינו שהיא נפתחת רק ב8:00 אז בינתיים לקחנו קפה ב2.5 לבה ושיחקנו ששבש.
וואלה בקתה מוזרה, ראינו בפס של האוכל שיש לחם גבינה וחיכינו שיצא עוד אוכל, לא יצא. אכלנו את הכמות שמן הסותמת עורקים הזאת ועלה לנו 4 לבה לשתי פרוסות, סידרנו את התיקים והשארנו אותם בחדר של שתי ישראליות שישנות פה גם הלילה ויצאנו עם תיקי יום, התחלנו ללכת ב9:15.
עוד כשהיינו בבקתה וגם שישבנו קצת בחוץ לשתות קפה לא היה כל כך קר ובנוסף לכך בשעה 9 כבר יצאה השמש, אז יצאנו גברים רצח והחלטנו להשאיר סופטשלים בבקתה, מיכאל היה עם חולצה ארוכה ואני עם קצרה.
נכון אתמול היא הביאה לי כל כך הרבה אוכל מכל דבר? אז בדרך כלל אני אוכל לאט, הפעם אכלתי מהר יחסית אליי ומיכאל שאל אותי, "מה אתה אוכל כל כך מהר?" עניתי, "אני אוכל מהר כדי לא לשבוע", היום, בדיוק אותו סיפור, בדרך כלל אני הולך לאט, בקצב טוב כזה שנחמד לטיולים, אבל בטיול הזה, פשוט הלכתי מהר כדי לא לקפוא! הקור שהיה כשעלינו למעלה הרג אותנו, איזה רוחות מטורפות!
האמת שהבעיה הייתה רק הרוחות, המעלות היו אחלה, אם רק היינו יוצאים עם סופטשל הכל היה בסדר.
בקיצור, מרוב קור הלכנו ממש מהר, 8 קילומטרים עם עלייה של 550 מטר וירידה של 550 מטר לקח לנו שעתיים וקצת, 11:30 כבר היינו חזרה בבקתה אחרי תמונות ועצירה קצרה למעלה, ממש רצנו.
המסלול עצמו יפייפה! האגמים מדהימים, הוא מאוד מתוייר וזה כיף לפגוש הרבה אנשים וגם המון ישראלים שמטיילים לצידך, אני לפחות אוהב לפגוש ישראלים, נראה לי שיש כאלה שפחות אוהבים. המסלול הוא מעגלי ויש אופציה לרדת מהמעגלי כדי לעלות עלייה קטנה, חדה וקצת קשוחה לאגמים ה-6 וה-7, הנוף הנפתח משם .. מדהים ושווה את זה! אבל הרוחות שהיו שם למעלה בנקודה של האגם השביעי הכריחו אותנו לרדת ממנו אחרי לא יותר מדקה.
הגענו לבקתה, שתינו הפוך כדי להתחמם קצת ולהחזיר נוזלים, סידרנו את התיקים, יצאנו ממנו והמשכנו לרכבל, בסוף הרכבל היו בולגרים עם אופל ממש ישנה שכנראה משמשמת לנסיעות מהעיר ולעיר, שאלנו כמה עולה, הסתבכנו קצת כי הם דיברו רק בולגרית אז פתחנו מחשבון, הבנו שזה עולה לשנינו 10 לבה, 5 לבה לכל אחד, ירדנו איתו לספרבה בניה, בדרך ביקשנו ממנו לשים אותנו ליד אוטובוס שהולך לדופניצה (ממנה נוסעים לבנסקו לפי בדיקה שעשינו מראש) והוא חשב שאנחנו רוצים שהוא יקח אותנו לדופניצה אז הוא התעצבן.
ניסינו להגיד כמה פעמים "אוטובוס", "באס", "סטאיישן", באיזה שהוא שלב הוא הבין למה התכוונו, אנחנו מקווים בכל אופן, אני עוד במונית (בערך מונית), אעדכן בהמשך.
עברנו את זה, הגענו בשלום לתחנת אוטובוס לכיוון דופניצה, שאלנו מוכרת שעובדת בדוכן ליד התחנה מתי יש אוטובוס והיא אמרה ב14:00, השעה הייתה 13:00 ובינתיים הלכנו לאכול במסעדה באזור, לקחתי ריזוטו פטריות וסלט, וואלה היה ממש טעים וקצת לא הבנתי מה זה ריזוטו, פשוט אורז? הארוחה עלתה לי 15 לבה.
הלכנו לתחנת האוטובוס והאוטובוס הגיע, עלינו עליו ומשום מה לא שילמנו כשעלינו, מתברר שמשלמים בירידה, אתה אומר לו מאיפה באת ואתה משלם לפי זה, שילמתי 1.40 לבה על נסיעה מספרבה בניה עד מרכזית דופניצה, התחנה האחרונה, הגענו למרכז מידע ושאלנו איך מגיעים לבנסקו, כמו שבדקנו מראש, נדרשים מדופניצה שני אוטובוסים, אחד לבלאגוייבגראד (לא .. לא הצלחנו להגיד את זה, אבל נקרא לזה "בלה בלה" למען הסיפור דרך) ואז משם אוטובוס נוסף לבנסקו.
הגענו למרכזית דופניצה ב14:50 והאוטובוס לבלה בלה היה ב15:20.
הוא הגיע כבר ב15:10 אבל היציאה רק ב15:20, שמנו תיקים בתא מטען ועלינו לאוטובוס, איזה חום וואו, שאלתי את מיכאל אם "הם לא מדליקים מזגן כי הם שומרים על איכות הסביבה ומפחיתים בצריכת חשמל?", לא נראה לי ..
ירדנו בבלה בלה ב16:00 וממש איך שירדנו יצא אוטובוס לבנסקו, יצא טוב, עלינו לאוטובוס ושילמנו לנהג, הנסיעה מבלה בלה לבנסקו עולה 7 לבה.
טוב אז בילינו בבלה בלה (הייתי חייב לרשום שוב בלה בלה) דקה אבל זה לא היה נורא כל כך כי רצינו כבר להגיע לבנסקו, נחתנו בערך ב17:30 והלכנו לכיוון מרכז העיר, דיברנו עם אילן ושחף והבנו מהם שהם בערך עוד שעה פה.
הסתובבנו קצת במטרה לחפש מקום לישון בו ב2 לילות הקרובים, את השבת נעביר פה בבנסקו וביום ראשון נעלה לטייל באזור הויחרן, הרי פירין.
המקום הזה ממש מגניב, פשוט, יפה ומתוייר, מרגיש מקום טוב, המחירים זולים בטירוף והמקום לא גדול, זה נחמד. חוץ מזה איך שהגענו ראינו שני ישראלים, אין על ישראלים!
אילן ושחף התקשרו ואמרו שהם עצרו באיזה מסעדה כי הם ממש רעבים, הלכנו אליהם, ישבנו במסעדה וחשבנו אם לאכול, מיכאל ישב איתם ואני לא אהבתי את המסעדה הזאת אז אמרתי להם שאני מסתובב קצת בחוץ לחפש משהו אחר לאכול וחוזר אליהם, הסתובבתי קצת במרכז העיר וצמוד לשוק ראיתי איזה פיצה מקומית, קניתי פיצה ב6 לבה, אכלתי זריז וחזרתי אליהם, היה ממש כיף להסתובב קצת לבד במרכז העיר! אני צריך לצאת לטייל לבד קצת בעולם .. או בארץ גם תופס.
מצאנו בבוקינג מלון עם גקוזי שממש זול, הולכים לבדוק אותו. האמת שבעלי המלון הם משפחה ממש נחמדה, קוראים לו chichin, המחיר לחדר אחד של 4 אנשים הכולל ארוחת בוקר הוא 70 לבה, לקחנו שתי לילות והתכנון הוא לקום בבוקר של ראשון ולהתחיל לטייל.
שילמנו, עלינו לחדר, יצאנו למרפסת ומה הסיכוי? שני ישראלים במרפסת לידנו ואנחנו היחידים בכל המלון, ממש אחלה חברה, ישבנו איתם הרבה וירדנו איתם לחדר משחקים של המלון, יש בו פינג פונג, סנוקר וחדר כושר קטן, טירוף של מלון!
חשבנו לצאת קצת לשתות משהו אבל הבנו שבנסקו ממש מתה, אין משהו פעיל בשעות כאלה ואני מדבר על 22:00.
הלכנו לישון עם שעון מעורר ל7:30 כי יש את ארוחת הבוקר של המלון ב8:00, לילה טוב.

סיכום יום:

כספית:
אוכל - 28 לבה
נסיעות - 14 לבה
שינה - 17.5 לבה

סהכ: 120 שח

מסלול:
הליכה - 8 קמ
התחלה - רילסקי אזירה ב9:15
סיום - רילסקי אזירה ב11:30
עליות - 550 מטר
ירידות - 550 מטר

מיקום שינה - מלון chichin בבנסקו.

שבת מנוחה בבנסקו

שבת 14/9/19 - היום ה-7:
7:30 כיביתי את השעון מעורר וחזרתי לישון.
8:30 קמנו ליום יפה, הנוף מהמרפסת מטורף והלכנו לאכול ארוחת בוקר ממש נחמדה במלון, השני ישראלים שהיו במרפסת לידנו נתנו לנו אבקת שוקו שנשארה להם כי היום הם כבר נוסעים לסופיה ומשם לארץ.
אכלנו ועלינו לעשות כביסה, בגדול החלטנו שזה יום מנוחה חסר מעש, אני ממש אוהב את זה, יש פה עיר עתיקה יפה בבנסקו ותיכננו פשוט לעשות סיבוב בעיר.
אז יצאנו לטייל קצת, הלכנו לכיוון מרכז העיר, קנינו תירס, בירה, עצרנו לאכול שווארמה, הלכנו לשוק ואילן קנה טחינה מאגוזי לוז. כל הקניות האלה שציינתי יצאו לי 5 לבה, מטורף.
אחרי אוכל, בירה וקצת קניות לקראת הטרק של מחר (טחינה וירקות) עצרנו בדרך חזרה בסופר כדי לקנות גם שמפו שנגמר לנו (כן יש אחד לכולם), האד אנד שולדרס עולה פה 5 לבה, לאחד קטן, קנינו והמשכנו לחדר, שאלנו את בעל המלון אם זה בסדר להיכנס לבריכה כי הם ביקשו שנודיע להם מראש ואמרו לנו שעוד שעה זה בסדר וכרגע אי אפשר, אין לנו מושג למה, בינתיים שיחקנו סנוקר וחיכינו.
נכנסנו לבריכה של מים קפואים, משם המשכנו לסאונה, ההבדל טמפרטורות היה משוגע אז לא החזקתי מעמד בסאונה, יצאתי ממש מהר, מיכאל ואילן נשארו הרבה זמן.
עלינו לחדר, עשינו פקל קפה ומנוחת צהריים מהיום מנוחה.
התחלנו להיות קצת רעבים אז יצאנו להסתובב ולחפש משהו טעים לאכול, לפני זה עשינו חיפוש על מסעדה איטלקית ומצאנו מסעדה בשם לאונרדו, ראינו שהביקורות עליה טובות והלכנו. כשהגענו, ראינו פשוט מסעדה מטורפת! יש בה בריכה, היא ענקית והיא המקום הכי פנסי שקיים בבולגריה, המחיר שם לפסטה הוא 20 לבה!!!!! יקר פיצוצים (כן אני יודע שזה כלום לעומת הארץ אבל אנחנו לא בארץ, אנחנו בבולגריה).
בחרנו לקום וללכת למסעדה איטלקית נוספת, הגענו אליה, קוראים לה boyanovi, הזמנו פיצה, ריזוטו, פסטה וקינוח, היה ממש טעים ועלה לכל אחד 20 לבה, מחיר מטורף לאוכל טוב!
בדרך חזור לחדר אילן עצר באחת החנויות המגניבות באזור וקנה סכין מרשימה ב70 לבה, אני מקווה שלא יעצרו אותנו בדרך חזרה לארץ עם האמצעי לחימה הזה, רוסי עם סכין, מסוכן ...
חזרנו לחדר, דיברנו עם בעל המלון ואמרנו לו שאנחנו רוצים לצאת קצת מוקדם יותר והוא אמר שהוא יקדים בשבילנו את הארוחת בוקר, חוץ מזה, ביקשנו להשאיר פה ציוד ואמרנו שנחזור בשני בערב לעוד לילה פה בסוף הטרק, הוא אמר שאנחנו יכולים להשאיר בכיף את הציוד בתוך החדר עצמו, בגלל שסוף עונת הקיץ כרגע וזה בדיוק לפני המעבר לעונה הסקי אז ריק פה, אין כל כך אנשים, פשוט נשאיר את הדברים בחדר ונחזור אליו בשני, יצא טוב.
יש לי וידוי חשוב, המלון הזה מדהים! ממש טוב, יש בריכה, סאונה, אוכל טוב, באמת מומלץ! אבל יש פה בשירותים מראה גדולה, היא תלויה על הדלת, ממש על כל הדלת של השירותים והמקלחת, הכל טוב ויפה עד שאתה מחליט שאתה צריך להיכנס לשירותים, הבעיה היא שהמראה הזאת צמודה לאסלה וכשאתה יושב באסלה, אתה מאוד קרוב לעצמך, סיטואציה מאוד מוזרה שלא נתקלתי בה עד היום, זהו, נסו לדמיין את זה.
הלכנו לישון באזור 23:00 אחרי אחלה יום, מחר קמים ב6:40, אוכלים ב7:00 ומתחילים טיפוס ברגל לכיוון רכס הרי ויחרן, מתוכנן טיול טוב.

סיכום יום:

אוכל - 25 לבה
שינה - 17.5 לבה
שמפו - 5 לבה

סהכ: 100 שח

מיקום שינה - מלון chichin בבנסקו.

הרי פירין - עליה מבנסקו לדימיאניצה

ראשון 15/9/19 - היום ה-8:
6:50 התעוררתי מהנודניק והערתי את כל החדר.
ירדנו למטה לאכול ארוחת בוקר באזור 7:20, הארוחת בוקר חיכתה לנו כבר, ביקשנו להקדים אותה לילה מראש, בדרך כלל היא מתחילה רק ב8:00.
יצאנו מהמלון באזור 8:30 עם תיקים קלים כי הרבה ציוד השארנו במלון והתחלנו ללכת לכיוון הנחל שיורד לבנסקו, התכנון הוא היום לעלות עם הנחל עד בקתה בשם demyanica, המסלול הוא משהו כמו 10 קמ בעלייה של 1000 מטר.
התחלנו ללכת ויצאנו מהעיר, קלטנו שתחילת המסלול, משהו כמו 4 קמ הולכים על הכביש. כלב שראה אותנו עוד בבנסקו שיחק איתנו קצת וממש התקדם איתנו, איזה מדהים הוא היה!
הלכנו קצת על הכביש ומיכאל הציע לתפוס טרמפ עד סוף הכביש כי הליכה על כביש זה קצת מבאס .. שחף היה פחות בעד והעדיף ללכת בשטח, בינתיים פגשנו צכי אחד שכבר ראינו אותו בבולגריה בשבעת האגמים בחור משוגע שמטייל מלא, הוא ספורטאי ובאמת נראה מקצוען, חוץ מזה הוא הסתובב עם מצלמה אז דיברנו על זה קצת והשווינו תמונות ורעיונות.
חוזר לסיפור, אילן ואני היינו נטריילים לגבי ההליכה בכביש או לתפוס טרמפ אז מה שקרה בסוף זה שמיכאל ואני תפסנו טרמפ ועצרנו בנקודת כניסה לשטח ואילן ושחף המשיכו ללכת.
מיכאל ואני עצרנו בנקודה מדהימה! על הנחל, עשינו קצת תמונות יפות עם המצלמה והחלטנו לעשות פקל קפה אחרי קצת זמן שישבנו כדי ששחף ואילן יספיקו לבוא לשתות, ממש כשרתחו המים הם הגיעו ביחד עם יאן (הצכי), מהנקודה הזאת יש לנו עוד הליכה של 5-6 קמ.
עשינו עצירת קפה ואכלנו קוראסונים עם שוקולד שקנינו ערב לפני בסופר, ממש טעימים של 7 days, ישבנו קצת, שחף נפל בטעות לנחל כשהוא הסתובב באזור ונרטבו לו הנעליים והגרביים לגמרי, הוא תלה אותם על התיק והמשכנו ללכת.
ההליכה ממש כייפית, שיפוע לא מטורף מידי, נחל מאוד יפה שזורם לידינו ומידי פעם גם מפלים מרהיבים, כשכבר היינו ממש קרובים לבקתה (1.3 קמ) עצרנו לצהריים, בשעה 14:00 (כן ההליכה שלנו דיי שנטי).
דרך אגב, באיזה שהוא שלב הכלב פשוט נטש אותנו, כאב לב ..
בזמן ארוחת הצהריים עבר לידנו איזה בולגרי שנסע לידנו על שביל אפר עם רכב מדהים וישן, הוא נתקע, החשמל הלך ודומם לו הרכב, אז דחפנו אותו קצת, הקטע הוא שהוא לא הבין שכשדוחפים רכב ידני אפשר פשוט להניע את הרכב אם זה בעיית חשמל אז היינו צריכים להסביר לו באנגלית עילגת שיניע את הרכב, בסוף הצלחנו והוא נסע לדרכו.
המשכנו ללכת בשעה 14:50 לכיוון הבקתה.
אחרי עוד עצירות לצילום, האצי (הכלב) חזר לשמחתנו, המשכנו לבקתה והגענו באזור השעה 15:30, ביקשנו חדר, אמרו לנו שזה 15 לבה ללילה ושמנו תיקים בחדר קטן ונחמד ל4 אנשים.
ירדנו לאכול משהו ולקחנו מרק עדשים, היה ממש טעים ועלה 2.5 לבה, לקחתי את המרק ושמתי בו קצת תיבלון חריף, קצת באמא שלי קצת! זה היה חריף פיצוצים!!! לא יכולתי להמשיך לאכול, באמת, בכיתי, הפכתי לאדום, אז הבאתי אותו למיכאל והזמנתי אחד נוסף, לא שמתי בו חריף.
השעה 16:20 ואנחנו שוקלים מה לעשות, בינתיים תיכננו את היום שלמחרת, יום ארוך עם הרבה עליות, ירידות והליכה על רכס הרים.
השעה עוד הייתה מוקדמת ואילן רצה לנצל קצת את אור היום אז הוא הלך לסיבוב ביער, מיכאל ושחף הצטרפו אליו אחרי קצת זמן ואני בחרתי להישאר, האמת שכל הדברים של ארבעתנו פה, כולל המצלמה .. אז העדפתי שלא יהיה מצב שכולנו מחוץ לבקתה.
בסוף רק אילן יצא לטייל, שחף כתב שירים ומיכאל ואני ישבנו לשמוע שירים קצת, מנוחה מהיום העמוס.
כשאילן חזר כבר היינו רעבים אז החלטנו ללכת לאכול, מה שהיה בבקתה זה סטייק עוף, מרקים וסלט, לקחתי סטייק עוף וסלט, הכנתי קצת טחינה ממה שהיה לנו והזמנו ליטר יין אדום, עלה לי 15 לבה להכל.
סיימנו לאכול ונגמר הליטר יין, אז הזמנו עוד ליטר יין, פה כבר התחלנו לצחוק, היין עלה לראש .. מאוד מהר הליטר יין השני נגמר שוב אז אילן הלך להזמין קנקן יין נוסף. כשאילן הלך, מיכאל, שחף ואני פשוט נשברנו שם, רק צחקנו, סטלה מטורפת.
אילן חזר עם הקנקן הנוסף (זה הליטר ה-3 אני רק מזכיר), סיפרתי לכולם שפעם אחת בשבת מכינת שעשינו בשבוע איוש בבת עין פגשנו איזה דוס חמוד בקבלת שבת ששתה איזה 2-3 בקבוקי יין, הוא נשבר שם מהיין וזה היה ממש מצחיק! האמירה שלו הייתה לחיים לחיים! אז עשינו לחיים לחיים! ואז עוד לחיים לחיים! ועוד לחיים לחיים.
בינתיים, "נכנס יין יצא סוד" אז התחלנו ערב וידויים שבו מיכאל ואני נכנסנו להתערבות על יומנגס (סודי), משם התגלגלנו לשירי שבת בריקודים ושחף איבד את זה, ניסה ללכת על הקווים ונפל הצידה, הייתה פה אמריקאית אחת שממש צחקה עלינו וגם כנראה שמאוד הפרענו פה לכולם כי היה לילה וצחקנו ושרנו וכאלה, אבל אז בדקנו מה השעה, היה 21:00, היינו בטוחים 2 בלילה אבל בסדר.
שחף הלך לכמה דקות כשהוא ממש מסטול והוא פשוט חזר פתאום עם עוד חצי ליטר יין, מה לא נשתה? שתינו .. זה היה הכוס אחת יותר מידי.
אילן (הרוסי שבינינו) תפס אחריות על האירוע המורכב והלך להביא קנקן מים, טוב אז בהמשך עלינו לחדר, הגענו למיטות שלנו ולא יכולנו ללכת לישון, כאן זה התחיל, נראה לי 21:30, אילן הרוסי עם יכולות שתייה הזויות וכל השאר בריצה לשירותים (לא למספר 2, נקרא לזה מספר 3 (כן הקאנו את החיים)), כן כל הארוחת ערב יצאה, חבל היה סטייק עוף טוב אבל לפחות ירדה הסטלה.
הלכנו לישון, אני אפילו לא החלפתי בגדים, רק הורדתי נעליים ונכנסתי למיטה, באזור השעה 4 התעוררתי כי היה לי פיפי וקר, הוספתי לי שמיכה נוספת וירדתי לשירותים, שם ראיתי שהכיור קצת מלוכלך, באשמתנו, כי אין פה עוד אנשים, חוץ מאיזה משפחה שאני לא חושב שהיא הקיאה באמצע הלילה בכיור, אז הערתי את כולם והאחראים על הכיור טיפלו בעיניין, מיכאל ושחף.
חזרנו לישון.
היה ערב מדהים.

סיכום יום:

כספית:
אוכל - 20 לבה
שינה - 15 לבה

סהכ: 70 שח

מסלול:
הליכה - 12.5 קמ
התחלה - מלון ציצין ב8:30
סיום - בקתת demyanica ב16:00
עליות - 1000 מטר
ירידות - 0
טרמפ - דילוג כביש של 4 קמ

מיקום שינה - בקתת demyanica.

מדימיאניצה לבקתת הויחרן דרך רכס קשוח, מבולדר ומדהים

שני 16/9/19 - היום ה-9:
8:05 שחף אמר בוקר טוב והעיר את כולנו.
טוב הערב הקודם היה באמת מטורף, הרבה זמן לא שתיתי ככה, זה היה כיף.
קמנו, התארגנו וירדנו לאכול ארוחת בוקר, לקחתי חביתה עם גבינה, סלט ולחם, עלה לי 10 לבה לארוחה, המחירים פה ממש זולים, כל ה3.5 ליטר יין של אתמול עלה איזה 40 לבה גג.
סיימנו לאכול ושתינו קפה, ווידאנו את המסלול של היום, 13.5 קמ עם 900 מטר עליות, 800 מטר ירידות, האמת שצריך כבר לצאת כדי להעביר את היום בטוב.
התכנון להגיע לנקודת כביש הראשונה שנפגוש (כנראה בקתת הויחרן האט) ומשם לרדת בטרמפ לבנסקו וחזרה למלון.
כבר יום שני, מטורף, עוד שנייה חוזרים לארץ.
התחלנו ללכת ב10:30 אחרי תשלומים וסגירות אחרונות, המסלול התחיל בעלייה צמודה לנחל, מסלול ממש יפה וכיף! הרבה מים ונוף מרהיב, התחלנו להתקרב לרכס ההרים והשטח התחיל להיפתח, זה היה מדהים.
חוץ מזה בדרך שלנו היה איזה אגם, רק מציין שממש חם היום, אין רוחות, אנחנו מזיעים והשמש קופחת, נכנסנו לאגם, אל תתלהבו, טבילה ויצאנו, זה היה קפוא!!! ממש קפוא, אבל טבילה מרעננת, עצרנו לאכול צמוד לאגם, עשינו מדורה וחיממנו קצת לחם, הכנו תה, נחנו כמה זמן כי הגענו מאוד מהר לכאן, 12:30 כבר כמעט היינו על הרכס ומשם יש הליכה מישורית וירידה, נשאר לנו עוד 9 קמ סך הכל, יום טוב, רק מציין שזה הטיול האחרון בבולגריה.
שחף הלך קצת בשטח ונדקר ברגל על ידי קרס דייגים, מפחיד, דוקטור אבי הוציא לו את הקרס באסרטיביות רבה ובעזרת הערכת עזרה ראשונה שלו אף חיטא לו את המקום.
אכלנו, עיכלנו והמשכנו לעלות לרכס בשעה 14:20, העלייה לרכס הייתה מטורפת, שיפוע משוגע, קשה אך טובה, ועל הרכס עצמו יש לנו כל מיני תפירות של הרים, כרגע נשאר לנו עוד 8 קילמוטרים עם 300 מטר עלייה ו800 ירידה, יאללה בהצלחה, יש עוד לחזור היום למלון ציצין.
בעלייה לרכס פגשנו שני ישראלים שעשו את המסלול ההפוך מאיתנו, הם הזהירו אותנו מפני זה שהרכס הרים קשוח ושאולי אנחנו צריכים לשקול מחדש את ההליכה, להם לקח 5 שעות ללכת, והשעה כבר 15:00, החלטנו להמשיך, ההליכה באמת באמת קשה ואחרי קצת זמן לאילן ולי נגמרו המים, בלאגן.
המשכנו ללכת כי mapy.cz ציינה שזאת הליכה של 3 שעות, סמכנו על האפליקצייה.
במהלך הדרך בירידה מהרכס הרים כבר לכיוון הבקתה שאליה אנחנו מכוונים הייתה ירידה מטורפת של בולדרים! ממש קשוחה!
עברנו את פרעה, נעבור גם את זה ...
השעה 17:30, יש לנו עוד 4 קמ הכוללים 450 מטר ירידה, בהצלחה בהמשך.
בירידה מהרכס עברנו דרך נחל היוצא מהרכס שהיינו עליו, מילאנו מים דרכו בין הסלעים, מים נקיים מאוד, קרים וטעימים.
המשכנו ללכת והבולדרים פשוט לא נגמרים, אני לא מצליח לתאר את עניין ההליכה וכמות הבולדרים פה בסיפור אבל זה באמת מוגזם, יש חריצים ביניהם, הם ענקיים וממש לא נוח ללכת עליהם, אבל היה בסדר והמסלול היה ממש יפה!
השעה הייתה בערך 18:30 וכולם עצרו להפסקה קטנה, החלטתי להמשיך לבד והגברתי קצב, העניין הוא שאנחנו עוד בשטח, 4 אנשים, מכוונים להגיע לביקתת ויחרן ולתפוס טרמפ לבנסקו, אבל מאוחר ומתחיל להחשיך, מי ידבר איתנו בחושך?
אחרי עוד הליכה מהירה וירידות הגעתי לביקתה, שמחתי מאוד לראות שיש שם הרבה רכבים, כמה דקות אחרי הגיעו השאר, היה רכב של זוג שהגיע לטייל באזור והוא הסכים לקחת שלושה מאיתנו, בנוסף משפחה עם לאנד קרוזיר לקחה עוד אחד מאיתנו והסתדרנו, היה מעולה! מצאנו טרמפ ממש מהר וישר לקחו אותנו למטה, אנחנו ממש רעבים, כואבות הרגליים אך זהו סוף טוב לסיום הטיולים בבולגריה, מכאן זה לילה בבנסקו, לילה בסופיה ולילה בבית! וואלה אני מתגעגע לישראל ... איפה המדבר שלי איפה?
הנסיעה למטה הייתה קשוחה ממש, הנהג שהיה לנו נסע ממש מהר, קפץ בבורות ולא האט וממש טס בפיתולים האלה, בגלל שבקושי אכלנו היום ואני לא עם הרבה נוזלים, כנראה שזה עשה לי בחילה.
הגענו לבנסקו והוא עצר לנו בסביבת הנחל, מכאן יש איזה 10 דקות הליכה למלון, בינתיים חיפשנו אוכל כלשהו, ירדנו צמוד למסעדה סינית והחלטנו לשבת לאכול שם.
טוב בסוף לא, הלכנו משם למסעדה בשם banski aiduti, מסעדה שנראת טוב, גדולה ויפה, אני אישית הייתי עוד עם כאבי בטן מהנסיעה אז לקחתי תה ועוד לא הזמנתי משהו לאכול.
בסוף אכלתי איזה תבשיל ביצה גבינה כזה, היה טעים אבל לא סיימתי, לקחתי בסוף סופלה שוקולד ממש טעים ואכלתי מכל דבר שאילן הזמין קצת, פטריות צלויות בשמן ושום שמיר, ריזוטו עם ירקות ותפוחי אדמה.
החשבון הסופי היה 100 לבה, החלטנו לשים כל אחד 25 לבה, שילמנו ויצאנו למלון, הליכה של 10 דקות, הגענו למלון, לקחנו את המפתח לחדר, ווידאנו שיש לנו את כל מה שהשארנו, התקלחנו והלכנו לישון, יום טוב וקשוח מאוד!
מחר ההשכמה היא יקיצה טבעית, בטח זה יהיה באזור 8:00 כזה ונרד לאכול, לאחר מכן נצא מהמלון ויאללה לסופיה, עוזבים את ההרים.

סיכום יום:

כספית:
אוכל - 35 לבה
שינה - 17.5 לבה

סהכ: 120 שח

מסלול:
הליכה - 14 קמ
התחלה - בקתת דימיאניצה ב10:30
סיום - בקתת ויחרן ב19:30
עליות - 900 מטר
ירידות - 840 מטר

מיקום שינה - מלון ציצין.

בנסקו - סופיה (הוסטל מוסטל) - ישראל

שלישי 17/9/19 - היום ה-10:
7:24 התעוררתי.
צחצחתי שיניים ובדקתי מה עם השאר מבחינת עירנות, מיכאל התעורר גם, שחף ואילן עוד ישנים.
אני קמתי רעב, בטח כי לא אכלתי יותר מידי אתמול בערב אז אמרתי למיכאל שנלך אנחנו לאכול ובטח שחף ואילן יצטרפו בהמשך.
ירדנו לאכול את ארוחת הבוקר של המלון, שחף הגיע אחרי כמה דקות עם השוקו ורק כשעלינו חזרה אילן התעורר וירד למטה לאכול גם.
בגדול התיכנון הוא לארוז תיקים מחדש עם הציוד שהשארנו במלון ולנסוע לסופיה דרך ... בלה בלה!!
יצאנו מהמלון, שילמנו להם על הלילה הנוסף שהיינו בו ולקחו לנו עוד 10 לבה על מגבת שלכלכנו בקפה, יאללה לא נורא, יצאנו והתחלנו ללכת לתחנה המרכזית של בנסקו, בדרך עצרנו בחנות פלאפונים שאילן קנה בה מגן מסך כי שמו לו אותו מאוד גרוע, לא החליפו לו ואילן התווכח קצת עם המוכר, לא עבד אז המשכנו ללכת פשוט.
הגענו למרכזית בנסקו ושאלנו מתי יש אוטובוס לסופיה, השעה הייתה 11:10 ואמרו לנו שיש אוטובוס לבלה בלה ב11:20 ויש אוטובוס ישיר לסופיה ב13:00, החלטנו לנסוע לבלה בלה ושם נעלה על אוטובוס נוסף לסופיה, שילמנו 7 לבה על כרטיס נסיעה לבלה בלה, שמנו תיקים בתא מטען ועלינו לאוטובוס.
הגענו לבלה בלה אחרי שעה, 12:30, והאוטובוס מפה לסופיה היה ב13:00, קנינו כרטיסים מהמרכז מידע ב10 לבה לכרטיס, יקר אהה ... וחיכינו בינתיים לאוטובוס, לקחנו בורקס גבינה משומן היטב ב1.20 לבה, שמנו מוצילות בתא מטען ועלינו. עוד נסיעה של שעה עד סופיה.
הגענו לסופיה והתחלנו לבדוק את המיקום של הוסטל מוסטל, מקום שהרבה ישראלים המליצו לנו עליו, בדקנו מתי האוטובוס הכי קרוב אליו וירדנו בתחנה הקרובה, הלכנו משהו כמו 5 דקות והגענו להוסטל של סטלנים.
נשאר לו באותו זמן חדר פרטי ל4 אנשים שעולה 100 לבה לכל החדר כולל ארוחות ערב ובוקר, שילמנו כל אחד 25 לבה והוא אמר לנו גם שהחדר נמצא כ-5 דקות הליכה מהמקום המרכזי, אוקיי ... הלכנו נראה לי 5 קמ ברחובות סופיה, סתם לא אבל זה היה איזה 10 דקות והארוחת בוקר וערב זה במקום המרכזי של ההוסטל, יאללה לא נורא.
התמקמנו בחדר והדבר הראשון שמיכאל ואני חשבנו עליו זה מקדונלדס, וואלה אין על איזה רשת שקצת מזכירה את הבית, בגיאורגיה זה היה מדהים, נראה איך זה פה.
אז הגענו וביקשנו את ההמבורגר הגדול ביותר, זה עולה 11 לבה לארוחה, מיכאל הוסיף לו ביג מק (תכף אספר משהו על הביג מק) ואני הוספתי טורטייה ציקן, לגבי הביג מק .. מדד הביג מק העולמי מכירים? יש קטע למקדונלדס, בכל הסניפים שלהם בעולם יש את ארוחת הביג מק שהוא לא משתנה, זה אותה ארוחה בכל העולם, חוץ ממנה, שאר הארוחות משתנות, למשל אצלנו יש ביג אמריקה ובסופיה אין, אז לפי מחיר הביג מק בכל מדינה, אפשר להשוות את רמת המחייה פה, מה המשכורות, כמה עולה ארוחה, כמה הלקוח מוכן לשלם עבור ארוחה ועוד דברים הקשורים לכלכלה, בקיצור, אצלנו ביג מק עולה 20 שקל ופה הוא עולה 5 לבה! 10 שקלים, הבדל משמעותי מאוד.
טוב אז יצאנו ממקדונלדס והמשכנו לטייל במדרחוב הממש יפה של סופיה, חיפשתי חולצה מהמדינה ולא מצאתי משהו יפה וזול אך קניתי לאחיין שלי חולצה שרשום עליה בולגריה, עלה לי 18 לבה, המשכנו לטייל וקנינו בדרך מיץ פירות טבעי שעלה 5 לבה לליטר.
הלכנו לקתדרלה, כולם התלהבו מאוד אך אני פחות אהבתי, אולי אני יהודי, משם המשכנו חזרה להוסטל, שתינו בירה ועישנו סיגר ענק שעלה לנו 9 לבה, אכלנו ארוחת ערב ממש טעימה של ההוסטל מוסטל וישבנו שם עוד הרבה זמן, אחר כך יצאנו לבר קרוב לאכול פיצה ולשתות עוד בירה, עלה לי שם 10 לבה לחצי פיצה וחצי ליטר בירה, ראינו שלפי המדגמים גנץ מנצח את ביבי, אבל בוא נראה מה יוליד יום.
חזרנו משם לחדר, התקלחנו, הכנו כביסה לקראת מחר בבוקר, נאכל ארוחת בוקר ונעשה כביסה לקראת הטיסה, אחד האתגרים שלי בטיולי טרקים זה לחזור בלי כביסה הביתה, אעדכן אם הצלחתי.
הלכנו לישון ב00:00 ללא שעון מעורר, הארוחת בוקר למחרת של ההוסטל מוסטל היא בין השעות 8-10 אז אנחנו רגועים. רק מציין שהתשלום הוא 25 לבה לשינה וארוחת בוקר וערב, זה מדהים במיוחד לאור העובדה שההוסטל עצמו ממש אחלה, אנשים נחמדים והרבה מטיילים, זה כיף.
דרך אגב, שכחתי את החולצה של עימדי (אחיין שלי) בהוסטל מוסטל, מקווה שמחר היא עוד תהיה שם.
לילה טוב.

סיכום יום:

כספית:
אוכל - 40 לבה
שינה - 25 לבה
נסיעות - 17 לבה
חולצה - 18 לבה

סהכ: 200 שח

מיקום שינה - הוסטל מוסטל בסופיה.



רביעי 18/9/19 - היום ה-11:
7:30 קמתי רעב.
השאר עוד ישנו והתעוררו כזה ואני החלטתי כבר ללכת להוסטל מוסטל כדי לעשות כביסה לאילן ולי.
הגעתי להוסטל מוסטל וביקשתי בקבלה לעשות כביסה, שאלתי מתי זה יהיה מוכן והוא אמר לי שזה יהיה מוכן רק מחר ... טוב אז מחר זה קצת בעייתי בשבילי ונראה לי שגם בשביל אילן (כן הוא איתי על אותה הטיסה) אז וויתרתי על זה כרגע, אולי נמצא דרך כלשהי לכבס בהמשך.
בינתיים צריך לנצל את היום האחרון שלנו בבולגריה.
מצאתי את החולצה של עימדי, ממש באותו מקום שהנחתי אותה, אנשים טובים פה.
ישבנו לאכול ארוחת בוקר עם עוד גרמנית ושווצרית, כיף לפגוש מטיילים, לשמוע מה הם עשו ומה הם עוד מתכננים לעשות, באמת אחלה של הוסטל!
מיכאל לא הביא את התיק שלו בבוקר אז חזרנו לחדר להביא את התיק שלו ועשינו צק האוט.
השארנו את התיקים שלנו בהוסטל מוסטל והלכנו משם להסתובב קצת, יש איזה סיור בסופיה שהוא בחינם, אותי זה פחות עניין, בטח זה באנגלית, האמת שרציתי למצוא חנות טיולים כדי אולי לקנות פה נעליים עם האשראי, שלי כבר איבדו את זה.
הלכנו לחנות טיולים שראינו בגוגל מאפס שהיא ממש צמודה להוסטל מוסטל, 5 דקות הליכה, ולא מצאתי נעליים, לא מתאימות לי לרגל, נראה לי שאקנה שוב אסולו למרות שזה ממש יקר, אז יצאנו מהחנות וחשבנו מה לעשות, ממש היה בא לנו חומוס, חיפשנו בגוגל מאפס ומצאנו מקום שנקרא חומוס בר, איך שהגענו הביאו לנו תה ירוק על חשבונם, אני כבר אוהב את המקום והאווירה, שאלנו אותם מה מקור החומוס בעולם ואמרו לנו שזה ישראלי, מעניין, לא היינו סגורים על זה.
וואלה היה חומוס טוב, איזה כיף זה לאכול חומוס, אל תדאגו זה לא מבטל את שישי חומוס אליהו ...
שילמתי על חומוס פטריות ולימונדה 15 לבה ומשם יצאנו לכיוון מוזיאון הטבע של בולגריה, מוזיאון מדהים! מלא חיות מפוחלצות, סלעים ובאמת 4 קומות מרתקות, 5 לבה עלתה הכניסה, שווה את זה לגמרי!!!
מהמוזיאון הלכנו לכיוון ההוסטל כי התיקים שם, בדרך עצרתי בציינג מקומי כי יש לי עוד 100 לבה, החלפתי 100 לבה ל200 שח ו80 אגורות, עקצתי אותם לגמרי. בדקתי באותו רגע את השער חליפין והוא 1 ל2.
הגענו להוסטל והיינו שם משהו כמו שעה שעתיים, שיחקנו סנוקר ופגשנו עוד כמה ישראלים שרק הגיעו אז עזרנו להם להתמצא ולהבין מה לעשות, ב16:00 יצאנו לכיוון המטרו ברגל, שילמנו 1.6 לבה לכיוון השדה תעופה ונסענו משהו כמו 20 דקות.
הגענו לשדה באזור 16:30, עשינו צק אין, שלחנו את המוצילות בתקווה שיגיעו אלינו לארץ, הוצאנו את בלון הגז מהתיק שכמעט שכחתי אותו ועלינו לכיוון השערים, מיכאל ואילן קנו שוקולדים ואני כבר קניתי בארץ, ליד השער למטוס היה קיוסק ופיצרייה קטנה, לקחנו פיצה ועשינו חצי חצי וכאן סיימתי את הלבה האחרונים שלי, שילמתי 4.45 לבה ונשאר לי 3 סטוטינסקי (אגורות לבה) למזכרת.
טוב בעצם חשבתי שנקח פיצה אבל לא, לא נשאר פיצה וכתבתי את זה לפני שבדקתי אז הדבר היחיד שהיה קרוב לתקציב שלי זה קוראסון גדול כזה שעולה 4.5 לבה וכמו שרשמתי יש לי 4.45 אז שחף הביא לי 5 סטונטינסקי וקניתי קוראסון שאמור להשביע אותי עד אמצע הלילה שאגיע לארץ ובטח לא אוכל כלום, כי זה אמצע הלילה.
חיכינו באזור החצי שעה לפתיחה של הכניסה למטוס וזה התחיל בערך ב18:50 והטיסה היא ב19:20, עלינו לאוטובוס שמסיע למטוס, פגשנו המון ישראלים, ישראלית עקפה אותי בתור באיזה טענה מוזרה שהיא ממהרת אבל שנינו על אותו מטוס (התגעגעתי לישראלים החוצפנים האלה).
הנחיתה אמורה להיות בשעה 21:55, אחר כך חברה של אילן לוקחת את מיכאל ואותי ללוד ומשם רכבת, יש עוד לילה ארוך.
טוב אני ישנתי קצת בטיסה, מיכאל ראה פרק של איך פגשתי את אמא ואילן אכל לזניה קטנה וטבעונית ב6 יורו!! חזרנו למחירים מטורפים ואנשים שעוקפים אותך. איזה כיף.
טוב האמת .. ביי בולגריה, היית מדהימה אבל אין על הבית.
נחתנו נחיתה ממש גרועה! יצאנו להביא את המוצילות ולא שכחתי לקחת את הדברים מהדיוטי פרי, שדרך אגב עלו לי 235 שח, יצאנו ונפגשנו עם תאיר חברה של אילן שלוקחת אותנו לרכבת לוד ומשם הביתה לקריית גת סיטי.
הרכבת יוצאת ב23:30 ויש פקק מטורף ביציאה מנתבג בגלל עבודות בכביש, הספקנו והגענו ממש קרוב ליציאה של הרכבת, חשבנו עוד לאכול לפני זה אבל כנראה שנישן רעבים, מחר בבוקר מיכאל בעבודה ואני לומד.
כרטיס נסיעה מלוד לקריית גת עלה לי 22 שח, הגענו לקריית גת ב00:00.
00:15 בית.
היה טירוף של טיול.

סיכום יום:

כספית:
אוכל - 20 לבה
מוזיאון - 5 לבה
נסיעות בבולגריה - 1.60 לבה
רכבת ישראל - 22 שח

סהכ: 75 שח

סיכום כללי:
טיסה - 640 שח
דיוטי פרי - 235 שח
הוצאות - 1475 שח

סהכ טיול 11 ימים בבולגריה: 2350 שח

רשימת ציוד לבולגריה

בתוך התיק -

תיק לילה:
שמפו
מקלות אוזניים
מטען נייד וכבל
מטען מצלמה
מברשת שיניים
משחת שיניים
דאורדורנט
ספיד סטיק

תיק עזרה ראשונה:
מספריים
פינצטה
סקרפל
פד גזה 8
ערכת תפירה
כפפות
לקופלסט
דף הסבר הגשת עזרה ראשונה
שמיכת הצלה
משולש בד
תחבושת אלסטית
קרש קיבוע
אלתוש
פולידין
טייגר
רדיאן בי
ג'ל ניקוי
אקילן שפשפת
פונגידרם משחת פטריות
פלסטרים 10
אלכוהול פד 10
טלק
קרם הגנה

פקל קפה:
כירת גז
מגן רוח
מצת
קפה
כוסות 4

כללי בתיק:
ציפת פוך
שלוקר
גופיה טרמית
גטקס טרמי
טישרט פשוטה
דרייפיט להליכה
חולצה מכופתרת להליכה
מכנסי טיולים 2
סופטשל
גרביים 4
תחתונים 4
סנדלי שורש
מגבת טיולים
מעיל גשם
כובע
בנדנה
כפפות
מכנס ספורט
שקית זבל
נייר טואלט

עליי -

גופרו:
גופרו
מקל וסוגר

מצלמה:
מצלמה
כבל
סוללה ספייר לגופרו
חיבור לפלאפון

עליי בשלוף:
ארנק
דרכון
פנס ראש
אטמים
אוזניות
מקלות
מטען לפלאפון


יכול להיות שאני מגזים, אבל ככה אני אוהב, אני יודע שאני יכול להיות ולהסתובב לבד כי יש עליי הכל ואני מוכן לכל דבר שיכול לקרות.
התיק שקל לי 12 קג ללא מים ואוכל, במהלך הטרק אני מאמין 15-16 קג.

טיפים

• אתם השגרירים של ישראל! תייצגו בכבוד, תחייכו ותאהבו, הם אוהבים אותנו, יש בעיית שפה אבל זה עובד טוב, תמיד מתלהבים ששומעים ישראלים אז כדאי להשאיר את זה ככה ורק לשפר את המצב.
• תתארגנו מראש כך שיהיה לכם גז וסים, הכי טוב זה להישאר יום בסופיה לאחר הנחיתה או ישר להגיע לחנות טיולים כלשהי.
• תורידו mapy.cz!!!! אפליקצייה מדהימה ובאמת שהיא האפליקציית טיולים אופליין הכי טובה שהשתמתי בה.
• אם אתם מגיעים ביום ראשון - תהיו מוכנים לזה שרוב הדברים סגורים, גם בשדה תעופה, סופיה ממש מתה.
• פשוט תגיעו ותסתובבו ותכירו תרבות חדשה ותוכלו לצפות בדרך חיים אחרת, זה חלק מהטיול! וזה כיף בטירוף ...
• תבואו מוכנים ותבדקו דברים אבל גם תדעו לזרום ולהבין שדברים משתנים.
• ממליץ להגיע באזור סוף אוגוסט ולא כמונו באמצע ספטמבר, יש יותר חיים במדינה בתקופה הזאת.
• יותר חשוב בגדים שיחסמו לכם את הרוח מאשר שיחממו אתכם, הטמפרטורות טובות אך הרוחות חזקות מאוד!

קישורים חיצוניים

• סרטון גופרו של הטיול
• אתר הזמנת כרטיסי הטיסה - חברת ריאן איר
• קישור להורדת mapy.cz - אפליקציית ניווט מדהימה!