טרק בהרי בולגריה הדרומיים

יום 1- הגעה והתארגנות

אז הנה מתחילים- נחיתה בנמל התעופה של סופיה ומונית לעיר (20- 30 דקות נסיעה). מומלץ להתאכסן באכסניה הנקראת "הוסטל מוסטל", אכסניה זולה (כ- 50 ש"ח לילה) ונעימה שנמצאת ברחוב מקדונה 24. באכסניה תוכלו לפגוש מטיילים מכל העולם, מפגש המוביל לשיחות מעניינות ושיתוף חוויות בינלאומי. תכנונים והתארגנויות אחרונות ולילה טוב. קישור לאתר של ההוסטל: http://www.hostelmostel.com

יום 2- מהעיר אל ההר: טיפוס עד תחתיתו של הר ה"מוסאלה"

ביום השני נסיעה בתחבורה ציבורית יחסית נוחה מתחנת אוטובוס בקצה סופיה אל הכפר "סומוקוב" וממנו מונית לכפר "בורוביץ". בכפר עולים ברכבל ("גונדולה" בשפת המקום) אל הרי הרילה. העלייה ברכבל מעניינת ומגוונת בטיול, ובה מתחיל להיחשף הנוף הנשקף מהרי הרילה הגבוהים. מתחילים בהליכה דרומה על שביל כבוש שצבעו אדום שמצדדיו מסלולי סקי, כשעוברים בדרך על יד הבקתה "יספרבטס"- בקתה חביבה עם אגם יפה על ידה. ממשיכים בהליכה דרומה עד לבקתה "מוסאלה" אשר למרגלות ההר הגבוהה ביותר בבולגריה. הבקתה יחסית קטנה ולא תוכלו למצוא בה הרבה אוכלים, בשל גובהה הרב. ניתן להתאכסן בה בנעימות. לילה בבקתה עולה כ- 10 לב (leva) ששווים לכ- 25 ש"ח. (אנחנו ישנו בחוץ באוהל בלילה הזה) אורך המסלול: כ- 8 ק"מ בתוואי שטח יחסית שטוח.

יום 3- עלייה ל"גראנד מוסאלה" וירידה ל"גראנצ'ר"

אז ככה- קמים בבוקר (עדיף מוקדם) ועולים לפסגת ה"מוסאלה" בשביל האדום, עלייה תלולה של כ- 20-30 דקות. בפסגה מחכה נוף מדהים ומחסה קטן. ירידה בתפירות (עליות וירידות) בשביל המסומן בעמודים שחורים צהובים. האזור מחוסה שיחים גבוהים וניתן לראות חתיכות קרחון קטנות שנותרו מהחורף. (אפילו ראינו אייל!) יורדים דרום מזרחה אל הבקתה "גראנצ'ר" שגם על ידה ישנו אגם מהמם. ניתן לרכוש אוכל, שתייה ומתוקים בבקתה. לינה בבקתה או מחוץ לה באוהל. (אנחנו ישנו בבקתה והיה מאוד נוח). אורך המסלול: כ- 16 ק"מ עם עלייה חדה בהתחלה ומגמת ירידה בשאר היום עד לבקתה.

יום 4- מה"גראנצ'ר" ל"ריבני אזרה"

בתחילת היום עלייה קטנה מערבה מהבקתה חזרה אל השביל וממשיכים להקיף את נהר "יסקאר" מתחת בנהר יש סכר גדול. הולכים מערבה על שביל אדום כאשר בשלב מסויים מתחבר אליו שביל כחול ואז צבע השביל נהיה כחול- אדום. עולים לאוכף קטן ומתחתיו נפרש עמק מדהים ביופיו בעל שני אגמים ובו ממוקמת הבקתה "ריבני אזרה". יורדים לבקתה להתמקם ללילה. אני מזכיר: לינה בבקתה עולה 10 לב (25 ש"ח), ארוחה גדולה+ בירה עלתה לנו 50 לב ל- 5 אנשים- 25 ש"ח לאדם. ארוחה כוללת סלט, ביצה, מרק, לחם ובשר (נקניקיות לרוב), בכל בקתה המגוון משתנה. אורך המסלול: כ- 25 ק"מ בעליות וירדיות מתונות.

יום 5- מ"ריבני אזרה" ל"קובילינו ברנישט"

בתחילת היום עולים מהעמק צפונה בשביל אדום עם עמודים. עלייה שמתחילה מתונה ונהיית תלולה מאוד. בשיא הגובה הולכים על קו רכס לכיוון מערב כשבסוף היום יורדים צפונה שוב. ירידה לנחל גדול שבו נמצא המחסה "קובילינו ברנשיט". אורך המסלול: כ- 18 ק"מ עם עלייה קשה וארוכה בתחילת היום. ההבדל בין מחסה לבקתה הוא שבקתה מנוהלת על בסיס קבוע בעונת המטיילים ע"י מקומיים ומחסה הינו מבנה שיש בו מיטות ולפעמים אח, אך הוא איננו מתוחזק על בסיס יומי. לינה במחסה לא עולה כסף (מכיוון שאין למי לשלם בו). מחסה זה הוא קטן וצפוף בעל מיטות בקומות (מצויידות בשמיכות), בעל אח, שולחן וכמה כיסאות.

יום 6- מ" קובלינו ברנשיט" ל"מליוביטסה"

את היום מתחילים בטיפוס תלול מהעמק של המחסה. הולכים מערבה על שביל אדום עם עמודים בחלקו. כמשמגיעים למעלה הצמחייה מתחילה להיות סבוכה יותר והירידה אל הבקתה "מליוביטסה" נעשית בתוך יער. הבקתה "מליוביטסה" הינה בקתת סקי בחורף ובקתת מטיילים בקיף, ולכן היא מתקדמת מאוד. היא גדולה, יש מיטות וחדרים רבים, אוכל טוב ומגוון רב (חטיפים ושוקולדים למשל). אנחנו ישנו את הלילה בבקתה ורווחנו מאוד. אורך המסלול" כ- 13 ק"מ כאשר בתחילת היום עלייה תלולה ובסופה ירידה קשה אך בכל זאת יחסית יום קצר.

יום 7- מ"מליוביטסה" ל"איוון ואזוב" דרך שבעת האגמים המפורסמים

את היום מתחילים בטיפוס חד דרומה מהבקתה על שביל כחול אדום עם עמודים. לקראת סוף העלייה ישנה אנדרטה לזכר מטפסים שנהרגו בהרי "הרילה". כאשר מגיעים לשיא הגיא מתחילים לתפור עליות וירידות חדות על גבעות ענקיות המכוסות דשא ירוק נוצץ. השביל מתעקל מערבה ולבסוף צפונה עד שמגיעים לחיבור שבילים כחול, ירוק, אדום וצבעוני (יש שם מן פסל מוזר). חיבור השבילים נמצא מעל אזור שבעת האגמים- אזור יחסית מתוייר רבוי אגמים מקסימים ופינות נוף. יורדים בשביל הצבעוני אל האגמים הדרומיים ביותר וממשיכים לעלות מערבה וצפונה את הבקתה "איוון ואזוב" שנמצאת לא רחוק משם. גם הבקתה כמו האגמים יחסית מתויירת ואנחנו העדפנו לישון בלילה הזה באוהל, בחוץ. אורך המסלול" כ- 23 ק"מ שבתחילתם עלייה תלולה ואז תפירות יחסית חדות. יום קשה אך נוף מהמם והליכה משחררת.

יום 8- יום אחרון ב"רילה" ירידה למנזר

מומלץ לקום מוקדם ביום הזה. מתחילים בירידה יחסית חדה על שביל אדום עם עמודים בחלקו לכיוון דרום. הירידה בחלקה בתוך עצים והסימון בה מעט לוקה ולכן קל מאוד להתבלבל ולרדת מהשביל, נסו להימנע מכך. בשלב מסויים השביל מתעקל מזרחה וירד לוואדי שבו נמצא מנזר "רילה". אורך המסלול: כ- 24 ק"מ בירידה תלולה, לוקח בערך 5 שעות. המנזר יפהייפה ופסטורלי אך מעט מתוייר מידי (לטעמי). חובה לאכול במאפייה שנמצאת בקצה הצפוני של המנזר- יש לחם עגול משגע עם גבינת שמנת וסוג של מאפה שנראה כמו ספינג'- חוויה מתקנת לאחר כשבוע עם לחם יבש! לאחר מכן נסיעה באוטובוס לעיירה "דופניטסה" ומשם ל"בנסקו" שלמרגלות הרי הפירין. העיירה בנסקו היא עיירת תיירים המשמשת עיירת סקי בחורף. מקום שקט ויפה עם אנשים חביבים ביותר. לינה בהוסטל מקומי (עולה בין 10- 20 לב). אנחנו ישנו בהוסטל חביב שבעל המקום שלה אותנו מן ברחוב בחיפושים אחר מקום לינה. כתובת: bansko st.neofit rilski no.1 מייל: iulevia@yahoo.com טלפון: 359898256588+ שם המנהל (שהיה כשאנחנו היינו): (dimitaz (mitko. מחיר: 12 לב ללילה.

יום 9- "בנסקו"

"בנסקו" היא עיירה יפה ושווה להסתובב בה. מגוון חנויות במחירים זולים (יחסית לארץ) וכדאי לקנות ציוד חסר להמשך הטיול. לקראת אחה"צ ערב נסיעה במונית לבית הנופש "קולינותו" שנמצא כ- 30 ק"מ מערבית לבנסקו בתחילת השביל האדום שמטפס להרי ה"פירין". אנחנו העברנו את הלילה באוהלים קצת במעלה השביל.

יום 10- עולים ל"פירין"

מתחילים בטיפוס חד על שביל אדום בכיוון דרום כאשר השביל לאט מתחיל להתעקל מזרחה. העלייה קשה והיא נעשית בתוך יער. בשלב מסויים השביל פונה לגמרי מזרחה ולאחר עיקול מגיעים לבקתה "יאבורוב", בקתה מתקדמת. ממשיכים בטיפוס טיפה מתון יותר דרומה על שביל אדום צהוב עד למחסה "בונקרה" אשר נראה כמו בונקר ולא מומלץ לישון בו כלל. אנחנו התמקמנו כמה מאות מטרים במעלה השביל על פיסת דשא נחמדה. אורך המסלול: כ- 18 ק"מ בעלייה חדה רוב היום.
(לצערי משלב זה בטיול המצלמה שבקה חיים לסירוגיון ולכן כמעט ואין תמונות)

יום 11- הר ה"ויחרן"

יום ארוך- מתחילים בבוקר בעלייה על שביל אדום צהוב לכיוון דרום, פונים דרום מזרחה על שביל אדום ומתחילים ללכת על קו גובה עם עליות וירדיות קלות. לאחר כמה ק"מ מהפנייה ישנו מחסה מדהים ששמו "קונצ'טו"- קטן וצפוף (4 מיטות) אך מאובזר לסופה וכל מטייל שמגיע משאיר בו דבר מה למטיילים אחרים, כמעט ונשארנו בו רק בשביל החוויה. לאחר הבקתה מתחילה הסכין המפורסמת של הרי ה"פירין". זוהי הליכה על סכין סלע דקה כאשר משמאלך מצוק אדיר עם נוף עוד יותר אדיר. ישנו כבל ברזל להאיחז בו במהלך ההליכה. יורדים מהסכין לאוכף גדול שמתחת להר השני בגובהו בבולגריה, הר ה"ויחרן". העלייה להר תלולה מאוד ולוקחת בערך 20-30 דקות. מן ההר נשקף נוף יפהייפה שאסור לפספס. הירידה מן ההר גם היא תלולה, השביל האדום פונה מזרחה עד לבקתה "ויחרן" (כמו ההר)
אורך המסלול: כ- 18 ק"מ עלייה חדה שלאחריה הליכה יחסית מישורית ולאחריה ירידה חדה.

יום 12- מה"ויחרן" ל"דמיאניטסה"

הולכים דרומה על שביל אדום ירוק בעלייה, השביל מתעקל מזרחה עד לפיצול בין שביל ירוק ואדום. כל השביל נמצא בוואדי יפה עם מים זורמים ואגמים. ממשיכים בירוק מזרחה עד שמגיעים לבקתה "דמיאניטסה" (אנחנו עצרנו באמצע הדרך בעקבות תנאי מזג האויר וצמצמנו את הפער למחרת) אורך המסלול: כ- 14 ק"מ.

יום 13- חזרה ל"בנסקו"

ביום הזה הולכים על שביל כחול צפונה חזרה לבנסקו בתוך ואדי ראשי כאשר מסביבך יער. אזור יפה ומעט מתוייר יותר. הירידה מ"דמיאניטסה" עד לכביש אורכת כ- 3 שעות הליכה, משם ניתן לעלות על מונית לעיר (שעלתה לנו 15 לב) או להמשיך ברגל. אורך המסלול: כ- 19 ק"מ (כולל הכביש). מגיעים לבנסקו ומתמקמים ללילה. נסו למצות את העיירה הפסטורלית לפני צאתכם.

פרק 14 חזרה ל"סופיה"

עולים על אוטובוס ישיר לסופיה, נסיעה שאורכת כמה שעות עם עצירה אחת באמצע. הכבישים בבולגריה די רעועים והנסיעה באוטובוס זמינה אך לא נוחה במיוחד. מתמקמים בסופיה (הוסטל מוסטל!) וחזרה לארץ.

ועוד תמונות:

סיכום

לסיכום ותוספות:
זהו טרק קצר וזול, ניתן אף להוזיל אותו יותר. הלינה בבקתות לא חובה (אנחנו ישנו סה"כ 3 לילות בבקתה), מנהלי הבקתות טוענים כי הלינה באוהלים בשטח לא חוקית אך אף אחד אינו מתייחס לעניין ברצינות ולמרות ששמענו שמועות על פקחים לא ראינו זכר לאלה. תושבי בולגריה (לפחות אלה שאנחנו פגשנו) חביבים מאוד וישמחו לעזור לכם גם את אתם לא זקוקים לכך, ולכן אל תהססו לפנות למקומיים לעזרה. המזון בהרים לא מגוון במיוחד, בבקתות מסויימות תוכלו למצוא רק מרק ולחם ובאחרות גם סלט, בשר, ביצה, בירה, שתייה קלה ושוקולדים. הביאו אתכם מהארץ מזון מיוחד וכל ערכות התה- קפה מלאות. הדרך הקלה ביותר לבשל היא בעזרת גזייה, לא מומלץ לנסות להדליק מדורה כל ערב, לעיתים העצים רטובים ועלול להיות מייאש לבשל כך כל ערב. בלוני גז ניתן למצוא ב"סופיה" ואם ממש תתאמצו גם ב"בנסקו".

קישורים מועילים:
אתרי תחבורה: http://avtogari.info/index_en....
http://www.bgrazpisanie.com/en
מפות של ערים: http://www.lonelyplanet.com/ma...

תהנו, ואל תהססו להתקיל בשאלות
אופק שני
ofek125@gmail.com

בולגריה יולי- אוגוסט 2011- אופק, ירדן, חגי, הלל ושמואלי
נ.ב תודה לירדן וחגי שצילמו את רוב התמונות

טיפים

• ישנן בסופיה מוניות זולות שעולות גרושים ומוניות יקרות. למוניות הזולות קוראים o.k אך ישנן מוניות יקרות אשר מתחזות וגם עליהן כתוב את הסלוגן, ולכן בכל מקום שבו תשהו תוכלו להזמין את המוניות הזולות דרך הקבלה ללא בעיות ובכך תמנעו מאי נעימויות ואיבוד כסף מיו
• הפיצות בבולגריה מעולות!
• אין פינוק נהדר מלסיים יום טיול בארוחה טובה ובירה מקומית בבקתה, ארוחה שבה כל מנה עולה מספר לבות (לב 1 שווה 2.5 ש"ח)
• הרחצה באגמים נהדרת ומרעננת- לבעלי לב חזק, המים קפואים!
• לכל אוהבי הטחינה- אין שם, צריך להביא מהארץ!
• הלחם הבולגרי יבש ודלוח, מומלץ לחפש לחמניות וחובה לקנות את הלחם במנזר "רילה"! (זו לא המלצה)
• אין צורך להסתובב עם יותר מ 2-3 ליטר מים ניתן למלא מים בכל נחל ויש מהם בשפע.
• קפה שחור גם הוא נדיר ומומלץ להביאו מהארץ.
• המפות הרגילות למטיילם הן בקנה מידה של 1:50,000 אך שימו לב! כל קו גובה הוא כמעט 50 מטר (בשונה ממפת סימון שבילים בארץ בה כל קו גובה הוא 10 מטר)
• למרות שהעונה המומלת לטרק היא הקיץ אל תצפו שכל הימים יהיו שטופי שמש- מספר ימים סבלנו מגשמים חזקים וברד בגודל של כדורי פינג- פונג!