מערב בולגריה עם ילדים

הטיול שלנו

בקיץ 2019 נסענו עם ילדינו, בן 3.5 ובת 9 חודשים, לטיול של שבועיים וחצי בשמורות הטבע של מערב בולגריה. חיפשנו מדינה קרובה, עם הרבה טבע ובעלויות נמוכות.
את רוב הטיול שלנו הקדשנו לטיולים בהריה היפים של בולגריה- הרילה, הפירין והרודופי.
אנחנו הקדשנו 4-5 ימים לכל שמורה. נהנינו להתארח בכפרים הקטנים- לשהות, להכיר מקרוב, לקחת את הזמן בקצב שלנו (או יותר נכון- בקצב של הילדים שלנו...), אבל כמובן שאפשר גם "לטעום" מבולגריה גם בזמן קצר יותר, בהתאם לאופי הטיול שלכם.
אנחנו התניידנו בין ובתוך השמורות בעזרת רכב. את הרכב (רנו קליאו גרנד טור) השכרנו מחברת Top rent a car, בעלות של 815 יורו לכל התקופה, כולל כל הביטוחים הנלווים.
מבחינת לינה, ישנו לרוב בגסטהאוסים בכפרים, ולפעמים גם בבקתות בהרים. שילמנו בין 50-120 לבה ללילה עבור כולנו (100-240 ש"ח) ואת רוב מקומות הלינה הזמנו מראש.
ברוב המקומות, למעט התיירותיים ביותר, לא דיברו אנגלית אבל מצאנו לנו שפה משותפת אחרת. הבולגרים היו חביבים מאד וניסו לעזור לנו בכל.
בחלק מהמקומות ניווטנו עם אפליקציית Maps.ME שעובדת גם אופליין, והיא הייתה מצוינת- גם לכבישים וגם לשבילי ההליכה. בולגריה התגלתה כמדינה נפלאה לטיול משפחתי- טבע ומרחבים אינסופיים, שבילים מסומנים ונוחים לטיולים ברגל, לינה ואוכל בעלויות נמוכות ומפגש עם אנשים מקסימים. בשום מקום לא הרגשנו שמנסים לעבוד עלינו, תמיד קיבלו אותנו בחיוך ושמחו לעזור לנו בכל.

יום 1- כאוס בנתב"ג

טסנו לבולגריה עם חברת אל על. כשהגענו לשפה התעופה (או "שפה התרופה", כמו שהבן שלנו מכנה אותו...), ביחד עם עשרות אלפי משפחות שגם כן בחרו לטוס בשבועיים האחרונים של אוגוסט, נראה היה שנתב"ג על סף קריסה. המסוע של המזוודות התקלקל, הטיסות עוכבו/בוטלו/יצאו ללא המזוודות, ולנו נשאר רק לקוות לטוב (ולעמוד בתור מעל 3 שעות).
בסופו של דבר, הטיסה שלנו יצאה (רק) בשעה וחצי איחור ואפילו המזוודות הגיעו איתנו לסופיה, בירתה של בולגריה.
אספנו בשדה התעופה את הרכב ונסענו כשעה וחצי עד לכפר Beli iskar- במיקום משגע למרגלות הרי הרילה. את שני הלילות הראשונים העברנו בגסטהאוס מקסים בקצה הכפר- Mountain View. קיבלנו חדר עם חלון גדול הפונה אל הנוף, בקומה השנייה. לגסטהאוס מטבח וסלון משותפים בקומה התחתונה (היינו לבד...) וחצר גדולה עם נוף להרים. שילמנו 109 לבה (שזה בערך 215 ש"ח) לשני הלילות.

יום 2- Beli iskar EcoTrail (מסלול שמונת הגשרים)

התעוררנו בטעות מהשעון המעורר, שעוד היה מכוון אצלנו מהשגרה בארץ...
לרוב, את הבקרים לקחנו בנחת עם הילדים- ארוחה קלה, קצת משחקים, סיפרנו לתמרי מעט על התוכניות ליום הקרוב וכו'. הצטיידנו מעט במכולת הקטנה שבמורד הרחוב, ונסענו כ-10 דק' דרומה על הכביש שממשיך אחרי הכפר עד לתחילת המסלול של שמונת הגשרים. בדרך עברנו כנסיה קטנה (בצד שמאל)- צריך להמשיך אחריה עוד כמה דקות, עד שרואים את הגשר הראשון.
בתחילת המסלול שילוט ברור וחנייה. השביל הולך ברובו ליד הנחל, מסומן בצבע כחול, נוח ומוצל- בקיצור מעולה לילדים!
אנחנו הלכנו עד לגשר החמישי ואז מיצינו, וקפצנו בהרכב חלקי להביא את הרכב (השביל קרוב מאד לכביש, אפשר לצאת ממנו בכמה מקטעים). ארבעת הגשרים הראשונים קרובים מאד, ואחריהם השביל מעט מתרחק מהערוץ ויש הליכה יחסית ארוכה עד לגשר הבא.
אחה"צ הלכנו לאכול בפיצרייה שבמרכז הכפר. שימו לב- המסעדה סגורה בימי שני.

יום 3- הרי הרילה: הר מוסלה

עלינו ברכבל מבורוביץ (עיירת סקי, סמוכה לעיר סמוקוב) לעבר הר מוסלה (Musala). תשלום על רכבלים בבולגריה- לילדים מעל גיל 7. כרטיס למבוגר עלה כ-15 לבה (הלוך חזור).
העלייה ברכבל בגונדולה (סגורה)- חוויה כיפית כשלעצמה, כ-25 דק' לכל כיוון. למעלה תצפית יפה וכמה דוכנים קטנים, רובם מוכרים ריבות ומזכרות למבקרים, וגם שתי מסעדות.
רוב המטיילים שראינו (והיו לא מעט!) יצאו למסלול יומי לבקתת המוסלה, שממוקמת על שפת אגם. ההליכה לשם יחסית מתונה, כ-3.5 ק"מ לכל כיוון. מהבקתה אפשר לטפס למעלה לעבר האוכף, משם יש תצפית על אגם נוסף.
בשבילנו זה היה מעט ארוך מדי עם הילדים ובחרנו לנו שביל צדדי על הרכס.
בכניסה לסמוקוב פארק חבלים- נראה מדליק לילדים. תכננו לעצור בו בדרך חזרה, אבל הילדים נרדמו שתי דקות אחרי שעלינו לרכב אז המשכנו בנסיעה לעבר ספרבה בנייה (כשעה ורבע). העיירה גדולה יחסית, אבל גם כאן הבתים בנויים בסגנון כפרי עם סוכת גפנים בכל מרפסת וילדים שמשחקים בכדור ברחובות. ישנו שני לילות ב-Guest house Simona. לגסטהאוס חצר גדולה עם בריכה לילדים ואזור ברביקיו.

יום 4- הרי הרילה: מפלי גוריצה

התעוררנו לבוקר מעונן ואפור בספרבה באניה. התוכנית המקורית הייתה להעביר יום מנוחה בבריכה ובחצר של הגסטהאוס, אבל הקיץ ששלט כאן יום קודם השתנה בין לילה באווירת סתיו קרירה, כך שאת רוב היום העברנו ברוגע ובשוטטות בעיירה.
בצהריים הלכנו לגייזר המפורסם שבקצה הרחוב הראשי. האמת, נראה היה לנו די סתמי ולא מעניין או מרגש במיוחד. לפחות לידו מצאנו גן שעשועים קטן וטרמפולינה..
אחה"צ נסענו למפלי גוריצה (Goritza Waterfalls), שנמצאים מעל הכפר Ovcharsti הסמוך- מסלול קצרצר של כ-10-15 דק' ובו עלייה (די תלולה) עד לתצפית יפה על המפלים, ומשם חזרנו באותה הדרך.

יום 5- הרי הרילה: שבעת האגמים

נסענו בבוקר בכביש המתפתל לפניצ'יסטה, לעבר הרכבל שעולה למסלול המפורסם של אגמי הרילה (Rila Lakes). ממסלול האגמים בחרנו להמשיך ברצף לעוד יומיים של טיול בין הבקתות בשמורה, כך שהזמנו מראש לינה בשתי בקתות.
שילמנו 15 לבה בעבור חנייה ל-3 ימים ו-15 לבה נוספים בעבור רכבל בכיוון אחד בלבד (כזכור, ילדים לא משלמים עד גיל 7), ויצאנו לדרכנו. מפניצ'יסטה עולה רכבל כסאות פתוח עד לבקתת רילסקי (Rilski Ezera)- השארנו קצת ציוד בבקתה, לבשנו עוד פליז (למרות שהיו לנו שמיים כחולים...) והתחלנו לטפס לעבר התצפית המשגעת על האגמים, ביחד עם עוד המון (המון!!!) מטיילים.
שימו לב שהרכבל נפתח ב-8:30 (למעט ימי שני ב-12:00) וכדאי להגיע מוקדם.
העלייה לתצפית לקחה לנו כשעה וחצי (בקצב ילדים) ובראשה התגלו בפנינו שלושה אגמים גדולים ויפים.
מהתצפית שבנו על עקבותינו בחזרה לבקתה. בצהריים יצאנו שוב בהרכב חלקי למסלול המעגלי המלא של האגמים, שאורכו כ-2-5 שעות, והוא מקסים!
בקתת רילסקי הזכירה יותר מלון בהרים מאשר בקתת מטיילים- היא המונית, חדשה, גדולה ו"מתוקתקת", ואפילו אפשר לשתות בה קפה הפוך... שזה לא מובן מאליו בבולגריה. את החדר הזמנו מראש, וטוב שכך, כי לפי העומס נראה היה שאין הרבה חדרים פנויים ללילה.
כתובת המייל של הבקתה להזמנות- rilalakes@gmail.com (זו הכתובת הנכונה, יש טעות במה שרשום אצלם באתר). חדר טריפל עם שירותים ומקלחת צמודים עלה לנו כ-90 לבה, כולל ארוחת בוקר (מנת פסטה...) ונוף עוצר נשימה מהחלון.

יום 6- הרי הרילה: מבקתת רילסקי למפלי סקקביצה

ב-7:30 בבוקר חדר האוכל בבקתת רילסקי כבר היה מלא במטיילים. אכלנו את הפסטה והגבינה שהוגשו לארוחת הבוקר ויצאנו על השביל הכחול לכיוון בקתת סקקביצ'ה (Skakavitza).
שימו לב- אין התאמה בין הצבעים שמופיעים במפות למה שמסומן בשטח! השביל שלנו למשל מסומן בירוק במפות של הרילה, אבל בשטח סומן בכחול ברובו.
שלא כמו אתמול, הפעם הלכנו כמעט לבד את כל הדרך. המסלול מקסים! תחילתו על הרכס בנוף הפתוח, ובעונה שטיילנו גם הייתה פריחה יפה. בהמשך, השביל נכנס לתוך היער ואז הוא גם נהייה ברור יותר. בדרך פגשנו בשני כפריים שאספו אוכמניות עם כלי מיוחד בצורת מסרק, והם נתנו לנו קצת לנשנש מהפירות שליקטו.
ההליכה עד הבקתה לקחה לנו כמעט 3 שעות (בקצב ילדים). בקתת סקקביצ'ה אדירה- האווירה בה נעימה ורגועה. קיבלנו חדר עם ארבע מיטות ב-60 לבה (שירותים ומקלחת משותפים לכל הקומה). במקום הגישו מרק שעועית וסלט לארוחת צהריים, ומרק עדשים טעים לארוחת ערב.
אחה"צ קפצנו למפל סקקביצ'ה הסמוך. המסלול יפה מאד ואפשר לצאת אליו גם כטיול יום, אם לא מתאים לכם לצאת לטרק של כמה ימים בשמורה. רוב המטיילים שפגשנו בדרך למפל הגיעו אליו בטיול יומי- הלוך חזור מהחנייה. לדעתנו זו דרך פחות יפה, היות ורובה מתחת לקו העצים, וגם יותר קשה פיזית (עלייה/ירידה תלולה מאד). עדיף לעלות ברכבל לבקתת רילסקי ומשם לרדת לעבר הסקקביצ'ה.

יום 7: הרי הרילה: מבקתת סקקביצ'ה למטה

ירדנו מבקתת סקקביצ'ה לחנייה למטה, השביל בשעה הראשונה תלול מאד. בדרך פגשנו הרבה מטיילים, אולי כי זה היה יום ראשון.
מהחנייה לקחנו טרמפ קצר לחניון של רכבל שבעת האגמים (בגדול החנייה קרובה, אפשר גם ללכת את זה ברגל). היינו רעבים נורא ותכננו לעצור במסעדה קרובה, אבל הילדים נרדמו אחרי 2 דקות אז המשכנו בנסיעה עד לכפר רילה, לעבר היעד הבא שלנו- מנזר רילה המפורסם.
עצרנו לאכול במסעדה נעימה- אחרי הכפר מצד שמאל, על שפת הנחל. במקום יש גן שעשועים קטן ובריכה לילדים.
לאורך הכביש שנוסע למנזר רילה- החל מהכפר רילה ומזרחה, תמצאו כמה מלונות דרכים קטנים יחסית ודי דומים. לרובם מסעדה וגן שעשועים. אנחנו ישנו ב-Family Hotel Kut, כ-3 ק"מ ממנזר רילה, בעלות 62 לבה לכולנו.

יום 8- מנזר רילה

בבוקר הגענו למנזר רילה. במקום מגרש חנייה (לא גדול במיוחד, בתשלום). המנזר יפה, אבל כיאה למנזר- הביקור שם קצר יחסית ואין הרבה מה לעשות עם ילדים. אנחנו סיפרנו לילד שלנו שנוסעים לראות ארמון- והוא באמת התלהב מהצבעים, הציורים הגדולים והמים הזורמים בפינות החצר.
מהמנזר נסענו עוד רבע שעה מערבה בעמק סטרומה. לצד הדרך יש שולחנות פיקניק רבים ומקומות ישיבה מוצלים לצד הנחל.
בנסיעה חזרה מזרחה עצרנו לטיול קצר ליד הכפר Stob- לפירמידות החול. השעה הייתה כבר צהריים, היה חם מאד, והנופים לא היו מרשימים במיוחד (אפשר לוותר). המסלול בתשלום סמלי- 2 לבה למבוגר.
כשעלינו לרכב הילדים שוב נרדמו, והמשכנו בנסיעה להרי הפירין (כשעה וחצי). ישנו 3 לילות ב-Mountain Paradise Villa, בקתה מבודדת יחסית ביער הסמוך לרזלוג (כ-13 ק"מ מהעיר). הכניסה בדרך עפר.

יום 9- מנוחה בבקתה ופארק הדובים המרקדים

הקדשנו את הבוקר למנוחה בבקתה. בצהריים נסענו ל"פארק הדובים המרקדים". במקום מוחזקים כ-23 דובים (בסיור ראינו חמישה), שהובאו לשם ממדינות מזרח אירופה לאחר שעברו התעללות. אנשים נהגו לצפות בדובים בעודם רוקדים לצלילי מוסיקה ומכאן השם- "הדובים המרקדים".
הפארק פתוח בין 12:00-18:00, ובקיץ גם בין 10:00-12:00. אנחנו הגענו בצהריים והיו יחסית הרבה מבקרים, כך שהוציאו שתי קבוצות נפרדות לסיור- באנגלית ובבולגרית.
עלות כניסה- 6 לבה לאדם (וגם הן תרומה לפארק).

יום 10- הרי הפירין: אגם Ocoto

השקמנו קום (לפני הילדים!) בשביל להספיק בזמן לכביש שעולה לבקתת ויחרין ונסגר בשעה 9:00 בבוקר. שימו לב- הכביש נסגר בחלקו העליון ולכן יש לצאת מבנסקו עד השעה 8:30.
מבקתת ויחרין יוצאים כמה מסלולים בשמורת פירין היפיפייה.
אנחנו הלכנו לאגם אוקוטו (Ocoto), כ-3 ק"מ מעגלי. עלינו במעלה הנחל בסימון אדום-ירוק (השביל יוצא מאחורי הבקתה, תחילתו בגשר) וחזרנו דרך סימון כחול-צהוב. המסלול מקסים ומומלץ בחום!!
** שימו לב- אנחנו פספסנו בהתחלה את הפנייה שמאלה לאגם (כמו רוב המטיילים שהיו איתנו במסלול). שווה לעקוב ב-Maps.ME אחר השביל והאגם. אפשר להמשיך משם לאגם נוסף, כשעה הליכה במעלה הוואדי.

יום 11- הרי הפירין: אגם פופוב

עלינו על הרכבל מדוברינישקה לעבר בקתת בזבוג (Bezbog Hut). הרכבל נמצא כ-15 ק"מ דרומית לעיירה (יש שילוט) ועולה כ-18 לבה למבוגר (הלוך-חזור). מדובר על רכבל כסאות פתוח, יפה במיוחד וגם ארוך במיוחד, ומעט מפחיד יותר מזה של שבעת האגמים.
הקסם של המקום מורגש כבר בתחילת העלייה.. נוף יפה, אוויר הרים צלול ואגם יפה שמחכה למעלה (ובסמוך אליו הבקתה).
אנחנו טיפסנו מהאגם לעבר האוכף, משם יש תצפית על צדו השני של הרכס ועל אגם פופוב (Popovo Lake). הטיפוס לקח כשעה ב"קצב ילדים". אפשר (וכדאי!) להמשיך לאגם.
משם חזרנו על עקבותינו למטה, חזרה לבקתה ולרכבל.
את הלילה האחרון שלנו באזור הפירין ישנו בבנסקו. העיירה נעימה, באזור המרכז כיף להסתובב עם ילדים. בערב התנגן קונצרט בכיכר המרכזית, ואז גילינו שבימים אלה מתקיים פסטיבל מוזיקה קלאסית בעיירה.

יום 12- נסיעה לרודופי

התעוררנו לבוקר רגוע בבנסקו. את רוב היום הקדשנו לנסיעה להרי הרודופי, האזור הכמעט האחרון שלנו בטיול, ושם גם פגשנו את סבא וסבתא שהצטרפו אלינו לכמה ימים.
הנסיעה לדווין (Devin) לקחה לנו בערך 4 שעות, עם עצירת נשנושים בדרך. שימו לב שרוב הכבישים שנסענו בהם צרים ומהירות הנסיעה בד"כ לא עולה על 50 קמ"ש..
את שלושת הלילות הראשונים ברודופי ישנו בגסטהאוס משפחתי חמוד ב-Nastan, כפר שקט ליד העיר דווין (ъща за гости Гаджакови). במקום מטבח סופר-מאובזר ופינת ישיבה עם סוכת גפנים נעימה, ממליצים בחום.

יום 13- הרי הרודופי: Porechieto na reka Devinska

נסענו בבוקר לשמורת טבע כ-10 דקות מערבית לעיר דווין (Devin). התחלנו את המסלול ליד בריכת השחייה העירונית ומשם התקדמנו במעלה הנחל כרבע שעה, עד לפיצול. פנינו ימינה וטיפסנו בתלילות כחצי שעה עד למפל. המסלול נחמד ומוצל, מתאים גם לימים חמים. משם חזרנו באותה הדרך.
מנקודת הפיצול אפשר גם להמשיך ישר בערוץ- למסלול שהולך על גשרוני עץ מעל המים.

יום 14- הרי הרודופי: מהכפר יאגודינה למערת יאגודינה

הנסיעה לכפר יאגודינה (Yagodina) היא ללא ספק אחת הדרכים היפות ביותר בהן נסענו בבולגריה! הכביש עובר בקניון עמוק וצר בין שני קירות סלע גבוהים ומרשימים.
יצאנו למסלול קצר (כשעתיים) מהכפר לעבר המערה המפורסמת, הממוקמת למרגלותיו. השביל ברור, מסומן באדום, רובו עובר ביער מחטני.
למערת יאגודינה לא נכנסנו, אבל אפשר לצאת בה לסיורים. לפי מה ששמענו, מדובר בסיורים מודרכים של 45 דק' בטמפרטורה "חמימה" של 6 מעלות...
משם נסענו למערת לוע השטן (The Devil’s Throat Cave), בסמוך לכפר טריגרד. הספקנו לסיור האחרון שיוצא בשעה 17:00. המערה פשוט מדהימה, ואפילו אפשר לראות ולשמוע את המפלים שזורמים בתוכה. המדריך של הסיור דיבר בבולגרית והזמין אותנו לעבור את הקבוצה ולהתקדם במערה באופן עצמאי. בסופה עלייה של כמעט 300 מדרגות.
היה ביקור מיוחד, חוויה אדירה לילדים! מומלץ :)

יום 15- הרי הרודופי: שירוקה לאקה, אגמי סמוליאן

לקחנו לעצמנו יום הפוגה/ נשימה/ מנוחה...
את רוב היום העברנו בהסתובבות בין הכפרים של הרי הרודופי. לקראת הצהריים נסענו לשירוקה לאקה (shiroka laka), כפר מיוחד עם סמטאות אבן ובתים עם גגות צפחה ואחריו לכפר גאלה הסמוך. מעט הזכירו לנו את הכפרים בהם ביקרנו פעם בצפון יוון הסמוכה.
משם המשכנו בנסיעה לחלק המזרחי של רכס הרודופי, לו הקדשנו את היומיים הבאים. אחה"צ טיילנו ליד אגמי סמוליאן (Smolyan Lakes). האגמים לא מאד מרשימים ואפשר לוותר עליהם..
ישנו ב-Villa Kabasanov- וילה מבודדת יחסית עם חצר משגעת, כ-5 דק' נסיעה מהעיר סמוליאן (הזמנו ב-airbnb). הבית מרוהט לגמרי ומתאים לילדים.

יום 16- הרי הרודופי: קניון המפלים

קניון המפלים (The waterfulls canyon) הוא ללא ספק אחד המקומות המקסימים בהם טיילנו בהרי הרודופי!
תחילת המסלול מהעיר סמוליאן (יש אפילו שילוט מהרחובות). את המסלול "קיצרנו" ב-2 ק"מ לכל כיוון בעזרתו של ג'יפ חביב שלקח אותנו פנימה במעלה הערוץ (5 לאבה לאדם מבוגר, אין צורך להזמין מראש- הג'יפאים מחכים בתחילת המסלול).
בפועל, התחלנו את המסלול מהמוזיאון. משם טיפסנו עם השביל במעלה הנחל על יד זרימה נהדרת ואינספור מפלונים וגשרוני עץ. ללא ספק מומלץ בחום! (רק קחו בחשבון שלילדים זו עלייה יחסית רצינית..).
מהמפל הגבוה שבנו חזרה על עקבותינו. אפשר גם לחזור בדרך שונה מעט וליצור מסלול מעגלי.

יום 17- הגשרים המופלאים

התעוררנו לבוקר האחרון שלנו בהרי הרודופי. נסענו צפונה, כמעט שעה וחצי, עד לגשרים (The Wonderful Bridges). במקום מספר קשתות סלע אדירות ושביל שעובר ביניהן. הקדשנו כמעט 3 שעות לאתר היפה הזה, ומשם המשכנו צפונה לסופיה.

יום 18- סופיה

את היום האחרון הקדשנו לסופיה. בבוקר נסענו לפארק החבלים Kokolandia‬, שנמצא באחת החורשות בעיר. הפארק נהדר לילדים- יש שם מתקני חבלים לפי רמות, התשלום הוא על פי סבבים (5 לאבה למתקן).
ישנו בדירת airbnb סמוכה לשדרת הויטושה- הסתובבנו, אכלנו ונהנינו מרגעים אחרונים של חופש-משפחתי לפני החזרה ארצה לשגרה.
למחרת בבוקר טסנו לארץ, עד הפעם הבאה :)

טיפים

• לישון בכפרים הקטנים ולא בעיירות הסקי הגדולות. הלינה בכפר מזמנת חוויות ומפגשים מעניינים עם הכפריים- המכולת השכונתית, חוטבי עצים שמכינים את עצמם לחורף, גני שעשועים וכו'.
• לא לצאת לאגמי הרילה בסופי שבוע! המסלול גם ככה עמוס במטיילים, בסופי שבוע אפילו אין מקום להחנות מרוב שעמוס שם...