תאריך הטיול | July 2019 |
---|---|
משך הטיול | 5 ימים |
עונה מומלצת | יוני- ספטמבר |
יש הרבה סיפורי דרך לאיזור, אז את הסיפור הזה אשתדל להשאיר מתומצת.
אני אתאר בעיקר את הזמנים, הגבהים, תוואי הדרך ותכולת הבקתות.
אנחנו נעזרנו בסיפור המצויין של Beni Hakim, וגם דיברנו איתו בטלפון.
זמנים וקצב- השעות לכל יום הן ברוטו מהיציאה עד ההגעה. לא עשינו עצירות ארוכות, אבל הקצב שלנו לא היה מהיר.
דרך וסימונים- הדרך יפה לכל אורכה ואין מקטע שאני יכול להגיד שהיה לא מדהים או משעמם חלילה. נכון לתאריך זה, סימוני השבילים מאד ברורים.
מחירים:
בכל בקתה שהיינו בה, בחדר משותף- 15 לבה. חדר פרטי- 18 לבה.
בירה- 3\4 לבה.
מרק, חביתה, קציצת בשר (קופטה) אחת- 3 לבה כל אחד.
את הטיסה סגרנו כמה חודשים מראש, דרך חברות הלואו קוסט Wizz, RyanAir. סה"כ הטיסות עלו כ120 דולר לנוסע, כאשר כיוונו לטיסה שנוחתת בסופיה עד הצהריים והמראה מסופיה בשעות הערב.
לאחר עיכוב בהמראה מישראל של שעה וחצי, נחתנו ב13:00 בסופיה.
מטרת היום הראשון הייתה הצטיידות ולינה במסלול, לכן סגרנו מראש עם נהג נסיעה משדה התעופה לבורובץ, ו2 עצירות, בדקטלון ובסופר. בפועל עצרנו עוד כמה פעמים כדי לחפש בלון גז הברגה שלא היה בדקטלון. סה"כ שילמנו לנהג 40 יורו. לממהרים יותר- ממליצים בחום!
ירדנו בבורובץ בלי בלון גז, כ45 דקות לפני שהקרון האחרון של הרכבל עולה, 17:30.
תוך 20 דקות עברנו בכל החנויות בבורובץ כדי לחפש בלון גז, ואחרי שאנחנו כבר משלימים עם זה שלא נשתה קפה שחור בטיול, בחנות האחרונה, Traventura, היו 2 בלוני גז הברגה יפהפיים.
לא נמליץ להסתמך על החנות הזו, כי זה לא נראה שיש לשם אספקה סדורה, לכן עדיף ללכת לחנות טיולים בסופיה אם יש זמן, או להביא ערכה שמתאימה לבלון נקירה. בלון גז הברגה זה לא דבר מקובל בבולגריה.
בהמשך לפסקה הקודמת, עלינו על הרכבל, ב17:15 מלאי התלהבות מהבלון גז. כל כך מתלהבים, שרק אחרי שנעלה למעלה, נבין ששכחנו לקנות מפה.
הרכבל נקרא Yastrebetz. בקיץ, הרכבל האחרון עולה ב17:30 ויורד, ב18:00. מחיר לבן אדם 15 לבה.
אחרי עליה של חצי שעה, מתארגנים, נערכים לצאת, תופסים את הראש איך שכחנו לקנות מפה, ויוצאים לדרך.
במקור התכוננו להליכה רגועה ומישורית של עד שעה לבקתת המוסלה. בפועל, כשהגענו ראינו שהבקתה בשיפוצים, ונכון לתאריך זה היא סגורה. מי שהיה שם הכווין אותנו לבקתת אוורסט או בשמה השני ice lake ובבולגרית ledeno ezero.
היינו צריכים להמשיך עוד כשעה וחצי בעליה יותר חדה, אבל בדרך יפהפיה שחולפת על פני 3 אגמים לבקתה המשולשת.
לבקתה הגענו בסביבות 20:00.
הבקתה מנוהלת על ידי גברת מבוגרת שלא יודעת אנגלית.
בבקתה יש מרק עדשים טעים וכמה דברים בסיסיים שאפשר לקנות (כמו בירה). חדר שינה לכ30 אנשים במיטות קומותיים. אין מים זורמים או שירותים. יש מים שאפשר למלא כ50 מטרים מהבקתה. יש חשמל בשעות מסויימות.
בוקר יום שני לטיול. מתיחות, קפה, תמרים ויוצאים לטפס לפסגת המוסלה.
הגענו לפסגה אחרי חצי שעה. הפסגה הגבוהה ביותר בבלקן. הדרך היפה למעלה והפסגה שמשקיפה לכל עבר עשו לנו הגיון למה אנשים באים במיוחד לכאן, עולים ברכבל, ויורדים באותו היום או יום למחרת. פשוט יפה כאן.
אחרי מנוחה, ממשיכים דרומה. הדרך בגדול על קו רכס, מה שאומר עליות וירידות.
לאוכף שממנו יורדים לגראנצ'ר הגענו אחרי כ4 שעות.
הבקתה במקום מאד יפה על אגם, יש אפשרות לישון בבונגלו (בקתה בודדת) או במבנה הראשי. בחרנו בבונגלו.
היה לנו די הרבה זמן להעביר שם, עשינו קצת סיבובים ברגל, בירה כמובן, והכרנו את משפחת מור הנפלאה, שהלכנו איתם ביחד עד היום האחרון.
הבקתה מנוהלת על ידי אבא ובת, שהבת יודעת אנגלית.
בבקתה שירותי בול פגיעה, ברזיה למלא מים ולשתוף פנים, אור בחדר (רק אור, לא לטעינת טלפון).
לארוחת ערב יש קציצות, חביתה וסלט. הכל מאד טעים. לגבי הקציצות, צריך להגיד כמה שיותר מוקדם שאתם רוצים.
מאתמול החלו נבואות הזעם על סופות ברקים להיום מהצהריים, לכן רצינו להתחיל ללכת מוקדם.
קמנו ב7 ואחרי ארוחת בוקר התחלנו ללכת ברבע ל8.
נראה שהגשם הגיע מוקדם מהצפוי וכבר שמנו כיסויי תיק. אחרי 20 דקות, הגשם נפסק, ולמרות תחזיות על גשמים וברקים לאורך כל הימים שנותרו, הגשם לא חזר יותר, אלא רק במונית בדרך לספרבה בניה.
היום מתחיל בעלייה חזרה לקו רכס, והליכה עליו לאורך כל היום. באמצע הדרך ניתן למלא מים.
כמו בכל יום, הנוף היפה מלווה לאורך כל המסלול.
סיימנו בירידה לריבני אזרה.
בריבני בחור שיודע אנגלית. בבקתה יש מקלחת עם מים חמים, תפריט באנגלית, שירותי בול פגיעה ואופציה לבנוגלו.
יום ארוך ויפהפה לפנינו. מזג אוויר: שמשי ונעים.
מתחילים בעליה. הליכה על קו רכס מחודד, ויורדים לעבר אוכף ענק, באמצע האוכף יש בקתת מחסה קטנה. בנקודה זו מתחברים עם עוד שבילים וניתן למלא מים בגאיות הסמוכים.
עלינו לרכס שממול, עלייה די מתונה כאשר אנחנו עוברים בדרך עוד אגמים ועדר סוסים. דרך מדהימה. בסוף העלייה נהיית די תלולה.
מגיעים לפיצול שבילים נוסף על אוכף, וכשזה נראה שהגענו לשיא העלייה, ממשיכים לעוד עלייה אחרונה להיום.
הירידה די קשוחה, ומתחילה במצוק לא כל כך נעים על סלעים גדולים. הולכים לצד כמה אגמים ואז עוד ירידה תלולה לבקתת מליוביצה.
יורדים עם הנחל, אלתוש חובה!
כמו עוד ירידות לבקתות, גם זו ירידה קשה וחייבים לעשות אותה באור יום.
על הבקתה- בקתת מליוביצה היא האחרונה שלנו והכי משודרגת. יחס נעים, חדרים חדשים, מיטות טובות, חשמל, וי פי, שירותים עם אסלה רגילה, מקלחות ואוכל טוב.
מהבקתה לפסגה- 3.5 שעות
מהפסגה לפיצול (מסומן במפה)- 3 שעות
מהפיצול לרכבל- 2 שעות
כמו כמעט כל יום, גם ליום זה היו תחזיות של ברקים ובסוף לא ירדה טיפה.
היום מתחיל עם עלייה קשוחה למליוביצה. העלייה ארכה כ3 וחצי שעות עד שהגענו לפסגה.
הפסגה היא מעין מקום מפגש לישראלים, בקטע טוב. נוף מרהיב, ושמש חמימה למי שהגיע עד למעלה.
מקום מצויין לבראנצ', ולנוח קצת.
מהמליוביצה הולכים על קו רכס לאורך כמה אגמים, עד שמגיעים לפיצול שבילים, שמשם יש תצפית מרהיבה ל7 האגמים.
הלכנו דרך 7 האגמים עד לרכבל ושם סיימנו את ההליכה.
הרכבל האחרון היה ב18:00 ודי מיהרנו אליו. בבת אחת ההליכה הסתיימה, ואתה חצי שעה תלוי לך באמצע יער, איזה כיף ורוגע.
מלמטה, רייקו הנהג מונית הסיע אותנו למלון בספרבה בניה.
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם