טרק 3 ימים בהרי הרילה

טרק קליל של 3 ימים בהרי הרילה והאגמים

תאריך הטיול	August 2019
משך הטיול	4 ימים
עונה מומלצת	יוני עד ספטמבר

תוכן עניינים

יום לפני - ספרבה בניה

אז התכנון המקורי שלי היה להתחיל ללכת כבר באותו היום שהגעתי ולעשות טרק של 4 ימים, אבל דברים השתבשו ויצא שהגעתי לספרבה בניה דיי מאוחר, אז החלטתי לעשות שם לילה ולהתחיל את הטרק למחרת.
מדובר בעיירה ממש נחמדה שבהתחלה נראית כמו חור באמצע כלום, אחרי שמסתובבים קצת מגלים שדווקא יש קצת מה לעשות באיזור, יש פארק ממש יפה עם גייזר באמצע (ממליץ ללכת בשקיעה), פארק של בריכות חמות וסאונות (לא הלכתי אבל ישראלים שפגשתי שם אמרו ששווה), מאפיה, כמה מסעדות, וכמה מכולות קטנות להשלים ציוד שאתם צריכים.
אני הייתי ממש נואש למצוא בלון לגזייה שלי (הברגה) אבל הצלחתי למצוא רק בלוני ניקוב בלי דרך להשתמש בהם, לבסוף מצאתי חנות בודדה שמכרה גם את הגזייה עצמה (15 לבה לגזייה, 1.5 לבלון), אם אני זוכר נכון החנות נמצאת קרוב למאפייה אבל בצד השני של הכביש, לא הייתי חכם מספיק לצלם את השלט אבל תסתובבו באיזור ומאמין שתמצאו.
אני ישנתי בגסט האוס בשם fantasy בחדר עם שירותים ומקלחת ב-35 לבה, הם לא ידעו שם מילה באנגלית אבל חוץ מזה היה אחלה, נקי ומסודר, וממש במרכז.

יום ראשון - טיפוס לאגמים דרך ריליסקי עזרא ולינה בסדמטה עזרא

התכנית הייתה להגיע לבקתה בשם סדמטה עזרא, שצמודה לאגם השני, עליה שמעתי מספר המלצות בסיפורי דרך ובפייסבוק. ההליכה עוברת דרך היער, והשביל מתקרב לאט לאט לרכבל ובסופו של דבר מגיע לחלקו העליון, שם נמצאת בקתת ריליסקי עזרא, ממנה המרחק לסדמטה עזרא קצר.
אז בבוקר קמתי והלכתי למאפיה, נפתחת ב-6 ממה שאמרו לי, אבל לא לתפוס אותי במילה כי הלכתי קצת אחרי 6 וחצי.
אז בכל מקום שקראתי רשום שבשביל להגיע לאיזור תחילת הטרק/הרכבל צריך לשלם למקומי בערך 20 לבה שייקח אותך, כנראה שאת זה אפשר לעשות בכל שעה, גם בערב, אבל כשהלכתי לאיזור המרכזי בבוקר (ממש צמוד ל-Center guest house, העלתי תמונה) מצאתי שם וואן כזה שמסיע אנשים ב-4 לבה לראש, עליתי עם עוד כמה אירופאים ויצאנו לדרך ב-9:00. אני ביקשתי לרדת לפני הרכבל, באיזור בקתת Zeleni Preslap, כדי להתחיל את הטרק משם. מדובר בבקתה בתחילת היער, הנהג הוריד אותי על הכביש, ויש עלייה משם עד הבקתה, בדיוק מול הבקתה (אם ממשיכים קצת בכביש) מתחיל השביל, יש מספר שלטים שם שמסמנים את זה.
יצאתי בשביל המסומן אדום צהוב, שמתישהו השתנה לאדום, לכיוון בקתת סקקביצה. יש סימונים ושלטים מאוד ברורים וקל להבין איך הם כותבים סקקביצה בבולגרית (העלתי תמונה) אני חושב שלקח לי שעה וחצי, אולי קצת יותר עד שהגעתי לבקתה, משם יש מסלול אפוציונלי למפל שלוקח 30+ דקות כיוון, אני לא כזה התרשמתי מהמפל והדרך לשם הייתה מעצבנת עם מעברים צרים שהיה לי קל להתבלבל בהם, ומפוצצת בחרקים, ברחשים ויתושים. החלק הראשון בהליכה אמנם עבר ביער לצד הנהר והיה ממש יפה, בדיעבד הייתי ממליץ ללכת רק את הרבע שעה הראשונה עד המפלים הקטנים שבנהר, באמצע היער, ואז לחזור.
אחרי החזרה לבקתה אכלתי קצת אוכל שהבאתי איתי בשולחנות בחוץ, מאמין שאפשר גם להזמין שם משהו אבל לא ניסיתי.
מהבקתה המשכתי בעליה לכיוון האגמים, פה השילוט כבר היה מבלבל ולא ברור לדעתי, בדרך פגשתי מישהו שבא מהצד השני והוא אמר לי שיש רק דרך אחת באמת אז פשוט הלכתי כל עוד יש שלטים עד שזה נהיה ברור יותר, חשוב לציין שגם וידאתי ב-maps.me כל הזמן שאני על השביל הנכון, מזכיר שהתכנית הייתה להגיע לאגמים אבל דרך ריליסקי עזרא, הבקתה שליד הרכבל, אחרי קצת הליכה ראיתי שיש פיצול עם שלט שמורה “שבעת האגמים״ אבל הולך בכיוון אחר מאיפה שאני תכננתי, אז כמובן שלא פניתי שם ובגדול ממש ממליץ לעבוד עם maps.me, כדי לוודא שאתם על השביל שאתם רוצים להיות בו, בסופו של דבר השתלבתי עם הרכבל, והלכתי ממש מתחתיו רק את החלק האחרון של העלייה, נראה לי שיש מסלול צמוד שלא הולך ממש מתחת לרכבל אבל כנראה פיספסתי אותו.
בסופו של דבר הגעתי לבקתת ריליסקי עזרא, בערך בשעה 2, ישבתי שם בערך שעה עם כמה אירופאים שפגשתי בוואן לפני, אחלה מקום להפסקה, נראה שיש להם הכל שם ואפשר להזמין שתייה, אוכל וגם בירות, מה שכן אני שמח שלא נשארתי לישון שם כי נראה ממש ממש מתויר, בסביבות 3 המשכתי לכיוון האגם השני שם מצאתי את הבקתה המדוברת. הם הסבירו שהם צריכים לחכות לאנשים שהזמינו מראש, וב-5 יודיעו לי אם נשאר מקום ואוכל לקבל מיטה, במקרה שלא, תכננתי כך שאספיק לחזור לבקתה הקודמת או לרדת ברכבל אם אצטרך (מחשיך ב-8 והרכבל נסגר ב-7). ישבתי לקפה עם זוג ישראלים שפגשתי שם ובסוף ב-5 לקחו אותי לדורמס וקיבלתי מיטה, המיטות מחוברות וזה אולי לא הכי סימפטי לכולם לישון ככה צמוד עם אנשים (תמונה) אבל בפועל יש שם מקום לאיזה 20 והיינו רק איזה 5 בחדר אז היה ממש נוח וישנתי טוב. עלה לי 14 לבה ללילה. האוכל בבקתה טעים אבל המנות קטנות יחסית לדעתי. חוץ מזה הפסיליטיס מינימליים, יש מקום למלא מים בחוץ, ושירותי בול פגיעה בחוץ במרחק קטן מהבקתה עצמה (מסריחים רצח, כמו בנפאל).
ממש ממליץ לצאת לסיבוב סביב האגם בשקיעה (אני הלכתי מהצד השמאלי, ולמחרת במסלול עצמו הלכתי מהימני).

יום שני - לאיוואן ואזוב

אחרי התארגנות וארוחת בוקר יצאתי בשעה 9:00, הנחתי שאני בפור של לפחות שעה על המוני התיירים שבאים לאגמים לטיול יום, כיוון שהרכבל שמעלה אותם מתחיל ב-9 ממה שהבנתי ולוקח 40 דקות נוספות של הליכה לנקודה ממנה אני התחלתי (האגם השני), אז לקחתי את הזמן ובאמת בקושי היו אנשים בדרך. בין האגם השלישי לרביעי מחובר נחל קטן שבמרכזו בריכה קטנה (נגישה מהשביל שליד האגם הרביעי), ממש רציתי להיכנס להתרחץ שם אבל לא ידעתי אם זה מותר מבחינת המקומיים כי לא ראיתי אף אחד עושה את זה, לבסוף עליתי על אבן וראיתי שאין אף אחד בטווח של קילומטר, אז ירדתי לבוקסר ודפקתי טבילה, היה קצת קר אבל מרענן, ממליץ!
בגלל שהבנתי שהיום יהיה יום קצר לקחתי תזמן בין האגמים ועצרתי הרבה בין לבין לשבת ולספוג את הנוף, באגם החמישי כבר ראיתי שעדר התיירים מדביק אותי (הגיעו מאיזור אחר למען האמת, לא בטוח מאיפה) ואז היה טיפה הומה. לבסוף הגעתי לאגם השביעי ולפסגה ממנה ניתן לראות את כל 7 האגמים בבת אחת, נוף מרשים בהחלט שניתן לפספס אם ממשיכים ישר לאגם השביעי, ממליץ לעלות גם לפסגה (תראו את השלט הגדול שעומד שם).
אחרי הפסגה המשכתי עם המסלול הירוק-צהוב שהמשיך לעלות קצת ואחרי זה נהיה מישורי עם דשא, שם נחשפו עוד זוויות מרשימות לאגמים ויש מלא נקודות שממש סבבה להסתלבט על הדשא מול הנוף, כולל הכל ההליכה עד כאן לקחה בערך 3 שעות. אחרי הפסקה קטנה המשכתי עד הפיצול, שם לקחתי את המסלול הירוק לכיוון בקתת איוואן וזאוב, מכאן יש בערך שעה+ של הליכה נוחה בירידה מתונה בשטח פתוח, מסביב עמק מדהים מלא בירוק, נתקלים בסוסים, פרות, ורועי צאן עם עדרי הכבשים שלהם.
הגעתי לבקתה לקראת 14:00, סופר מוקדם אבל אפשר לנצל את הזמן הנותר בלהסתובב קצת באיזור, יש מספר טיולי יום שאפשר לעשות משם והנהר גם קרוב, תשאלו את המקומיים בבקתה והם ידעו להמליץ. אני אישית כבר הייתי גמור מהחום המוגזם באותו יום (אמצע אוגוסט) אז רק עשיתי סיבוב קטן לנהר והלכתי לראות את השקיעה בערב, מלבד זה נחתי בבקתה.
האנשים בבקתת איוואן ואזוב הם ללא ספק האנשים הכי נחמדים שיצא לי לפגוש בבולגריה, אדיבים בטירוף, אוהבים לדבר ולייעץ על המשך המסלול, דאגו לי לאקסטרה שמיכה בלילה אפילו שלא ביקשתי (בטענה שהם יודעים שלישראלים יותר קר מלמטיילים אחרים), וגם האוכל בבקתה היה פשוט מעולה. ישנתי שם במיטה בתוך בונגלו חמוד בחוץ שחלקתי עם עוד 3 בולגרים נחמדים שהגיעו מאיזור מליוביצה. היה נוח ובכלל לא קר בלילה, אפילו לא הייתי צריך את השמיכות. המיטה בבונגלו עלתה 15 לבה לדעתי, נראה לי שעשו לי הנחה קטנה סתם בגלל איזה בלבול שהם עשו ואז כבר זרמו עם זה, אבל זה איזור המחירים. גם כאן היו שירותי בול פגיעה אבל ברמה יותר גבוהה מהבקתה הקודמת, רואים שמשקיעים שם בסדר ונקיון על בסיס יומיומי.

יום שלישי - למנזר רילה

אז תכננתי לצאת יחסית מוקדם כדי להספיק להגיע למנזר להסתובב קצת לפני האוטובוס לסופיה שאמרו לי שיוצא מהמנזר בשעה 15:00, ושהוא היחיד (נראה לי שיש אחד גם בבוקר), בכל אופן אם לא מספיקים, שמעתי שאפשר גם להגיע לדופניצה ומשם התדירות לסופיה גבוהה יותר.
לבסוף יצאתי ב7:45 מהבקתה אחרי התארגנות וארוחת בוקר, כולם ממליצים על המסלול האדום למנזר, יש אפשרות נוספת מהירה יותר אבל בירידה תלולה מאוד ששוברת את הברכיים, כולם ללא יוצא מן הכלל אומרים להמנע, אז הקשבתי לכולם. בהתחלה הולכים חזרה במעלה ההר לכיוון האגמים על אותו שביל מאתמול (תראו שהסימון הוא כחול-אדום-ירוק), אחרי זמן מה השביל מתפצל ימינה למסלול האדום ומפה ממשיכים איתו עד למנזר רילה, כמו אתמול רוב ההליכה בשטח פתוח ולפחות בחודש אוגוסט חם מאוד ואין איפה להסתתר מהשמש, למרבה המזל לקראת סוף ההליכה (נראה לי שעה וחצי אחרונה כזה) נכנסים ליער ואז מוצל ונעים יותר. ההליכה עצמה הייתה לי יחסית קשה אבל נראה לי שבעיקר בגלל החום והירידות (כנראה לא תלולות כמו המסלול החלופי אבל עדיין לא הכי מתון בעולם), הלכתי בקצב יחסית מהיר לדעתי אבל עצרתי הרבה לקפה, מים ולחכות לעדר כבשים שיעבור בלי שהכלבים ששומרים עליו יאכלו אותי, אז בשכלול הכולל הייתי אומר שהלכתי בקצב סביר, הגעתי למנזר בשעה 13:15, משמע 5 וחצי שעות סה״כ.
מאחורי המנזר יש מסעדה ואיזה שוק קטן, לא הסתובבתי שם אבל נראה נחמד.
אחרי שהסתובבתי קצת באיזור שמעתי מחלק מהמקומיים שהאוטובוס ב-15:00, ומאחרים שהוא ב-15:30, לא לקחתי סיכון וחיכיתי בתחנה (מול החנייה של המנזר, זו שקרובה לשביל) כבר ב-15:00, האוטובוס הגיע ב-15:10 בערך והעמיס אנשים לאט לאט, עד שיצא לקראת השעה 15:30, ככל שתעלו עליו מוקדם יותר, יותר סיכוי שיהיה לכם מקום לשבת, כשאני הייתי הוא היה די מפוצץ.