טרק קצר בפירין, בולגריה

רקע

למה דווקא בולגריה?
אני ועוד חבר החלטנו שאנחנו רוצים לטוס לטיול שמשלב נופים מרשימים, הליכה וסיום באיזו עיר אירופאית ליומיים של בירה ומנוחה.
מתוקף העובדה שאחד מאיתנו איש קבע והשני בין לימודים לעבודות היינו צריכים מקום שמאפשר לעשות זאת עם מעט תכנון מראש, מעט מנהלות ושהכל יידחס לשבוע אחד מהמראה מהארץ עד חזרה.
מכל מה שאמרתי נגזרים הצרכים הבאים:
-אזור שמאפשר גמישות בתכנון (סימוני השבילים נוחים, מגוון מסלולים באורכים ודרגות קושי שונות) -כמות הבקתות הפרוסות לאורך המסלולים ומה שמוצא בהן. בהקצנה קצת, ניתן להסתדר גם בלי לסחוב אכול
-תחבורה נוחה (יחסית) אל ומהטרק

קצת על בולגריה:
מטבע מקומי- לבה, כ- 2.4 שקל (או 1.9 לבה זה יורו למי שיותר נוח לו כך)
שפה- בולגרית, דבר המקשה קצת באזור הטרק שם מעטים דוברי האנגלית (בסופיה המצב יותר פשוט)
אמצעים- מפות, אוכל ובלוני גז ניתן לקנות בעיירה שממנה מתחילים את הטרק. הקווי גובה במפות הם כל 40 מטר ולא כל 10 למי שרגיל לראות תמונה מסוימת ממפות 1:50 בארץ
תחבורה ציבורית- בטווחים קצרים היא זולה בקנה מידה שאנחנו מכירים ועדיף לשקול לקחת מונית על פני שניים או שלושה אוטובוסים בתוך העיר

סופיה לבנסקו

הטיסות נוחתות בנמל תעופה מסופיה, שם ממש אחרי האיסוף מזוודות יש דלפק של חברת הסעות שמציעה הסעה לבנסקו (העיירה ממנה יוצאים לטרק) בעלות של 90 יורו. למי שמטייל בקבוצה הדבר הזה עשוי להיות רלוונטי כי על אף המחיר זה יחסית חוסך זמן רב.
מתוקף העובדה שהיינו רק שניים ו 45 יורו לראש זה לא מעט ביררנו קצת ובחרנו באופציית התחבורה הציבורית:
למי ששוקל לקחת רכבת, אותנו הזהירו ממנה. היא איטית מאוד (כחמש שעות נסיעה) ולדבר המקומיים גם מגעילה.
צריך להגיע לתחנת האוטובוס המרכזית של סופיה (אגב מספיק שתגידו בנסקו במבט תוהה ויכוונו אתכם). בדיעבד, נכון לקחת לשם מונית זה יוצא סביב ה-8-12 לבה (בערך 20-30 שקל).
אותנו הפנו לקו 213 שיוצא מסוג של תחנה (בפועל זה פשוט שלט) מאחורי תחנת דלק ושטיפת מכוניות אך כמו שאמרתי ישנן דרכים נוספות ופשוטות יותר.
כשמגיעים לתחנה המרכזית לגשת למודיעין ולשאול מאיפה יוצא הקו הבא לבנסקו (אלו חברות שונות ולכן יצאו מרציפים שונים). המחיר לנסיעה הוא כ- 16 לבה והיא אורכת כשלוש וחצי שעות (כולל עצירה אחת של 10 דקות בדרך)
בבנסקו ירדנו בכניסה לעיר ולא בתחנה המרכזית, משם הלכנו למרכז העיר (כל הנסיעה בתחבורה ציבורית גרמה לכך שהגענו מאוחר, נחתנו ב-1155 בסופיה והגענו לקראת 1700 לבנסקו) לקנות מפה לפני שהכל נסגר.
בבנסקו הלכנו ל- Tourist Information שם עזרו לנו גם בתכנון המסלול (להתעלם מההערכה של הבולגרים לזמנים, ניגע בזה בפרק הבא) וגם למצוא מקום ללילה.
בפועל חיברו אותנו לאיזה בחור שיש לו דירה בבנסקו להשכרה (האזור פעיל בחורף כעיירת סקי לכן יש שם יחסית הרבה דירות זולות כאלו שרק צריך למצוא).
סגרנו איתו גם שייקח אותנו בבוקר לנק' של תחילת המסלול, בסה"כ על הלינה וההסעה בבוקר שילמנו 35 לבה לשנינו ביחד.

בנסקו לויחר

הטיפ הראשון שקיבלנו לגבי המסלול הזה לפני שיצאנו מהארץ היה שאת העלייה לבקתה הראשונה (נקראת-יבורוב yavorov) צריך לעשות ביום הראשון מיד אחרי הקניות בבנסקו ולישון שם.
מתוקף ההגעה המאוחרת שלנו לבנסקו, לאחר התייעצות עם הבחורה בInformation שאמרה שניתן לעשות את הכל מבנסקו לויחרן ב-8 שעות כולל העצירות (למי שזוכר את ההערה מהפרק הקודם על בולגרים וזמנים- זה זה!) ובשילוב עם לוחמנות רגעית החלטנו שנצא מוקדם בבוקר ונלך עד ויחרן.
יצאנו ב-0630 עם הבעל דירה שהסיע אותנו לתחילת המסלול, הנסיעה אורכת כ-20 דקות וירדנו בתחילת השביל הצהוב שעולה ליבורוב.
העלייה ליבורוב לקחה שעה (בקצב הליכה טוב) ועצרנו שם לארוחת בוקר.
מיבורוב המשכנו בטיפוס ארוך על שביל אדום-צהוב עד הנק' שבה מתפצלים השבילים. השביל מסומן בצורה מעולה ונוח להליכה.
את הטיפוס הזה סיימנו אחרי עוד 3.5 שעות (כולל כמה עצירות בדרך) באוכף עם נוף מדהים לכיוון העמק שבו נמצאות העיירות (בנסקו, רזלוג ועוד אחת עם שם מורכב מידי).
בשלב הזה האזור התכסה בעננות שהגבילה את הראות באופן יחסית משמעותי והחלטנו להמשיך להתקדם באיטיות עם מודעות לזמנים ביחס לחשיכה (מגיעה באוקטובר ב-1900 בערך).
ההליכה בשביל האדום מנק' הפיצול היא על רכס בשם קונצ'טו (koncheto) והיא נעה בין הליכה בשביל צר על שיפול ההר (באזור שבעבר היה כבל לתמיכה והיום נשארו רק העמודים), חלקים של טיפוס על סלעים חלקים והליכה על "סכין" של קו פרשת מים
מה שהוסיף לקושי זה הראות והסימון באזור זה שהיה גרוע משמעותית, השקענו מאמץ רב בלנסות להבין לאן נכון להמשיך ואיפה הסימון.
המשכנו עם השביל האדום עד פסגת ויחרן, זוהי הפיסגה הגבוהה ברכס פירין אך כשהגענו אל האוכף לפניה שבו צריך להחליט אם עולים ויורדים מהצד השני לביקתה או עוקפים אותה כל האזור היה מכוסה עננים ובחרנו ללכת בשביל הירוק שעוקף אותה.
הדרך בשביל הירוק נוחה משמעותית ממה שהיה עד כה והנוף מתחלף מהרים גדולים וסלעים לאזור ירוק ונחלים.
חשוב לציין שביום הזה לא נתקלים כמעט במקורות מים זורמים ולכן כדאי לקחת מים לכל המסלול, לנו הספיקו 4.5 ליטר לאדם בלי חסכנות במים.
הבקתה עולה 12 לבה וארוחת ערב גדולה עם בירות יוצאת עוד בערך 15 לבה לראש.

לסיכום יום א'-
הנוף ביום הזה הוא בעיקרו הרים גדולים וסלעיים ונוף רחוק להרי רילה (כל עוד לא נחת עליכם ענן)
ניתן לעשות את המסלול ביום אחד אך זה מתיש (כולל העצירות הגענו כמעט ל-11 שעות) לכן אני ממליץ לעלות ליבורוב ולישון שם.
בנוסף יש להתעלם מכל הערכת זמנים של בולגרים לשארית המסלול, בכל נק' החל מאמצע המסלול אמרו לנו שעתיים בלי קשר לאיפה היינו.

ויחרן לדמייניצה

אנחנו בחרנו להימנע מבישולים לאורך הטרק אז מלבד ארוחת צהריים שהייתה בעיקר שוקולד, פירות יבשים וכו' את שאר הארוחות אכלנו בבקתות.
ארוחת בוקר משביעה תצא בערך 15 לבה לאדם וערב בערך 20-25.
יצאנו מויחרן בשביל אדום-אדום ירוק לכיוון דמייניצה (demyanitsa), צריך לשים לב שהשביל הזה יוצא ממש מהחלק האחורי של הבקתה. אנחנו פיספסנו את זה אז התחלנו ללכת על הכחול-צהוב וחתכנו את הנחל בהמשך אחר כמה מאות מטרים.
השביל האדום-ירוק עולה לאט מזרחה על הרכס , קצת לפני הפיצול של השביל האדום מהירוק יש שביל נוסף שאינו מסומן וחותך דרום מערבה לכיוון שני אגמים, אחד ממש קטן והשני גדול ממש.
זה בערך 6-7 דקות הליכה אליהם וזו אחלה פינת ישיבה למי שעוד לא אכל.
משני האגמים חתכנו בקו ישר מזרחה במעלה הרכס עד שחברנו חזרה לשביל האדום-ירוק שמגיע לפלטה שבה יש אגם יחסית קטן אבל עם המון מקום לשבת מסביבו.
בצד השני של האגם מתפצלים השבילים וממשיכים מזרחה עם הירוק עד שחוצים את הרכס לצד השני. ככל שעולים עם השביל הירוק נגלים מאחור האגמים שעברנו בהם מקודם ועוד אחד שלא מצאנו אליו גישה ורק משם מצליחים לראות כמה המים שם כחולים.
אחרי שחוצים את הקו רכס התחלנו לרדת (עדיין עם הירוק) וחוץ מקטע אחד עם קצת סלעים ההליכה בשביל ממש נוח שרץ על השטח ועובר צמוד לעוד כמה אגמים (למי שעוד מרגיש צורך להקפיץ קצת אבנים).
בשבל מסויים השביל הירוק נכנס לתוך אזור מיוער ושם הסימון שלו נהיה ממש גרוע, בשלב מסוים איבדנו את הסימון אבל מהמפה מבינים שהבקתה נמצאת ממש בתוך הנחל אז המשכנו לרדת עד שהגענו לנחל עצמו (שלמזלנו היה עם מפלס מים של שלולית והיה אפשר ללכת בתוכו) והלכנו בו עד הבקתה.
דמייניצה זו בקתה הרבה יותר מבודדת (בניגוד לויחרן שיש אליה ממש כבהיש סלול) והדרך היחידה להגיע אליה זה או ברגל או באחד הג'יפים המפלצתיים שיש שם לחבר'ה.
החבר'ה שמנהלים את הביקתה הזו הם ממש אחלה ואחרי שהכנו להם פינג'אן של קפה נחלה (שלטענתם הרעיל אותם מרוב שהוא חזק) הם התחילו למזוג לנו מהאלכוהול שהם שותים שם (משהו מזעזע בשם "רקיעא" שאחרי שמחממים אותו גם נכנס ישר לאף), בקיצור ערב מלא בשר ואלכוהול שרובו מנוהל בסימני ידיים.
לסיכום יום ב'-
יום האגמים, מלא מקומות לעצור בהם, נופים מדהימים מאזור קו הרכס וגם יום קצר יותר ונוח יותר להליכה

דמייניצה לסופיה

בערב בדמייניצה ישבנו לתכנן את היום הבא.
בתכנון היינו אמורים להמשיך לבזבוג (bazbog- בקתה בהמשך המסלול הצהוב) ולחזור לסופיה אבל המזג אוויר שהתחיל לעשות לנו פרצופים בשילוב עם עוד כמה גורמים פחות מעניינים גרמו לנו לחשוב מחדש והבנו שהגיע הזמן לחתןך.
גם את הבוקר הזה פתחנו בארוחה בביקתה עם איזה ליטר תה וחביתה מלאה בגבינות, סיימנו לארגן את הדברים ונפרדנו יפה מאלו שסידרו לנו תחושת בחילה בערב לפני.
יצאנו על השביל הכחול שמלווה את הנחל (שמתחיל להיראות כמו נהר בשלב מסויים) לכל האורך עד לבנסקו.
זה באמת יום נוח להליכה ובסה"כ לוקח איזה שלוש שעות להגיע לבנסקו.
בדרך יש איזה תצפית מעץ שממש מאפשרת לעמוד מעל הנחל בנק' שיש מתחתיה מפל ועוד כל מיני פינות שממש לא צריך להתאמץ למצוא, הן פשוט על השביל.
הגענו לבנסקו והתחלנו לחפש את דרכנו לתחנת אוטובוס לסופיה.
למי שלחוץ בזמן ומתכנן על מונית, מתוך בנסקו זה בערך 150 לבה (סביב ה-75 יורו) וטרמפים זה משהו שלא בא בחשבון. מבחינת מי שגר שם לנסוע לסופיה זה שווה ערך אצלנו בהיגיון ללתפוס טרמפים מטבריה לאילת.
האוטובוס יוצא בגדול כשנוח לו (אנחנו לפחות לא מצאנו לו"ז בשום מקום) וגם כאן הנסיעה היא סביב השלוש שעות (בלי מזגן!!!! או חלונות!!!!)
כשהגענו לסופיה התחיל המזג אוויר נהיה באמת גשום אז לא התבאסו שחתכנו מוקדם.
אנחנו ניצלנו את החיתוך המוקדם מהטיול לשלושה ימים של לרבוץ ולשתות בירה בסופיה, בתלכס אין באמת מה לעשות שם יותר מידי אז לא מומלץ לתכנן על זה מראש (אולי יום וחצי)

טיפים

• תחבורה ציבורית- בתוך סופיה אם זה יותר מאוטובוס אחד, קחו מונית... כנראה יצא גם אותו מחיר לבנסקו- רק אוטובוס ולא רכבת! לוקח לה כפול זמן והיא אמנם נחשבת זולה יותר אבל האוטובוס הוא איזה 50 שקל אז זה שווה את
• הבקתות לאורך רכס פירין מציאות כולן חדרים עם מיטות ושמיכות, מומלץ להביא פנימית כזו של שק שינה מפליז או משהו סתם כדי להימנע מהמגע של שמיכות כמו בטירונות שלא כובסו הרבה זמן. בנוסף בכל הבקתות אפשר לקנות אוכל יחסית מגוון שמסתדר גם לארוחת בוקר (חביתות וכאלה) וגם לערב.