טרק בהרי הרילה בולגריה - שבעת האגמים עד לפסגת המוסלה

כללי

את הטרק עשינו בין התאריכים 11-16/9/17. מבחינת מזג האוויר יצא לנו חמישה ימים נפלאים ולא חווינו גשם בכל ימי הטרק. היה קריר ונעים ובחלק מהימים אפילו חם , בהרים המזג האויר הוא בלתי צפוי ולכן אני ממליץ לבדוק בכל יום את מזג האוויר (אפשר לברר בבקתות). בכל לילה בטרק ישנו בבקתה (חיז'ה) שבהן יש מיטות ,ארוחת ערב ובוקר ( לינה במחיר נפרד מהארוחות) , שירותים ומים זורמים אך לא בכולן יש קליטה וחשמל.

#מבחינת ניווט: הייתה לנו מפה טובה של הטרק (ניתן לקנות באינפורמיישן בפמניצ'יסטה) אך לרוב השתמשנו באפליקציית maps.me , מורידים בה את המפה של בולגריה ולאחר מכן יש לך את המפה של הטרק ללא צורך באינטרנט ויותר מזה האפליקציה מנתרת את המיקום שלך ומספקת אפשרות לחישוב מסלול לנקודה על המפה (הצילה אותנו כמה פעמים).

להורדה לאנדרואיד - https://play.google.com/store/...

מסופיה לספארבה בנייה

נחתתנו בסופיה ב9:30 ולקחנו נהג מונית יקר ביותר שלקח לנו 25 לבה לאדם(אחרי זה הבנו איזה טעות עשינו), עד לקניון הגדול בסופיה שיש בו כל חנות שאתם יכולים לדמיין והצטיידנו בקצת ציוד לטרק - בלון גז ובגדים חסרים. התיישבנו לאכול בקניון צהריים ולאחר מכן הלכנו לchange החלפנו כסף וקנינו סים מקומי ( 10 לבה ל4 ג'יגה ו25 דקות שיחות מקומיות). לקחנו את קו 305 מהקניון (1.4 לבה) עד לתחנה המרכזית של סופיה, וירדנו לקנות כרטיסים וקצת הסתבכנו ולפתע הגיח איזה מבוגר בולגרי נודף ריח של אלכוהול וסיגריות שהיה נחוש לעזור לנו לקנות את הכרטיסים שאנחנו מחפשים (באמת היינו זקוקים לעזרה כי הכל בבולגרית). בהתחלה קצת חששנו לטוב ליבו אבל לאחר קניית הכרטיסים הוא פשוט הלך, נסיעה לדופניצה עולה 5.2 לבה ומסיבה לא ידועה מוכרת הכרטיסים נתנה לנו לשלם רק על כרטיס אחד והביאה לנו שניים.

הרכבת יצאה בשעה 14:00, הנסיעה "תענוג" - 2.5 שעות של נסיעה ללא מזגן עם שמש בולגרית שתגרום לך להזיע את רוב הנוזלים בגופך. למרות החום הנסיעה באמת יפיפייה ועוברת בכל מיני כפרים קטנים דרך שדות ונופים. הגענו בשעה 16:35 לדופניצה והתלבטנו אם לעשות קניות (אוכל לטרק) שם או לעלות על האוטובוס הקרוב לספארבה בנייה ב17:00. החלטנו לעלות על האוטובוס ולאחר כ30 דקות הגענו לכפר (עלות הנסיעה 1.6 לבה). ירדנו בתחנה השנייה (הראשונה קרובה יותר למלונות) בכדי לסרוק את הכפר. התקדמנו למלון שקראנו עליו בסיפור דרך בשם Emiley greem hotel, מלון נחמד מאוד בעלות של 36 לבה לחדר זוגי עם מרפסת קטנה, ספא, ארוחת בוקר, מגבות ומקלחת חמה. הורדנו את התיקים בחדר ויצאנו לטייל בכפר. הלכנו לגייזר המפורסם של הכפר והתאכזבנו לגלות שמדובר במזרקה ישנה שלא יוצא ממנה כלום חוץ מטיפת קיטור מצידיה שבקושי אפשר לראות. השעה כבר הייתה 19:00 ובחרנו במסעדה אקראית בסביבה שבה אכלנו כמו מלכים ארוחה משביאה שכללה 0.5 ל' בירה במחיר בדיחה של 6 שקלים. אחרי המסעדה הלכנו לסופר קטן שהיה סמוך וקנינו בו דברים לטרק ( 6 ל' מים,נקניק,גבינה,ריבה ואורז). חזרנו למלון והלכנו לישון מתרגשים להתחיל מחר את המסלול.

*הספא במלון נסגר ב20:00 דבר שאנחנו לא ידענו ולכן לא הספקנו ליהנות ממנו.

יום 1- מספארבה בנייה לבקתת איוון ואזוב

קמנו ב8:00 רעננים ומוכנים לקראת היום, התארגנו וירדנו לאכול ארוחת בוקר טובה ב8:30. חשבנו לצאת לקצה הכפר ולתפוס טרמפים לפמניצ'יסטה מכיוון שרייקו נהג המונית היחיד בספארבה בנייה היה יכול לקחת אותנו רק ב9:30 וחששנו שזה קצת מאוחר, אך לבסוף חיכינו לרייקו שבתמורה ל18 לבות לקח אותנו עד לתחילת הרכבל ואפילו הסכים לחכות לנו באינפורמיישן בפמניצ'יסטה.
השעה הייתה כבר 10:00 וחששנו שלא נצליח להגיע לבקתת evan vazov לפני החשיכה ולכן חשבנו לישון בבקתת riliski azera הקרובה יחסית. הבחורה באינפורמיישן (נחמדה מאוד יש לציין) אמרה לנו שמדובר בסדר גודל של 7 שעות דרך שבעת האגמים לevan vazov שמחנו מאוד ויצאנו לדרך.
רייקו השאיר אותנו בתחילת הרכבל שם דיברנו עם בולגרית שיודעת לדבר אנגלית היטב והיא הסבירה לנו שיש שתי אופציות להגיע לevan vazov: אפשרות הראשונה היא ללכת בשביל החורף שמוסיף כמה שעות להליכה ודרכו עוברים בכל האגמים או אפשרות שנייה היא ללכת בשביל הקיץ שעובר דרך 3 אגמים אבל רואים את כולם במהלך הדרך. בחרנו בשביל הקיץ כדי לא לקחת את הסיכון בלהגיע בחושך לבקתה.
התחלנו את המסלול בעלייה תלולה דרך היער שלקחה משהו כמו שעה ועשרים דקות עם עצירות קטנות בשביל לקטוף פטל, אוכמניות, לשתות והרבה לצלם אבל לא עצירה של ממש, העלייה לא קלה עם המשקל על הגב. יש בעלייה שביל ג'יפים, שביל אופניים ושביל הליכה. התחלנו בשביל הג'יפים ולאחר מכן זיגזגנו בין השבילים, נראה שכולם מכיעים לאותו מקום.

הגענו לבקתת Riliski azera- בקתה גדולה ומאובזרת בה עצרנו לשתות תה טעים ולנוח מעט ולאחר מכן התחלנו את העלייה לשבעת האגמים, ברגע שיצאנו מהבקתה הבנו שבגובה הזה הרוח מקפיאה ולבשנו שכבה נוספת: חם צוואר, כובע וכפפות (חשוב!!). התחלנו לטפס דרך האגמים בעלייה מאתגרת שככל שעולים בגובה נעשה יותר מעונן ויותר קר ובנוסף הרוח מאוד חזקה ( העיפה לנו את המפה חזרה לסופיה). העלייה דרך האגמים נגמרת בתצפית יפיפייה שבה רואים את כל האגמים. עצרנו בתצפית לשחרר רגליים והמשכנו בעוד עלייה יחסית קצרה עד לפיצול דרכים, שם כבר כיסה אותנו הערפל לגמרי. ירדנו בשביל הירוק (יש ישלוט לבקתה) ולאחר כמה מאות מטרים בירידה מתונה עצרנו מאחורי כמה אבנים לארוחת צהריים קלה ותה.
משם כבר נפתח בפנינו עמק רחב מכוסה דשא זהוב ובקצה ראינו את evan vazov ולאחר ירידה מתונה מאוד וכמעט מישורית של 40 דקות הגענו לבקתה.

בעל הבקתה קיבל אותנו בכוס תה ללא תשלום והיה נחמד מאוד. הוא יודע אנגלית היטב וגר שם עם משפחתו ביחד עם זוג כלבים חביבים רילה וכאביר (כן מערבית) התחממנו בתנור העצים ואכלנו ארוחת ערב מספקת ביותר הכללה מרק ירקות ואורז עם תבשיל חומוס ירקות. בשעת השקיעה נחשפפנו לצבעים מוזרים בחלון ובעל הבקתה אמר לנו שזה הזמן לצאת החוצה, כשיצאנו נחשפנו לשקיעה מדהימה ובמרחק חמש דקות הליכה משותפת של כל אורחי הבקתה הגענו למדף בקצה ההר והשקיעה הייתה פשוט משוגעת.
בבקתה הזמנו יין ועשינו סעודת פירות יבשים ביחד עם זוג בלגי חביב והלכנו לישון.

---------סוף יום 1--------

*בעל הביקתה הביא לנו מפה ללא תשלום.
* המדף בו ראינו את השקיעה הוא המקום היחידי על ההר בו יש קליטה.

יום 2-מאיוון ואזוב למנזר רילה

קמנו בשעה 8:00 ואכלנו ארוחת בוקר ב8:30 שכללה לחם מטוגן,ריבה,גבינה וקפה. שילמנו לבעל הבקתה 25 לבה לאדם (על הכל). חששנו שהמסלול למנזר רילה יהיה קצר מידי ויצא שנגיע למנזר מוקדם מידי ( 4 שעות הליכה), לכן בהתייעצות עם בעל הביתה הוא הציע שנטפס בשביל הכחול לפסגות שמעל איוון ואזוב ומשם נגיע בהליכה על הפסגות עד לפיצול השבילים שממנו ירדנו לאיוון ואזוב יום לפני כן ומשן להמשיך בשביל האדום שמטפס לפסגת דמגה ומשם לרדת להתמזג עם הדרך המקורית למנזר.

פתחנו את ההליכה ב50 דקות של עלייה תלולה שמרגישים בה טוב טוב את הרגליים והמשקל על הגב, בדרך נפגשנו עם עדר פרות חוויה משעשעת יש לציין ובסוף העלייה הגענו לאוכף בו עצרנו לכמה דקות ולאחר מכן טיפסנו לפסגת Otovista- צילמנו שתינו נחנו והמשכנו דרך הפסגות עד הפיצול, בפיצול המשכנו בשביל האדום שמטפס בעלייה יחסית מתונה ולא קשה מידי לפסגת damga- מפסגה זו יש נוף נהדר לאגמים שלא ראינו לפני כן, עשינו עצירה קצת יותר ארוכה והכנו נמס בכוס בגזייה וטבלנו בו את הלחם שהפסיק להפוך לאבן. המשכנו במגמת ירידה עד לפיצול שבילים נוסף שניתן לזהות אותו לפי הנקודה למילוי מים שיש שם (אין שם מים). בפיצול פונים ימינה וממשיכים בירידה קצרה עד לאיחוד עם השביל המקורי שניתן לזהות אותו לפי העמודים המסמנים. לאחר עלייה מתונה בשביל עברנו לצידי השני של ההר והתחלנו בירידה ארוכה מאוד של 1.5 ק"מ. בדרך פגשנו עדר סוסים גדול מאוד ולקראת אמצע הירידה יש שטח מגודר שאמרו לנו שיש שם רועה צאן עם כבשים שלא יודע מילה באנגלית אבל מוכר גבינה טעימה,אנחנו לא פגשנו אותו אבל במקום יש מין שולחן קק"ל שנחמד לעשות בו עצירה לארוחת צהריים קצרה. המשכנו ללכת בעקבות העמודים שכביכול מסמנים את הדרך אך מהר מאוד גילינו כי בשביל בכלל מתחתינו ביער, חתכנו בירידה אל תוך היער והתאחדנו עם השביל ופתחנו בירידה בקצב מהיר. לקראת השליש האחרון של המסלול נכנסים ליער יפיפה וממש נעים.

השעה הייתה 17:20 ונזכרנו שהמאפייה במנזר שתכננו לקנות בה לחם לשאר הימים נסגרת ב18:00 ונשאר לנו 3 ק''מ של ירידה , פתחנו בקצב הליכה מהיר ביותר בכדי להגיע בזמן ובאמת הגענו למנזר ב18:01 וישר חיפשנו את המאפייה וכשמצאנו אותה היא כבר הייתה סגורה ביחד עם הסופר מקרט הקטן שמולה. זה היה מתסכל מאוד בהתחשב בירידה הקשה בקצב כפול שעשינו והמסלול הארוך. הלכנו למסעדה הצמודה לשאול על שעות פתיחה ואמרנו שאנחנו מחפשים לקנות לחם לשאר הימים, המלצר הציע שנקנה מהם לחם הסכמנו ובמחיר של 5 לבה קנינו כיכר לחם עגול. עייפים מהיום הלכנו למלון שכה ציפינו לו בכדי להתקלח ולישון כמו שצריך. כשהגענו הפקידה בקבלה ניפצה לנו את החלום ואמרה שאין חדרים פנויים והציעה שנבדוק חדרים במנזר וכך עשינו. חדר במנזר עולה 15 לבה לאדם בחדר עם מיטות חשמל וכיור, כן אין שירותים ואין מקלחת. החדר שלנו היה בקומה השלישית והשירותים בקומה הראשונה (משותפים לכל המנזר) אבל התנחמנו שלפחות יש לנו מקום לישון. פרקנו את הציוד בחדר ויצאנו ישר למסעדה שמחוץ לשער האחורי של המנזר ואכלנו ארוחת ערב נהדרת עם בירה מהחבית, ממליץ להזמין SACH - מנה טעימה מאוד . לאחר הארוחה טיילנו במנזר-מדהים ביופיו! .
לילה טוב!

יום 3- ממנזר רילה לביקתת ריביני אזרה

קמנו בשעה 7:40, ירדנו שלוש קומות לשירותים והסתובבנו במנזר. 8:30 סיימנו התארגנות ויצאנו למסעדה שבה היינו אתמול כדי לאכול ארוחת בוקר טובה ולא יקרה מידי. כשסיימנו היינו נחושים למצוא טרמפ לקירילוב פולינאיה- מקום קטן במרחק 7 ק''מ מהמנזר ממנו מתחיל השביל לריביני אזרה. המאמץ היה לשווא ולא מצאנו אף אחד בקצה המנזר. לבסוף הלכנו לחנייה של המנזר ומצאנו עובד אחד שהסכים להקפיץ אותנו בתמורה ל15 לבה, אכן יקר אבל כבר לא הייתה ברירה. הגענו לקירילוב פולינאיה בסביבות 10:20 והתחלנו ללכת בשביל העפר במשך 8.5 ק"מ, בדרך הספקנו לאכול פטל בכמות מסחרית וללכת צמוד לנחל יפיפה בעלייה מתונה ונוחה עד שהגענו לפיצול שבילים שניתן לזהות אותו לפי הביקתה והנקודה למילוי מים.

עצרנו לכחצי שעה של השתזפות וארוחת צהריים. ב14:30 יצאנו לעלייה הקשה לאגם סמרדיבו, העלייה דורשת מאמץ רב עם זאת היא קצרה ושווה את המאמץ. אנחנו עשינו את העלייה בנשימה אחת ללא עצירות במשך משהו כמו שעה בכדי להגיע כמה שיותר מיוזעים ולקפוץ למים. הגענו לאגם מדהים ביופיו. רצנו לתוך המים לטבילה קצרה ומרעננת (אם היום יפה ויש שמש אז אפשר להכנס בכיף). עצרנו באגם למשהו כמו שעתיים נפלאות של בטן גב ואכילת פירות יבשים (מהנקודות הכי כפיות בטיול).
בשעה 17:40 יצאנו לכיוון ריביני אזרה לכ3 ק"מ שמתחילים בעלייה קצרה וממשיכים בדרך ישרה העבורת בין אורנים נמוכים ואגמים קטנטנים, לאחר מכן מגמת ירידה עד שרואים את ריביני אזרה שממוקמת בין שתי אגמים מרשימים. קיבלה אותנו אישה מבוגרת שלא יודעת מילה באנגלית אבל הסתדרנו בעזרת פנטומימה ואישה בולגרית דוברת אנגלית ששהתה במקום. ישבנו בחדר האוכל המעולה והמחומם במשך כמה שעות, אכלנו מרק, סלט סטייק וכדורי בשר וזה היה פשוט נהדר!. בכדי לסיים את היום בשינה טובה שתינו בירה ויין. לילה טוב!

*בקתה עם חשמל אין קליטה

יום 4- מריביני אזרה לביקתת גראנצ'ר

קמנו בשעה 7:30 ואכלנו ארוחה ב8:00 שכללה ריבה, מרגרינה,סלמי וגבינה בולגרית טעימה ויצאנו לדרך. הלכנו לאגם ממול לבקתה וחשבנו שמשם מתחיל המסלול אך מהר מאוד הבנו שהשביל מתחיל לפני ויצא שעלינו עליה חדה ישר לגובה ההר בכדי להתמזג עם השביל. העליה תלולה אך לא קשה מידי , לאחר מכן מישור, ירידה קלה ולאחריה עוד עליה בבולדרים קטנים עד שמגיעים לפסגת Kovach ואחרי עצירה קצרה ממשיכים בנוף יפיפה לעמק. אחרי ירידה נוספת נתקלנו בעדר כבשים שעליו משגיחים כלבים בגדול של סוס שלמזלנו הרועים שלהם היו והבטיחו את המעבר הבטוח שלנו. התחלנו בעלייה קצרה שעשינו ב10 דקות ולאחר מכן הדרך כבר ממש במישור וירידה נוחים ורק לקראת הסוף עלייה ארוכה ויש להגיד לא הכי מהנה של בערך 2 ק''מ ולאחריה עצרנו לארוחת צהריים כשלפנינו עוד 4.2 ק"מ עד לבקתת גראנצ'ר. הליכה נוחה מאוד ולקראת חמש ועשרים כבר הגענו לבקתה. גארנצ'ר נחמדה מאוד עם אגם יפה ובעלם מקסים בשם אנג'ל שלא יודע הרבה אנגלית אבל כל ישראלי שמגיע מלמד אותו עוד מילה בעברית ובסה"כ בחור באמת מקסים. לאחר ארוחת ערב התיישבנו לשתות עם מטיילים נוספים- יין,בירות והמשקה המקומי שדומה לוויסקי "באראקיה". היה ערב מהנה ביותר ולאחריו שינה מעולה לקראת הטיפוס למוסלה ! .

יום 5- מגראצ'ר לפסגת המוסלה ולבורבץ

קמנו בשעה 7:00 רעננים לקראת הטיפוס. 7:30 אנג'ל הגיש לנו את ארוחת הבוקר ולאחריה יצאנו לדרך. היום נפתח בטיפוס לש אותה הירידה שירדנו אתמול לגראנצ'ר, עלינו אותה בזריזות ועצרנו לקצת בתחילת הטיפוס למוסולה. הטיפוס נפתח במאבק עם אורנים נמוכים שמתעקשים להיתקע בכל רצועה בתיק וזה עלול לעקב במקצת. לאחר מכן עלייה תלולה ומאתגרת עד לנקודת שיא של אותו ההר. בספריה שלי ספרתי 4 עליות באותו היום ולאחרי כל עלייה תבוא גם ירידה. במשך היום הרגליים עובדות קשה תיהיו מוכנים לזה!. ב11:30 הגענו לעלייה האחרונה כשפסגת המוסלה כבר ממש מול עינינו. החלטנו להציב לעצמנו מטרה ולעלות את העלייה (הלא קלה בכלל) בלי עצירות ואכן תוך 30 דקות כבר היינו בראש ההר מיוזעים כהוגן אבל הסיפור היה אדיר. הנוף המדהים נותן נקודת הסתכלות על הדרך שעברנו בימים האחרונים. על הפסגה המון מטיילים שהגיעו מצידו השני של ההר עם הרכבל (שאיתו נגיע לבורבוץ בהמשך). בגלל שהגענו לפסגה בשעה מוקדמת הרשינו לעצמנו להיזרק לשעתיים שלמות של השתזפות (הייתה שמש נהדרת), צילומים וארוחת צהריים. בשעה 14:00 התחלנו לרדת לכיוון הרכבל- הירידה תלולה ומלאה במטיילים *תיזהרו!*. בירידה ניתן לראות כמה אגמים שקופים ויפים , חיז'ה מוסלה והמלון החדש שבנו לידה. מהמלון לרכבל ההליכה מישורית וקלה מאוד.

**אנחנו קראנו שניתן לקנות כרטיס ב12 לבה לרכבל ולרדת איתו לבורובץ, אך להפתעתנו לא הייתה אפשרות כזו ומי שרוצה לרדת חייב היה לקנות כרטיס הלוך חזור מברובץ!. לאחר התברברות ותסכול רב מהמצב החלטנו להתקשר למספר של חברת הרכבל והסברנו להם את הסיטואציה. החברה שלחה עובד שהכניס אותנו לרכבל ובמשך 25 דקות ירדנו ברכבל וכשהגענו לבורובץ שילמנו מחיר מלא של 12 לבה. קחו זאת לתשומת לבכם. **

לאחר בדיקה מהירה באינטרנט החלטנו למלון Ice Angels היוקרתי ב65 לבה לזוג ולישון בו.

יום 6 מבורובץ לסופיה

במהלך ארוחת הצהריים במסעדה שאכלנו בה התייעצנו עם מלצר על דרך הגעה לסופיה. בגדול ידענו שצריך לקחת אוטובוס לסמקוב ( 10 דק' 1.6 לבה) וממנה עוד אוטובוס לסופיה ( 1.5 שעות 6 לבה) אבל שחכנו שיום ראשון ולא בטוח שיש אוטובוס לסמקוב. כבר התחלנו להריץ סרטים על זה שנשארים לגור בבולגריה ומפספסים את הטיסה כשפתאום משפחה מקסימה פנתה אלינו באנגלית והציעה לקחת אותנו עד סופיה כי הם בדיוק חוזרת לשם. השמחה הייתה אדירה והמשפחה המקסימה הזו אפילו הסיעה אותנו למלון ( silver hotel 84 לבה לזוג 4 כוכבים ) שהם עזרו לנו למצוא ואף ירדו לבדוק שהל בסדר עם המלון. לא יכלנו להודות להם במילים באמת אנשים נהדרים. *יש לציין שהם לא הסכימו לקבל שום תמורה כספית

טיפים

• קצב ההליכה שלנו היה מהיר ולכן יכול להיות הבדלים בין הזמנים של כל מסלול.
• כשתגיעו לסופיה השתמשו במוניות רק של חברת ok ו yellow אלה חברות אמינות והכי זולות.
• מספר של רייקו נהג המונית היחיד בסאפרבה באניה +32899363982
• מקלות הליכה- חשוב מאוד!, יש המון עליות וירידות והמקלות מורידות המון עומס מהרגליים
• התחלנו עם תיקים של 14 קילו בלי מים ואוכל
• בלילות בביקתות הטמפרטורה יכולה להיות מאוד נמוכה לכן אני ממליץ להביא שק שינה.
• להוריד בולגרית בגוגל תרגום לפלאפון, רוב הבולגרים לא יודעים מילה באנגלית וזה הציל אותנו הרבה פעמים ודורש הורדה חד פעמית וניתן לשימוש גם כשאין אינטרנט.
• ניתן לקנות סים מקומי ב10 לבה שכולל חבילה של 4 ג'יגה ו25 דקות שיחה בבולגריה - שימושי מאוד!
• להביא ציוד חם!, מיקרו פליז סופטשל כובע צמר וחם צוואר והכי חשוב- כפפות טובות!.
• לכל שאלה או יעוץ בקשר לטרק אני יותר מאשמח לעזור! - 0546446012 גל