טרק ארבעה ימים במאי ברכס הרודופי

התגלגלנו לבולגריה בחודש מאי, צמאים לטיול רב יומי בטבע אך לצערנו מחוץ לעונה. פסגות הרילה והפירין היו מלאות בשלג ורוב הבקתות סגורות. לטיול ברכס הרודופי הגענו כמעט בטעות אבל הוא רק השאיר בנו טעם של עוד.

תאריך הטיולMay 2021
משך הטיול4 ימים
עונה מומלצתאביב, קיץ, סתיו

מבוא

לטייל בתקופת הקורונה זו חוויה אחרת. ידענו את זה לפני שהחלטנו לעשות הפסקה מהכול ולצאת להרפתקה אבל לא דמיינו אפילו את כמות התפניות שהטיול שלנו שהחל בכלל בנפאל יקח. וכך, חודש מתחילתו של הטיול מצאנו את עצמנו בבולגריה, עם חשק עז לטרקים וטיולי טבע שלא מיצינו בנפאל אבל מעט מידי מידע, במיוחד לאור העובדה שהגענו לפני תחילת העונה. רוב סיפורי הדרך המופיעים באתר מדברים על קומבינציות כאלה ואחרות לטיולים ברכסי הפירין והרילה. אין ספק שאלו אזורים יפייפיים, כמו שגם נוכחנו לדעת בטיולי היום שלנו שם, אבל העונה במרבית האזורים מתחילה רק בחצי השני של יוני. בתקופה שאנחנו היינו בה כמעט כל הבקתות בפירין וברילה היו סגורות ומרבית האזורים הגבוהים מ2000 מטר היו לא עבירים עקב שלג. היינו צריכים למצוא אלטרנטיבה.

רכס הרודופי ממוקם בדרום בולגריה ונמתח ממזרח המדינה למערבה. השמורה גם מחולקת לשני חלקים: מזרח רודופי ומערב רודופי. אזור מערב רודופי גבוה והררי יותר אך כלל השמורה נמוכה יותר מהרילה והפירין ולכן נחשבת למתאימה לטיולים גם בחודשי האביב. בחרנו לעשות את הטיול באזור מערב השמורה. לאחר התייעצות עם מספר אנשים, בעיקר מקומים, יצרנו לנו מסלול טיול פוטנציאלי אך גמיש. בגלל שהגענו מנפאל לא היה לנו אוהל ולכן היה לנו חשוב שנוכל לישון בדרך בביקתות או בכפרים.

אני מקווה שמסלול הטיול שאני אתאר פה יהיה סיפתח, מן טיוטה למסלולים עתידיים ארוכים יותר ברכס הרודופי שיבנו עליו. אין לי ספק שאפשר להוסיף ימים לתחילת המסלול או לסופו ולחבר בין החלק המערבי לחלק המזרחי של השמורה.
הטיול ברודופי היה יותר מוצלח ממה שיכולתי לדמיין. הטבע ירוק ופראי, המסלולים ברובם מסומנים היטב (!), השבילים ריקים והאנשים בכפרים נחמדים ומזמינים. על הדרך עוברים בכל מיני נקודות אטרקציה מעניינות, לפעמים בלי שום צורך לסטות מהדרך, כך שאפשר להנות מביקור במערה ענקית עם מפל בפנים או לעלות לנקודות תצפית משוגעת על כל השמורה.

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

לוגיסטיקה ומנהלות

הגעה ותחבורה:
אנחנו בילינו בבולגריה בסה"כ שלושה שבועות והיה לנו כדאי לשכור רכב בסופיה ולנסוע איתו לכל מקום. אם אתם מגיעים רק לטרק אז אולי זה פחות משתלם. בכל מקרה, תחילת הטרק היא בBorino, שאומנם זו לא עיר של ממש, אבל כפר יחסית גדול ויש אליו אוטובוסים. ניתן להתחיל ללכת גם מDevin שזו עיר של ממש עם תחנה מרכזית קטנה, אבל אנחנו התרשמנו שיום ההליכה הראשון מDevin הוא פחות מוצלח. את הרכב השארנו בBorino במרכז הכפר ליד מלון Relax (המלצת המארח שלנו) ולאחר ארבעה ימים חזרנו לאוטו שלם וללא דוחות חניה, כך שנראה שזה באמת בסדר.
המסלול לא מעגלי. אנחנו סיימנו את ההליכה בצהריי היום הרביעי בShiroka laka. משם לקחנו אוטובוס לDevin ומשם חזרה לBorino. יתכן שיש גם אוטובוס ישיר מShiroka laka לBorino ב16:50 כפי שנאמר לנו בתחנת המידע בShiroka laka אבל העובדות שם לא היו מאוד סגורות על עצמן והעדפנו לא לחכות. הנסיעה חזרה לקחה כשעה.

כסף ואשראי:
כספומטים יש רק ב Borino, Shiroka laka ו בTrigrad. טריגראד נמצאת באמצע היום השני של הטראק אבל הכניסה אליה לא בדיוק על המסלול. כך שהייתי ממליצה להוציא את כמות המזומן הדרושה לכל הטרק מבעוד מועד. הכסף בטרק הזה נדרש לאוכל, לינה וכניסה לאטרקציות מסויימות (סיורים במערות). חלק ממקומות הלינה מופיעים בבוקינג אבל מרביתם לא ולא ניתן לשלם בהם באשראי. גם במעט המסעדות שנכנסנו אליהן לא באמת הייתה אופציה לשלם באשראי (מסוף מקולקל ועוד שלל תירוצים). כך שבסופו של דבר כמעט הכול שולם במזומן. עלות לינה + א.בוקר + א.ערב יצאה לנו בערך בין 65-90 לבה לשני אנשים. במרבית הימים אכלנו בצהריים אוכל שסחבנו איתנו והכניסות לשתי המערות כולל הסיור עלו לנו עוד כ30 לבה לשנינו.

מפות וניווט:
רכשנו מפה של מערב רודופי בסופיה בחנות ספרים (מצורפת תמונה מטה). בפועל זו מפה של 1:100,000 ולמרות שהיא הייתה אחלה לתכנון הטיול היא לא שימשה אותנו לניווט בכלל. לצורך הניווט עצמו השתמשנו באפליקציה הנקראית Gaia. היא מאפשרת לסמן נקודות עניין, לתכנן מסלולי הליכה, לראות פרופיל גבהים וכל זה על גבי מפה טופוגרפית. כמובן שיש גם ג'יפיאס לניווט בזמן אמת. בנוסף, ברוב הימים השביל לנקודות עניין הבאה מסומן ממש טוב, כלומר יש הרבה טיולי יום שמסומנים טוב אבל החיבור בינהם הוא עליכם. הסימון הוא כמעט תמיד בצבע אדום ומידי כמה קילומטרים יש שלט שמזכיר לאן הסימון מכווין.

לינה:
רוב מקומות הלינה לא מופיעים בבוקינג. אבל הם גם לא מופיעים באתרים אחרים, הם פשוט בונים על זה שאנשים יכירו את השם שלהם (אולי מופיעים איפושהו בבולגרית), לא לגמרי ברור. בכל מקרה מרבית המקומות כן מופיעים בגוגל-מפס. חלק אפילו עונים בצ'אט של גוגל אם כותבים להם (!).
אנחנו לא הזמנו שום דבר מראש, אלא פתחנו כל פעם את גוגל מפס כשהעגנו לכפר ובחרנו משם אופציה ופשוט הלכנו אליהם. המקומות שהופיעו בבוקינג היו זולים יותר בסגירה במקום אבל לא משמעותית.
היוצא מן הכלל הוא הלילה בין היום השני לשלישי (Chairski lakes) שבו אם לא תסגרו מראש יש סיכוי שלא יהיה שם אף אחד. בנוסף, אם אתם מטיילים במהלך סוף השבוע הבולגרי (שישי-ראשון) יתכן גם כן שכדאי להזמין חלק מהדברים מראש כי מגיעים די הרבה מקומיים לנופש באזור ומקומות הלינה נתפסים. אנחנו טיילנו באמצע השבוע ולא הייתה לנו את הבעיה הזאת.

אורך יום:
הימים בתקופה שבה היינו היו ממש ארוכים, החשיך רק באזור 21:00, מה שאיפשר לנו למשוך את היום ולטייל לעיתים עד 18:00-19:00. אם אתם טסים בתקופה אחרת יתכן ותצטרכו להתאים מעט את הימים.

סים קארד:
אנחנו רכשנו סים של A1 בסופיה מיד עם ההגעה. המחיר הוא 15 לבה ל15 ג'יגה גלישה. אפשר גם פחות נפח גלישה. הייתה לנו קליטה במרבית הטרק.
בהיעדר שיחות ושפה משותפת כדי לתקשר עם מקומיים ניסינו בהתחלה לשלוח הודעות בווטסאפ, אבל לרובם אין ווטסאפ. לאחר זמן מה גילינו שהאפליקציה הפופולארית בבולגריה היא וייבר ולא ווטסאפ ואכן בוייבר ניתן היה לתקשר עם חלקם. לכן, אני ממליצה להוריד וייבר וגם אולי לקחת סים קארד עם שיחות כדי לאפשר את הגמישות.

אוכל וקניות:
ארוחות בוקר וערב אכלנו בכל הימים בגסטהאוסים שישנו בהם. לארוחות צהריים קנינו לחם, ממרחים, פירות יבשים וכו.. מראש עוד בסופיה. במהלך הטרק עוברים בכפרים ויש ברובם מכולת קטנה כך שניתן להצטייד בעוד דברים. היוצא מן הכלל היה הכפר Mugla שבאורך פלא לא היתה בו אפילו מכולת. כשניסנו עדיין להבין מהמקומיים איפה ניתן להצטייד בלחם וגבינה אחת הסבתות הלכה לביתה, הביאה לנו לחם וגבינה וסירבה לקבל תשלום בתמורה. זה מאוד חימם את הלב אבל חשוב לדעת לא להסתמך על מכולת בכפר הזה.
הבאנו גם פק"ל קפה. בלון גז מתברג לגזייה רכשנו בדקתלון בסופיה.

שפה ותקשורת:
דבר אחרון - עם כמה שהמקומיים נחמדים ובאמת מזמיני פנים הם לא מדברים אנגלית. כמעט בכלל. אני דוברת רוסית וזה עזר לי בהרבה מהפעמים ליצור איזשהי שפה משותפת ולהבין קצת. גם גוגל טרנסלייט עוזר. עוד נקודה אנקדוטלית היא תנועות הגוף שלהם. בולגרים מסמנים כן עם הראש לצדדים ולא למעלה למטה. כנראה שכבר שמעתם על זה לפני. אבל אם לא - זה סופר מבלבל ותשדלו להקשיב למילה שיוצאת להם מהפה ולא להסתכל על תנועות הראש.

יום א: בורינו - דרך השטן - מערת יגודינה - יגודינה

הגענו לBorino יום לפני. כפר די גדול אבל לא תיירותי ואין בו כל כך מה לעשות. גם אפשרויות הלינה די מצומצמות. מחיפוש זריז בגוגל-מפס מצאנו את הגסטהאוס Melissa. המקום ממוקם גבוה בכפר ויש נוף מדהים על האזור. הבעלים לא דובר אנגלית בכלל, אבל הצלחנו לתקשר קצת בעזרת חבר טלפוני. בסה"כ החדר היה נוח ונעים, עם מרפסת ומקלחת וקיבלנו ארוחת ערב טעימה אם כי פשוטה (פרגית וסלט) ופרנץ' טוסט וקפה לארוחת בוקר. סה"כ המחיר היה 45 לבה ללילה ו20 לבה נוספים על האוכל לשני אנשים.
למחרת, השארנו את הרכב בהמלצת המארח במרכז הכפר בחניה ליד מלון Relax ויצאנו לדרך.
כמה קילומטרים ראשונים של כביש סלול ואז מגיעים לשער כניסה לטיול יום שנקרא "דרך השטן". מכאן הדרך מסומנת היטב בסימון אדום, תחילה עם הכוונה לdevil's bridge ולאחר מכן הכוונה לyagodina.

כעת יש פה מקום ל**אזהרה**: היום הראשון (דרך השטן) לא מיועד לבעלי פחד גבהים, כלבים או משפחות עם ילדים מאוד קטנים. דרך השטן מתפתלת על גשרי עץ תלויים באוויר עם זוויות עליה וירידה מאוד תלולות, כך שתקחו את זה בחשבון. ניתן ללכת במסלול חלופי עוקף שמאריך את הדרך משמעותית או להתחיל את הטרק מיגודינה\דווין. מצרפת מטה מפה עם נקודות העניין של טיול היום.

למי שהאזהרה לא מטרידה אותו יזכה ליום הליכה מגניב ממש ומגוון. ההליכה על גשרי העץ המתפתלים מתחת לקשתות של מערות ובתוך נקיקים נמשכת כשעתיים ולאחר מכן יוצאים לכביש. הליכה מאוד קצרה על הכביש והשביל חותך למעלה ועולה המעלה ההר (תשתדלו לא לפספס את השילוט משמאל!).
לאחר הליכה של כשעה נוספת השביל יורד חזרה אל הכביש ומשם עוקבים אחרי השילוט למערת יגודינה (Yagodina cave). מערת יגודינה היא מערת נטיפים עצומה באורך של כ10 ק"מ, מרשימה וממש יפה. הביקור בה מסודר, ישנם סיורים שיוצאים בשעות סדורות (ראו תמונה מטה) והסיור שלוקח 45 דקות עולה 8 לבה לאדם. הסיור הוא אמנם בבולגרית כך שלא תבינו הרבה אבל גם סתם להסתובב במערה ממש מרשים. אנחנו השארנו את התיקים הגדולים במשרד ליד הקופה. חשוב: במערה מאוד קר! תקחו ביגוד ארוך.
ממול למערה ישנו מתחם עם מסעדה למי שמעוניין (לא ניסינו, אין לי המלצות). לאחר הסיור חזרנו מעט בכביש הגישה ועלינו עם השביל שהתפתל שוב במעלה ההר ימינה ולאחר עוד כשעה הליכה הגענו לכפר יגודינה (Yagodina).
ביגודינה ישנו בגסטהאוס בשם מילקה (Milka). מצאנו אותו בבוקינג אבל סגרנו רק במקום (והמחיר יצא קצת יותר זול). המקום מאוד מאוד מומלץ! החל מבעלת המקום הסופר נחמדה ושירותית שגם עזרה לנו לסגור את הלינה בchairski lakes (על זה בהמשך), האוכל שהיא מכינה מדהים והחדר מפנק, נוח עם מקלחת ונוף משגע. בקיצור באמת מושלם. מומלץ מאוד לטעום את היין הביתי שלה. עלה לנו 60 לבה לינה ועוד כ30 לבה א.בוקר + א.ערב לשני אנשים. מצרפת למטה את כרטיס הביקור שלה.

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

יום ב: יגודינה - תצפית עין העיט - מצוקי טריגרד - אגמי צ'אירסקי

למחרת בבוקר תכננו לצאת מוקדם בלי התיקים כדי לעלות לתצפית עין העיט (Eagle's eye) ואז לחזור לארוחת הבוקר. מילקה שיכנעה אותנו שעדיף לנו לאחר קצת את היציאה שלנו כי יהיה מאוד קר. כך יצא שאכלנו ויצאנו (עדיין בלי התיקים) רק באזור 8 וחצי לעליה לתצפית. בדיעבד כנראה שהיינו מקדימים את זה ל7:30 נניח, כי היה כבר חמים כשיצאנו והיום השני מאוד ארוך, כך שכדאי להזדרז יותר ביציאה.
תצפית עין העיט היא משטח תצפית בולט הממוקם קרוב לפסגת ההר הצמוד ליגודינה. ככל הנראה ראיתם את המשטח יום לפני זה בהליכה לכיוון מערת יגודינה. התצפית ממוקמת בגובה 1470 מטר, כלומר עליה של כ350 מטר על הבוקר. העליה עצמה היא סרפנטינה לא נגמרת בזווית די מאתגרת אבל בלי תיקים זה באמת לא נורא. סה"כ לקח לנו כ45 דקות עליה. התצפית מלמעלה משוגעת ולעמוד על המשטח באוויר ממש מרגיש כמו לעוף. אחרי עוד כחצי שעה ירידה חזרנו למילקה, אספנו את התיקים ויצאנו לדרך.
היעד הבא הייתה מערת לוע השטן הממוקמת במצוקי טריגרד. השביל מסומן די טוב ויש הכוונה לTrigrad skali. לאחר כשעה וחצי הליכה יצאנו לכביש העובר למרגלות המצוקים. בתחילת הכביש יש שתי מסעדות, אכלנו באחת מהן (לא בטוחה מה השם שלה, הגדולה יותר). השארנו את התיקים במסעדה והלכנו למערה (עשר דקות הליכה על הכביש). בדרך ראינו שלט הכוונה לויה פראטה על גבי המצוקים. זה נראה ממש שווה למי שמעוניין וכנראה שאפשר להתארגן שם על ציוד. אנחנו לא הכרנו את זה מראש אז לא אירגנו כלום, אבל מצרפת את התמונה של השילוט למי שירצה.
הכניסה למערת לוע השטן עולה 6 לבה והם מאפשרים פשוט הסתובבות חופשית במערה. הכניסה למערה ליד הקופות אבל היציאה במעלה הכביש. כדי לצאת מהמערה צריך לעלות 288 מדרגות בזווית מאוד תלולה אבל יש אפשרות למי שמעדיף לצאת מאיפה שנכנסים. לדעתי העליה ליציאה באמת לא נוראית ומאוד מתגמלת. המערה עצומה ויש בתוכה נהר ומפל (!). יש כל מיני ציורים ופסלונים המתארים את האגדות השזורות בה. הבולגרים מאמינים שהמערה היא פתח לירידה לשאול ושאורפאוס ירד דרכה כדי להציל את אהובתו אורידיקה. בנוסף, יש כל מיני סיפורים לגבי היעלמות מסתורית של ענפים וחפצים שונים שנפלו לנהר בכניסתו ונשאבו לאנשהו ומעולם לא יצאו מהמערה. בשנות ה80 אפילו איבדו את חייהם שני צוללנים שניסו לצלול במערה כדי להבין את עומקה.
לאחר הביקור במערה חזרנו חזרה למסעדה, אספנו את התיקים והמשכנו. בעיקרון היעד הבא היה אגמי צ'אירסקי, אבל בגלל שלא חישבנו נכון את המזומן ומקומיים אמרו לנו שיש כספומט בטריגרד עשינו סטייה קטנה לתוך טריגרד כדי למשוך כסף (אכן יש כספומט, אבל לא מומלץ לבנות על זה). מטריגרד מתחילה עליה ארוכה המובילה בסופו של דבר לChairski lakes שם תיכננו לישון.
כמה מילים על הלינה באגמי צ'אירסקי - בדרך שבין טריגרד (Trigrad) למוגלה (Mugla) נקודת הלינה היחידה שקיימת היא באגמי צ'אירסקי. בעיקרון ליד האגמים ישנה ביקתה שאמורה להיות פתוחה רוב השנה. בפועל היא פתוחה סלקטיבית רק בסופ"שים ואם לא הזמינו אליה מסה קריטית של אנשים מקום מראש היא לא תיהיה פתוחה. יתכן שבעונה עצמה המצב יותר טוב. ליד הבקתה יש גסטהאוס קטן ששייך למשפחה מטריגרד. הם לא נמצאים שם כל הזמן אלא רק אם מזמינים אליהם מקום מראש או אם הם מעבדים את האדמות החקלאיות שלהם שנמצאות גם כן שם. כשהתארחנו אצל מילקה היא עזרה לנו ליצור איתם קשר ולמזלנו הם תיכננו להיות שם בכל מקרה לצורך שתילת תפוחי אדמה. ניתן ליצור איתם קשר עצמאית במספר: 0878203672 (רומנה). רומנה מאוד מאוד נחמדה אבל לא דוברת אנגלית כלל, אז מומלץ לדבר בהודעות (וייבר).
העליה לאגמים לקחה לנו כ3 וחצי שעות. יש בדרך שתי נקודות מים אז אין צורך לסחוב יותר מידי מים עליכם. הלינה אצל רומנה עלתה לנו 21 לבה לאדם ללילה כולל א.בוקר (מדהימה!!) וא.ערב עלתה לנו עוד כ25 לבה לשני אנשים. הגסטהאוס (וגם הביקתה) לא מחוברים לחשמל. יש חשמל סולארי אבל יכולת הטעינה מאוד חלשה. גם הקליטה מאוד חלשה. יש מים חמים וסה"כ הבית מאוד בסיסי אבל פרקטי ונוח. התמזל מזלנו והבת שלה הייתה שם גם (עזרה לאמא שלה עם תפוחי האדמה). הבת גרה בפלובדיב ועובדת בבנק ויודעת אנגלית אז היה לנו עם מי לפטפט. הנוף בארוחת בוקר מהטראסה בחוץ שווה כל מאמץ של היום הארוך.

בכללי היום הזה יצא מאוד ארוך ולא קל להליכה. לדעתי כדאי לצאת יותר מוקדם בבוקר לתצפית עין העיט כדי לא להיכנס לשעות החושך (אנחנו הגענו ב19:00 עם הלשון בחוץ). אם לא רוצים לצאת מוקדם אפשר לחלק את הימים קצת שונה ולסיים את היום הזה בטריגרד ואז לעשות יום קצר נוסף מטריגרד למוגלה (Mugla).

יום ג: אגמי צ'אירסקי - מוגלה - גלה\מגארדג'יצה

לאגמים עצמם הגענו רק למחרת בבוקר, הם נמצאים עוד כעשר דקות הליכה מהגסטהאוס. בגדול אני חושבת שהטרמינולוגיה היותר מדוייקת תיהיה "ביצות". אלו שתי ביצות מכוסות בהמוני צפרדעים. אז אם בניתם על שחיה באגמים, לא הייתי ממליצה. בכל מקרה זה נחמד לתצפת עליהן לפני שנהיים חרשים מהרעש.
שעתיים - שלוש שעות הליכה נוספות ומגיעים למוגלה (Mugla). מוגלה הוא כפר די מוזנח ונראה קצת עלוב בהשוואה ליגודינה או טריגרד. אנחנו קיווינו למצוא שם מכולת כדי להצטייד בקצת לחם וגבינה, אבל לצערנו היה נראה שהמכולת היחידה שיש בכפר לא עובדת. מה שכן מצאנו בכפר זה אנשים מאוד מאוד נחמדים. במהלך 15 דקות שהותנו בכפר (תוך כדי זה שאנחנו מנסים לשאול אנשים לגבי מכולת פעילה) אישה אחת נתנו לנו עוגות וסבתא אחרת הלכה לבית שלה והביאה לנו לחם וגבינה. שתיהן לא רצו לקבל על כך שום תמורה.
מיד לאחר מוגלה מתחילה עליה מאוד מתמשכת של כ700 מטר (מגובה 1350 מטר עד 2000 מטר). העליה לא קלה אבל מאוד יפה, עם מפלים ונביעות בדרך. ה"בעיה" מתחילה לקראת סוף ההליכה. ברגע שעוברים את קו ה1800 מטר מתחילים לראות שלג לצידי הדרך. ככל שמתקדמים למעלה השלג הופך להיות עמוק יותר וב400 מטרים האחרונים של ההליכה אין יותר שום שביל, ההליכה היא בשלג רך ועמוק וצריך מאוד להיזהר מבורות וקריסה של השלג. בסה"כ תוואי השטח מאוד בטוח וגם ליפול לתוך בורות בשלג זה לא נורא (כפי שקרה לי כמה פעמים), אבל כדאי להיות מוכנים מבחינת ציוד - נעלי הליכה טובות ומקלות הליכה. דווקא מבחינת טמפרטורות היה חם ולא היינו צריך שום ביגוד מיוחד.
תשימו לב שהשביל כ500 מטר לפני סוף העליה מתפצל בשטח (במפות הניווט הפיצול לא קיים). השביל שמאלה מקצר את הדרך להולכים לגלה (Gela) וממשיך על אותו קו גובה. השביל שממשיך ישר עולה עד נקודת שיא הגובה ורק משם יורד. השבילים נפגשים ליד כנסיה קטנה מיד בתחילת הירידה. אנחנו בחרנו לעשות את הקיצור ולא לעלות לנקודת גובה. אני לא יודעת להגיד כלום על טיב השביל שעולה, אבל אם השביל שלנו היה מכוסה בכל כך הרבה שלג אני מניחה שהשביל העולה אף גרוע יותר.
גם החלק הראשון של הירידה לכיוון גלה שמתחיל מיד לאחר הכנסייה מכוסה בחלקו בשלג. שם גם נתקלנו בדי הרבה קרח והפשרה חלקית שגרמה לזרימת נחלים מתחת לשכבת קרח (מאוד לא נעים ליפול דרך השלג לתוך מים קפואים). אבל ברגע שיורדים לאזור 1850 מטר האדמה מתגלה ואין יותר שלג. המשך הירידה לגלה הוא קליל ונחמד. בהתחלה הלכנו לכפר גלה (Gela) מתוך מחשבה שהוא גדול יותר ולכן יותר סיכוי שנמצא בו מקום לינה. מחשבה שהתבררה כלא נכונה. היו שם כ3 אפשרויות לינה אבל הן היו סגורות (וגם נראו די יקרות). המשכנו עוד חצי שעה לכפר מגארדג'יצה (Magardjitsa) ושם ישנו בpanoramic guesthouse שעלה לנו 35 לבה לאדם כולל ארוחת בוקר (ראקיה תאנים מומלצת מאוד). אפשר ללכת ישירות למגארדג'יצה בלי לעבוד לגלה ולקצר קצת את הדרך. ברגע שיורדים לאזור גלה התגלה בפנינו עמק יפיפה וענק המוקף ביערות והרים עם כפרים מפוזרים בתוכו. הנוף מכל הנקודות בגלה או מגארדג'יצה הוא פשוט מרהיב.

יום ד: מגארדג'יצה - שירוקה לאקה

היום הזה הוא יום קצרצר, יותר בכיוון השעתיים-שלוש הליכה, אבל גם ממש יפה. העמק שמתחיל באזור של גלה ונפרש עד לשירוקה לאקה (Shiroka laka) ירוק ויפיפה וההליכה בו מאוד נעימה ונוחה. יש כמה אפשרויות לשבילים, תשתדלו להישאר על סימון השבילים שלהם שמוביל לשירוקה לאקה ונמנע משבילי 4*4 ברובו.
שירוקה לאקה הוא כפר די גדול, תיירותי ויפה ויש בו לא מעט אפשרויות להתפנק אם מחפשים. יש מלונות יפים, מוזיאון ומגוון מסעדות. אותנו זה פחות עניין ולאחר ארוחת צהריים נחמדה באחת המסעדות תפסנו מיניבוס לדווין (Devin) ומשם חזרה באוטובוס לבורינו. שימו לב שמיניבוסים לדווין יש בערך כל שעה והם עוצרים מול ה Tourist information (סתם ליד המכולת, אין תחנה מסודרת). אם זה מיניבוס שתחנת המוצא שלו היא שירוקה לאקה הוא עומד שם זמן מה אבל אם זה אוטובוס שמגיע מיעד אחר הוא יעצור שם רק לרגע אז תיהיו מוכנים. בדווין המיניבוס עוצר בתחנה המרכזית (קטנה אך פעילה) ומשם צריך לעלות על מיניבוס נוסף לבורינו. היה נראה שיש מספר כאלה במהלך היום אבל לא המון.
יתכן וקיים אוטובוס ישיר לבורינו משירוקה לאקה ב16:50, הדעות של העובדות בתחנת המידע היו חלוקות ואנחנו פשוט לא טרחנו לחכות לו.

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם
אנונימי ( להתחברות )