טיול של שבוע עם רכב בהרי הרילה ופירין
טיול של שבוע במערב בולגריה עם רכב. יצאנו אמא וארבעה ילדים- תאומים בני 19, 23, והריונית בת 30.
| תאריך הטיול | August 2023 |
|---|---|
| משך הטיול | שבוע |
| עונה מומלצת | יולי- ספטמבר |
תוכן עניינים
הגעה לשדה תעופה
אז אחרי שהטיסה התעכבה בשעה וחצי, הגענו לשדה התעופה בסופיה, שהכל סגור וריק לחלוטין...
הזמנו רכב מחברת eddCar, שעליהם קיבלנו המלצה מאחד הכותבים באתר פה.
קבענו איתם שנאסוף את האוטו מדלפק שדה התעופה בשעה 2:00 אבל כיוון שהטיסה התעכבה הגענו בשלוש וחצי, ולא היה אף אחד בדלפק.
ניסינו להתקשר ולא היה מענה אז לקחנו מונית לhostlemustle.
שהגענו, התברר שעשינו צק אין ליום הלא נכון אבל היינו כל כך עייפים שהם נתנו לנו לישון על הספות בכניסה:)
בחזרה לרכב השכור, בבוקר התברר לנו שביטלו לנו את ההזמנה ובדיעבד, שמענו מעוד ישראלים שהחברה הזו עושה הרבה בעיות והם עוקצים....
מפה לשם החלטנו להשכיר רכב מחברת erupcar ויצאנו לדרך
בורוביץ- שבעת האגמים
בורוביץ, עיירת סקי מקסימה למרגלות הרי הרילה- כשעה וארבעים דקות נסיעה מסופיה.
ישנו ב- Boro Green Holiday Vilage
בית קטן ומקסים, במרכז העיר ומול הרכבל שעולה לפסגת מוסאלה.
מומלץ מאוד!
למחרת נסענו כשעה נסיעה לרכבל העולה אל שבעת האגמים.
החנייה ליד הרכבל, היא בתשלום וכשהיא עמוסה נאלציים להחנות את הרכב כקילומטר מהרכבל.
הרכבל עולה כ25 לבה לאדם מבוגר ובאוגוסט זה שיא עונת התיירות והמסלול היה מתוייר מאוד...
את שבעת האגמים ניתן לעשות כמסלול יומי-
יש שני מסלולים,
את המסלול הצהוב שלוקח דרך שני אגמים נוספים אבל תוואי השטח הוא עם יותר אבנים וזה עלול להיות מחליק.
ויש את המסלול האדום שהוא לוקח דרך תצפיות הנוף לאגמים.
שני המסלולים נפגשים באגם הכלייה, כך שאפשר לעשות מסלול מעגלי.
אנחנו לקחנו את המסלול האדום,מימין לבקתה, שבעיניי יותר מומלץ.
המסלול מתחיל בעלייה לא קשה מאוד, שלנו לקחה 45 דקות( בקצב איטי ועם הרבה עצירות לתמונות;)
בסוף העלייה יש הליכה במישור עד שמגיעים לאגם הראשון( אגם הכלייה), כשבדרך יש הרבה תצפיות יפות לנוף ולאגמים שבדרך.
באגם עשינו הפסקת אוכל ואז המשכנו לעלות בעלייה של כשעה לעוד שני אגמים ולתצפית מרהיבה, שממנה רואים את כל שבעת האגמים- אל תוותרו על זה!
בסך הכל, הלוך חזור, בקצב יחסית איטי ובנחת- המסחול לקח לנו 5-6 שעות.
סיימנו את היום עייפים, שרופים מהשמש ומרוצים מאוד:)
מבקתת ויחרן לחמשת האגמים
למסלול היום יצאנו רק התאומים ואמא:)
זהו מסלול יומי שלוקח בין 4-6 שעות.
כבערך 600 מטר עלייה ו-600 מטר ירידה
אני ממליצה מאוד על המסלול גם בזכות הנופים היפים שלו וגם בזכות השקט- בניגוד לשבעת האגמים בהרי הרילה, פסגת בזבוג, והטיפוס להר ויחרן שבפירין, המסלול הזה אינו מאוד מתוייר והולכים בתוך העמק וההרים לבד ובשקט- כמה שלווה...
שימו לב חשוב מאוד להגיע מוקדם כי מקום החנייה ליד הבקתה מוגבל והחנייה מתמלאת מהר ואז צריך להחנות יותר רחוק מהבקתה.
כדאי להחנות שרואים חנייה פנויה כי באיזשהו שלב הנתיב נהיה חד סטרי ולכן אם מגיע אוטו ממול צריך לתמרן נסיעה אחורנית( מניסיון...)
כמו כן, הבנו גם שהכביש שמוביל לבקתה בחלקו העליון נסגר בשעה תישע בבוקר, למרות שלא ראינו אותו נסגר בפועל אבל עדיף לא לקחת צאנס.
לכן יצאנו בשעה שבע וחצי מבנסקו( נסיעה של כחצי שעה).
כשמגיעים לבקתה, יורדים מתחת לבקתה בשביל שעוקף אותה משמאל.
משם עולים בסימון האדום/ירוק
מטפסים בעלייה סבירה חצי שעה עד שמגיעים לאגם אוקטו- האגם הראשון.
האגם לא מרשים במיוחד בהשוואה לבאים אחריו אבל מקום נחמד לשבת לנוח לפני שממשיכים.
משם ממשיכים בשביל( אנחנו נעזרנו במאפס מי- עזר ממש באותו יום!)
ממשיכים עוד שעה- שעה וחצי בעלייה ובדרך רואים עוד אגם כחול ומרהיב מלמעלה.
לבסוף מגיעים לאגם פסטורלי ושקט ששם עצרנו לארוחת צהריים.
משם יש אפשרות להגיע לעוד שני אגמים באופן רגלי אבל אנחנו בחרנו לטפס בשביל הירוק, שמעבר לאגם.
העלייה לקחה לנו כשעה, והנוף שנגלה מהדרך הוא מדהים! לאט לאט מתחילים את כל האגמים שבעמק, הפריחה משגעת והרוח מלטפת, למרות החום הכבד.
לבסוף מגיעים לנקודה שממנה אפשר להגיע לבקתת דמיאניצה או לרדת חזרה לבקתת ויחרן.
מאותה נקודה אפשר לראות שני צדדים, בכל צד אגמי פנינה מיוחדים, עמק, הרים ומרהיבים ופסגות הרים מציצות באופק.
ממליצה מאוד לשבת שם, לנשום את האויר ולהנות מהנוף היפה...
את הדרך חזרה עשינו רצוף בלי הפסקות ולקח לנו שעתיים.
שהגענו חזרה לבקתת ויחרן, התפנקנו על שוקו חם, קפה ויוגורט טעים וביתי:)
שמונת הגשרים והגעה להרי פירין
בבוקר קמנו, ולצערינו לא הספקנו לעלות ברכבל לבקתת מוסאלה אז נסענו לשמונת הגשרים( פשוט רושמים בוויז) המסלול יוצא מכפר באלי יסקר, בערך 20 דקות נסיעה מבורוביץ. דרך ציורית ומהממת ביופיה!
המסלול הוא מסלול קליל שאפשר לעשות כמה שרוצים ממנו, המסלול המלא הוא מעגלי ואורך כ 9 קמ.
מחוסר זמן הלכנו חצי שעה וחזרנו- ולגמרי לא צריך יותר.
המקום הוא בעצמם נחל גדול, שיש בו שמונה גשרים והמסלול פשוט כל הולך צמוד לנהר ומדי פעם חוצים אותו.
המקום נהדר לפיקניק, אוירה מאוד פסטורלית ורגועה...
משם התחלנו לנסוע להרי פירין לבקתת בזבוג.
הנסיעה ארכה כבערך שעתיים וחצי.
כדי להגיע לבקתה צריך לקחת רכבל כיסאות מבקתת גוסטה דולצב( בוויז רושמים באנגלית the lift for bezbkg hut).
חשוב מאוד! הרכבל נסגר בשעה ארבע וחצי! בשונה מהרכבלים של הרי הרילה שנסגרים בשש.
הבקתה עצמה יחסית גדולה, שוכנת ליד אגם בזבוג. יש שם מסעדה (סגורה בין חמש לשבע בערב)
בעלות הבקתה לא מאוד נחמדות,
לי אישית הנקיון לא הרגיש בשמיים, והשירותים נראו די מגעילים. למרות ששמעתי שזו אחת הבקתות המומלצות בהרי פירין...
פסגת בזבוג ובנסקו
קמנו בבוקר, תכננו להגיע לאגם פופובו שהוא בערך שעה וחצי- שעתיים הליכה בקצב סביר מבקתת בזבוג.
לוקחים את השביל שמימין לבקת, כך שמקיפים את אגם בזבוג ואז יש עלייה של כבערך חצי שעה.
לאחר מכן הולכים בדרך יחסית מישורית כעוד שעה הליכה עד לאגם(השבילים מסומנים היטב בשלטים).
אנחנו לא הגענו לאגם מחוסר זמן, אבל הצצנו עליו מרחוק.
אם יש לכם זמן כדאי להגיע שמעתי שהוא יפיפייה והגדול באגמי פירין.
אז חמש- עשר דקות אחרי שמסיימים את העלייה בהתחלה יש פיצול שבילים( עם שילוט מסודר).
קחו את השביל שעולה למעלה. זוהי עלייה לא קלה של בערך 30 דקות בקצב סביר( האחות ההריונית נשארה לחכות עם אמא).
באמצע העלייה השביל מתפצל- ימינה לכיוון פסגת בזבוג ודמאלה לכיוון הר פולזאן.
אנחנו עלינו בשביל לכיוןן פסגת בזבוג והלכנו על האוכף עד למרגלות העלייה להר פולזאן.
החלטנו לא להגיע עד לפסגת הר פולזאן כיוון שהעלייה לשם היא ארוכה וקשה ועלולה להיות מסוכנת.
פסגת פולזאן היא הפסגה החמישית בגובהה בהרי פירין. אומרים שהנוף שנשקף ממנה הןא מרהיב וזהו מסלול מומלץ.
אז עלינו לפסגת בזבוג שגם היא נחמדה ומשקיפה על כל העמק של בנסקו, על בקתת בזבוג והאגם ועל הר פולזאן שליד.
לפסגת בזבוג זה מסלול די קצר שלוקח 2-5 שעות, תלוי קצב והפסקות.
לאחר מכן הגענו לבנסקו, שם אנחנו ישנים בשתי הלילות הבאים- עיירה מהממת!
נחנו קצת ובערב יצאנו למדרחוב הראשי- מלא בחנויות מזכרות, מסעדות מסורתיות ומודרניות ואוירה נעימה.
ממליצים מאוד על המסעדה שבכיכר, בדיוק במרכז המדרחוב מצד ימין לבאים מלמטה.
השירות היה נהדר והאוכל פשןט מעולה- הזדמנות לאכול אוכל בולגרי מסורתי.
פארק הדובים המרקדים ונסיעה להרי הרודופי
בטותו תכננו את נסיעתינו לכפר שירוקה לקה, מקום הלינה הבא שלנו שנמצא בהרי הרודופי.
הנסיעה לשם אורכת כשלוש באוףן ישיר.
החלטנו לנסוע לפארק הדובים המרקדים( 50 דקות נסיעה מבנסקו, ולא בכיוון הנסיעה להרי הרודופי)
אודות הפארק שמענו הרבה בתכנון הטיול ולא יכולנו לוותר עליו.
זהו לא גן חיות! זהו מקום שמציל דובים, שאינם יכולים לחיות באופן עצמאי בטבע ושם הם חיים עד סוף חייהם.
מדובר בדובים שעברו התעללות ופגיעות כאלו ואחרות.
העובדים בפארק מטפלים בהם במסירות ומשתדלים להעניק להם סביבה שדומה כמה שניתן לחיים של הדוב בטבע.
הכניסה לפארק היא בשתלום והסיור הוא סיור מודרך, שניתן גם באנגלית וגם בבולגרית.
אןרך הסיור הוא כחצי שעה במסלול מעגלי.
במהלך הסיור המדריך/ה מספרים את הסיפור של כל דוב ועל מאפיינים של הדוב באופן כללי.
נהננו מאוד!
משם המשכנו בעוד 3:10 שעות נסיעה עד כפר שירוקה לוקה.
הדרך עצמה מלאה בפיתולים ולכן צריך לשמור על מהירות נסיעה נמוכה.
היערות והמרחב שבדרך פשוט משגע!
הידעתם: 40 אחוז משטה של בולגריה הוא מיוער:)
הגענו לכפר, כפר קטן ומסורתי, שכל הבתים עשויים מאבן ורעפים.
ברחוב הראשי ישנם חנויות של דברי עץ ואומנות. כמו כן קיימות רק שתי מסעדות בכפר( +בית קפה קטן)
ישנו במלון kolina - מומלץ מאוד! הוא בדיוק במרכז הכפר וכולל ארוחת בוקר.
דווין וחזרה לסופיה
עשינו טעות וישנו רק לילה אחד בהרי הרודופי.
כיוון שהיינו צריכים להחזיר את האוטו ב1500 בסופיה, לא נשאר לנו זמן לטייל בהרי הרודופי.
הרי הרודופי שופעים נהרות, מפלים ויערות שלא נגמרים.
הנסיעה לסופיה ארכה כשלוש וחצי שעות.
בדרך עצרנו בדווין, עיירה גדולה, שהייתה בדרך חזרה שלנו.
יש שם נחל מקסים- היינו בו חצי שעה והמשכנו בנסיעה בלחץ להגיע בזמן לסופיה.
החזרנו את האוטו בשדה התעופה ומשם לקחנו מטרו לעיר.
ביציאתינו מהמטרו אנחנו מופתעים לגלות שיורד גשם חזק מאוד בחוץ בשיא החום והקיץ...
רצנו מהר לחנות סטארבק שהייתה בסביבה והתפנקנו על משקאות טובים:)
כשהגשם נרגע הלכנו שוב לhostleMustle, ההוסטל שישנו בו בלילה הראשון.
כשהגענו, נתנו לנו חדר בעליית הגג.
היה שם חם מאוד והמיטות היו צפופות עם עוד אנשים, אז החלטנו לוותר.
מצאנו דרך בוקינג הוסטל קטן שהיה פנוי.
אחרי שכל הטיול אכלנו מלא פיצה, הפעם רצינו לגוון והלכנו למסעדה הודית טבעונית מטפירה ומומלצת ממש!!!
למסעדה קוררים satsanga
העיצוב של המסעדה היה מהמם, והאוכל כל כך עשיר וטעים.
נהננו ממש!
שבעים ומרוצים המשכנו להוסטל הקטן ושם בארבע בבוקר לקחנו מונית בחזרה לשדה וחזרנו הביתה....
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם