(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

טיול למלוביצה (מסוכן מאוד!!)

תכננו טיול של ארבעה ימים ברכס הרילה, אבל ביום השני במסלול מסטדמא עזרא דרך שבעת האגמים לבקתת מלוביצה קרה לנו אירוע מאוד מסוכן שמחייב אותי לשתף על מנת שלא יקרה בעתיד לעוד אנשים

תאריך הטיולJuly 2016
משך הטיול3 ימים

מפניצ'יסטה לסטדמא עזרא

אני וחברה שלי החלטנו לנסוע לטייל בהרי הרילה טיול לפני גיוס,קראנו הרבה סיפורי דרך של אנשים והחלטנו להקדיש ארבעה חמישה ימים לטיול ברכס.
הלילה הראשון ישנו בסופיה,הלילה השני ישנו בספרבה בניה,בבוקר לקחנו מונית לפניצ'יסטה והתחלנו להתקדם לכיוון המפלים בסקקביצה, משם המשכנו לריליסקי עזרה והחלטנו לבסוף לישון בסטדמא עזרה ארבעים דק הליכה מריליסקי עזרה. הגענו לקראת הצהריים המאוחרים אחרי יום של הרבה עצירות והפסקות. מסלול מאוד מומלץ

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

מסטדמא עזרה דרך שבעת האגמים למלוביצה

שמענו שמסלול למלוביצה הוא ארוך ומעט קשה אבל לא היה כתוב בשום מקום שהוא מסוכן,החלטנו לצאת אליו וללכת בקצב מהיר יחסית בלי הרבה עצירות.
יצאנו לדרך בשעה תשע וחצי, הגענו לתצפית על שבעת האגמים תוך שעתיים בערך.המשכנו ללכת לכיוון מלוביצה, אמרו לנו שאולי יהיה קצת גשם אז החלטנו להמשיך ללכת בלי לעצור כדי לא להיתקע בגשם. המשכנו ללכת עוד כמה שעות, במהלך ההליכה הלכנו כמעט לבד לגמרי הייתה תחושה של חופשיות אדירה אבל גם חשש כי לא היה שם קליטה ברוב המקומות או אנשים אחרים שטיילו במסלול. ראינו שאנחנו מתקדמים בקצב טוב,השמיים היו כחולים והיתה שמש נעימה,החלטנו לעצור לצהריים בשעה אחת. את ההפסקה המרגיעה עצר רעם אדיר שהזכיר לנו שצריך להתקדם לפני שיתחיל גשם,מהרגע שהמשכנו ללכת לאחר ההפסקה הכל התחיל להיות גרוע. עדי סובבה את הקרסול שלה והייתה בכאבים רבים, חבשנו אותה והמשכנו ללכת לאחר כמה דק התחיל הגל הראשון של הסופה,גשם חזק שהתגבר לברד קטן וכואב. התחלנו לעלות את העלייה הארוכה על ההר לשיא הגובה, לבסוף סיימנו את העלייה הגדולה, שממנה צריך "רק לרדת" עד לבקתה.בשלב הזה היינו כבר תשושים מהעליות החדות והסופה החזקה שהרטיבה אותנו לגמרי, שהגענו לפסגה הסופה הפסיקה, היינו בטוחים שזהו עכשיו נשאר לנו רק לרדת והגענו,המשכנו ללכת ללא עצירות מיותרות.
הירידה בהר הייתה מסוכנת מאוד האבנים היו חלקות מהגשם ונאלצנו לרדת אותם בזהירות רבה כדי שעדי לא תיעקם את הרגל שוב, ואז בכלל ניהיה בצרות. המשכנו ללכת עוד בערך שעה והרגשנו שאנחנו ממש קרובים.עכשיו התחילה שוב הסופה רק שהפעם בשיא הכוח בלי הפסקות,ברד רעמים, גשם והכל בזמן שאנחנו מנסים ללכת בלי להחליק על הסלעים,הבקתה נמצאת בתוך וואדי בנחל, בשלב מסוים מיי הגשים נהפכו להמון נחלים בתוך הוואדי ונאלצנו ללכת פעמים רבות בתוך המים ללא ברירה,זה נהפך לממש מסוכן במקומות מסויימים ומתסכל מאוד שלא רואים את הסוף ,הרגשנו בפחד נוראי שאנחנו לבד לגמרי בלי אפשרות לעצור,בכל רגע יכול לקרות לנו משו ואף אחד לא ידע את זה.המשכנו ללכת בלי לעצור סטינו מהשביל פעמים רבות שהוא היה חסום נאלצנו לאלתר דרכים בטוחות יותר. ההליכה נמשכה למשך זמן ממושך היינו באפס כוחות,כבר ממש מיואשים חשבנו על להשאיר את התיקים הגדולים ולהמשיך בלעדיהם. אבל כמה מטרים אחרי זה עברנו עיקול ואל מולנו ראינו סוף סוף את הבקתה.היינו באמת גמורים רעדו לי השרירים ברגליים מהקור.לא הספקתי לשים ביגוד ארוך בגלל הסופה. רצינו רק להגיע לבקתה.המשכנו ללכת והסופה המשיכה להתחזק.היינו ממש מאה מטר מהבקתה ולפתע ראינו נהר ענק מפריד ביננו לבין הבקתה. זהו נהר כנראה שהתעצם בגלל הגשמים או שנוצר מהם מלחתחילה. נכנסתי למים ניסיתי לייצב את עצמי הרגשתי שהמים סוחפים אותי ועליתי חזרה מהר אמרתי לעדי שננסה לרדת למטה למצוא מקום יותר טוב לחצות שוב נכנסתי ניסיתי לעבור ללא הצלחה עליתי חזרה.היינו ממש מתוסכלים החלטנו לעלות מאיפה שבאנו אולי שם יהיה יותר נוח,נכנסתי למים למקום שנראה יחסית רגוע ייצבתי את עצמי עדי נכנסה ייצבתי אותה,היא המשיכה קדימה בזמן שאני מייצב אותה,ואז בשניות נסחפנו שנינו בתוך הנהר הגועש מלא סלעים ענקיות,נסחפנו למשך כמה שניות ללא שליטה ,התנגשנו בסלעים רבים,הצלחנו להיעצר באותו מקום ושוב מייד נסחפנו מחדש ,בראש עוברות מחשבות איומות שמונעות ממך להרגיש את המכות מהסלעים. אחרי כמה שניות הצלחתי לייצב את עצמי חטפתי מכה ברגל על הסלע אבל ישבתי יציב במים,לא ראיתי את עדי למשך כמה שניות מפחידות ביותר.לבסוף ראיתי אותה נאבקת על לעמוד,ניסתה לעלות לגדה לא הצליחה,לבסוף היא פשטה מעליה את התיק הכבד עם כל הציוד שלה והצליחה לעלות, (התיק לא נמצא עדיין).שנינו המומים מסתכלים אחד על השני ולא יודעים מה לעשות.למזלי אני ישבתי קרוב לגדה של הבקתה הצלחתי לצאת מהמים ועם כאבים ברגל רצתי לקרוא לעזרה.בבקתה היו צוות מחלצים שבמקרה שהו שם, הם מייד נענו לבקשה ותוך בערך ארבעים דק הביאו את עדי בריאה ושלמה לבקתה.
נחנו שם למשך שני לילות וקיבלנו יחס מדהים, אחלה של בקתה. לבסוף הלכנו במשך שעה ורבע לכיוון תחנת האוטובוס שהיתה שם שלידה היה מלון ומסעדות ,חזרנו עם טרמפ משם לסופיה.

אבל זה מסלול טוב למרות הכל

אם יש מזג אוויר טוב זה אחלה של מסלול מאתגר ועם נוף משוגע, פשוט צריך להיזהר מאוד שיוצאים אליו.

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

טיפים

  • לבדוק תחזית טוב בלילה לפני שיוצאים למסלול,לוודא שיש עוד אנשים שיוצאים למסלול הזה, בולגרים בדרך כלל יודעים אם מסוכן לצאת לטייל או לא. תשאלו מקומיים מה דעתם.

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם
אנונימי ( להתחברות )