תאריך הטיול | July 2021 |
---|---|
משך הטיול | 5 ימים |
עונה מומלצת | מאמצע יוני עד ספטמבר |
בולגריה שכנתנו הלא כל כך רחוקה שוכנת צפונית לטורקיה ויוון ובמרחק של שעתיים וחצי טיסה בלבד. הטרק המיועד מתרחש בפארק הלאומי רילה (בבולגרית: Рила). הוא הרכס הגבוה ביותר בבלקן ובמזרח אירופה. הרכס מתפרס על כ 2700 קמ"ר וגובהו הממוצע הינו 1500 מ', הפסגה הגבוהה ביותר הינה פסגת המוסלה (בבולגרית: Мусала) המתנשא לגובה 2925 מ' והיא הפסגה הגבוהה ביותר בבלקן. אך לכל החוששים, אין בעיית גבהים וחמצן לאורך הטיול.
אז אחרי שקצת חפרתי על הרכס קבלו קצת מידע על הטרק עצמו. הטרק מתחיל בטיפוס לפסגת המוסלה ממשיך דרך הפסגות עוצרות הנשימה של הרילה והאגמים האינסופיים המתפרסים לאורך כל הטיול ונגמר בשבעת האגמים.
בסיפור דרך זה אכתוב על דרכי ההגעה, המסלול שעשינו, נקודות לינה, אופציות הליכה חלופיות והמלצות כלליות. שימו לב שאת כל המסלול ניתן לעשות גם בכיוון ההפוך ופשוט להפוך את סיפור הדרך.
הטרק עצמו הוא למטיבי לכת, תופרים פסגות ברמת קושי גבוהה וההליכה כולה היא כ65 ק"מ בארבעה ימים. בכל יום עולים ויורדים בממוצע כ1000 מ'! פגשתי לא מעט אנשים שעצרו את ההליכה בגלל כאבים ולכן אני ממליץ בחום לשקול את הטיול, במיוחד כשמדובר במשפחות. כמובן שאפשר לקצר את המסלול, לשנות ימים ולהוריד משקל. בדיקת מסלולים חלופיים ניתן לעשות באתר mapy.cz שקישור לאתר נמצא בקישורים בסוף. את הטיול עשינו חבר מהצבא ואני, בני 22 בכושר טוב וגם לנו היה לא קל. הסימון של הדרך כולה נוחה וברורה מאוד ואין חשש לבלבול, הסימונים עצמם הם או סימונים דומים לארץ (לבן צבע לבן) או באמצעות חצים. בנוסף לכל אורך הדרך ישנם עמודים שמטרתם היא הכוונת המטיילים בעונת השלגים, ניתן להעזר בהם להכוונה כללית של הדרך כדי לא להאבד. כיאה למדינה אירופאית בקיץ השמש שוקעת בשעות מאוד מאוחרות ויש אור מתאים להליכה עד 21:30 בערך, אז גם אין חשש של כניסה לחושך.
לכל אורך הטרק ישנן בבקתות מסודרות המוכרות גם ארוחת ערב ואוכל למהלך הטיול, אך אני ממליץ להביא איתכם קצת ממרחים ונשנושים. שימו לב שישנן בקתות חירום המפוזרות לאורך השביל, הן דלות ומיועדות אך ורק לצורך שינה, לא ניסיתי אותן ולא חושב שכדאי :) הייתי מחשב 70 לבה לאדם ללינה ארוחת ערב ואוכל למהלך היום כולל ספייר.
מי שלא רוצה לקרוא את כל פירוט הטיול שלא ידלג על ההמלצות, הן יכולות מאוד לעזור וחלקן קריטיות.
נחתנו בסופיה (בבולגרית: София) בשעות הצהריים המוקדמים ויצאנו להתארגנות קלה בעיר לפני הנסיעה לבורובץ'. בעיר נסענו משדה התעופה למרכז העיר (תחנת serdika) במטרו. הנסיעה לוקחת בערך כ25 דק' ועולה 1.6 לבה, שימו לב כי כרטיס הנסיעה תקף לכל מקום בעיר, אך רק לנסיעה אחת. הדברים שהיו חשובים לנו להצטיידות לפני הנסיעה לטיול היו גז הברגה (כןכן, ניתן למצוא גז הברגה בבולגריה) וסים מקומי לתקשורת.
את הגז ניתן למצוא בחנות "stenata center" בכתובת - ul. "Bratya Miladinovi" 5, 1000 Sofia Center, Sofia, בחנות קנינו גז בעלות של 15 לבה לגז ו5 לבה למפה האדומה **טיפ חשוב - ניתן להוריד את האפליקציה mapy.cz ושם להוריד את המפה של בולגריה, הרבה יותר נוח לניווט.
את הסים קנינו בחברת A1 המספקת 6 גיגה גלישה ועוד כ100 דק' שיחה בעלות של 10 לבה. **המלצה - לנסות לקנות סים אחד של חברה אחרת לגיבוי בפריסת סלולר.
הנסיעה מסופיה לבורובץ' מחולקת ל2, קו אוטובוס מתחנת האוטובוס הדרומית לעיר לסמוקוב ומשם בשאטל לבורובץ'. האוטובוס יוצא מהתחנת אוטובוס הדרומית של סופיה ולא X לא מהתחנה המרכזית של סופיה (תחנת האוטובוס בכתובת - 1113 סופיה, בולגריה ובנוסף יש קישור בסוף) קצת דרומית לתחנת המטרו Joliot-Curie, התחנה ממוקמת מתחת לגשר ונראת מאוד רעועה. האוטובוס יוצא בערך בכל שעה עד השעה 20:00 עולה כ4.5 לבה והנסיע לוקחת בערך כשעה ורבע. **חשוב מאוד, אנחנו עלינו על האוטובוס של 17:30, ע"פ האינטרנט יש אוטובוס עד 20:00 אך אני לא יודע להתחייב על כך.
מסמוקוב רצינו לקחת שאטל אך פספסנו אותו, הנסיעה האחרונה יוצאת ב18:00. לקחנו מונית ביחד עם בולגרייה, הנסיעה עלתה כ15 לבה לשלושתינו ולקחה בערך 15 דק'. בסמוקוב יש סופר גדול שנקרא billa שם ניתן לעשות קניות לפני הטיול.
בורובץ' היא עיירת סקי שבחודשי הקיץ די ריקה. הלכנו לישון במלון שלנו לפני היציאה לטיול.
היום הראשון הוא יום די מתוייר וניתן לצפות לכמות גדולה של מטיילים בעלייה למוסלה. התחלנו את הבוקר בעלייה ברכבל לבקתת Yastrebets. הרכבל Gondola lift Yastrebets יוצא ממרכז העיירה ונפתחת ב8:30 בבוקר (מתחילים למכור כרטיסים כבר ב8:15) אפשר להגיע מעט לפני ולתפוס מקום אך זה לא הכרחי כי התור דיי רץ. הנסיעה ברכבל עולה 20 לבה לאדם והרכטיס הוא הלוך חזור בלבד (אם אתם רוצים, אנחנו הבאנו את הכרטיסים שלנו לזוג מטיילים שפגשנו בדרך מהכיוון השני בגלל שהתוקף של הכרטיסים הוא בערך כשבועיים).
התחלנו את הטיפוס לפסגת המוסלה מ2300 מ' ל2925 מ' בשביל האדום עלייה לא קלה אך שביל מאוד מסודר, נוח ומסומן היטב. מהפסגה נשקף נוף נהדר של הפסגות והאגמים אך לא מהווה נקודת עצירה משמעותית.
משם ממשיכים על השביל האדום (תוודאו שלא יורדים לכיוון הלא נכון), תוואי ההליכה הוא מאוד נוח אך ביום זה עולים ויורדים לא מעט פסגות. את היום מסיימים בירידה ארוכה עד לבקתה, הירידה היא לא קלה ובה נתקלים בפעם הראשונה בעצי האורן הנמוכים המקשים לא מעט על ההליכה. שימו לב שלאחר ירידת ההר המשמעותי מגיעים לעמק קטן ושם יש פיצול לשביל הכחול המוביל לבקתה.
הבקתה עצמה ממוקמת ליד אגם, בעל הבקתה הוא בולגרי מבוגר שלא יודע מילה באנגלית, אך כן כמה בעברית. עוזרת לו הבת שלו שדוברת אנגלית מעולה, אף שלא כל כך אוהב להקשיב, יותר לדבר. בבקתה שני חדרים עם 8 מיטות קומותיים בכל חדר (15 לבה ללילה לאדם), המיטות עצמן מעט רכות אז זרקנו אותם על הרצפה לשינה. ניתן לקנות ארוחת ערב בבקתה, אך יתכן כי הייתי ממליץ להתרחק מהבשר. אין קליטה, חשמל ומקלחת אבל שטיפה זריזה באגם עונה על הצורך. השירותים הם מסוג בול פגיעה הממוקמים בחוץ, עדיף לעשות צרכים בשטח. ביום זה מטפסים בערך כ950 מ' ויורדים כ1100 מ'.
בבוקר היום השני קנינו אוכל בבקתה, סנדוויצ'ים עם חביתה וקצת ירקות והתחלנו ללכת. היום השני הוא היום הפשוט בטיול. מתחילים בטיפוס מגובה 2200 מ' בשביל הכחול חזרה לנקודת הפיצול וממשיכים בשביל האדום בעלייה לא קלה עד לגובה 2700 מ' אך רוב היום יהיה יחסית מישורי. הנוף הנשקף מהפסגות המושלגות הוא עוצר נשימה ומאוד לא מוכר לאזרח הישראלי. ישנם מספר גדול של נקודות מילוי מים במהלך ההליכה. היום השני מסתיים בירידה ארוכה סלעית שהופכת לשביל נחש עד לבקתה. היום יחסית קצת וסיימנו אותו בשעה סבירה מאוד.
בבקתת Ribni ezera ישנו חדר משותף במבנה המרכזי וחדרים "אישיים" המפוזרים לצדי הבקתה במחיר דומה (15 לבה ללילה לאדם). הבקתה ממוקמת די באמצע שום מקום אך באופן מאוד מוזר יש בה קליטה (לא משהו), מעט נקודות חשמל ומקלחת חמה. אנחנו קיבלנו המלצה שלא לאכול בבקתה זו אך בגלל שגם לא היינו רעבים אין לי המלצה אישית על האוכל במקום. בערב כבר קנינו לחם (דיי יבש) למחרת והלכנו לישון מוקדם. ביום זה עולים ויורדים בערך 750 מ'.
היום השלישי הוא היום הקשה ביותר, ההליכה של היום כולו לקחה לנו כ12 שעות. ביום זה תופרים שתי פסגות גבוהות ולא פשוטות, אך לדעתי זה היום היפה ביותר.
מתחילים את היום בהליכה מישורית של 45 דק' בשביל האדום עד לתחילת העלייה. העלייה היא של 550 מ' ומיד לאחר ההגעה לפסגה יורדים לעמק ירוק שבמרכזו בקתת חירום עם מפה וקצת הסברים על השביל, שימו לב שאין נק' מילוי מים בירידה, אם יש צורך למלא מים מומלץ לעשות זאת בעלייה. משם ממשיכים לעלייה נוספת, שוב בשביל אדום **באזור זה יש פיצול של מספר שבילים, כדאי ללכת מעט עם האפליקציה כדי לוודא שאתם הולכים בשביל הנכון, לא כיף לטעות בדרך. העלייה לוקחת שמאלה מהבקתה בצורה מתונה, בתחילתה יש נחל למילוי מים ובכללי עד סוף היום יש הרבה נקודות מים. לקראת סוף העלייה היא הופכת לתלולה ונהיית טיפוס קשה. הירידה מהפסגה היא ארוכה בערך כ700 מ' המובילה עד לבקתה. בירידה עוברים ליד מספר אגמים שניתן להשתכשך בהם אם יש כוח. הירידה עצמה יחסית פשוטה אך הופכת לקשה ב100 מ' האחרונים בגלל שמתחילים ללכת בתוך עצים + סלעים + יתושים (פחות כיף).
בקתת Malyovitsa היא הבקתה הנוחה ביותר והיא עולה גם בהתאם (25 לבה), יש בה מקלחת חמה ונקייה, שירותים נורמלים אוכל טוב וחדרים נוחים. גם כאן קנינו לחם בערב כדי לא להתעסק באוכל בבוקר. ביום זה עולים כ1000 מ' ויורדים כ1200 מ'.
היום הרביעי הפך להיות גם היום האחרון. יצאנו בבוקר מהבקתה והתחלנו בטיפוס ארוך ביותר של 700 מ' מ2000 ל2700, העלייה באופן מפתיע הייתה יחסית פשוטה ואפשרה לנו לעלות בצורה נוחה. חשוב לשים לב לסימונים, קל לפספס בזמן העלייה את הסימון האדום אך עמודי השלג עוזרים לכם לשמור על כיוון כללי. **שימו לב שבאופן מפתיע אין נקודות מילוי מים בעלייה וגם אחריה עד שבעת האגמים. הייתה נקודה שסומנה במפה אך בפועל לא היו שם מים, מומלץ לקחת קצת יותר מים בתחילת יום זה.
מהפסגה אמורים לראות את המנזר ואת כל העלייה שעשינו אך היה קצת ערפל ולצערנו לא חווינו את הנוף. התכנון היה להמשיך ללכת ולישון בבקתת Ivan Vazov. ההליכה היא יחסית מישורית אך כפי שכבר הבנו בימים הקודמים יש לכל אורך הדרך תפירה של פסגות, אז עלייה ורידה של 100 מ' כבר לא נחשבות. עוברים את הפיצול הראשון לירידה למנזר, עוברים את הפיצול השני לירידה למנזר ומגיעים לפסגה שמעל לבקתת Ivan Vazov הממוקמת בעמק מהמם. אך שימו לב! לירידה לבקתה הגענו ב14:00 מה שאמר שנגיע לבקתה בשעה הקרובה. חוץ מזה המסלול של יום אחרי זה כלל חזרה לא קטנה של דרך שכבר הלכנו ורק תוספת קטנה של שביל חדש אז החלטנו באופן ספונטני להמשיך ללכת דרך שבעת האגמים עד לסוף המסלול ולנסוע לישון בSapareva banya (בבולגרית: Сапарева баня)העיירה הקרובה. **ניתן גם בהתאם להחליט לא ללכת לשבעת האגמים, לרדת למנזר ולישון שם, אך לדעתי המנזר פחות מעניין.
במידה ואתם מחליטים כן לישון בבקתת Ivan vazov הבקתה עצמה אמורה להיות מאוד נוחה, עם בעלים אדיב ונחמד. ניתן מהבקתה לעשות את שני המסלולים, שבעת האגמים ומנזר רילה. בכל מקרה המיקום שלה דקור במפה. האוטובוסים ממנזר רילה נגמרים בשעה יחסית מוקדמת (מצורף דף פירוט נסיעות), פירוט נסיעה מספרבה בניה לסופיה ניתן לראות בפרק הבא.
המשכנו בירידה דרך שבעת האגמים, פארק לאומי מאוד יפה אך מלא בתיירים המסתיים ברכבל היורד מההרים, כמובן שניתן לעשות גם אותו ברגל אבל אני בטוח שכבר יהיה מאוחר ולא תרצו לרדת עוד 600 מ'. ההליכה בשבעת האגמים היא יחסית מסודרת וממשיכים לעבוד על לסדר את השביל. הרכבל נסגר בשעה 18:30 **שימו לב שביום שני הרכבל נפתח מאוחר אזור 12:00. כרטיס לרכבל עולה כ12 לבה לכיוון. את היום סיימנו בתחתית הרכבל בשעה 17:00 17:30. משם לקחנו טרמפ לSapareva banya, הייתרון בעיירה הזו היא שהיא יחסית גדולה והיא ממוקמת בקצה הכביש המוביל לשבעת האגמים, מה שאומר שכל מי שיוצא מתחתית הרכבל עובר בהכרח בעיירה.
בSapareva banya מצאנו מלון ללילה (50 לבה לחדר, אפשר היה בפחות אבל כבר היינו עייפים), אכלנו ארוחת ערב והלכנו לישון גמורים.
התעוררנו בבוקר ויצאנו למסע חזרה לסופיה. כדי להגיע לסופיה יש לקחת אוטובוס מSapareva banya לעיר הקרובה Dupnitsa (בבולגרית: Дупница) שיוצא בגדול בתדירות גבוהה, הנסיעה לוקחת כרבע שעה ועולה 1.6 לבה לאדם. ירדנו בעיר והלכנו לתחנה, אני לא יודע להגיד באיזה תחנה ירדנו בדופניצה אבל מצורף התחנה ממנה יוצא האוטובוס לסופיה וניתן להבין כמה אתם קרובים לתחנה ולרדת בהתאם. אני דיי בטוח שהאוטובוס לסופיה יוצא במקור מהתחנה המרכזית בדופניצה אך לא יצאנו משם אלא מתחנה בתוך העיר. האוטובוס יוצא בשעות ספציפיות ביום וכדאי לבדוק אותן, אך השעות הרלוונטיות שאותן מצאתי הן 7:50, 9:50, 12:50, 14:50 ו16:50 ועדיין תוודאו את השעות האלו באינטרנט. הנסיעה לוקחת בערך שעה וחצי ועולה 6 לבה. ישנם מספר תחנות בסופיה אך אנחנו ירדנו בתחנה המרכזית של סופיה.
סופיה היא עיר דיי משעממת, אנחנו היינו שם יום וחצי בגלל הצורך בבדיקת קורונה אך לדעתי אין מה לעשות בעיר יותר מחצי יום. הסתובבנו בפארקים, אכלנו קצת (תתיעצו עם המקומיים) וטסנו חזרה לארץ.
סיכום - הטרק מפתיע ביופיו אך גם קשה בהתאם. הזמנים ורמות הקושי משתנות מאדם לאדם וגם לפי כיוון ההליכה. לפי המפה נראה כי אפשר לחתוך את הטיול לאורך רוב הימים וכן גם להאריך אותם. אני ממליץ בחום על הטרק ורק מקווה שמזג האוויר יאיר לכם פנים :)
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם