מקטע מהשביל הטרנס קווקזי בארמניה, אוקטובר 2022

מידע וטיפים כללים על ארמניה

המטבע בארמניה הוא דראם ארמני (נכון לאוקטובר 2022 1,000 דראם ארמני שווה ל-8.5 ש"ח).
ישראלים צריכים להוציא ויזה לארמניה. ויזה ל-21 יום עולה 3,000 דראם ואפשר לעשות זאת מראש באינטרנט ולשלם על ויזה אלקטרונית.
לא הצלחנו למצוא אפליקציה שתעזור להתנהלות בתחבורה ציבורית וגם כששאלנו אנשים בתחנות אוטובוס לא ממש ידעו להגיד איזה קו מגיע לאן שהיינו צריכות. על האוטובוסים עצמם רשומות התחנות שהוא עובר בהן (אבל בארמנית...). באוטובוס משלמים במזומן והנסיעה עולה 100 דראם.
במטרו יותר קל להסתדר באנגלית, וגם הגוגל מפס ידע להגיד תחנות של המטרו ואיפה לרדת. במטרו משלמים לפקידה שיושבת בכניסה 100 דראם והיא נותנת אסימון שאיתו נכנסים לתחנה.
חוץ מאוטובוסים ומטרו יש מרשוטקות שמשמשות לנסיעה מחוץ לעיר. הן יוצאות מתחנות שונות והזמנים לא בדיוק ברורים (קישור לאתרי אינטרנט של תחבורה מצורפים בסוף).
האנשים בארמניה היו מאוד נחמדים ותמיד ניסו לעזור כשביקשנו, אך הרוב הכמעט מוחלט של המבוגרים לא דובר אנגלית בכלל- רק ארמנית וקצת רוסית. גם הצעירים לא יודעים אנגלית כל כך טוב אם בכלל וזה בהחלט מקשה על ההתנהלות שם. בכל כפר שהגענו התלהבו מאיתנו והציעו לנו קפה. אנשים ממש מכניסי אורחים ונעימים. הם מאוד מופתעים לראות מטיילים והרגשנו קצת אטרקציה בשבילם, הרבה פעמים ביקשו להצטלם איתנו.

מידע וטיפים על הטראק

התחלנו את הטיול בארמניה במקטע מתוך השביל הטרנס קווקזי- טראק של 11 ימי הליכה (פלוס שלושה מנוחה) ועוד יומיים בירוואן. המסלול לא היה ברמת קושי גבוהה מדי, חילקנו את המסלול לימים קצרים יחסית ובדרך כלל סיימנו מוקדם יחסית. לא היו טיפוסים או מקומות קשים לעבירה.
הסימון של השביל הוא לבן-אדום-לבן, אבל השביל לא מסומן ב-100% וכדי לנווט בטראק השתמשנו בעיקר באפליקצית mapy.cz ולפעמים גם ב-hiiker. צריך להוריד את האפליקציות והמפות שלהן מראש. בשתיהן יש אפשרות של ניווט במצב אוף ליין שרלוונטית מאוד כי אין קליטה בחלקים רחבים במסלול. בhiiker השביל הטרנס קווקזי כבר מופיע בשלמותו ויש חלוקה למקטעים מובנים. האפליקציה מראה את שינוי הגבהים בצורה מצוינת ואפשר לראות איפה אתם נמצאים בדיוק על המפת גבהים. לhiiker יש גם פונקציה של להפוך את כיוון המסלול ולהוסיף למפה כל מיני סימונים כמו מים, יישוב, הוסטל, נקודות תצפית ועוד. באפליקצית mapy.cz אין את המסלול מובנה מראש, והשתמשנו בה כדי לבנות ממש את המסלול שלנו מיום ליום, ואז אפשר לראות כמה קילומטרים עושים בכל יום. מפת הגבהים היא של כל המסלול שבונים, כך שאם בונים מסלול ארוך עם עצירות הוא מראה את שינוי הגובה לאורך כל המסלול. כדי לראות את מפת הגבהים בצורה נוחה לכל יום צריך לעשות מסלול נפרד לכל יום (ולא מסלול אחד ארוך עם עצירות).
באפליקציה (mapy.cz) יש סימונים של מים ושלטרים- שולחן עם ספסל אחד או שניים וגגון. השלטר לא מקורה, אבל אפשר לישון ליד. בדרך כלל ליד שלטר יהיה גם ברז מים.
טיפ חשוב! אל תסמכו על הסימונים של המים! לפעמים יש ברז איפה שיש סימון ולפעמים לא, לפעמים הברז עובד ולפעמים לא. השביל עובר דרך לא מעט נהרות ומקורות מים כך שאם סומכים על הנהר כמקור למלא מים אין באמת בעיה, אבל אם מעדיפים רק מברזים כדאי ללכת עם מים ליומיים ליתר ביטחון (הכי הרבה שהיה לנו בלי ברז היה בערך יום וחצי).
בימי ההליכה ישנו עם בחוץ אוהל ושק"שים, ובימי מנוחה ישנו בהוסטלים.
במהלך היום אכלנו לאבש- כמו לאפה דקה וענקית, עם טחינה ופירות יבשים. (אין טחינה בכל מקום, כנראה שיהיה רק בסופרים הגדולים בירוואן ובכפרים לא. מצאנו טחינה בסופר ירוואן סיטי בירוואן).
בערב אכלנו מנות חמות, קוסקוס או פתיתים שהבאנו מהארץ, או שיבולת שועל.
לשביל יש אתר (קישור בסוף) וגם דף בפייסבוק וקבוצה. חפשו The Transcauca
*בסוף סיפור הדרך מצורפים קישורים למסלולים באפליקציית mapy.cz ובנפרד קבצי gpx. כדי לראות את המסלול באפליקציה צריך להוריד את האפליקציה ולפתוח את הקישור מהנייד.

מסטפנאוואן לטומניאן- 3 ימי הליכה, 46 ק״מ

הגענו ברכבת לילה מטביליסי לירוואן. כדאי לקנות כרטיסים לרכבת מבעוד מועד. יש חלוקה למחלקה ראשונה ושלישית. במחלקה השלישית יש תאים של 2 מיטות קומותיים ועוד מיטת קומותיים אנכית להן כשבאמצע המסדרון (בלי דלת או וילון או משהו ששומר על פרטיות). במחלקה הראשונה יש מיטת קומותיים אחת והתאים פרטיים- יש דלתות. מקבלים מגבת קטנה, סדין ו"שמיכה" שהיא תכלס עוד סדין שמתכסים איתו. יש הבדל במחיר בין מיטה עליונה לתחתונה. בדרך לארמניה הפקידים בגבול עולים לרכבת ועוברים קרון קרון ומחתימים דרכון. שימו לב שישראלים צריכים לרכוש ויזה לארמניה. אנחנו עשינו זאת מבעוד מועד באינטרנט והיה לנו צילום של הויזה האלקטרונית (עלה 3,000 דראם לויזה של 21 יום). שימו לב גם לתאריכים של הויזה... בגלל שינויים בטיול שלנו הקדמנו את הנסיעה לארמניה כך שהתאריך שהגענו בו היה לפני התאריך בויזה שעשינו מראש. כתוצאה מכך היינו צריכות לרדת מהרכבת ולשלם על ויזה חדשה באותו הרגע במשרדים שלהם. (ברכבת לילה מירוואן לטביליסי צריך לרדת מהקרון ולעמוד בתור בשביל להחתים דרכון).
מהתחנת רכבת בירוואן לקחנו מונית לתחנת אוטובוס אורטוצ׳לה ומשם יצאו מרשוטקות לסטפנאוואן. לפי האינטרנט היו אמורות להיות מרשוטקות ב11:30, 15:30 ואולי גם 18:30 (לא בטוחה). הגענו לפני 11:30 אבל המרשוטקה בשעה הזאת לא יצאה והיינו צריכות לחכות בתחנת אוטובוס עד ל-15:30. צריך לוודא איתם באמת את השעות, הגענו ביום ראשון אז אולי זאת הסיבה שהמרשוטקה לא יצאה ב-11:30. בסוף יצאנו ב-15:30 עם בנאדם אחד אקסטרה ממה שהמרשוטקה יכולה להכיל… לא הנסיעה הכי נוחה, מה גם שאין מזגן מרשוטקות. הנסיעה לקחה בין שעתיים לשעתיים וחצי.
אפשר להגיע לירוואן גם במרשוטקה מטביליסי אבל בחרנו ברכבת לילה כדי לחסוך את הלינה. יכול להיות שבמרשוטקה יכולים לעצור לכם בדרך ולא בהכרח רק בירוואן.
היה קשה למצוא מקום לינה בסטפנאוואן ובכללי בכל ארמניה. כדאי לבדוק מקומות מראש, המחירים לא זולים.

יום 1: מסטפנוואן עד לקצת אחרי גרגר, 16 ק״מ: מתחילים בתוך יער, אין סימונים בכלל, גם אין שביל. המפה הראתה להכנס למקום שהיה חסום עם שער אז נכנסנו מדרך אחרת וכל הזמן היה צריך למצוא את השביל מחדש ולעבור דרך יער סבוך, ופעמיים דרך גדל תיל. רוב היום על דרך 4x4. בגלל שהגענו מוקדם לגרגר המשכנו במסלול עוד 5 ק"מ עד לפסל של הדינוזאור. יש ליד בקתה חמודה ושם הקמנו את האוהל.

יום 2: מאחרי גרגר עד קורטאן: באזור ה-15 ק״מ. גם הליכה בתוך יער.

יום 3: מקורטאן לטומניאן, 16 ק״מ: בהתחלה היו קצת סימונים שנפסקו בהמשך. מתחילים על צלע ההר עם נוף לעמק. יש ספסל נחמד לעצירת בוקר קצת אחרי הפניה לירידה מההר (טיפה להמשיך ואז צריך לחזור אחורה לפניה). יורדים על צלע ההר (בלי צל) ירידה קצת תלולה אבל לא נוראית ולא ארוכה מדי עד שמגיעים לאגם יפה מאוד. אחרי האגם ממשיכים ללכת קצת על כביש ומתחילים לעלות עליה קשה וללא צל. ממשיכים ללכת על צלע ההר בערך 6-7 ק״מ בתוך סבך של עשביה קוצנית ולא נעימה. השביל לא היה ברור מאוד והסבך הפריע להליכה. בסוף מתחילים לרדת את ההר בתוך יער, ירידה לא ארוכה אבל כן תלולה מאוד.

בטומניאן עשינו יום מנוחה כיוון שידענו שהעיר הבאה שנהיה בה היא דיליג׳אן במרחק של חמישה ימי הליכה. טומניאן היא עיירה לא גדולה אבל חמודה מאוד. היינו במכולת הכי גדולה בכפר שהיא ממש קטנה ובלי הרבה אפשרויות. בכפר יש מפעל טקסטיל ישן שנסגר ועכשיו הוא מאכלס אומנים והם משפצים את המפעל. שווה לעשות שם סיבוב ולדבר עם האנשים במפעל. הגענו לשם כשפגשנו בחור בשם מקס שהגיע מרוסיה עם המשפחה שלו (תקופת המלחמה עם אוקראינה כשהרוסים ברחו מהגיוס) והוא פעיל מאוד במפעל. הוא עשה לנו סיור והסביר על ההיסטוריה של המקום ומה קורה בו עכשיו. נכון לזמן שהיינו היו שם אומנים, בעיקר רוסים, שמשפצים את המקום ועוסקים באומנות. יש בטומניאן גם מוזיאון לקופסאות גפרורים (לא נכנסנו).
*מומלץ להצטייד בגרגר וקורטאן באוכל ומים כי בטומניאן יותר קשה למצוא אוכל.

מטומניאן לדיליג׳אן- 5 ימי הליכה, 83 ק״מ

את כל חמשת הימים האלו חילקנו לפי מספר קילומטרים, סימונים של שלטרים ומקורות מים. אין נקודות ציון בדרך למעט המנזר בסוף היום הרביעי. עד למנזר אין קליטה, הדרך כמעט ולא מסומנת ולא עוברים בשום כפר או מקום התיישבות. יש מעט מאוד בתים פרטיים וחוות שפזורים במהלך הדרך. במהלך הדרך יש פה ושם ברזים, חלקם עובדים חלקם לא, לפעמים במפה מופיע שיש מים אבל לא תמיד היה. המלצה שלנו- כל פעם שאתם רואים מקום מים או בנאדם תמלאו ותלכו עם מים ליומיים. להערכתינו הכי הרבה שהיינו בלי מקור מים הוא יום וחצי, אבל שוב- קשה לסמוך על הסימוני מים במפה ואי אפשר לדעת אם באמת יהיה מים במקום שרשום או לא.
הנוף מאוד כפרי, רוב הזמן נמצאים בגובה, יורדים הרבה לכיוון הנחלים ועולים שוב. יש הרבה קסם בניתוק ובזה שאין קליטה ואנשים בדרך. הימים לא היו ארוכים מאוד וגם לא קשים, בדרך כלל סיימנו את ההליכה עד 15:00 (התחלנו ללכת בסביבות 7:30).
בסוף היום הרביעי מגיעים למנזר מאוד מתוייר, פעם ראשונה של ציוויליזציה וקליטה. יש שם בית קפה עם גאטה טעימה וגסטהאוס יוקרתי. אנחנו פרסנו אוהל מאחורי הגסטהאוס.
גאטה= מאפה עגול על בסיס חמאה וסוכר שמוגש לעיתים עם מילויים שונים.
ביום החמישי הולכים מהמנזר לדיליג׳אן בתוך שמורת דיליג׳אן (שמורה מיוערת). יום של 18 קילומטר שמתחיל ב-5 ק״מ עליה של 800 מטר- עליה קשה וללא צל. לאחר מכן צריך לרדת את ההר בשביל לא מסומן שלא קיים.. לא באמת היה שביל נורמלי בשטח והדרך הייתה מלאה בצמחיה גבוהה ועשבים שוטים. דרך קשה ומעצבנת, ירידה לא פשוטה ועוד יותר מקשה שאין שביל נורמלי או סימוני דרך. בסוף מגיעים לשביל 4X4 ואז מגיעים לדיליג׳אן.
בדיליג׳אן עשינו יום מנוחה בהוסטל. היא עיר מתויירת, ״שוויץ של ארמניה״. יש אגם חמוד באמצע העיר ושדרת אומנים קטנה במה שנראה כמו עיר עתיקה. מרגישים את התיירות שם. נחמד להסתובב, אבל לא מצאנו מה לעשות שם יותר מכמה שעות.

מדיליג׳ן לסוואן- שלושה ימי הליכה, 65 ק״מ

יום 1- מדיליג׳ן לגוש, 19 ק״מ. הולכים בשמורת דיליג׳אן. יש כל מיני מסלולים ושבילים בדרך וקל להתבלבל. אפשר גם לבחור מסלולים חלופיים מהשביל הטרנס-קווקזי. במהלך היום מגיעים לאגם חמוד בשם פרז (Lake Parz) מתוייר עם מסעדה, בית קפה, אומגה וסירות פדלים. מסיימים את היום בעיירה קטנה בשם גוש, גם כן מתויירת בגלל מנזר עתיק שנמצא בלב הכפר. ליד המנזר יש מקום אירוח, בית קפה ודוכנים לתיירים. אנחנו פרסנו אוהל בגומחה מאחורי הדוכנים.
ביקשנו להטעין את הטלפון בבית קפה צבעוני עם אווירה צעירה, הייתה שם אישה חמודה ואדיבה ששמה מרינה, פינקה אותה בפירות, עוגיות, תה וריבה. מומלץ לשבת לקפה ועוגה בסוף היום.
יום 2- מגוש לסמיונבקה, 23.5 ק״מ: כל היום במגמת עליה, אבל מתונה אז לא נורא. בתחילת היום מגיעים לאגם גוש שבשונה מאגם פרז הוא קטן מאוד, נמצא ממש בלב יער וללא עסקים. בתולי לגמרי. אגם יפה מאוד, במיוחד בהתחשב בערפל הכבד שהיה ביום שאנחנו הלכנו בו. הולכים בתוך יער, הדרך לא ברורה וקל ללכת לאיבוד, השביל מסומן אבל לא תמיד, צריך לשים לב כי קל להתבלבל. באיזשהו שלב יוצאים מהיער לדרך 4X4 לכיוון סמיונבקה. עיירה לא נעימה בכלל עם תחושה מאוד מוזרה. הכפר בגובה 2000 מטר ולכן קר ויש רוחות, ובנוסף היה ערפל כבד שלא הוסיף לאווירה. באמצע הכפר יש ברז מים ושם גם פרסנו את האוהל שלנו. בניגוד לעיירות אחרות, בסמיונבקה אנחנו ממליצות להפחית באינטראקציה עם אנשים, ואם אפשר להימנע משהייה שם.
יום 3 ואחרון מסמיונבקה לסוואן: בגלל מזג האוויר נאלצנו ללכת בדרך אחרת מהשביל. התחלנו על כביש הראשי בערך 11 קילומטר. לאחר מכן הלכנו על כביש מקביל לדרך הראשית אבל כמעט ללא תנועת כלי רכב. הכביש מאוד יפה, היו עצים משני הצדדים ובאיזשהו שלב נגלה אגם סוואן.
סוואן- אגם סוואן מאוד מתוייר ונראה שיש הרבה מה לעשות שם. בעיר עצמה לא מצאנו המון אטרקציות ולא ברור איך מתניידים באזור האגם אם אין רכב. אבל כן שווה לעשות עצירה ולהנות ממה שיש לאגם להציע (מנזר על חצי אי, אולי ספורט ימי, סיבוב בטיילת ועוד).
בסוואן ישנו במקום שנקרא בבוקינג sevan garden complex ונמצא דיי בקצה העיר. ישנו בחדר פרטי עם מקלחת ושירותים פרטיים. יש שם חדר אוכל ומטבח שאפשר לבשל בו ובסך הכל מקום מומלץ מאוד.
מסוואן לקחנו מרשוטקה שלקחה פחות משעה לירוואן (700 דראם לבנאדם).

קבצים מצורפים

• כל המקטע: מסטפנוואן לסוואן (עם חלוקה למקטעים)
• המסלול מדיליג'ן לסוואן (עם חלוקה למקטעים)
• המסלול מדיליג'ן לגוש
• המסלול מגוש לסמיונבקה
• המסלול מסמיונבקה לסוואן

קישורים חיצוניים

• אתר תחבורה בארמניה
• אתר שמראה דרכי הגעה ממקום למקום בעולם
• השביל כולו באפליקציית הייקר
• המסלול כולו מסטפנוואן לסוואן עם חלוקה למקטעים
• המסלול מדיליג'ן לסוואן עם חלוקה למקטעים (שלושה ימים אחרונים)
• היום מדיליג'ן לגוש
• היום מגוש לסמיונבקה
• היום מסמיונבקה לסוואן
• כתבה על דברים לעשות בסוואן
• האתר של השביל הטראנס קווקזי