טרק Four pass loop בMaroon bells

כללי

קצת על האיזור - לMaroon Bells ניתן להיכנס מכמה כיוונים:
ממזרח - העיירה Aspen שממנה יוצא הטרק שעליו אפרט
ממערב - העיירה Marble
ומדרום - העיירה Crested Butte
האיזור כולל בתוכו מספר רכסי הרים שבמהלך חודשי החורף מתכסים בשלג ובקיץ הופכים ליעד פופולארי בקרב מטיילים.

מזג אוויר
מזג האוויר בקולורדו הפכפך מאוד, ההבדל בין שמים בהירים ושמש מלטפת למבול מטורף של כמה שעות יכול להיות הבדל של רבע שעה, ככה ששווה להתעדכן לפני שיוצאים ולהיות מוכנים למקרה שתופס אתכם גשם בלתי צפוי.

מחלות גבהים
הגובה באיזור הזה עלול לגרום למחלות גבהים במידה ולא מתאקלמים נכון, כדאי להגיע לאיזור כמה ימים לפני כדי להתאקלם ולא לצאת לטיול ביום הראשון שאתם מגיעים לשם(לאו דווקא לאותו האיזור אלא במקומות עם גובה דומה - 10,000 רגל ומעלה).
פגשנו זוג שיצא לטיול באותו יום שהגיע לאספן והסתובבו אחרי כמה קילומטרים כי לא הרגישו טוב.

תכנון המסלול

בגדול יש שתי גישות עיקריות לבחירת המסלול: עם כיוון השעון ונגד כיוון השעון.
ההבדל העיקרי בינהן הוא כמה חדה העלייה שאתם רוצים לעשות ביום הראשון.
אם הולכים עם כיוון השעון מתחילים בעלייה מתונה יחסית ומגיעים לפס הראשון (west maroon) אחרי 10 ק"מ בעלייה של 800 מטר סה"כ.
בהליכה נגד כיוון השעון מגיעים לפס הראשון (buckskin) אחרי 7 ק"מ עם עלייה דומה.
אנחנו בחרנו ללכת עם כיוון השעון כי העדפנו להתחיל בעלייה יותר מתונה, אבל פגשנו בדרך המון אנשים שעשו את זה הפוך.

דבר נוסף הוא כמות הימים, אנחנו בחרנו לעשות את המסלול בשלושה ימים כדי לחלק באופן הגיוני את המרחק בכל יום, אבל גם בעניין הזה פגשנו אנשים שעושים אותו ביום אחד, יומיים וגם ארבעה, ככה שאפשר לשחק עם זה לפי הנוחות.

לינה:
לכל אורך המסלול יש חניונים מוסדרים (אין בהם באמת כלום, אלו פשוט נקודות שמורשת בהן לינה) - מצורפת תמונה עם כל הנקודות.
בשטח אין הרבה שילוט של הנקודות האלה, החוק הוא שהן צריכות להיות 30 מטר מהמסלול ומכל מקור מים, בפועל פשוט תחפשו שבילים קטנים שיוצאים מהשביל ומובילים לנקודות שנראה שישנו בהן בעבר.

מים:
חוץ מנקודת ההתחלה של המסלול אין ברז למלא מים, אבל לכל אורך המסלול יש נחלים זורמים (שלמיטב ידיעתי אינם ראויים לשתייה). מומלץ מאוד להביא סנן מים ולמלא תוך כדי, אחרת צריך לסחוב מים בכמות שתספיק לכל המסלול, חבל ועל סף הבלתי אפשרי.

דרישות של השמורה

1. ההגעה לתחילת המסלול היא באמצעות שאטל שיוצא מאספן. התחבורה הציבורית בתוך אספן היא בחינם אבל השאטל שלוקח לאותה הנקודה עולה כסף ודורש הזמנה מראש. כדאי להזמין שבוע - שבועיים לפני ולשריין את היום והשעה שרוצים לצאת בהם כי האיזור מאוד מתוייר בחודשי הקיץ וקשה לתפוס מקום מהיום להיום.

2. ‏לגבי פרמיט - כשאנחנו עשינו את המסלול ביולי 2021 לא נדרש פרמיט כדי לטייל בו אלא רק להירשם בתחילת המסלול. כשסיימנו את המסלול יצא לנו לדבר עם אחד הריינג'רים בשמורה שאמר לנו שכנראה משנה הבאה ידרשו פרמיט כדי לטייל, זה כנראה בגלל כמות המטיילים הגדולה שיש במסלול שמבריחה את חיות הבר - ככה שכדאי לברר לפני אם משהו השתנה.

3. ‏הדרישה היחידה ליציאה למסלול היא מיכל נגד דובים- זה בעצם מיכל שמכניסים אליו את כל הדברים שמפיצים ריח ויכולים למשוך אליכם דובים (אוכל, טואלטיקה, זבל וכו') והוא אוטם את הריח. ההנחיות אומרות בלילה לסגור את המיכל ולמקם אותו רחוק מהאוהל.
המיכל עצמו יקר מאוד, אבל יש כמה חנויות באספן שאפשר לשכור מהן מיכל כזה לכמה ימים, אנחנו שכרנו מחנות בשם UTE MOUNTAINEER.
אם תופסים אתכם בלי מיכל כזה כנראה תקבל קנס מכובד, לנו לא יצא לפגוש ריינג'ר בתוך המסלול אבל שמענו על אנשים שבדקו אותם, ככה שלדעתי לא כדאי לקחת את הסיכון.

המסלול לפי איך שאנחנו עשינו אותו

יום 1 (8 ק"מ):
השאטל היחיד שהיה פנוי כשהזמנו היה בשעה 1 בצהריים, ככה שהיום הראשון היה חייב להיות קצר.
מתחילים בעלייה יחסית מתונה מהאגם הראשון שנמצא ממש בתחילת המסלול (Maroon Lake) עד שמגיעים לפיצול אחרי 2.5 ק"מ שם מתחיל המסלול המעגלי. בפיצול הזה לקחנו שמאלה (עם כיוון השעון), עברנו באגם נוסף (Crater Lake) והמשכנו בהליכה של כ5 ק"מ עד לנקודת לינה הראשונה.

יום 2 (21 ק"מ):
בגלל שהיום הראשון היה קצר, היום השני היה חייב להיות ארוך. יצאנו מוקדם מאוד בבוקר לעלייה לכיוון הפס הראשון (West Maroon Pass), רגע ההגעה לשיא הגובה חושף אותך לנוף מטורף של הרים מושלגים בקצה ועמק ירוק מתחתיהם.
אחרי הפס הראשון יש ירידה קלילה יחסית ואחרי מספר קילומטרים עלייה נוספת לפס השני (Frigid Air Pass).
אחרי הפס השני יורדים לתוך עמק בירידה מתמשכת של כ9 ק"מ עד שמגיעים לעלייה תלולה לכיוון הפס השלישי (Trail Rider Pass), העלייה לפס הזה קשה במיוחד אבל משיא הגובה נחשפים לנוף מדהים של אגם הSnowmass Lake.
אחרי הפס ירדנו לכיוון האגם ושם חנינו ללילה השני.
מומלץ מאוד לישון בלילה ליד האגם כי הנוף ממנו מרהיב ביופיו ובעיקר בבוקר האגם נראה כמו מראה להרים שמסביבו.

*חשוב לציין שהיום הזה היה קשה במיוחד בגלל המרחק ובגלל סך כל העליות שטיפסנו. אם הייתה לנו את האפשרות היינו הולכים יותר ביום הראשון כדי להוריד מהיום השני.

יום 3 (13 ק"מ):
התחלנו את הבוקר בכוס קפה על האגם והמשכנו לכיוון הפס הרביעי (Buckskin Pass) בעלייה מתונה יחסית של כ6 ק"מ.
מיד לאחריו מתחילה ירידה ארוכה עד לפיצול ולסוף המסלול של כ7 ק"מ. בגלל שבחרנו להתחיל את המסלול בעלייה קלה יותר, הגענו בסוף לירידה שהיא תלולה וארוכה, שגרמה לנו להיות מרוצים מהבחירה שלנו בכיוון השעון.

טיפים

• חניה - אם אתם מטיילים עם רכב יש כמה אפשרויות לחניה לכמה ימים: - חניון buttermilk שהוא מחוץ לעיירה אבל יש ממנו תחבורה ציבורית נוחה והוא עולה 6 דולר ליום שזה הכי זול. - חנייה ציבורית בתוך אספן שהיא קרובה לתחנה המרכזית שממנה יוצאים כל האוטובוסים והיא עולה 10-12 דולר ליום (לא סגור לגמרי על המחיר). - ‏יש אפשרות להחנות את הרכב בנקודת תחילת המסלול בהזמנה מראש ובעלות של 30 דולר (בעיקרון זה המחיר ליום אבל שמענו מכמה אנשים שלקחו להם 30 דולר לסך כל השהות שלהם בחניון).
• למידע עדכני יותר יש קבוצת פייסבוק פעילה מאוד שנקראת four pass loop, בנוסף שווה להתייעץ עם תחנת הריינג'רים באספן או עם אחת מחנויות הטיולים שהמוכרים שם הם בדרך כלל צעירים מקומיים שיכולים לתת אחלה עצות ומכירים את האיזור טוב.

קישורים חיצוניים

• המסלול באפליקציית ALLTRAILS עם דיווחים עדכניים של אנשים
• האתר של אספן - ממנו מזמינים כרטיסים לשאטל