אנדרסון פאס - פארק דנאלי
שלושה ימים בין קרחונים, דובי גריזלי ואוכמניות, ממש מתחת למאונט מקינלי, ההר הגבוה באמריקה
| תאריך הטיול | August 2011 |
|---|---|
| משך הטיול | 3 ימים |
| עונה מומלצת | קיץ |
מבוא
טראק של בין יומיים מלאים או שלושה ימים בפנאן. תצטרכו להזמין את Unit 13 ו- Unit 18 או לישון יומיים ב-Unit 18 אם תבצעו את הטראק ביומיים. כיאה לאלסקה המסלול אינו מסומן, וגם הריינג'רים במרכז המבקרים לא נותנים עליו ועל אף מסלול אחר בדנאלי מידע. לעומת זאת, הריינג'רים במרכז המבקרים איילסון עזרו לנו מאד.
יום ראשון ושני
הטראק מתחיל ב-Grassy Pass, כ-3 קילומטרים מערבית למרכז המבקרים איילסון (Eielson Visitor Center). נהג האוטובוס ישמח להוריד אתכם שם, ויוכל אפילו להכווין אתכם לשביל שיוריד אתכם מהכביש אל ה-Thorofare valley. תרדו בשביל כי הירידה מהכביש מלאה בסבך. בשלב זה נדרשת חצייה של עמק ברוחב של כ-3 קילומטרים אשר מלא בנחלים. ולמזלנו באוגוסט, מפלס המים לא עבר את הברך באף אחד מהם. המים קפואים, וכמו ישראלים מצויים אנחנו חצינו בסנדלי שורש, הסוד הוא להמשיך ללכת לאחר החצייה, למרות הכאב הרב, ובכך להזרים את הדם ברגל. לאחר החצייה נצמדים ל-Glacier Creek, נחל שזורם מזרחית למורנה (מוֹרֶנָה או סחופת קרחונים היא גלים של חלקיקים ושברי סלעים שנותרו בעמק קרחוני שעוצב על ידי תנועת קרחון מסחיפה של תוצרי שחיקה ובליה) של Muldrow Glacier. למען האמת שקרחון מולדרו ממש לא נראה כמו קרחון, הוא כולו מכוסה בעפר, ודי מאכזב בגדול מדי פעם תזכו לראות פיסת קרח מציצה בין התלוליות. במידה וגובה המים מאפשר זאת, ניתן ללכת היכן שרוצים, וכמו כן יש שביל שרץ לאורך הגדה המערבית של הנחל עד לעיקול שממנו עולים אל הפאס. הדרך בנחל מאד יפה ואם יש מזג אויר טוב מקבלים נופים מדהימים של רכס אלסקה וכמובן מאונט מקינלי, וזהו איזור מעולה לצפייה בדובים וקריבו. אם תתחילו את יומכם מוקדם תוכלו ללכת כל הדרך הזו ביום הליכה אחד. אנחנו התחלנו בצהריים, ולכן הקמנו מחנה בפיצול הערוצים בין Glacier Creek ו-Intermittent Creek. יש שם כיפה קטנה עם נוף עוצר נשימה של מאונט מקינלי והמון המון Blueberries (אני בטוח שמוסיפים להן משהו ממכר). סיימנו את היום בעלייה ללא התיקים לפסגת Mount Eielson. עלינו מערבה ב-Intermittent creek עד לאוכף, וחזרנו מזרחה דרך קו הרכס החד עד לפסגה. טיול של כ-4 שעות.
יום שלישי - הגעה לאנדרסון פאס
את המחנה השני הקמנו בנקודה שבה קרחון מולדרו מתעקל בצורה חזקה מאד דרום מערבה. משם המשכנו בלי התיקים עד ל-Anderson Pass, נקודת השיא שלנו. אין שביל טוב ולא מומלץ לישון בפאס בגלל מזג האוויר, והרוחות החזקות. העלייה לפאס צריכה להיות מהצד הצפוני של הנחל וצריך להימנע ממלכת על הקרחון. הקרחון עצמו מכוסה בעפר ולעיתים תלכו עליו גם מבלי להרגיש, ולמרות זאת צריך להיזהר ולנסות לצעוד על השלוחה הצפונית. קשה מאד להשיג מים מכאן וגם המים שהשגנו ממפל באמצע הדרך היו מגעילים עם טעם מתכתי. יש להישאר בנחל כמעט עד העלייה לפאס. כחצי מייל מהפאס (שבולט מאד וניתן לראותו כבר מהתחלת העלייה) יש שלוחת שיורדת מכיפה שקצת בולטת מהפאס, תעלו דרכה. הנוף מהפאס פנורמי, קרחונים מכל הכיוונים, ואפילו זכינו לראות doll sheeps אשר רעו בפסגות הגבוהות. אנדרסון פאס היה הדרך הראשונה שבה המתיישבים הלבנים באלסקה גילו כיצד ניתן לחצות את רכס אלסקה, ודרכו גם היום מטפסים עולים בדרך למאונט מקינלי. את הדרך חזרה תעשו באותה דרך. אנו התחלנו מהמחנה בעיקול של הקרחון וסיימנו במרכז המבקרים ביום אחד. כמו כן, ניתן לשנות את המסלול ולהעפיל למאונט איילסון, וממנו לרדת בצד השני ולהגיע עד למרכז המבקרים.
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם