San Fransisco a Tilcara
טרק בחוחוי שבצפון ארגנטינה שמתחיל ביער גשם ומסתיים במדבר ועובר בפס בגובה 4200 מטר
| תאריך הטיול | May 2019 |
|---|---|
| משך הטיול | 4 ימים |
| עונה מומלצת | אפריל-יוני |
תוכן עניינים
הקדמה והכנות
את הטרק הזה מצאתי כשחיפשתי טרקים בצפון ארגנטינה, מסתבר שהדבר לא מאוד נפוץ. לא מצאתי מידע בעברית בכלל, באנגלית בקושי ובספרדית רק קצת. ולכן אחרי ארבעה ימים מטורפים(תכלס שישה כולל הגעה שהתארכה קצת) החלטתי לשתף במסלול טיול יוצא דופן בנופים, אנשים, צורות חיים ועוד.
אם תחפשו עליו מידע(כאמור כמעט רק בספרדית) תדעו שהכיוון של הטרק הפוך מהכיוון שעשינו. Tilcara a San fransisco זה הכיוון ה"נכון" והקדשתי פרק לזה בהמשך. בטילקרה הלכנו ללשכת תיירות לקבל עליו מידע, וכל מה שקיבלנו זה טלפון של מדריך שלוקח 17000 פזו לאדם לטרק(השער היה אז 45 פזו לדולר). כמובן שהמחיר לא סביר למטרק הממוצע, וזאת הייתה אחת הסיבות להחלטה להתחיל מהכיוון השני כפי שאסביר בהמשך.
מכיוון שהטרק לא מוכר, הוא דורש התארגנות מראש בכמה דברים:
1.חייבים לדעת ספרדית ברמה כלשהי. כמעט לא תפגשו דוברי אנגלית לאורך הדרך. גם לא בהוספדחות. הספרדית שלי מאוד בסיסית, אבל בלעדיה היה הרבה יותר קשה.
2.גובה - כדאי להיות מורגלים לגובה(לישון כמה לילות בגובה לפחות 3000) כבר לפני הטרק. עוד על זה בחלק של בטיחות ואזהרות. זה לא מקום לחטוף בו מחלת גבהים!
3. כדורים לטיהור מים - לנו לא היה אבל ממש מומלץ. אפשרות אחרת היא להרתיח(התעסקות מסובכת) או להשתמש באקונומיקה(אפשרי, אך מסוכן, חפשו how to purify water with bleach בגוגל).
בטרק עצמו אפשר לישון בחדרים לאורך כל הדרך, לפחות בתקופה שאנחנו עשינו אותו. אל תצפו למשהו מעבר לחדר ומיטה בסיסית. שק שינה הוא חובה, ולדעתי גם אוהל בשביל להיות בטוחים. כמובן גם ציוד בישול ושאר הדברים שלוקחים לכל טרק נחוצים פה.
השביל ברור, והסימון בmaps me מדויק. השביל לא משולט כמעט כלל, אבל הוא משמש את תושבי האזור למעבר סחורות על גבי חמורים וסוסים, ולכן אפשר פשוט לעקוב אחרי החרא פחות או יותר. אין הרבה שבילים אחרים באזור או מקומות להתבלבל בהם. לא הצלחנו למצוא מפה של האזור.
הטרק בכיוון שאנחנו עשינו הוא ברמת קושי גבוהה מאוד(היום השני מעל 1300 מטר עליה) ובגובה רב(עד 4150), עם רוח וקור בלילות. גם בכיוון ההפוך הוא כנראה לא קל. אם התרגלתם לטרקים בפטגוניה זה בסדר, אבל לא הייתי עושה אותו כטרק ראשון או עם אנשים שלא מאוד אוהבים טרקים.
למרות זאת אני חייב להגיד שהוא אחת החוויות הכי אותנטיות שיצא לי לחוות בעולם, נופים מגוונים בטירוף(מג'ונגל לסוג של מדבר!), אנשים יוצאי דופן, חיות(בעיקר ציפורים) ועוד.
איך מגיעים
אנחנו התחלנו את הטרק בסאן פרנסיסקו כאמור. מחוחוי ( Jujuy ) אפשר לקחת אוטובוס או מונית שירות(taxi compartir) לליברטדור ( Libertador ). מליברטדור יש אוטובוס אחד בבוקר מוקדם(8:30 לדעתי, לא בטוח) לסאן פרנסיסקו כל יום. אנחנו הגענו במונית שירות(180 פזו) מאוחר מדי(אפשר להספיק אם לוקחים אוטובוס או מונית בסביבות 6:30 לפי לשכת התיירות בחוחוי), ולכן הלכנו לכביש המוביל לסאן פרנסיסקו(כביש 83) ומשם תפסנו טרמפ לשמורת טבע בשם כלילאגווה ( calilegua ). בשמורה אין הרבה מה לעשות, אך יש ציפורים יפות. ניסינו לתפוס טרמפ לסאן פרנסיסקו אבל כמעט שלא היו מכוניות ואלה שהיו ועצרו לא נסעו עד לשם. לכן נשארנו לישון לילה באתר קמפינג הסמוך. מקום נחמד וחינמי. אין איפה לקנות דברים. יש הרבה יתושים וציפורים. אל תשכחו להביא חומר דוחה יתושים.
ביום למחרת לקחנו את האוטובוס לסאן פרנסיסקו בסביבות 10 בבוקר, האוטובוס לוקח שעתיים בדרך לא קלה ויפה מאוד. היינו התיירים היחידים כמובן, ולשמחתי התיישבתי ליד אמריקו, חוקר ציפורים מחוחוי שנוסע לאזור לעבוד וידע אנגלית בערך ברמה שאני יודע ספרדית. אמריקו עזר לנו רבות.
ב-12 הגענו לסאן פרנסיסקו, יש לשכת תיירות, מסעדות, מכולות קטנות ואינטרנט. בלשכת תיירות הזהירו אותנו שמדובר בטרק מאוד מאוד קשה, אבל אמריקו החבר החדש שלנו הרגיע אותם שאנחנו חזקים(איזה מלך!) ואחר כך הלך איתנו לקנות אקונומיקה והסביר לנו איך לחטא מים(היינו בטוחים שהוא עובד עלינו, אבל מסתבר שזה אשכרה a thing. מוזמנים לחפש על זה, לא בטוח שממומלץ לנסות בלי הציוד המתאים). אחרי ארוחה במסעדה בלי תפריט אמריקו מצא לנו את ההוסטל היחיד עם אינטרנט(300 ללילה לאדם). בהוסטל הסתכלתי על הספר מבקרים, כמעט כולם ארגנטינאים וכמה צרפתים ומעט גרמנים. אין אפילו ישראלי אחד שהיה שם השנה לפנינו כנראה.
מכיוון שהיה לנו כמה שעות בסאן פרנסיסקו הלכנו למפל שהיה יפה מאוד. יש גם מעיינות חמים (Termas del Jordán ) שנראים מדהימים ועולים די הרבה כסף(נראה לי 600 פזו) אבל בלשכת תיירות אמרו שהם לא חמים עכשיו(14 מעלות במקום 28 נדמה לי). בכל מקרה המעיינות חמים זה הליכה ארוכה, 5 שעות הלוך חזור. אז צריך לצאת ישר שמגיעים אם רוצים להספיק באותו יום. בכפר עצמו יש פסל גדול של pucamama שנחמד לראות, ולנו יצא גם לראות משחק כדורגל נשים.
יום ראשון
יצאנו מוקדם מסאן פרנסיסקו, סביבות 8 בבוקר. הולכים על הכביש לכיוון Valle Grande, אחרי 7 ק"מ על הכביש בירידה יש שלט מימין על TRAVESIA SAN FRANCISCO-TILCARA והגישה ל San lucas. אל תבנו על עוד הרבה שילוט... זה לא ממש קורה. בכל מקרה יורדים שמאלה בשביל ברור לכיוון הנהר וחוצים אותו בגשר, מכאן כל הדרך היא עליה לכיוון san lucas. לאחר זמן קצר מגיעים לצומת(גם משולטת! אבל מפה נגמרים השלטים עד סוף הטרק) שמאלה ל santa barbara וימינה לסאן לוקאס. ממשיכים ימינה ומשם אין ממש צמתים יותר עד סוף היום.
ההליכה בג'ונגל נחמדה, פגשנו כמה מקומיים עם חמורים ווידאנו איתם שאנחנו בדרך הנכונה. שמנו לב שכולם לובשים חולצה דקה וארוכה(חם בג'ונגל) כנראה נגד היתושים וכנראה זה הדבר הנכון ללבוש שם. בכל מקרה כדאי להימרח בחומר דוחה יתושים. השביל עצמו נוח, יש מספר מפלים יפים וראינו לא מעט ציפורים גדולות כנף.
בסביבות 3 הגענו ל san lucas, אל תצפו לכפר ממש. מספר בתים בודדים שאפשר לשאול את המקומיים על הוספדחות(אין שלטים). שילמנו 350 כל אחד על חדר לשני אנשים, בישלנו עם הגזייה(למרות שניתן היה לבשל באש של בעלת המקום). אני ישנתי עם השק שינה כי היה לי קר.
בהוספדחה פגשנו לראשונה אנשים(ארגנטינאים) שעשו את הטרק בכיוון ההפוך(הנכון) ולמרבה הפלא אחד מהם דיבר אנגלית שוטפת. זה היה טוב לקבל מידע על הימים הקרובים. בעלת המקום דיברה רק ספרדית ורדיו ישן מאוד השמיע צללים של ציווליזציה במקום מרוחק זה. היה חשמל רק לאור(לא להטענה) ומים לקחנו מהברז שלפי בעלת המקום ראויים לשתייה, אבל אני הייתי ממליץ להכליר, כי יש פרות בכל מקום שם. יש מקלחת רק עם מים קרים.
יום שני
זה היום הכי קשה בטרק, חוץ מהיום האחרון שהוא גם היום הכי קשה בטרק. בכל מקרה מכיוון שהוא היום הכי קשה התחלנו מוקדם. לפנינו 18 ק"מ ולפי maps me משהו כמו 1300 מטר עלייה. היום התחיל בשמונה בבוקר בתוך העננים ובעליה עד הרגע שיצאנו מהענן וראינו את כל העמק שהגענו ממנו אתמול מכוסה עננים, מאוד יפה. בהבדל ליום הראשון שהוא בג'ונגל היום השני הוא במין יער/חורשות ולקראת סופו הצמחיה הופכת לעשבייה נמוכה.
אחרי כ3 שעות מגיעים לנקודת מקסימום מקומי שממנה יורדים לאוכף(נכנסנו שוב לעננים) שעליו היה לנו בירבור קטן, אז שימו לב לשביל. בכל מקרה אם איבדתם את השביל תחזרו אחורה ואל תנסו לחתוך. maps me מדוייק. על האוכף יש בית קטן. הירידה היא של 300 מטר בערך ואחריה יש עלייה של עוד 1000 מטר בערך ולכן היום כ"כ ארוך וקשה. באיזה שהוא שלב הגענו לבית קברות קטן, שם שוב איבדנו את השביל בקטנה. בהמשך ראינו את הקבוצה השניה שבאה מולנו. 4 צרפתים.
ממשיכים לעלות עד איזשהו פס קטן, שממנו יורדים לכיוון molulo (ניתן לראות מהפס). שימו לב ש maps me יכוון אתכם בדרך יותר ארוכה אך יש שביל שהולך על קו גובה והוא בסדר גמור. סיימנו את ההליכה בסביבות 5 אחר הצהריים. היה יום לא קל בכלל של 9 שעות הליכה בלי הרבה עצירות שכמעט כולו בעליה.
כאן הגיעה החוויה הכי אותנטית שהייתה לי בכל הטיולים שלי עד היום. molulo הוא בית ספר ופנימיה שנמצא באמצע ההרים. במקום היו כ-11 ילדים בני 4 עד 14 שלומדים, אוכלים וישנים שם. בשביל להדגיש כמה המקום מרוחק: יש 2 אפשרויות להגיע על שביל צר בהליכה/סוסים: מסאן פרנסיסקו במרחק 35 ק"מ או מטליקרה במרחק זהה עם פס של 4200 מטר באמצע. הילדים נמצאים בבית הספר 20 יום ברציפות ואז 10 ימים בבית, ולומדים שפה, חשבון ועוד.
המנהל הציע לנו לישון במקום(כנראה כי בעלת ההוספדחה הקרובה בדיוק לא הייתה) והזמין אותנו לאכול איתם, שחקנו כדורגל עם הבנים(קשה לרוץ בגובה של 3000 מטר, הם היו טובים) והבנות צחקו על הספרדית המוזרה שלנו. ניסינו ללמד אותם קצת אנגלית וראינו את הספרייה במקום. הם לא ביקשו כסף אבל שילמנו בכל זאת 700 לשנינו כי הרגשנו שזה הדבר המנומס לעשות. הילדים והצוות כנראה רגילים שמדי פעם מגיעים מטיילים אבל כנראה מעט זרים. אולי אפשר להטעין את הטלפון(לא שאלנו) ויש אור.
כמה דברים לגבי הבית ספר:
1.זה לא הוספדחה, אל תצפו לכלום. יקח להם זמן להגיע לדבר אתכם כנראה, הם לא צריכים לשנות את סדר היום של התלמידים כי הגעתם. תזכרו את זה.
2.ילדים(ובני אדם בכללי) הם לא חיות, אי אפשר פשוט לצלם ולהעלות תמונות. בארץ זה אסור לפי חוק לצלם ילדים בפנימייה. ברור שרוצים לשמור חלק מהחוויה, אבל אל תצלמו בלי לשאול ואל תעלו לרשתות חברתיות. תכבדו את הפרטיות של אנשים שאתם לא מכירים.
3.הם לא חייבים לכם כלום. סיכוי טוב שיפנו אתכם להוספדחה הקרובה(כי זה מה שהבנו מהארגנטינאים שקורה לרוב) ויכול להיות שתצטרכו לישון באוהל. הם סופר נחמדים, בואו נעזור להם להשאר כאלה :)
4.המקום כנראה דתי ופטריוטי מאוד. יש תפילות לפני האוכל ומעלים ומורידים את הדגל כל בוקר וערב(היינו רק בטקס של הורדת הדגל בערב). כמובן שצריך לכבד את זה.
5.הילדים ממש חמודים ורוצים קשר. אם יש לכם את ההזדמנות זאת חוויה מדהימה ומיוחדת מאוד.
יום שלישי
זהו היום הקל של הטרק, לא עולים המון, לא יורדים המון ובגדול אפשר לקחת אותו באיזי. יצאנו בשעה מוקדמת יחסית מבית הספר והתחלנו בעליה לבית הקברות שנמצא על הגבעה מעל. משם התחיל המרדף שלנו עם העננים שרוב הזמן היו מעלינו ולפעמים עלינו מעליהם לזמן קצר. מגיעים לנקודת מקסימום מקומית על הרכס שבה יכולנו לראות סופסוף את ההרים שהולכים לחצות בדרך לטילקרה, ומשם יורדים קצת(והעננים שוב עלו מעלינו) ואז עולים שוב. בסופו של דבר עלינו מעל 3400 מטר והעננים שמרו על מרחק של מאה מטר מתחתינו, שמיכה עבה שמכסה את כל העמקים מסביב. באוכף עצרנו לארוחת צהריים ארוכה ואז המשכנו לכיוון Huairahuasi בירידה. בירידה פגשנו כמה מטיילים ארגנטינאים שעלו עם אופניים, וגם מקומיים שעבדו על לתקן את השביל.
מלמעלה ניתן לראות גם את Yuto Pampa איפה שבחרנו לישון. ירדנו לעמק, שהיה יפיפה עם נחלים זורמים וצבעים מרהיבים של אדום. החלטנו לעשות לילה באוהל בYuto Pampa משתי סיבות:
1.הארגנטינאים(מסאן לוקאס) טענו שלילה ב Huairahuasi עולה 600 פזו, והם לא מספקים שוב דבר חוץ ממזרון. אפילו לא שמיכה או כרית. הרגשנו שזה קצת מוגזם.
2.רצינו לקצר זמנים לקראת היום הרביעי, שהוא כאמור היום הכי קשה חוץ מהיום השני שהוא הכי קשה.
יש די הרבה נחלים זורמים באזור, אבל הייתי ממליץ להכליר את המים לפני ששותים. לנו היו מספיק מים(סחבנו מעל 4 ליטר לאדם) לשתייה והשתמשנו במים שמצאנו בעיקר לבישול וחלק הרתחנו.
העליה לYuto Pampa לא ארוכה, ובמקום יש חורבה עם המון חרא של סוסים/חמורים. הגענו לשם סביב 16:00 והעננים חשבו לעלות לגובה הזה ואז ירדו שוב. בסופו של דבר זה היה מקום יפיפיה לישון בו. אבל משעה 23:00 בערך התחילה רוח מאוד חזקה, שנמשכה כל הלילה. שימו לב אם אתם בוחרים לישון שם לקבע את האוהל היטב ולהתכונן ללילה עם הרבה רוחות.
יום רביעי
זה היום הכי קשה בטרק, חוץ מהיום השני שהוא היום הכי קשה בטרק. הוא ללא ספק היום הכי ארוך בטרק, והיום הכי גבוה כאשר בשיא חוצים פס בגובה 4150 מטר. התחלנו מוקדם, בערך 07:30 את העלייה לפאס. הדרך יפה. היה לא מעט קרח למעלה.
על הפאס עצמו הדרך ברורה למחצה, בעיקר כי מדובר למעשה על מישור עם הרבה עשבייה. אבל אין איך להתבלבל אם מבינים את הטופוגרפיה של האזור. ראינו לא מעט מקומיים עם חמורים שחוצים(כולם בכיוון ההפוך משלנו). מהפאס עצמו אין נוף מיוחד, אבל במהלך ההליכה אליו הנוף יפה.
אחרי הפס התחילה ירידה ארוכה מאוד, תחילה עד המלון(שלקחה יותר זמן ממה שחשבתי) ומשם בדרך רחבה יותר עד לגרון השטן(שם ביקרנו כבר לפני שהיינו בטילקרה, אז רק דיברנו עם מקומי שהכיר את הטרק והתלהב מאוד מהעובדה שהגענו מהצד השני של ההרים) ולבסוף עד לעיר עצמה. האזור הוא מדברי למחצה עם הקקטוסים העצומים המוכרים ומעט מים יחסית. היה חם.
סה"כ הולכים ביום הזה 22 ק"מ. שרובם ירידה. עולים כ800 מטר ויורדים 1700 בערך. יום ארוך וקשה לסיום טרק לא קל אבל מאוד מתגמל.
באיזה כיוון לעשות את הטרק
אין ספק שהכיוון הנכון לעשות את הטרק הוא הפוך. טילקרה לסאן פרנסיסקו. הסיבה היא הפרשי הגבהים. במקום לעלות 3.5 ימים ולרדת חצי יום, אפשר לעלות יום אחד ולרדת בכל שאר הימים. כנראה שנדיר למצוא אנשים שעושים את הכיוון שאנחנו עשינו. אסביר מה היו השיקולים שלנו, ואז מה דורש לעשות את הטיול בכיוון ההפוך.
אנחנו כמעט ולא מצאנו שום מידע על הטרק, חוץ ממידע חלקי בwikiloc שקש היה לסמוך עליו. המקומיים ששאלנו אותם לא ידעו בכלל על הטרק או הפנו אותנו למדריך(האם צריך מדריך? בחלק הבא!) במחיר לא סביר. לא ידענו האם השביל ברור, האם יש מים ובעצם את כל המידע שיש בסיפור דרך הזה היה חסר לנו ולא ידענו מאיפה להשיג. לכן לחצות פס בגובה 4200 לשטח שאנחנו לא מכירים, בלי לדעת האם יש שם אנשים או לפחות מים נשמע לנו מסוכן.
כשמתחילים מסאן פרנסיסקו המצב הרבה יותר ברור, סאן פרנסיסקו מקום הרבה יותר קטן ואנשים הרבה יותר מחוברים לטבע ולכן הכירו את השביל, ההליכה לסאן לוקאס לא ארוכה וברור שיש שם אנשים(מופיע בmaps me הוספדחות). הנחנו שבסאן לוקאס נמצא יותר מידע(מה שאכן קרה) ונוכל לדעת יותר טוב למה אנחנו הולכים ולהסתכן פחות.
הכיוון השני הינו קל משמעותית, ולכן מומלץ יותר. אבל שימו לב שהיום הראשון קשה באופן לא הגיוני. להתחיל מטילקרה ולהגיע עד Huairahuasi או Yuto Pampa זה יום מאוד מאוד מאוד לא פשוט. עלייה של כמעט 1700 מטר, לגובה רב מאוד ואז ירידה. 22 ק"מ במצב הזה יצריכו יום לא כיפי בכלל. הייתי מציע לחפש טרמפ למלון או לשלם למונית ומשם להתחיל ללכת. עדיין מדובר ביום לא פשוט, העלייה בצד המדברי תהיה כנראה קשה. ממליץ להתחיל מוקדם בבוקר, בשביל לעלות בשעות שלא חם מדי, ולהגיע לפס סביב הצהריים שם קר כנראה גם באמצע היום. מסאן פרנסיסקו יוצא אוטובוס לליברטדור פעם ביום אחר הצהריים.
בטיחות ואזהרות
כנראה שאם קראתם עד לפה הבנתם שמדובר בטרק לא פשוט. כמה דגשים שנראים לי חשובים:
1.אל תצאו לטרק לבד! בגדול לאף טרק לא מומלץ, על אחת כמה וכמה כשמדובר על מרחב גדול מאוד עם מעט אנשים.
2.תדאגו לשהות במקום גבוה לפני. אסור לחטוף מחלת גבהים בצד השני של ההר, תהיו תקועים עם יכולת תקשורת אפסית ושירותי בריאות אפילו פחות מזה. תדאגו לישון לפחות בגובה 3000 כמה לילות. אנחנו הגענו מצ'ילה שם ישנו בputre בגובה 3500 ולכן היינו מורגלים. לכל הפחות תגיעו לHumahuaca לזמן מסויים ותעלו להר 14 הצבעים(מדהים ומאוד מומלץ בלי קשר) לראות שאתם בסדר בגובה 4000~. או אפילו תמשיכו לIruya(כמובן בארגנטינה, קוראים את זה כמו Irusha).
לכאורה העלייה בכיוון שאנחנו הלכנו סבירה(גובה הלילות לפי סדר: 1500, 1900, 2900, 3300) אבל אל תקחו את הצ'אנס שתתרגלו לאט מדי לגובה. מה גם שהליכה בגובה זה לא קל לפני שמתרגלים. אם בכל זאת בחרתם לעשות תשקלו לקחת כדורים.
3.תביאו דברים למצבי קיצון - לא בטוח שיהיו אנשים בכל המקומות, סיכוי טוב שיהיה מאוד קר ואולי אפילו תצטרכו אוהל. כדורים לטיהור מים ואם אתם עוברים את הפאס ביום הראשון(הולכים בכיוון הנכון) תוודאו שיש לכם מספיק מים במקרה שהנחלים יתיבשו באזור הפס(למרות שלא נראה לי שזה קורה, אבל אין לי מושג)
4.תורידו את המפה של google maps של האזור, שיהיה לכם מפת גבהים, ואת maps me. תדאגו שיהיה לכם מספיק סוללה כל הזמן. אם אין מפה פיזית, הטלפון שלכם הוא הדבר היחיד שיש לכם במקרה שתלכו לאיבוד(למרות שלדעתי זה לא קל ללכת לאיבוד שם).
5.החלק בג'ונגל לא הרגיש מסוכן, אבל כדאי לוודא שיש לכם חיסונים מתאימים לג'ונגלים בדרום אמריקה. יש יאגוארים ופומות לפי לשכת התיירות, אנחנו לא פגשנו אחד.
6.מזג אוויר - המקומיים אמרו לנו שבחורף יורד שלג בפאס. אנחנו עשינו את הטרק לקראת סוף מאי והיה מצויין. בקיץ, העונה הגשומה לפי אמריקו, החלק של הג'ונגל עלול להיות מאתגר ויש הרבה יותר יתושים.
שימו לב שכל המקומיים שדיברנו איתם הציעו לנו ללכת עם מדריך, ואחרי הטרק הופתעו מאוד לשמוע שהלכנו בלי. אני לא יודע למה לייחס את זה, מרגיש לי שזה לא חלק מהתרבות בצפון ארגנטינה. בכל מקרה אני לא יכול להמליץ ללכת בלי מדריך אבל יכול להגיד שלפחות מבחינת למצוא את השביל ואת המקומות לינה אין בעיה לאורך כל הדרך. ולא הייתה לנו בעיה למצוא מקורות מים בדרך (היום השני כמעט בלי מים, שימו לב וקחו מראש מספיק!). גם בג'ונגל לא חשנו סכנה מיוחדת. לכן אני לא מבין למה לשכת התיירות בטילקרה לא מספקים מידע על הטרק ורק מפנים למדריך, אבל אולי אני לא יודע על איזה סכנה. בכל מקרה תשמרו על עצמכם.
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם