(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

מכפר לכפר בקוטסוולדס, אנגליה

בקוטסוולדס (Cotswolds) הכפרים ממוקמים בעמקים. כפרים הבנויים אבן בצבע דבש, קוטג'ים מכוסי צימחיה מטפסת ומקושטים גינות פורחות. ארבעה ימי הליכה ממורטון-אין-מארש (Morten-in-Marsh) לצ'לטנהאם (Cheltenham)

תאריך הטיולJune 2022
משך הטיול4 ימים
עונה מומלצתסוף האביב (מאי-יוני) ותחילת הסתיו (ספטמבר-אוקטובר)

יום הליכה ראשון - ממורטון-אין מארש לצ'יפינג-קמפדן (Chipping-Campden)

חופשה של צעידה ממקום למקום עלולה להפוך לסיוט בגלל מזג אוויר קיצוני. ההתחממות הגלובלית הגיעה גם לאנגליה והטמפרטורות במהלך הטיול בחודש יוני, היו גבוהות בעשר מעלות צ'לזיוס מהטפרטורות הרגילות בעונה. במקום מזג אויר קריר וגשום, חוויתי מזג אוויר חם ולח. למרות זאת, מלבד יום אחד קשה, השאר היו נסבלים לגמרי, למרות שלא למזג האוויר הזה פללתי.
הרכבת מאוקספורד עוצרת במורטון-אין-מארש. כפר נאה שניתן להצטייד בו במזון. ציוד טיולים, כולל כובע, לא תמצאו פה. רחוב ראשי חוצה את הכפר מצפון לדרום, מסביבו בנוי הכפר ולאורכו חנויות, אכסניות ופאבים ובמרכזו כנסייה. הפאב שבקומה הראשונה של 'אכסניית הפעמון' (The bell inn) מתגאה בכל שטולקין ביקר בו ושאב ממנו השראה לפונדק 'הפוני המרקד' בכפר ברי המתואר בספר הראשון של טרילוגיות שר הטבעות, 'אחוות הטבעת'. לא ראיתי שילוט ונעזרתי בגוגל מפות כדי למצוא את השביל, המונארך-וואי (Monarch way), היוצא מערבה מאחת הסימטאות שבמרכז הכפר. המונארך-וואי היא דרך של כאלף קילומטרים שמתפתלת לאורכה ורוחבה של דרום אנגליה פחות או יותר על מסלול הבריחה של המלך צ'ארלס השני לאחר תבוסתו בקרב וורצ'סטר במאה השבע עשרה. השביל קל וברור, עובר תכופות שערי עץ שמפרידים בין אזורים מיושבים, חקלאיים וחלקות מרעה. כשישה קילומטרים של הליכה קלילה עד לכפר הבא, בלוקלי (Blockley).
בלוקלי הוא פנינה. הבתים מרוכזים בעמק קטן מסביב לכנסיה גדולה. מסתבר שהמקום מהווה מוקד עלייה לרגל של חובבי סדרות בלשים. במקום צולמה סדרת המתח 'האב בראון' ומעריצים באים לראות במו עיניהם את הכנסיה שהנה מרכז הסדרה ואת הפינות השלוות בכפר בהם צולמו כמיטב המסורת הבריטית, רציחות מזעזעות.
השביל ממשיך צפונה דרך ברוד-קמפדן (Broad-Campden) בדרך לצ'יפינג-קמפדן. המונרך-וואי חולפת בסמוך לחוות חקלאיות. ישנה פנייה אחת נסתרת במיוחד משביל עפר חקלאי ימינה לשביל צר החוצה ערוץ ונמשך דרך צימחיה צפופה שמקשה את המעקב אחריו, שניים או שלושה קילמטרים צפונית לבלוקלי. אני המשכתי עם שביל העפר מערבה ומשהו בבטן אמר לי שמשהו לא בסדר. כשהתייעצתי עם גולג מפות, נוכחתי שפיספתי את הפנייה ימינה וחזרתי חזרה. עמדתי אובד עיצות מול גדר בלתי עבירה בנקודת הציון המדויקת ורק עזרתו של חקלאי מקומי גילתה לי את השביל הנסתר שהיה חמישה מטרים מהמקום בו עמדתי, בלתי נראה לחלוטין מהדרך.
הכפר צ'יפימג קמפדן דומה למדי למורטון-אין-מארש. הוא בנויי באופן דומה מאותה אבן בצבע דבש, האדריכלות דומה להפליא, גינות המטופחות מקשטות את חזיתות הבתים גם כאן וגם לו רחוב ראשי אחד שחוצה הפעם ממזרח למערב פחות או יותר. במרכז הכפר מבנה יחודי שהיה פעם השוק של הכפר. מבנה אבן קטן למדי ולו פתחים מוקשתים בכל צדדיו. במזרח הכפר כנסייה אנגליקנית מרשימה ומאחוריה שדה ובו כתלים ייתומים של מבנים עתיקים, כמה בתי תפילה מסקרנים, בית קברות ועדר כבשים גדול במיוחד. בערב שסיירתי במקום, תיאטרון חובבים העלה מחזה של שייקספיר בפני קהל קטן, במקום בו השדה נגמר ומתחיל הכפר.

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

יום הליכה שני - מצ'יפינג-קמפדן לסטנטון

הקוטסווולד-וואי (Cotswolds way) מתחילה בסמוך למבנה השוק שבמרכזו של צ'יפינג-קמפדן. הדרך מסומנת הייטב ומובילה מערבה לאורכו של הרחוב המרכזי ואז צפונה לגבעת דוברס (Dover's hill). מהגבעה נשקף נוף אנגלי טיפוסי של כפרים, שדות חקלאיים וחלקות מרעה ירוקות. משם השביל יורד במתינות עד לרגלי גבעת ביקון (Beacon hill). בראשה של הגבעה עומד זקוף מגדל מוזר. הוא לא מאד גבוה, לא מאד רחב, לא נראה חסון ומבוצר אבל הוא בהחלט נאה. הוא מכונה מגדל ברואודווי (Broadway tower) והוא בן יותר ממאתיים שנה. ניתן לבקר בתוכו. בפנים הכל קטן. חדרים קטנים ומדרגות צרות. הריהוט בחדרים בשלושת קומותיו מעיד על כך שהוא יותר ארמון ממגדל שמירה וכך גם סופר לי על ידי המדריכה במקום שאמרה שמדובר במה שמכונה באנגלית folly, מבנה שנבנה בראש ובראשונה כקישוט.
המגדל נבנה כקישוט אבל שימש גם כמגדל איתות לביתה של הדוכסית של קובנטרי שנמצא כארבעים קילומטרים משם, בוורצ'סטר. חוץ מחן מסויים, לא מצאתי בו הרבה עניין. הוא משקיף על הכפר ברואודווי (Broadway) שנמצא במרחק קצר במורד הגבעה בעמק שמצפון לו.

ברואודווי הוא המקום ההומה ביותר שעברתי בו. הוא לא גדול ודומה מאד לאחיו צ'יפנינג-קמפדן ומורטון-אין-מארש. יש בו מרכז תוסס ובו מגוון חנויות כולל מרכול גדול, בית מרקחת וחנות לציוד טיולים שם סוף סוף מצאתי כובע. ברחתי מהקהל דרומה לכיוון סטנטון. הדרך לא הייתה מרשימה במיוחד. במחציתה עברתי דרך חווה. סימון ברור הוביל לטיפוס קל על שער ואז הפך מבלבל למדי מאחר וכלים חקלאיים ומשאית חסמו את הדרך וכל הניסיון להבין לאן לפנות הרגיש כמו השגת גבול. מיד לאחר מכן עשיתי טעות. השביל הפך ברור ועקבתי אחר החצים הצהובים שהיו עד כה סימני הדרך. חץ ברור הצביע שמאלה, אל עבר דרגש עץ המיועד לחציית חומת אבן שהפרידה בין השביל וחלקת מרעה. עמוד עץ ועליו חץ נוסף הצביע הלאה במעלה כר הדשא דרך עדר הכבשים שרעה בו. לאחר כשני קילומטרים חשתי שהכיוון לא נכון. התייעצתי עם גוגל מפות ונוכחתי שאני לא על השביל הנכון. ישנם שבילים נוספים בקוטסוולדס שמסומנים באותו החץ רק שבתוכו או תחתיו כתוב בקטן את שם השביל. הייתי על הגולקסטרשייר-וואי (Gloucestershire Way). הלקח הוא להיות ערני ולוודא בצמתים שאתם על הדרך הנכונה.
המשכתי על הגלוקסטרשייר-וואי עד לפאתי סנוו-היל (Snow hill), אחד הכפרים היחידים שנמצא על הר ולא בעמק. בסמוך לו אמורים לפרוח שדות לבנדר אבל לא ראיתי שדות סגולים אז הנחתי שהפריחה טרם החלה. משם חזרתי מערבה והתחברתי לקוטסוולדס-וואי מחדש וירדתי מהגבעות אל הכפר סטנטון. כפר קטן הנחשב לשמור ביותר בקוטסוולדס. לא השתנה מאתייים שנה. אכן מקום נאה ואכן קטן.
אין בסטנטון כמעט בתי עסק ולפיכך, מקום הלינה שבחרתי ללילה מרוחק ממנו כעשרה קילומטרים מערבה, הרחק מהשביל. קבעתי עם שרות מוניות שאסף אותי בדיוק בזמן מהכפר ולקח אותי לדמבלטון (Dumbleton), שם התאכסנתי בבית אחוזה עתיק ומבודד ממש כמו בסדרה Downtown abbey, מוקף מדשאות, גנים ומסביב, עדרי כבשים מכל עבר.

יום הליכה שלישי - מסטנטון לווינצ'קומב (Winchcombe)

מונית החזירה אותי לסטנטון ומשם הדרך הובילה דרומה דרך הכפר העוד יותר קטן סטנוואי (Stanway). משם הדרך מטפסת לגבעה דרך כרי מרעה ויורדת חזרה עד להיילס-אבי (Hailes abbey), אתר ארכאולוגי. במקום שרידים בני שמונה מאות שנה של מנזר שחיו בו נזירים שתקנים, שהוקם על ידי ריצ'רד מקורנוול אחיו של הנרי השלישי, כדי להודות לאל על שהצילו מטביעה בים. המקום היה לאתר עלייה לרגל לאחר שהובא אליו כביכול בקבוק ובו טיפות מדמו של ישו שנאספו במקום צליבתו. מאתיים וחמישים שנה אחר כך, הנר השמיני ברצותו להחליש את הכנסייה, הכריז שהדם הוא דמו של ברווז ובכך הביא לירידה בחשיבותו של המנזר וסיבה טובה להשתלטותו שלו על הנכס. מהמאה השש עשרה ועד המאה העשרים, המבנה נהרס כמעט כליל ומה שנותר ממנו הם מספר קירות ושערים.
משם השביל מוביל לכפר גדול או שמא עיר קטנה בשם ווינצ'קומב. הבתים בה שונים מבכפרים ויש בה אדריכולות שמריחה מימי הביניים. רחובותיה הארוכים הנמשכים את האופק שובים עין. לאורכם מגוון גדול למדי של חנויות, מסעדות ומלונות.
בסמוך לווינצ'קומב שוכנת טירת סדלי (Sudeley castle). הטירה זכתה לביקור של כמה מבני המלוכה האנגלית במשך כארבע מאות שנה, בין המאה החמש עשרה למאה התשע עשרה. אשתו השישית של המלך הנרי השמיני, המלכה קתרין פאר, התגוררה בטירה ואף נקברה בכנסיה שבשטחה. הטירה נמצאת כיום בבעלות פרטית והינה הרכוש הפרטי היחיד בעולם בו קבורה מלכה. בטירה גנים מטופחים אבל גם חלקים הרוסים, כתלים שנותרו מחומות ומבנים שונים.

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

יום הליכה רביעי - מווינצ'קומב לצ'לטנהאם (Cheltenham)

זהו היום הקשה ביותר. עשרים קילומטר ללא יישוב אחד לרפואה לעצור בו להתרעננות. השביל מוביל תחילה לאתר קבורה נאוליטי בן חמשת אלפים שנה שנמצא על גבעה גדולה. המקום נקרא בתרגום חופשי, חלקת קבורה ארוכה בלאס-נאפ (Belas-knap long barrow). מדובר בתלולית ארוכה ועגלגלה מכוסה דשא ובצידיה מערות קבורה ריקות. אם רק היו הפתחים למערות עגולים, זה היה דומה מאד להוביטון ותהיתי אם טולקין ביקר גם כאן.
משם השביל חוצה אין ספור שדות חקלאיים ויער גדול עד למרגלות גבעת קליב (Cleeve hill), הגבעה הגבוהה ביותר בקוטסוולדס. מזג האוויר היה הקיצוני ביותר, חם ולח. נראה לי שהחום העיר ממרבצם חרקים, כולל זבובים עוקצניים גדולים, שרדפו אותי עד לגבעת קליב. נתקלתי בתלונות של טיילים על סרפדים שאכן גדלים לאורכו של השביל ולפיכך לא מומלץ לרדת ממנו, אבל לא נתקלתי בתלונות על חרקים אז אני מניח שמה שחוויתי הנו ארוע חריג.
קליב-היל הינה גבעה גדולה ועגלגלה במיוחד, מכוסה דשא ומעט מאד שיחים או עצים. היא צופה על עמק רחב ידיים ובו שדות חקלאיים וכפרים בגדלים שונים. השביל חוצה אותה בניווט חופשי למדי שכן היא מרושתת אין ספור שבילים שנוצרו על ידי שני בעלי חיים - כבשים ושחקני גולף. המקום ממוקש באופן פחות או יותר אחיד בצואת כבשים ויחד עם הנוף התלול למדי, לא הבנתי את פשרה חשק לדחוף עגלות גולף מגומה לגומה.
השביל יורד אל העמק וחולף בסמוך לעיר צ'לטנהאם ומסיבות ברורת של חוסר עניין לא חולף דרכה. מאחר ואין מקומות לינה לאורך השביל מווינצ'קומב ועד בירד-ליפ (Bird-lip), סיימתי את המסע במלון בפאתי צ'לטנהם, כקילומטר אחד מערבה מהשביל.

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם
אנונימי ( להתחברות )