חמישה ימים בלונדון

מידע כללי

לטוס ללונדון בנובמבר -
בחרנו לטוס ללונדון לקראת סוף נובמבר לסופש ארוך ליום ההולדת שלי. יש עוד סיבות טובות לטוס בזמן הזה למעט חגיגות אישיות. מבחינה תיירותית זו נחשבת עונת בינתיים בין הקיץ והחגים שלנו לבין חג המולד. משמע יש פחות תיירים בעיר. אני חייב לומר שהעיר הייתה מפוצצת באנשים, ולא הייתי רוצה לגלות איך נראה שיא העונה.
סיבה נוספת מדוע להגיע בתקופה זו היא אווירת חג המולד. העיר כבר כולה מקושטת, שווקי חג המולד נפתחים בכל כיכר ובהייד פארק מקימים לונה פארק חורפי שנקרא Winter wonder land. מבחינת כמות התיירים, מזג האוויר וכמובן למי שמחפש אווירת חג, זו תקופה מצויינת.

מזג אוויר -
מזג האוויר יחסית נוח, לא חם ועוד לא ממש קר. לפעמים גשום, אם כי לנו היה לרוב בהיר או מעונן ומקסימום זרזוף גשם שהבריטים קוראים לו "drizzle".
הטמפרטורות שחווינו נעו בין 6-8 מעלות בנמוך ל-12-14 בגבוה במהלך היום. בלילה יותר קר לכיוון ה-3-4 מעלות.
זה אומר להתלבש בשכבות - אני לבשתי חולצה קצרה, סריג, מעיל יוניקלו ומעיל נגד גשם שהיו עלי קבוע, יחד עם צעיף, כפפות וכובע שעלו וירדו ככל שהיה צורך. כשקצת חם הלבוש העודף נכנס לתיק גב, וכשקר מוסיפים שכבה. זה הכי נוח. יש סיטואציות כמו כשנכנסים למוזיאונים, חנויות כלבו, בתי קפה וכו שממש חם וחייבים לקלף כמה קליפות. ולפעמים מתחילים בבוקר וחוזרים למלון רק מאוחר בערב ולאורך היום הטמפרטורות משתנות.
פריט חובה נוסף בתיק היא מטריה שיצא לנו להשתמש בה רק כמה פעמים ספורות למזלנו, אבל טוב שהייתה.

טיסה -
טסנו ביום חמישי מוקדם בבוקר וחזרנו ביום שני בלילה, סה"כ חמישה ימים מלאים.
יש כמה חברות שטסות מהארץ ללונדון - בריטיש איירוויס, איזי ג'ט, וירג'ין אטלנטיק וכמובן אלעל הן רק חלק מהן. אנחנו בחרנו לטוס עם וירג'ין שהיו מבחינתנו יותר נוחים בשעות ומעט זולים יותר. לצערנו הטיסה בוטלה ברגע האחרון בגלל המצב בארץ בנקודת הזמן שלפני הטיסה ונכון לכתיבת שורות אלו אין כמעט טיסות עם חברות זרות. מכיוון ששילמנו מראש על המלון ללא אפשרות ביטול, לבטל את הטיול היה הופך להפסד כספי גדול. לבסוף קנינו כרטיס לטיסה דומה עם אלעל שהייתה קצת יותר יקרה, וגם נגסה לנו כמה שעות טובות מהיום הראשון, מכיוון שהיא יצאה מעט מאוחר יותר.
בטיסה חזור יש לקחת בחשבון שהבריטים טרחנים במיוחד. הכריחו אותנו להוציא כל פריט נוזלי או משחתי שהוא עד 100 מ"ל - לרבות דאודורנטים, בשמים, איפור, משחות שיניים ומה לא, ולשים בשקית פלסטיק שקופה לטובת הבידוק. מים וכל מה שמעל 100 מ"ל כמובן נזרקים לפח.
הטיסה הלוך לקחה כשש שעות, חזור כארבע שעות. לונדון נמצאת שעתיים קדימה משעון ישראל.

לינה -
למצוא מקום לינה בעיר לא הייתה משימה קלה, המחירים די גבוהים וההיצע לא גדול. הומלץ לנו על מלון אסמבלי בקובנט גארדן (Assembly Covent Garden). המלון מציע חדרים קטנים ופשוטים ומיקום מושלם.
הוא נמצא ממש על כיכר לייסטר (Leicester Square), מול תחנת הרכבת של לייסטר אליה מגיע קו פיקדלי שיוצא משדה התעופה היתרו. המיקום סופר מרכזי, כמה דקות הליכה מכיכר פיקדלי ורחובות אוקספורד וריג'נט הראשיים. מצידו האחד שכונת סוהו, מצידו השני קובנט גארדן. כמה דקות הליכה מארמון בקינגהאם והביג בן. המון מקומות בילוי, קניות ואוכל מסביב במרחקי הליכה. באמת שלא יכולנו לבחור מיקום מוצלח יותר כנקודת מוצא לטיול שלנו.

כסף -
הכסף המקומי הוא כמובן לירה שטרלינג (פאונד). כדאי להתעדכן בשער היציג נכון לעת הנסיעה. לנו היה שער של 4.7 ש"ח לפאונד.
חשוב לדעת שרוב המסעדות ובתי הקפה בעיר עברו לתשלום באמצעות כרטיס אשראי בלבד.
אנחנו באנו עם כמות של מזומנים שהוצאנו במטרה לחסוך עלויות המרה כפולות של אשראי ונתקענו איתם. חשוב לוודא בכרטיס האשראי שההמרה היא ישירות מפאונד לשקל, ולא פאונד לאירו או דולר ומהם לשקל, כי אז משלמים עמלה כפולה.
מעבר לזה, עלויות המחיה בלונדון יחסית גבוהות, לפעמים דומה לישראל או קצת יותר יקר.
בכל המקומות שישבנו לאכול מוסיפים לחשבון אוטומטית 12.5 אחוז טיפ. אפשר לבקש לשנות את הסכום או לבטל. אנחנו לא ראינו עם זה בעיה והתייחסנו לזה כחלק מהעלות.
למי שמתכנן לעשות שופינג, לונדון היא לא יעד מועדף בהיבט הזה. לאחר הברקזיט אנגליה ביטלה את החזר המכס לתיירים שעמד על כ-20 אחוז. באיחוד האירופי ההחזר נותר כסדרו, ולכן מדינות האיחוד עדיפות על אנגליה בהקשר הזה.

התניידות -
ההתניידות בלונדון מאוד פשוטה עם הרכבת התחתית (הטיוב) וכמובן עם אוטובוס או מונית.
בתחילת הטיול קנינו כרטיס oyster שזה כמו הרב קו שלנו. זו הייתה טעות. הכרטיס עצמו עולה 7 פאונד וצריך להטעין עליו כסף שאי אפשר למשוך חזרה.
בדיעבד, רק ממש כשכבר סיימנו את הטיול, מישהו מקומי אמר לנו שהכי פשוט וכלכלי לשלם עם אשראי שיש לו שבב אלחוטי (מה שאנחנו קוראים לו כרטיס עם wifi) או פשוט עם הטלפון עם אפל או גוגל פיי.
מומלץ להיעזר בגוגל מאפס לתכנן את הנסיעות פשוט באותו רגע שרוצים להגיע מנקודה לנקודה. הוא יציע חלופות של קווים תחתיים, עיליים או אוטובוסים בהתאם למקום ולזמן. היו פעמים שמצאנו שהאוטובוס יותר נוח לנו מאשר רכבת תחתית והיו פעמים שהיה עדיף או שווה ערך ללכת ברגל מנקודה לנקודה. בכל אופן, הדרך הכי מהירה היא לרוב ברכבת תחתית, אבל באוטובוס אפשר להתרשם מהעיר מלמעלה. וכמובן שזו חווייה תיירותית קלאסית לנסוע באוטובוס קומותיים (אם כי האוטובוסים החדשים הם מודרניים ונטולי חן).
חשוב לשים לב איזו רכבת מגיעה לרציף. לפעמים באותה תחנה עוברות כמה רכבות שנוסעות למקומות שונים. לא לעלות על אוטומט. בכל רציף יש מפה ברורה עם שמות התחנות ועל הרכבת יהיה כתוב על שלט בחזית לאן היא נוסעת. גם אם טועים, הרבה פעמים יש קווים מצליבים ואפשר לשנות מסלול כשכבר נמצאים מתחת לאדמה. בכל קרון יש מפה שמראה את הפיצולים ובאיזה תחנות ניתן להחליף קו. בכל אופן, זה לא משהו שקורה בדרך כלל, השילוט ברור והכל מתקתק.
במונית לא יצא לנו לנסוע, לא ראינו צורך בשום שלב.

יום 01 - נחיתה בעיר ואזור הסוהו

התכנון המקורי שלנו היה לנחות בלונדון בתשע בבוקר, אך הטיסה של וירג'ין בוטלה בגלל המלחמה. מצאנו טיסה דומה עם אלעל, אך בעקבות זה במקום לנחות בתשע נחתנו רק לקראת אחת.
התור לבידוק היה ארוך ומשם עוד רכבת של 50 דקות, גרמו לכך שהגענו למלון רק בסביבות ארבע.
קנינו כרטיסי אויסטר שהטענו ב-35 פאונד לכל אחד. כאמור מיותר לחלוטין בדיעבד ואפשר פשוט לשלם ישירות עם הטלפון בכניסה לכל תחנה.
שמנו את הדברים בחדר והלכנו למקום בשם Neal's Yard לחפש משהו לאכול. כנראה שהמקום יותר שוקק בשעות הצהריים או הערב, כי בארבע היה די ריק. אבל מצאנו פיצרייה בשם Homeslice שהגישו פיצה ענקית וטעימה ושאבנו אותה כי היינו מורעבים.
משם עשינו סיבוב מכיכר פיקדילי (Piccadilly Circus) דרך כיכר אוקספורד (Oxford Circus), שכונת סוהו (Soho), צ'יינטאון וחזרה למלון.
לקראת חמש היה חשוך כמו אמצע הלילה. ירד גשם קל לסירוגין, היה מאוד אפרורי וקריר.

עברנו בין חנויות הביגוד השונות. הרחוב היה הומה אדם. הקור עשה את שלו והתחשק לנו מרק ראמן חם. בסוהו מצאנו מקום מאוד מוצלח ומומלץ בשם Tonkotsu Soho. לאחר מכן המשכנו להסתובב עד בערך תשע וחצי והתחלנו לחזור לכיוון המלון. בכיכר לייסטר שליד המלון היה שוק חג מולד קטן, קנינו שיכר ממותק במחיר מופקע של 6 פאונד לכוס ושפכנו הכל לפח אחרי כמה שלוקים מתוקים שהרגישו כמו עשר כפיות סוכר בכוס.
בערב רוב החנויות היו סגורות ואנשים רבים החלו לפקוד את מקומות הבילוי. עברנו דרך אחד הפאבים שהיה מלא אנשים ובאווירת חג מולד שמחה. לנו כבר היה מאוחר מדי היום לדרינק, אבל הבטחנו לעצמנו שנבוא מחר.

יום 2 - טקס חילופי משמר המלוכה וגשר לונדון

קבענו מראש סיור בוקר מודרך שעובר דרך כל אטרקציות המלוכה. המשמר מתחלף כמעט תמיד בימי ראשון, שני, רביעי ושישי ויש חילופי משמר בארמון בשעה רבע לעשר.
בחרנו לעשות את סיור מודרך מכיוון שזו הפעם הראשונה שלי בעיר, וזה נחמד לשמוע מפי מישהו שמכיר את ההיסטוריה והסיפורים, והמדריך לוקח לנקודות עניין שלא בהכרח מכירים, מעבר למובן מאליו. למשל לא היינו מגיעים אחרת לאזור של הפרשים או חילופי התזמורת. תמיד אפשר לחזור לסיבוב שני לבד.

התחלנו את הבוקר בבית קפה חמוד קרוב למלון עד שהיינו צריכים לצאת לנקודת המפגש בקובנט גארדן.
את הסיור הזמנו מראש באתר SANDEMANs NEW London Tours (אשאיר לינק בהמשך) והיינו צריכים להראות למדריך עם המטריה האדומה את הכרטיסים בטלפון. נפגשנו מחוץ לחנות של אפל בקובנט גארדן ויצאנו לדרך בעשר. המסלול עבר דרך כמה מהאטרקציות העיקריות של בית המלוכה וראינו את חילופי המשמר, עד לסיום לאחר כשלוש שעות ליד הביג בן - מגדל השעון המפורסם. המדריך שלנו היה בחור בשם אלקסיס שהוא בכלל צרפתי מטולוז שחיי בלונדון כבר מעל עשור ומתפרנס בתור שחקן במה. בין לבין משלים הכנסה מהסיורים. דיבר אנגלית מושלמת עם מבטא בריטי.
הוא היה ממש אחלה ונתן לנו המון ידע שהפתיע אפילו את בת הזוג שלי שהייתה בלונדון שש פעמים(!) וראתה את כל הפרקים של הסדרה הכתר, כמובן.
בסוף הסיור משלמים מה שרוצים. מקובל לתת 10-15 פאונד לאדם והרגשנו שהוא היה באמת אחלה ונתנו לו יחד 30. לאחר הסיור לקחנו את הרכבת התחתית לגשר לונדון.
חשוב לזכור לא לבלבל את גשר לונדון עם גשר המגדל (Tower Bridge) שהרבה קוראים לו בטעות גשר לונדון, כנראה בגלל שנהוג לשדך את תמונתנו של הגשר דמוי הטירה האייקוני עם שיר הילדים המפורסם London's bridge is falling down, אבל גשר לונדון הוא גשר רגיל ומודרני לחלוטין, פשוט עם המון היסטוריה מאחוריו (וכן הוא נפל פעם, בערך, הוא נפגע מאוד בשריפה לפני כמה מאות שנים והוחלף כמה פעמים בחלוף הזמן).

בגשר לונדון יש תחנת רכבת שקרובה במרחק הליכה לגשר המגדל המפורסם, והדרך לשם עוברת בשוק האוכל Borough Market, שם עשינו עצירה לצהריים.
הסתובבנו בשוק להבין מי נגד מי ומה מציעים. המון גבינות, בשרים, דגים, מאפים, ירקות ופירות לצד דוכני אוכל מגניבים, מוזיקה ואווירה. המקום היה מפוצץ באנשים. קנינו ריזוטו פטריות וכריך רובן עם בשר ממולח וקערת צ'יפס. היה מצוין. קינחנו בסופגניות במאפיה Bread Ahead שנחשבת טובה מאוד. אני לקחתי סופגניית קרם ברולה, כזו עם סוכר שרוף מלמעלה, מנה ייחודית שהם ידועים בה. היה מתוק ומשמח בבטן. בשוק גם קניתי דומדמניות כי הייתי חייב לטעום את פרי היער הזה שנדיר להשיג בארץ.

משם הלכנו לכיוון גשר Tower Bridge המפורסם, כרבע שעה הליכה. השעה כבר היתה ארבע והשמש החלה לשקוע. כשהגענו השמש כבר פחות או יותר שקעה לגמרי, ותפסנו ממש רגעים אחרונים של שקיעה על הגשר שהפכו מהר מאוד לחושך של אמצע הלילה. מחשיך פה מאוד מוקדם. רצינו קצת לנוח והתיישבנו בפאב הומה אדם בשם The Horniman at Hays שהיה מקושט כולו באווירת חג המולד. שתינו בירה מקומית חביבה ואחרי כשעה חזרנו אל הרכבת התחתית כלעומת שבאנו.

ירדנו בתחנת ווסטמיניסטר (Westminster), הביג בן, שאגב רשמית נקרא היום "מגדל אליזבת" על שם המלכה המנוחה, היה חשוך למעט השעון הגדול שזהר באור לבן מסנוור. המשכנו ברגל לכיוון המלון וחשבנו מה לעשות בערב. מול רחוב דאונינג (Downing St), הרחוב של בית ראש הממשלה, הייתה הפגנה קטנה למען אוקראינה ולצידה דגל פלסטין אחד שהתנופף בדד. דיברנו בינינו לבין עצמנו ואיש מוזר מהרחוב שמע אותנו וניגש אלינו והתחיל לדבר איתנו. הוא היה הודי-בריטי וכששמע שאנחנו ישראלים אמר בעברית "שלום", והתחיל לשפוך המון ידע ותסכול על המצב בארץ ולמה הוא אוהב את צה"ל וביבי והשב"כ ואיך שאנחנו צריכים לחסל את החמאס ולשחרר את החטופים. הוא דיבר על תל אביב וחיפה ושמעון פרס והפעם שהיה בקיבוץ ואיזה טוב היה שם.
הוא דיבר ודיבר והתחלנו להרגיש שזה לא הולך להיגמר. לחצתי לו את היד ואמרתי תודה על התמיכה ושאנחנו צריכים ללכת. הוא התחיל ללכת לצידנו והמשיך לשפוך עלינו את התסכול שלו מהמצב. כך הלכנו יחד עוד כמה דקות ואז פשוט חתכנו לתוך פאב אקראי רק כדי שיבין את הרמז, אחרת זה לא היה נגמר.
חיכינו כמה דקות לוודא שהסתלק ובינתיים חשבנו מה לעשות. בכיכר טרפלגר (Trafalgar Square) היה שוק חג מולד ועשינו סיבובון לפני שהתקדמו אל עבר קובנט גארדן. בשכונה של Covent Garden מצאנו מסעדה מקסיקנית ממש כיפית בשם Cafe Pacifico עם להקת מריאצ'י, אוכל טוב, מרגריטות טעימות והתיישבנו לארוחת ערב.
בסביבות השעה עשר העייפות נתנתה את אותותיה והתחלנו לחזור למלון לקראת סיומו הקרב של היום.
הימים ארוכים ולונדון שעתיים אחורה מגבעתיים. הגוף רגיל להתעייף בחצות של ישראל.
מחר עוד יום של הליכות מרובות.

יום 03 - מוזיאון בריטניה ושכונת מרילבון

התעוררנו לבוקר אפרורי. התחזית הראתה יום של טפטוף קל לאורך כל הבוקר. מצוין, כי תכננו היום ללכת למוזיאון הבריטי.
חיפשנו מה לאכול לארוחת בוקר, הרבה מקומות מציעים רק קרואסונים ועוגות למינהן ולא ממש אוכל. גם חלק מהמקומות כלל לא נפתחים לפני תשע ואפילו מאוחר יותר.
זאת הייתה הזדמנות טובה לנסות את רשת Pret a Manger המפורסמת. לקחנו שני כריכים, מוזלי ושני קפה ונפרדנו מעשרים פאונד שהם כמאה שקלים.
האוכל והקפה היו לא רעים בסך הכל והעברנו את הזמן עד הפתיחה המיוחלת של המוזיאון בשעה עשר.
המוזיאון מכיל אוסף קבוע של פריטים ארכאולוגים מכל העולם, בדגש על המזרח התיכון - ממלכות אשור, מצרים, יוון העתיקה וגם מבריטניה עצמה ועוד.

הכניסה בחינם, יש גם תערוכות פרטניות מתחלפות, חלקן בתשלום. למרות שהכניסה חינם, עדיף "לרכוש" כרטיס באתר שמאפשר לקצר את ההמתנה בתור. המוזיאון נפתח כל יום בעשר, למעט יום אחד שהוא סגור. אנחנו קנינו כרטיס לשעה 10:20 שהייתה השעה הראשונה שפנויה באתר, ובעקרון אפשר להגיע בכל זמן אחרי הפתיחה. שכשהגענו ב-10:20 למוזיאון היה תור מטורף של אנשים. במקום לעמוד בתור עקפתי את כולו וניגשתי לשומר לשאול האם למי שהזמין כרטיס באתר יש צורך לעמוד בתור. הוא שלח אותי לכניסה אחורית מרחוב Montague.

גם שם היה תור לא קטן בכלל. ושוב עקפתי וניגשתי לכניסה לשאול את השומר אם צריך לעמוד בכל התור הזה אם הזמנתי באתר. הוא אמר לי פשוט לחתוך ולהיכנס לתור נפרד שהיה ממש קרוב לבידוק, וכך עשינו.
רגע אחרי הגיעו עוד אנשים והוא הורה להם לחזור לתחילת התור כמו כולם. לאחר מכן חיבר את התור הארוך לתור הקצר שאני עמדתי בו.
לא ברור מה היה שם ולמה זכינו מן ההפקר, אבל עוד רגע קטן אחרי עברנו את הבידוק ונכנסנו למוזיאון. אף אחד גם לא ביקש לראות את הכרטיס המוזמן.
מאחר ואין ביקורת כרטיסים פשוט התחלנו מיד להסתובב בין החדרים, עם התיקים על הגב והמעילים סביב המותניים כי בפנים היה די חם.
יש אפשרות להוריד אפליקציה בתשלום של 5 פאונד ולקבל סיור קולי מודרך דרך הטלפון עם אוזניות אבל אנחנו שוטטתנו עצמאית.

המוזיאון לא מאוד גדול, עברנו את רוב החדרים תוך בערך שלוש שעות וראינו את כל מה שרצינו לראות.
היו עוד תערוכות אחרות שוויתרנו עליהם כי רצינו להמשיך את היום, אבל את העיקר שזה המומיות, הפסלים הפרעוניים, הספינקסים האשוריים ועוד הרבה דברים אחרים מעניינים הספקנו לראות וזה מה שהיה לי חשוב באופן אישי. לפי התכניה נראה שמי שרוצה להספיק הכל הכל יכול לעשות זאת בכארבע שעות.

השעה הייתה בסביבות אחת וחצי והלכנו משם כרבע שעה לבית קפה חביב בשם Attendant Coffee Roasters שנמצא במרתף ששימש בעבר כמשתנה ויקטוריאנית. עד כמה שזה נשמע לא סניטרי, מדובר בבית קפה חמוד וקטנטן עם אווירה טובה. אכלנו ארוחת צהריים קלה, יש בעיקר דברים בלחמניה או קרואסון ושתינו קפה לצד עוגת לימון חמצמצה. בית הקפה היה תחנת אמצע לשכונת Marylebone. השכונה תוססת והרחובות מלאים באנשים. אפשר למצוא בה המון בתי קפה, מסעדות, חנויות בגדים וכדומה, ורחוב אוקספוד הארוך עובר גם דרכה. הבניינים מקסימים ויש תחושה של שכונה ביתית ומגניבה. השמש החלה לשקוע קצת אחרי ארבע ואנחנו הסתובבנו בה כשעתיים סה"כ, עם עוד עצירה קטנה לכוס תה כי בכל זאת אנחנו בבריטניה.

משם לקחנו את הרכבת התחתית ישירות לקובנט גארדן. בקובנט גארדן, או "גינת המנזר" בתרגום חופשי (זו באמת הייתה פעם גינה של מנזר), יש עץ חג מולד ענק והמון קישוטים ואווירת חג שרצינו לחוות. היה מפוצץ באנשים בצורה בלתי רגילה. וזה עוד כאמור לא בעונה.
הסתובבנו בין הדוכנים השונים וחנויות בוטיק קטנות, היה משמעותית יותר חם היום, כ-14 מעלות (לעומת 6-8 אתמול). בכיכר הופיע אמן רחוב שעשה ג'אגלינג עם סכינים תוך כדי שהוא רוכב על חד אופן ומדבר שטויות ומספק לכולם אתנחתא קומית קלילה. משם המשכנו ברגל כמה דקות למסעדה איטלקית מצוינת בשם Bancone (שזכתה בציון לשבח ממישלן). מכיוון שלא עשינו הזמנה נרשמנו לרשימת המתנה. למזלנו היינו רק זוג והסכימו לרשום אותנו, כי קבוצות גדולות יותר משלושה ומעלה לא הורשו אפילו להירשם.
התבקשנו לחזור אחרי 45 דקות, אז חזרנו למלון 3 דקות הליכה משם (מיקום מושלם, באמת), התארגנו ונחנו קצת וחזרנו בדיוק בזמן להזמנה. המסעדה ממש כיפית, אווירה טובה ושירות נעים עם מטבח פתוח גדול. האוכל היה טעים מאוד, המנות טיפה קטנות כיאה למסעדות מסוג זה והיינו צריכים ראשונה ושלוש מנות פסטה שונות כדי להרגיש ששבענו. גם הנגרוני שהזמנו היה כחצי ממה שאפשר לצפות כשמזמינים אלכוהול. יחד עם זאת זו הייתה ארוחה מאוד איכותית, טעימה, ונהנינו מהאווירה הלונדונית המגניבה. סיימנו ב-75 פאונד לשנינו, כ-360 שח. לא כזה נורא ביחס לאיכות, השירות והאווירה. לצערנו גם הם לא קיבלו מזומן ושילמנו באשראי. מהמסעדה כבר חזרנו למלון להתארגנות לשינה. מחר יום דומה.

יום 04 - מוזיאון הטבע והייד פארק

התחזית אתמול הראתה יום גשום, אבל התעוררנו דווקא ליום יחסית בהיר. התחלנו את הבוקר בארוחה במקום שנקרא Monmouth Kitchen שמגישים בופה בדומה לארוחת בוקר של מלון, אבל ברמה קצת יותר גבוהה ברמת ההגשה והאוכל. את המקום הזמנו יום קודם דרך האתר שלהם.
השירות והאוכל היו מעולים ואפילו פינקו במוס שוקולד ומקרון כי ציינתי בהזמנה שאנחנו חוגגים לי יום הולדת.
לקחנו את הזמן להתפנק ומשם החלטנו לצעוד פעם נוספת לכיוון ארמון בקינגהאם (Buckingham Palace) כדי לראות שוב את הארמון והסביבה בזמן שלנו ולא בזמן של סיור מודרך.

במקרה יצא שבדרך לשם היה טקס יום זכרון למלחמת העולם השניה ושוב הייתה תזמורת והמון חיילים מדוגמים ואנשים במקטורנים מעוטרים במדליות. חוויה מעניינת. בגדול הטקס קורה כל שנה ב-11/11 ולכן הופתעתי שהיה עוד טקס נוסף ב-18 לחודש ולא הצלחתי למצוא עוד מידע מדוע היה טקס המשך, אבל כך יצא (גם שאלתי את אחד השוטרים והוא רק אמר שזה טקס המשך). צפינו בטקס ומשם המשכנו לכיוון הארמון לצלילי חמת החלילים של סיום הטקס.

בדרך כלל ביום ראשון יש עוד חילופי משמר וחשבנו שאולי נראה אותם שוב, אבל או שפספסנו משהו או שבגלל הטקס זה לא קרה. אמרו לנו שלפעמים החילופים משתנים/ מתבטלים בעקבות נסיבות שונות (או כי ככה המלך החליט בבוקר). כך או כך זכינו לראות טקס יוצא דופן. עברנו דרך הפארק שוב לכיוון ארמון בקינגהאם. הכל היה מכוסה עלים, וסנאים שיחקו בין לבין וחיפשו אוכל. היתה תחושה רגועה ופסטורלית. לבסוף הגענו לארמון והפעם התקרבנו כדי לראות את השומרים, מה שלא עשינו ביום של הסיור.
התפלאתי לראות את השומרים במדים אפורים ולא מדים אדומים קלאסיים. זהו מעיל החורף שלהם.

משם לתחנת הרכבת הקרובה בפינה הדרומית של הייד פארק (Hyde Park Corner), ממנה לקחנו טיוב למוזיאון ההיסטוריה של הטבע (Natural History Museum). הגענו למוזיאון בסביבות אחת. בחוץ השתרך תור לא קטן, אבל גם הפעם היו לנו כרטיסים מוזמנים מראש (הזמנו לעשר בבוקר אבל תקף לכל שעה אחרי). כאן הם כן בדקו את הכרטיסים וכך עקפנו את כל התור הארוך ונכנסו מיד פנימה חיש מהר.

בכניסה למוזיאון תלוי שלד ענק של לוויתן כחול, ובתוך ההיכל היפיפה של המבנה הוויקטוריאני הוא פשוט נראה זר, עצום ומרשים במיוחד.
במוזיאון אפשר לראות היסטוריה מעולם החי. מאובנים, שלדים של דינזוארים, פוחלצים של בעלי חיים וממצאים ארכאולוגים שונים שקשורים למוצא האדם. וזה רק על קצה המזלג.
הסתובבנו במתחם בערך שלוש שעות ועברנו על רובו. תחנה חובה לחובבי טבע ומדע, וכמובן למשפחות עם ילדים.

משם חזרנו כלעומת שבאנו לאותה תחנה בהייד פארק והלכנו למתחם הלונה פארק Winter Wonderland.
לא ידענו שצריך כרטיסים, אז קנינו על המקום דרך האתר ב-8 פאונד לאחד. המתחם הוא כמו הקרנבלים מהסרטים, מלא מתקני שעשועים ודוכנים עם משחקים נושאי פרסים, אוכל ומזכרות.
הייתה שם אווירה ממש כיפית, אם כי היה די קר, אבל כנראה שזה הקטע פה.
בילינו שם כשעתיים ואז חזרנו למלון בשבע כדי להתארגן לארוחת ערב שהזמנו מבעוד מועד במסעדה בשם Sophie's Soho.

סופי היא מסעדת גריל בשרים והייתה מאוד איכותית, השירות היה מעולה והאוכל טעים מאוד. מקום מצוין להעביר בו את ארוחת ערב יום ההולדת.
לאחר מכן יצאנו לרחוב ושמענו מוזיקה וקריאות שמחה מאחד הברים. נכנסו באקראי לבר שכונתי קטן בשם The Queens Head עם להקה ששרה שירי קאבר לשירים מוכרים.
הייתה אווירה כיפית, מלא מקומיים. כולם רקדו ושרו עם הלהקה. שתינו בירה לונדונית ונשארנו עד שהלהקה התקפלה בעשר וחצי. לא הרבה אחרי גם אנחנו התקפלנו לקראת היום האחרון שלנו.

יום 05 - נוטינג היל ושוק קמדן

בשעת הבוקר שהפכה להיות כבר רגילה, התעוררנו לבוקר האחרון שלנו בלונדון. בחוץ הפתיעו שמים כחולים.
ארזנו את המזוודות והורדנו אותם לקבלה של המלון.
בקבלה היו שני חבר'ה עם כיפה גדולה לראשם, מזוקנים ונטולי שפם, חזות שלא משאירה ספק לאמונתם. הם שאלו מאיפה אנחנו ואמרנו שמישראל, הם אמרו שהם מוסלמים ושהם מצטערים לראות את כל מה שקורה בארץ. הם הדגישו שמה שקרה לא משקף את הדת שלהם ושבכלל הם נגד מלחמות ואלימות, ומקווים שהכל יחזור למסלולו בקרוב. היה מעניין לקבל סימתפטיה דווקא ממקום כה לא צפוי.

משם הלכנו לכיכר פיקדילי לתפוס אוטובוס לשכונת Notting Hill המפורסמת מאותו סרט של שנות התשעים עם יו גרנט. אפשר גם לקחת רכבת תחתית, אבל יש אוטובוס מספר 23 ישיר לשוק הרחוב המפורסם של השכונה Portobello Road Market, ורצינו גם את החוויה של נסיעה באוטובוס הדו קומתי.
הנסיעה ארכה כ-40 דקות והגענו ליעד בסביבות תשע וחצי. נוטינג היל שכונה עשירה למדי, כך גם יעידו הבתים הגדולים ומכוניות היוקרה בחניות. היא מלאה בתים צבעוניים ולאורך רחוב פורטבלו יש שוק חביב של אוכל, ביגוד ומזכרות, לצד חנויות רבות, מסעדות ובתי קפה.
התיישבנו בבית קפה בסגנון צרפתי בוטיקי קטן שנקרא Buvette שהגיש ארוחות בוקר טעימות - סנדביצ'ים פתוחים, קרואסונים ופרנץ' טוסט מושחת. עברנו בין הרחובות השקטים והתרשמנו מהבתים היפים, במיוחד על רקע השלכת והעצים בצבעים המיוחדים של צהוב ואדום.
לקראת אחת וחצי נעשינו רעבים, במקרה נתקלנו במסעדת מזנון של אייל שני. נכנסו רק לראות את התפריט, כשברקע מתנגן שיר של מרגלית צנעני. על כל שולחן ממתינה מפית עם עגבניה. מאוד משעשע. אבל את זה יש גם בארץ. במקום זה לקחנו את קו 31 ל-Camden Market, כחצי שעה נסיעה משם.

הנסיעה באוטובוס מאפשרת לחוות את לונדון מלמעלה, בין השכונות השונות והבתים, לראות איך המקומיים חיים. ילדים במדי בית ספר. בנייני רכבת אפרוריים. מאוד שונה מלונדון של התיירים.
לא ידענו את זה מראש, אבל תוך כדי הבנו שהאוטובוס עובר ב-Abbey Road, שם צולמה עטיפת האלבום האלמותית של הביטלס. סתם פריט טריוויה משעשע.
הגענו לשוק קמדן. השוק הוא באזר פתוח עם המון חנויות ודוכני אוכל, ביגוד, תכשיטים, וינטג' ועוד.
באופן מפתיע שייך לבעלים ישראליים.
קנינו ארוחת צהריים באחד מדוכני המזון והסתובבנו במתחם, עוברים בין החנויות השונות.
במידה מסויימת קצת חוזר על עצמו אבל נקודת עצירה חובה של כל תייר, לפחות כך נאמר לי.

לקראת אחר הצהריים יצאנו החוצה להסתובב קצת ברחובות העיר. בחוץ עוד חנויות. מסעדות ובתי קפה. התיישבנו באחד מהם לקפה ומאפה של אחה"צ, לידנו ישבה ישראלית ששמעה אותנו מדברים עברית ופצחנו בשיחה קלה. היא גרה באזור כבר עשר שנים, והמליצה על הליכה לאורך הנהר עד למסעדה של אסף גרניט, או לחילופין לתצפית על העיר משכונת Primrose. השעה הייתה כבר ארבע והחל להחשיך, קיווינו שנספיק לתפוס את השקיעה מהגבעה. הלכנו כרבע שעה עד התצפית. החושך יורד מוקדם בלונדון בעונה זו ועד שהגענו כבר היה די חשוך. בכל זאת נהנינו מנוף פנורמי על כל העיר מלמעלה. אפשר לראות את הגלגל הענק של לונדון וגם את הגלגל של הלונה פארק בהייד פארק.

כאמור מהר מאוד היה חושך מוחלט וגם החל להיות מעונן בכבדות, ואף החל לטפטף זרזוף לונדוני טיפוסי.
לראות את כל העיר מלמעלה הייתה אחלה דרך לסגור את הטיול.
משם צעדנו כרבע שעה אל תחנת הרכבת התחתית וחזרנו אל כיכר לייסטר, נסיעה קצרה של כ-12 דקות.
ניצלנו את מעט הזמן שנשאר לקניות מוצרי טואלטיקה ברשת Boots שחלק מהמחירים שם היו חצי ממהקבילים בארץ. נשאר לנו רק זמן קצר לחטוף משהו לאכול לפני הטיסה ובמקרה לא רחוק מהמלון עברנו ליד סניף של צ'יפוטלה שסגר את הפינה. אספנו את הדברים מהמלון ועלינו על קו פיקדלי לשדה התעופה מהתחנה שמול המלון.
הנסיעה לקחה כחמישים דקות. צ'ק אין. בידוק. והיינו כבר בדרך חזרה הביתה.

חמישה ימים בעיר סיפקו לנו טעימה טובה ממה שללונדון יש להציע, ועדיין יש כאן עוד כל כך הרבה מה לעשות ולראות. בשביל מישהו כמוני שהגיע לכאן בפעם הראשונה זה היה בדיוק מה שרציתי להספיק.
משער שעוד נחזור לכאן בעתיד הלא רחוק.

מה עוד עושים בלונדון?

חמישה ימים הם מספיק זמן לביס קטן ממה שיש לעיר להציע ועוד לא גירדנו את פני השטח.
מבחינת אטרקציות יש כל כך הרבה דברים שלא הספקנו לעשות, רצינו לקבל טעימה לפעם הראשונה שלי בעיר והיו כמה נקודות שהיה חשוב לי באופן אישי להספיק.

לעיר יש מה להציע לכל חובב עירוני אם זה מוזיאונים, פארקים, חנויות מעניינות, היסטוריה, תרבות ואוכל. ואפילו סתם להסתובב בפארקים רחבי הידיים ברגל או על אופניים.
אם אנסה לתמצת את כל מה שקראתי או רשמתי לעצמי, זה כנראה עדיין לא יכסה אפילו אחוז קטן.
אבל הנה בכל זאת כמה נקודות עניין שלא הגענו אליהן הפעם והשארנו נעץ במפה. כל אחד יכול לקרוא עליהן קצת ולהחליט מה מתאים.

קודם כל המלצה, אנחנו היינו אמורים לעשות סיור אוכל וגרפיטי בשכונת שורדיץ'. לצערנו בגלל המצב בארץ היה גל של ביטולים והסיור לא יצא לפועל. אולי עכשיו כשהדברים מתייצבים אפשר לבדוק האם הסיור חזר.
https://londonist.co.il/tours/


פארקים ואטרקציות -
Hyde Park Speakers' Corner
The London Dungeon
London Eye
Sky Garden
Kensington Gardens
The Japanese Garden Island
The Shard
The Gherkin
Tower of London
The Top Secret Comedy Club

קניות -
Fortnum & Mason
Liberty London
Harrods
Leadenhall Market
Maltby Street Market
Bermondsey Antique Market
Fortnum & Mason at St Pancras
BOXPARK Shoreditch

מוזיאונים -
Madame Tussauds London
London Transport Museum
The National Gallery
Victoria and Albert Museum
Science Museum
Tate Modern
Jack The Ripper Museum
The Design Museum
The Sherlock Holmes Museum
The Postal Museum

מסעדות ובתי קפה -
Circolo Popolare
Pophams
Seven Dials Market
Barrafina Drury Lane
Cakes & Bubbles
Buns From Home
Korean Dinner Party
Le Deli Robuchon
Bread Ahead
Manteca
Beigel Bake Brick Lane Bakery

קישורים חיצוניים

• סיורי הליכה בלונדון
• סיור אוכל בהדרכה ישראלית
• כרטיס חופשי למוזיאון בריטניה
• כרטיס חופשי למוזיאון הטבע