9 ימים בטרק פסגות הבלקן, יוני 2023

כללי

יצאנו לטרק פסגות הבלקן PEAKS OF THE BALKANS מה 20 ליוני עד ה 30. ממליצה בחום על התקופה הזו כי כל המקטעים כבר פתוחים, הפריחה בשיאה, בעמקים המון פרחים כמו בארץ ובגבהים נוריות וסחלבים ומינים נוספים שאין בארץ. יש קצת שלוגיות שמוסיף ומעצים את היופי. השביל לא עמוס מדי. היו ימים נורא חמים 30 מעלות והקרינה חזקה במקומות הנמוכים גם היתה לחות גבוהה, אז בטח בשיא הקיץ ממש חם. בהרים הגבוהים היה לנו קר וירד עלינו ברד אז בטח ממש נעים בקיץ.
יצאנו לטרק חבורה של 4 שאני הצעירה בת 60 אם קצת חששות לדרגת הקושי, כל יום צעדנו והתחזקנו, קצת כאבים בברכיים אבל לא מעבר לכך. באנו בכושר סביר וצלחנו את הטרק בהצלחה רבה.
חיפשתי העברת תיקים והגעתי לחברה מקומית Balkan Natural Adventure וסגרתי איתם העברת תיקים ואז כבר זרמתי שיזמינו גם את הלינות וההסעות ואפילו קיבלתי מפה מנייר וקבצי Gps. הייתי בקשר אימייל ווצאפ איתם לפני הטיול ותוך הטיול, הם היו מצויינים וענו על כל שאלה וטיפלו בכל בעיה ובקשה בצורה מאוד מקצועית. הכל טיקטק כמו שעון.
בתיכנון המקורי רציתי את הטרק הרישמי ובעצתם עשיתי שינוי, וויתרתי על רוב המקטעים בקוסובו בגלל איכות השביל והסימון ובמקום זה עשיתי יומיים מאוד מאוד מומלצים באיזור הטרק, היום השני והיום השמיני שהם מסלולי טיול "מאסט", אני שמחה שלא החמצתי אותם.
למעשה עשינו 6 ימים על הטרק+שני ימים אקסטרה+יום מנוחה באמצע.
נראה שהטרק הזה לא כל כך מוכר, פגשנו הרבה גרמנים, קצת הולנדים וישראלים, אין על הישראלים. המקומיים בכלל לא מטיילים. החיים המקומיים מאוד פשוטים, האנשים מאוד נחמדים, מרגיש מאוד בטוח לטייל מבחינת גניבות, הטרדות.
לדעתי כדאי לנצל את האותנטיות כי עוד כמה שנים הטרק ישנה צביונו, כבר עכשיו בונים עוד ועוד גסטהאוסים, אז יאללה למהר, חבל לפספס….

העברת ציוד

לא רצינו לסחוב ציוד לעשרה ימים, יצאנו חבורה של 4 חברים ולקחנו סוס לכל הטרק, מותר להעמיס את הסוס עד 50 ק"ג, שילמנו 370 יורו והתחלקנו ביננו.
כל יום ראינו את הסוס עובר אותנו עם התיקים.

אוכל

בגסטהאוס בטרק מקובל לקבל א. בוקר, ערב וצהריים לדרך שמבוסס על מה שאכלנו בבוקר. יש נייר כסף לארוז את הסנדוויץ' לדרך.
ארוחת בוקר כוללת בדר"כ ביצה קשה, עגבניה, מלפפון, גבינה מלוחה ולפעמים נקניקיה, ריבה, תה וקפה שצריך לבקש.
ארוחת ערב כוללת מרק ומשהו מבושל חם כמו אורז או פסטה לפעמים בורקה (בורקס מקומי) וצלחת עם קצת ירקות, גבינה מלוחה.
בכללי התאכזבתי מהאוכל בטרק, ציפיתי לאוכל אותנטי וטעים כמו בטרק בגיאורגיה, אבל רעבים לא היינו!

לינה

ישנים בגסטהאוס בכפרים על השביל, חדרים מאוד בסיסיים מעץ, בדר"כ מיועדים לכמה אורחים, בחלק מקלחת ושירותים משותפים. החדרים די נקיים ומרווחים. אנחנו הזמנו חדר זוגי והיו מלא מיטות לא בשימוש. אין חימום בחדרים, באיזורים הגבוהים זה פחות מוצלח אבל יש הרבה שמיכות.
מקבלים מגבות, נייר טואלט, וכלי מיטה. מקלחת עם מים חמים וסבון.
אם לא מזמינים מראש, לקחת בחשבון שהחדרים הם שיתוף מיטות, בדר"כ יפנו אליכם כשאתם עוברים, אין לי מושג אם בעונה יש מספיק חדרים ואפשר לבוא ספונטאני מצד שני אין קליטה והזמנה מראש עצמאית זה די מאתגר דרך פייסבוק, ווצאפ והרבה סבלנות לקבלת מענה. התשלום במזומן במקום.

הגעה לטרק

הזמנו הסעה ב 120 יורו הכוללת נסיעה משדה התעופה לטרק ובחזרה, שהתחלקנו ביננו. נסענו מהשדה לשקודרה, ישנו לילה ובבוקר נסענו לכפר Theth, בעיקרון אם הטיסה נוחתת מוקדם עדיף להמשיך ישר ל Theth כדי להתחיל את הבוקר מוקדם בהליכה, בצהריים נהייה נורא חם עד שמגיעים להרים הגבוהים.
משדה התעופה לשקודרה שעה וחצי.
משקודרה ל Theth שעתיים וחצי-שלוש עם עצירות בדרך.

אקלים

הימים הראשונים הם בגובה נמוך יחסית, היה מאוד חם בצהריים 30 מעלות, והשתדלנו לצאת כמה שיותר מוקדם.
היו כמה ימי גשם, בדר"כ סערת ברקים וגשם חזק מאוד של שעה וחצי.
חובה להביא מעיל גשם, כיסוי מגן לתיק ומומלץ מכנסי גשם.

טיסות

הלוך טסנו עם החברה היוונית Eagen, היה בסדר גמור עמדו בזמנים אבל בזבזנו 4 שעות בקונקשיין באתונה.
בחזור טיסה ישירה עם ישראייר, המראה ב 11:00, בדיוק מתאים לקום בבוקר בנחת בשקודרה ושעה וחצי לשדה. שבועיים לפני הטיסה ישראייר דחו את הטיסה לשש בערב, ברור שלא הייתי טסה איתם אם הייתי יודעת מראש. וכשהגענו לשדה הטיסה התאחרה בעוד שעה וחצי ואח"כ בעוד שעה. אישית לא אטוס איתם יותר.

חשמל, תקשורת וויפי

בכל הלינות היה תקע חשמל לטעינה, ברובם התקע היה בחדר. כמעט בכולם היה וויפי לא תמיד מספיק חזק, בדרכ לא מגיע עד החדר. לא בכל הכפרים יש קליטה סלולרית וכנ"ל ברוב המסלול.

פרמיט

הטרק עובר בין 3 מדינות אלבניה, קוסובו ומונטנגרו ומחייב פרמיט.
אנחנו עשינו דרך חברת התיירות.
בשום מקום לא נדרשתי להציג את הפרמיט.

סימון השביל וניווט

השביל מסומן אדום לבן, יש איזורים שהסימון ממש טוב ויש מקומות שפחות. הסימון אדום לבן הוא לא רק של הטרק, כל המסלולים בצבע הזה ולכן אי אפשר לסמוך רק על הסימון. חובה אפליקציית ניווט עם קבצי gps, מומלץ כזו אופליין ובנק טעינה לטלפון, לא ממליצה להשאר ללא יכולת ניווט. לפעמים השבילים נהרסים ממפולות ואז יש תוואי חדש, הרועים והפרות גם יוצרים שבילים חדשים. גם קבצי ה gps שקיבלתי מחברת התיירות לא תמיד היו מדוייקים לשבילים בשטח אבל מאוד עזרו בהבנת הכיוון ובהתפצלויות. גם לסמוך על מפה מנייר גבולי כי כשהגשם יורד הוא ממש חזק ולא מפסיק מיד.
אני השתמשתי ב AllTrails אופליין, האופציה אופליין היא בתשלום שנתי, לדעתי זה שווה, האפליקציה גם מראה בכל רגע נתון כמה צעדנו, כמה עלינו, כמה זמן נותר, מתריעה אם סטינו מהמסלול, מציגה עקומת שיפוע של המסלול והמיקום הנוכחי שלי על הגרף. אפשר לנווט מצויין גם עם maps.me החינמית, היא מציגה יותר טוב את השבילים שמסביב.
בשתי התוכנות אני מעלה כל יום בניפרד, מאוד נוח להבנת נתוני הניווט היומי בכל רגע במהלך ההליכה.
בmaps.me כל בוקר אני טוענת את הקובץ.
ב AllTrails טענתי כל קובץ ביום נפרד ושמרתי אותו לשימוש אופליין, להבנתי טעינת הקבצים ניתנת רק מהמחשב.

יום הגעה

נחיתה בטירנה אחר הצהריים ונסיעה ללינה בשקודרה Skoder, ישנו במלון רוז גרדן ממש במרכז העתיק. בערב הסתובבנו במדרחוב המרכזי והשוקק, מלא מסעדות פתוחות והמון שיושב סביב שולחנות ברחוב. אכלנו במסעדה שנקראת באקו, קיבלה 4.9 בגוגל והיתה רק סבירה.

יום 1: Theth - Nderlyse - Blue eye - Theth

18.73 ק"מ, עליה 966 מטר

אחרי א. בוקר הגיע הנהג להסעה ל Theth לקח 3 שעות כולל כמה עצירות לצילום ומכולת אחת, הורדנו את החפצים בגסטהאוס Pilia שהוזמן מראש ויצאנו למסלול הליכה מקומי מחוץ לטרק ומאוד מומלץ, מפל ולעין הכחולה.
הכפר ת'ת' הוא אחד המקומות הציוריים ביותר בצפון אלבניה והוא מרכז היסטורי מוגן על ידי ממשלת אלבניה. הוא ידוע כאזור בעל יופי טבעי יוצא דופן ובאירוח הלבבי שלו. הכפר מאוכלס כולו על ידי הקהילה הקתולית האלבנית. בכפר כנסייה קתולית עתיקה.
התחלנו במסלול ההליכה מת'ת למפלי גרונאס הסמוכים מעל הנהר. מסלול מאוד פופולרי באיזור.
ההליכה למפל די מישורית ואז טיפוס די תלול למפל היפה והמרענן, האמיצים יכולים להתרחץ במים הקפואים.
אורכו של מפל גרונאס הוא 25 מ' והוא נובע מהחלק המערבי של פסגת בושי באלפים האלבניים, הוא אחת התופעות הנדירות של האלפים האלבניים ולכן מהווה נקודת תיירות חשובה ומונומנט טבעי.
מהמפל השביל יורד ימינה לכיוון הכפר Nderlysa לאחר 15 דקות של ירידה, השביל פוגש שבילים לאורך נהר Thethi עד Nderlysa בערך 4 ק"מ. זהו כפר קטן ואותנטי עם כמה מסעדות קטנות ואפשרות לשחות במי הטורקיז הכחול הקרחוני. קצת מעל הכפר אמבטיות אבן טבעיות שנוצרו מזרם המים הקרחוני היורד מהכפר קפרה.
מהכפר המשכנו בשביל 3.8 ק"מ עם כמה עליות וירידות קלות לעין הכחולה Blue Eye, בריכה טבעית של מי טורקיז הניזונים ממפל קטן עם מים קפואים של הקרחון. לפני הבריכה הכחולה יש גשר ואיזור יפה שניתן להתרחץ. משם עוד כמה דקות מגיעים לבריכה הכחולה ומפלון, מקום מהמם ביופיו ומים קפואים. לאמיצים ניתן לטפס קצת לפני הבריכה ולקפוץ למים.
המלצה: אין צורך ללכת את כל המסלול הלוך חזור. ב Nderliza יש בית קפה ומלא מוניות שתמורת 20 יורו ישמחו להקפיץ. אנחנו הלכנו למפל, ואז לבריכה הכחולה ובחזרה לעיירה ולקחנו מונית 14 ק"מ במקום 19 ק"מ.
לינה: Guesthouse Polia , מקום נחמד, מארח נחמד ומדבר אנגלית, אוכל מצויין. יש חשמל וקליטה.

יום 2: Theth – Valbone

15.77 ק"מ, עליה 1259 מטר

ארוחת בוקר נחמדה וסנדוויץ לדרך ויוצאים לטרק.
קטע מסלול זה נחשב אחד האייקוניים ביותר של אלבניה עם נופים על עמקי ולבונה ות'ת'. אפשר לארגן הסעה ברכב מת''ל ליישוב השכן Gjelaj ב 20 יורו ל 3 ק"מ הראשונים, אפשר לתאם בגסטהאוסט. יצאנו 4 לטרק, שניים מהחבורה הרגישו לא מספיק בכושר וקפצו על ההקפצה. אנחנו הלכנו בעליה בדרך 4×4 עד שהשביל נהפך לדרך הולכי רגל וחברנו למוקפצים והתחלנו בעליה תלולה ביער עצי אשור.
יום ארוך מאוד, עדיין משפצרים את הכושר. יום של עליה אחת ארוכה מאוד עד וולבונה פאס, מדהים ביופיו, ואחריה ירידה ארוכה, מתחיל מת'ת740 מ' למעבר ולבונה 1795 מ' ולעמק ולבונה 940 מ. מסלול זה עוקב אחר מסלול פרדות עתיק המקשר בין אזורי השבט של שאלה וניקאג'.
בעליה ביער גיגית עם שתיה קרה ואפשרות למלא מים. בהמשך היום היו עוד שלושה בתי קפה לנישנוש קל ושתיה. טעמנו עוגה מקומית וחיבבנו. הבית קפה האחרון היה נורא יקר אז דילגנו עליו.
לינה:Guesthouse Kol Gjoni מקום נחמד מאוד מנוהל ע"י המשפחה כשהבת מדברת אנגלית מעולה ומאוד מבינה את תורת האירוח, יש חשמל וויפי וקליטה.

יום 3: Valbone – Cerem

15.71 ק"מ, עליה 1257 מטר

היום היפה ביותר בטרק לדעתי!!!!

ארוחת בוקר נחמדה וסנדוויצים לדרך.
יש שני מסלולים אפשריים: המסלול 'הנמוך' (העמק) עוקב ברובו אחר דרך עפר של טרקטור למטה העמק מציע מעט מאוד מה לראות.
המסלול המרהיב, ה'גבוה' דרך מעבר Presllopi 2039m הוא אחד התלולים בכל פסגות הבלקן, והוא מציע נוף מרהיב של ההרים ופסגות אבן חשופות. די ברור מה אנחנו בחרנו....
התחלנו בהליכה רגועה בכפר וולבונה עד לגשר שהולך שמאלה וחוצה את נהר ה-Valbona, ולאחר פנייה ימינה מתכנס למסלול ההליכה. החלק הראשון של מסלול 1.5 ק"מ ממשיך צפונה בעליה לכיוון אנטנת הטלפון הסלולרי משם הוא עולה תלול ודי ארוך ומזגזג בין מיני נופים שונים, מיער אשור וליבנה ועד לפתיחה כרי דשא והר סלעי חד. לאחר 2.4 ק"מ מהעלייה התלולה הגענו לאחו פתוח עם נוף פנורמי של פסגות ההרים שמסביב.
ממשיכים ל Persllopi Pass שהוא במקביל קו הגבול בין אלבניה למונטנגרו.
חצינו את קו הגבול של מעבר Persllopi לכיוון צפון ונכנסנו למונטנגרו עד שהשביל הגיע למעבר בורי, מרחק 2.6 ק"מ, ואז השביל נכנס בחזרה לאלבניה. בדרך עברנו מערה אופיינית בשם Ice Wind Cave עם טמפרטורה של 0⁰C, קיררה אותנו ביום הנורא חם. המשכנו בירידה תלולה סלעית ומלאת בולדרים של חצי שעה די קשוחה לברכיים.
השביל יורד לשטח דשא בין Cerem, Vusanje ו-Plav. מהצומת ממשיכים ימינה (צפון-מזרח) במעלה הגבעה לכיוון מעבר בורי (1850 מ'), נקודת חציית גבול שניה עם סימן גבול מבטון.
מכאן השביל יורד במתינות לעמק Ceremi. הקטע האחרון של השביל מתפתל לכיוון מזרח דרך היער, ביער תפס אותנו מבול וסערת רעמים וברקים אחרי יום לוהט וחם ותוך כמה דקות נרטבנו לגמרי עד לתחתונים. סימון השביל ממש גרוע עד למפגש עם דרך 4X4 והכפר Cerem.

לסיכום: יום מהמם ביופיו, עליה לשני פאסים, הליכה בין שלוגיות, לפעמים קצת מאתגר כי השלוגיות על השביל ובשיפוע קל. מלא כורכומים וסתווניות. מערת קרח לצינון כמו להכנס לפריזר. המון סחלבים צהובים וסגולים ופריחה מהממת של נוריות ושלל פרחים.
היום לא היה שום בית קפה פתוח אולי כי אנחנו עדיין ביוני ולא בשיא העונה. היה יום לוהט ונשארנו בלי מים, מילאנו בדרך לפי סימון של maps.me ובלי לטהר ועבר בשלום.

לינה: Guesthouse Afrimi , הגסטהאוס ממש על השביל, הבעלים משפחה ממש נחמדה אבל לא מדברים מילה אנגלית. היה חשמל לטעינה אבל אין וויפי.
האוכל היה נחמד, ביקשנו קפה וקיבלנו קפה שחור.

יום 4: Cerem – Doberdol

14.99 ק"מ, עליה 1054 מטר

התחלנו את היום, השביל מסומן לא כל כך טוב. אחרי העליה של שעה וחצי היה בית קפה להתרעננות ממנו צופים למטה בעמק סרם, מערבה לכיוון קולטה מאסיבי ומעבר בורי.
עוד כ-400 מ' נקודת גבול, סימון אבן גבול, בין אלבניה למונטנגרו. ובדיוק שהמשכנו התחילו רעמים וברקים וברד מטורף. המשכנו ללכת כשעה וחצי בגשם שוטף, הנעליים נכנעו תוך דקות ספורות. אחרי שנירטבנו כהלכה האויר התקרר סוף סוף והנוף היום מאוד מאוד ירוק ומאוד פורח. בדרך בית קפה שמגיש אוכל מקומי ממליצה על הבוריקה כמו בורקס ממולא בגבינה. הירידה לדורביטול מתונה על שביל נוח מאוד. לאורך כל היום השביל מאוד נוח והשיפועים סבירים ביותר ביחס לימים הקודמים.

הקטע האחרון של השביל ממשיך צפון-מערב בשבילים גבוהים מהם ניתן לראות את בקעת לומי גשית. ממש לפני הכניסה לדוברדול קטע העלייה האחרון של 400 מ'.

לינה: Guesthouse Leonardi , הבעלים מאוד נחמדים, הבת בת 12 מתקשרת באנגלית מדהימה עם האורחים. ירד גשם והיה מאוד קר, הפעילו תנור עצים בחדר הסבה וייבשנו את הנעליים, היו הרבה אנשים ואי אפשר היה לשבת.
יש אפשרות לטעון סלולר בתקע שנמצא בחדר אוכל או בחדר הסבה בלבד, יש וויפי רוב היום, יש פאנל סולארי וגנרטור.
האוכל רגיל, לא משהו מיוחד בכלל. יצאנו עם כאב בטן ובחילה, גם קבוצה נוספת של שוויצרים יצאו כמונו עם מיחושי בטן קשוחים.

יום 5: יום מנוחה

עשינו טיולון בסביבה של שלוש שעות וחזרנו לנוח.
המלצה: מי שממש בכושר יכול לדלג על היום מנוחה או לעלות לGjeravica peak , מסלול של 19 ק"מ הלוך חזור ו 1134 מ' טיפוס. אני אעלה את קובץ ה gps עם כל קבצי הטיול.

יום 6: Doberdol - Three Borders Peak – Milisevc

17.6 ק"מ, עליה 970 מטר

היום מתחילים באלבניה וממשיכים לקוסובו, רובו בשבילים בגובה רב ונופים מרהיבים.
יום מאוד יפה, הבוקר מתחיל עם עליה תלולה מאוד לרכס שמעל הגסטהאוס. קצת קשה למצוא את השביל כי אין סימון. יש דרך 4×4 שעולה להמשך הכפר, ממש ליד הגשר יש פיצול שמאלה לעוד דרך 4×4 והולכים בה כ 10-20 מטר ואז יש שביל לא מסומן ימינה על כר דשא ירוק, זאת תחילת העליה הראשונה.
בערך שעה טיפוס ומגיעים למעבר צר ב 2170 מ' של הגבול עם מונטנגרו, מתחת לפסגת טרומדיה/שלושת הגבול המפורסמת.
בהמשך היום יש עוד שתי עליות יותר מתונות ומעברי הרים ביניהם מעבר בוגיצ'ה 1.6 ק"מ, מעבר Belegu 2.9 ק"מ, ומעבר רושקודולי 5.6 ק"מ. הנוף מאוד ירוק היום ופורח. אחרי מעבר ההרים השלישי יש ירידה ובהמשך פניה ימינה לא מסומנת לעמק. ממשיכים בירידה הזו די מתונה כמעט עד סוף היום, לקינוח עליה של בערך שעה לעיירה.
הכפרים בדרך הם יישובי רועים עונתיים טיפוסים, קמים לתחייה בכל עונת קיץ.

לינה: Guesthouse Lojza , הגסטהאוס נקי ומסודר ויש חדר הסבה מדהים, יש מים רותחים, תקע טעינה בחדר, אין וויפי ואין קליטה. הבעלים ממש נחמד ויש לו כלב לבן חברותי ביותר שקוראים לו שלג. ישב איתנו בערב, סיפר המון סיפורים והזמין אותנו לשתות ראקי תוצרת בית.
האוכל הכי מדהים וטעים שקיבלנו בטרק, גם הסנדוויצים לדרך.

יום 7: Milisevc - Babino Polje

11.96 ק"מ, עליה 611 מטר

תחילת היום היא סטייה מהמסלול הקלאסי של פסגות הבלקן כדי לחתוך ולהימנע מקטעים פחות מתוחזקים ופחות בטיחותיים בקוסובו, רובו יהיה בקוסובו.
היום מתחיל כמקובל בעליה ביער, הסימונים לא טובים!! וכדאי להיות עם הניווט GPS בערנות.
עולים עד בריכת מים קטנה ואז ממשיכים במישור לצומת דרכים, אתמול הלכנו מהצד השני במרחק ק"מ, זאת נקודת האמצע הצרה של הטרק ומכאן אנונחנו חוזרים למסלול הרישמי אחרי שפסחנו על יומיים וחצי בקוסובו.
המשך היום בירידה לעמק גדול ירוק ופורח. גם כאן הסימונים נעלמו והמשכנו בשביל שיורד לעמק עד לדרך 4×4 שם הסימון חזר.

לינה: Eco - mountaineering village HRID , הגסטהאוס בלי שלט אז כדאי לשאול. קיבלנו חדר זוגי עם שירותים ומקלחת, יש מים רותחים, תקע טעינה בחדר, אין וויפי.
האוכל היום היה מהטובים ביותר, עם תבשיל מקומי של פלפלים מוקרמים בשלושה סוגי גבינות, שני סוגי בשר על האש ומרק עדשים טעים ביותר.

יום 8: Grbaje - Taljanka Peak - Grbaje loop

9.12 ק"מ, עליה 949 מטר

ארוחת הבוקר היתה נפלאה עם קנקן קפה, חביתה, נקניקיות וריבת הבית ולחם טרי.

אנחנו מדלגים על המקטעים באיזור Plav. התחלנו את היום בהקפצה לתחילת המסלול שהוא לא חלק מה PoB אבל הוא הוא אחד הפנורמיים ביותר בכל פסגות הבלקן. הוא מציע נופים ציוריים עוצרי נשימה של פסגות גבוהות אבנים חשופות רבות תוך כדי הליכה לאורך הרכס וראש הפסגות Maja Vajushes/Taljanka 2057 מ' ופופאדיג'ה 2030 מ'.
שילמנו 3 יורו לאדם כניסה לשמורה. המסלול מתחיל מעליה תלולה ביער של כשעה וחצי 500 מטר בגובה. בסוף העליה הנוף נפתח ויש פיצול של השביל המעגלי. לקחנו את השביל השמאלי. עליה תלולה לפיק הראשון עם תצפית מהממת על הרכסים המשוננים והמושלגים. משם ממשיכים לפיק הבא ומגלים שיש עוד שלושה, כל אחד יותר גבוה ויותר מרשים.
מהפיק האחרון ירידה תלולה, בדרך מפל נחמד, עמק ירוק ופורח וממשיכים עד סיום הלופ וירידה חזרה ביער לנקודת ההתחלה.
זהו יום מאתגר מאוד עם עליה וירידה מהתלולים שעשינו. למזלנו התחזית זייפה בכמה שעות והמבול התחיל כשכבר הגענו לגסטהאוס. אני בספק אם הייתי ממליצה ללכת את המסלול ביום גשום או בעננות כבדה, גם מסוכן וגם כל הפואנטה זה התצפית על הרכסים שמסביב.

לינה: Guesthouse Vucetaj , קיבלנו צימר זוגי עם מקלחת ושירותים ממש חמוד, תקע חשמל לטעינה ומים חמים במקלחת בשפע, סבונים, מגבות.
גם הערב האוכל היה מהטובים ביותר, עם שידרוג של בשר על האש.

יום 9: Vusanje – Theth

21.63 ק"מ, עליה 1294 מטר

ארוחת הבוקר היתה נפלאה עם קפה, חביתה, פיתות חמות מהתנור, ממרח פלפלים.

זהו יום ארוך ואחד המרהיבים בפסגות הבלקן, המסלול חוצה את הגבול בין מונטנגרו לאלבניה, כמעט כל היום היינו מוקפים בהרים תלולים ונופים מדהימים.
מתחילים את היום בצעידה במישור כ 5 ק"מ, די בתחילת היום נתבקשנו לשלם 3 יורו כניסה לשמורה, ואז עליה בשביל ביער, בסוף העליה יוצאים מהיער ועוברים אגם קטן ירקרק Pejёs וממשיכים לעלות בנוף פתוח, בו גם רואים את ההר הכי מצולם באלבניה. הירידה מאוד מאוד ארוכה ותלולה כ 3.3 ק"מ, הרבה דרדרת, קצת מסוכנת. הנופים מהירידה מהממים. בסוף הירידה התלולה בית קפה Te Kroni, קנינו קולה להתרעננות. מכאן ההמשך במישור בשביל 4X4 לאורך הנהר כ 5.3 ק"מ עד Theth. אפשר לקחת הקפצה, הרגליים שלנו היו גמורות מהירידה אז קפצנו על הגיפ בשמחה. הדרך הנותרת נראתה מיותרת מהנסיעה ונראה שלקחנו החלטה נכונה.
ב Theth חיכה לנו הנהג לשקודרה.
אנחנו מתאחסנים במלון רוז גרדן ממש במרכז, יצאנו לארוחת ערב במסעדת דגים מעולה Rozafa Sea Food וממש זולה. הזמנו דגים טריים, שרימסים, צדפות יין, פיצה, סלט, ציפס והכל ב 60 יורו בלבד.

יום אחרון

סיבוב בוקר בשקודרה. ביקרנו במפעל המסיכות הונציאני. מקום מדהים, כולל סיור בייצור. בעל המפעל הוא האומן של המסיכות ונוהג להסתובב בין המבקרים, אדם פשוט וצנוע. בשלב מסויים היינו לבד והוא הזמין אותנו לקפה וסיפר לנו על העבודה שלו ובכלל על החיים באלבניה גם בתקופה הקומוניסטית בה הוא בילה את זמנו בונציה.

בצהריים הלכנו למסעדה אותנטית Te Fisi, המלצר בנה לנו תפריט טעימות מכל המאכלים המקומיים היה ממש טעים וממש זול. הבשר כולל כבש, בקר ועוף אבל הם אוהבים ליבש יתר על המידה. היו תבשילי קדירה ממש טובים של כבש ביוגורט, פלפלים ממולאים וכו'. אם יש זמן ורצון להכיר את המטבח האלבני אני ממליצה בחום.

בצהריים אסף אותנו הנהג לשדה התעופה ואז התחילה הסאגה של ישראייר, אחרי הבידוק וכשעה מהטיסה נתבשרנו שהטיסה מתאחרת בשעה וחצי וכבר שהתחלנו עלייה למטוס החזירו אותנו לטרמינל לעוד שעה. אז טיסה של 11:00 בבוקר נדחתה ל 18:00 בערב ובסוף המריאנו אחרי 21:00. אני מציינת זאת כדי שאתם אולי תמנעו מהטעות שאני עשיתי, אבל זאת היתה באמת הפלטה הכי גדולה שלי בטיול, אז עם קצת פרופרורציה זה ממש בקטנה.....ואין סיכוי שזה יעיב על הטרק המהמם, הנופים המרהיבים והאתגר המתגמל ב 1000 אחוז.

טיפים

• ממליצה בחום לטרק בסוף יוני, בתקופה הזו כי כל המקטעים כבר פתוחים, הפריחה בשיאה, בעמקים המון פרחים כמו בארץ ובגבהים נוריות וסחלבים ומינים נוספים שאין בארץ. יש קצת שלוגיות שמוסיף ומעצים את היופי. השביל לא עמוס מדי. לא חם מדי.
• ברוב הטרק אין תקשורת סלולרית, ממליצה להביא טלפון לוויני לכל צרה שלא תהייה ולקשר עם הבית.
• הלינה בכפרים די זולה סביב ה 30 יורו וכוללת הכל כלי מיטה, סבונים, מגבות ו 3 ארוחות, אין סיבה להיסחב עם אוהל.
• סימון השבילים סביר, מומלץ בחום להשתמש באפליקציה אופליין כי טעות הכי קטנה גוררת עליה או ירידה דרמטית וגם ככה לא חסר בטרק הזה.
• המרחקים והעליות שסיפור הדרך מתאר וה- gps מראה בקובץ הנטען ב AllTrails בפועל אצלי בזמן אמת היו יותר בלפחות 15%, רוב הימים צעדנו 20 ק"מ ועלינו 1,000 מטר ויותר.
• ישראייר והחברה היוונית Aegan לא עשו עניין שעלינו עם מקלות ההליכה למטוס.
• מעיל גשם וכיסוי לתיק חובה כי כשהגשם יורד זה חזק בעוצמות שאנחנו לא מכירים! מכנסי גשם משדרגים ממש. לי היו נעלי סקרפה בנות חצי שנה, הנעליים אחרי כמה דקות נכנעו לגשם והתמלאו מים, לא עזר כמה גירזתי אותן מבעוד מועד.
• באלבניה אפשר לשלם ביורו בכל מקום. בקוסובו ומונטנגרו זה המטבע המקומי. לקחת בחשבון שרק בערים הגדולות ניתן לשלם באשראי ובכפרים בטרק כל התשלומים במזומן.

קבצים מצורפים

• קובץ מצורף 1
• קובץ מצורף 2
• קובץ מצורף 3
• קובץ מצורף 4
• קובץ מצורף 5
• קובץ מצורף 6
• קובץ מצורף 7
• קובץ מצורף 8
• קובץ מצורף 9

קישורים חיצוניים

• סרטון - 2023 יוני - Peaks of the Balkan פסגות הבלקן