שבועיים בבלקן: אלבניה, מונטנגרו ובוסניה

׳רואד טריפ׳ של 14 ימים במדינות הבלקן: אלבניה, מונטנגרו ובוסניה. בין הרים דרמטיים, עיירות עתיקות, חופים בתוליים, אוכל מקומי מצוין, והרבה נופים עוצרי נשימה. שבועיים מגוונים ומלאי הפתעות.

תאריך הטיול	May 2025
משך הטיול	שבועיים
עונה מומלצת	אפריל - נובמבר

תוכן עניינים

הקדמה

בסוף אפריל 2025 יצאנו 3 אחים (22, 27 ו-29) לטיול במדינות הבלקן שארך שבועיים.

איפה נוחתים?
יש לא מעט טיסות ישירות ולא יקרות מישראל ישירות למדינות הבלקן (ברוח המלחמה - רובן של חברות ישראליות). אפשר להתחיל בטיראנה (אלבניה), בטיווט (מונטנגרו), בדוברובניק (קרואטיה) או בבלגרד (סרביה). אנחנו בחרנו לנחות בטיראנה, בין היתר כי עלויות השכרת הרכב במדינה הן הזולות ביותר. יחד עם זאת, אין משמעות רבה ליעד הנחיתה אם בוחרים לעשות מסלול מעגלי.

המסלול שלנו (14 יום):
נחיתה בטיראנה (אלבניה) > נסיעה מיד למונטנגרו > מונטנגרו - איזור החוף ומפרץ קוטור > בוסניה (מוסטאר וסרייבו) > חזרה למונטנגרו (פנים המדינה) - הפארק הלאומי דורמיטור והפארק הלאומי פרוקלטייה > אלבניה - צפון אלבניה - טת׳ + דרום אלבניה - בראט, ג׳ירוקסטרה ואיזור החופים הדרומיים.

סה״כ כ-5 ימים במונטנגרו, 3 ימים בבוסניה וכשבוע באלבניה.

תוספות למסלול: כעיקרון אפשר לעשות תוספות רבות ומשונות למסלול הזה - למשל להמשיך ממונטנגרו לקרואטיה (דוברובניק) ומשם לעלות למוסטאר (בוסניה), להוסיף את אגם אוחריד במקדוניה הצפונית, את קוסובו, ואפילו לרדת לאיזור זגוריה בצפון יוון וכו׳ וכו׳.

סגנון הטיול:
הטיול היה בסגנון של ׳רואד טריפ׳ ספונטני. שכרנו רכב וטיילנו בין המדינות בלי לתכנן הרבה מראש. כמעט כל לילה ישנו במקום אחר, והיו לא מעט נסיעות. מעברי הגבול בין המדינות פשוטים וקלים, וכל שנדרש הוא גרין קארד (ביטוח שקונים בגבול של אחת מהמדינות שמאפשר מעבר חופשי), וכן אישור מחברת ההשכרה להעביר את הרכב בין מדינות. אפשר גם לטייל בתחבורה ציבורית, אך אני סבור שיהיה קושי להגיע לחלק מהיעדים. אין לי מידע בעניין.

עונה:
בגדול - אפריל - אוקטובר, אבל הכי מומלץ - מאי- יוני, ספטמבר - אוקטובר.
אנחנו טיילנו בסוף אפריל - תחילת מאי. ממש בתחילת העונה. היה מזג אוויר מאוד נוח ולמעט ביום הראשון, לא ירד לנו גשם. באופן מפתיע רוב מסלול ההליכה ברכסי ההרים היו פתוחים לגמרי, אבל הדבר מאוד משתנה משנה לשנה. ייתכן שחלק מהמסלולים יהיו חסומים בשלגים עד אמצע יוני. בכל הנוגע לרחצה בחופים - המים עוד קרים בתקופה הזאת, אבל היה מספיק חמים לרחצה זריזה. המחירים בתקופה הזו היו זולים במיוחד.

שימו לב שביולי-אוגוסט יש עומס מטיילים מאוד גדול במדינות האלה (אלבניה ומונטנגרו במיוחד), ורובן לא ערוכות לכמויות התיירים שמגיעים אליהן בשנים האחרונות. התשתיות עדיין לקויות, הכבישים צרים (פקקי ענק בעיקר במפרץ קוטור במונטנגרו), ויש מיעוט יחסי של מקומות לינה. הדבר עלול לייצר חווית טיול שונה, ולכן פחות הייתי ממליץ להגיע בשיא הקיץ לאיזור. עונות השוליים הן הטובות ביותר.

לינה:
הזמנו מראש רק 2 לילות ראשונים בקוטור (מונטנגרו) ומאותה נקודה הזמנו ערב לפני את מקום הלינה בבוקינג. ישנו בעיקר בדירות, והמחירים לא חצו את רף ה-50 אירו ללילה (ולעיתים הרבה פחות).

השכרת רכב:
השכרנו דרך אתר שמחבר בין סוכני השכרת רכב פרטיים באלבניה לתיירים. האתר נקרא rent from locals.
קישור: https://www.rentfromlocals.al/.... זו פלטפורמה מצוינת במסגרתה אפשר לתקשר עם הסוכנים, לשאול אותם אם ניתן להעביר את הרכב, ואפילו להתמקח על המחיר. אנחנו שילמנו 13 אירו ליום לרכב גדול יחסית עם אפשרות לנהגים נוספים ללא תשלום. פגשנו בשדה את הסוכן, שילמנו לו סכום, והחזרנו את הרכב בשדה גם. ביטוח לרכב עשיתי דרך אתר שנקרא rental cover (וידאתי לפני עם הסוכנות שאין עם כך בעיה - אפשר לעשות גם דרכם במחיר לא מאוד זול).

כסף ומטבע:
אלבניה - לק אלבני - 100 לק הם 1 אירו.
מונטנגרו - אירו.
בוסניה - מארק בוסני - 2 מארק בוסני הם 1 אירו.
כעיקרון - בכל המדינות ניתן לשלם באירו כמעט בכל מקום. יחד עם זאת - בסופרמרקטים באלבניה ובבוסניה לא יקבלו אירו ולכן יש להצטייד במטבע המקומי (להוציא או בצ׳יינג׳ים). לשים לב שלא מקבלים אשראי בהמון מקומות ולכן תמיד צריך שיהיה מזומן.
מבחינת מחירים - כל המדינות די זולות. מונטנגרו (איזור קוטור בעיקר) הכי יקרה. מאמין שיש שונות במחירים אם מטיילים בשיא העונה (יולי-אוגוסט) בכל הנוגע ללינה והשכרת רכב. נכון לשנת 2025, עלות טיול למטייל לא תרמילאי אך גם לא מתפנק היא כ-50 אירו ליום (כולל עלויות הלינה, שכירת הרכב, אוכל אתרים וכו׳).

אוכל:
כעיקרון ישנו בדירות ככה שבכל מקום היה לנו מטבח. במונטנגרו בעיקר יצא לנו לבשל, כי המטבח המקומי לא מאוד מוצלח. בבוסניה ובאלבניה אכלנו בעיקר בחוץ - האוכל מצוין (הרבה מאוד בשר) ודי זול. יש רשתות סופרמרקטים גדולות במונטנגרו ובבוסניה. באלבניה קצת יותר קשה למצוא (יש spar אבל לא בכל מקום).

דרכים:
הדרכים בבלקן גרועות! קחו בחשבון שמהירות ממוצעת תהיה 50-60 קילומטר לשעה. בכל יום יצא שהיינו 3-4 שעות על הכביש. רוב הכבישים סלולים אבל צרים מאוד. סעו בזהירות.

יום 1 - נחיתה בטיראנה, אלבניה ונסיעה ל-Kotor, מונטנגרו

נחתנו בשעות אחר הצהריים בטיסת סאן דור בשדה התעופה של טיראנה, בירת אלבניה. לאחר ביקורת דרכונים זריזה והשכרת הרכב (פירטתי בהקדמה מהיכן השכרנו ועלויות), יצאנו לדרך לכיוון קוטור שבמונטנגרו – עיירה ציורית השוכנת על מפרץ מהמם ביופיו.

הנסיעה ארכה כ-4.5 שעות, כולל עצירה קצרה לאוכל ומעבר גבול. שימו לב: במעבר הגבול למונטנגרו תדרשו להציג "Green Card", ביטוח רכב בינלאומי החובה בכל המדינות באירופה (לאו דווקא באיחוד). אנחנו קנינו אותו במעבר תמורת 40 אירו במזומן – לא לשכוח, בודקים את זה בכל הגבולות. אם אתם לא מתכננים לצאת מאלבניה - אין צורך (אין גם צורך במעבר בין אלבניה לקוסובו). הנסיעה במונטנגרו היא בדרכים פתלתלות, סעו בזהירות

הגענו לקוטור בשעות הערב המאוחרות, תשושים אך מרוגשים לקראת הימים הבאים.

לנו בדירה במקום שנקרא Villa Gina, כ-10 דקות נסיעה ממפרץ קוטור. עלות - 73 אירו ל-2 לילות לדירת 2 חדרי שינה. מקום מצוין.

יום 2 – Kotor ו׳הריביירה׳ של Budva

התעוררנו לבוקר גשום בעיירה Kotor. התחלנו את היום בשיטוט בסמטאות העיר העתיקה של קוטור – אזור קטן, מתויר מאוד אך יפה. רבים מהתיירים מגיעים מקרוזים שעוגנים במפרץ, מה שיוצר אווירה די עמוסה ומסחרית. לא הכי עפנו. עצרנו לקפה מעולה ב־Patisserie by Wine House – בית קפה קטן וחמוד עם קפה מצוין וקינוחים מעולים.

משם המשכנו בנסיעה קצרה לעיירת הנופש Budva. עיירה עם טיילת יפה, חופים נעימים ועיר עתיקה מוקפת חומה. עצרנו לראות את פסל הבלרינה, פסל ברונזה קטן ואייקוני של רקדנית, הממוקם על סלע על החוף, עם נוף מהמם של העיר העתיקה והים.

המשכנו ל־Sveti Stefan, אי קטן שמחובר ליבשה בגשר צר ונחשב לאחד הסמלים של האיזור הזה של מונטנגרו. עלינו לתצפית שמופיעה בגוגל כ־Sveti Stefan View Point - תצפית מהממת. לאחר מכן ירדנו לחוף הסמוך לאי כדי ראות את האי מקרוב, אבל חשוב לדעת: לא ניתן להיכנס פנימה לתוך האי עצמו. האי שייך לרשת מלונות יוקרה, אך נראה שהוא סגור.

משם המשכנו ל־Petrovac, עיירת חוף נעימה עם טיילת רגועה ונוף יפהפה. הסתובבנו שם קצת ונהנינו מהאווירה המקומית והשלווה.

לקראת ערב נסענו פנימה אל ההרים וביקרנו ב־Cetinje Monastery, מנזר מהמאה ה־15 שממוקם בלב אזור ירוק ורגוע. האמת שהמנזר לא מאוד מרשים והנסיעה אליו די מיותרת, אך רצינו לחזור לקוטור דרך דרך אחרת, ולכן עברנו שם.

לינה בקוטור.

יום 3 - מפרץ קוטור ונסיעה ל-Mostar, בוסניה

את היום פתחנו בנסיעה לעבר הפארק הלאומי Lovćen, שבמרכזו הר הנושא אותו השם. הפארק נמצא מעל מפרץ קוטור. עלות הכניסה לאזור ההר הייתה 3 יורו לאדם. קצת לפני עמדת התשלום עצרנו ב־Horizont Bar, בר-קפה פשוט מאוד, אבל עם נוף עוצר נשימה על מפרץ קוטור. קנינו מיץ ומים, ונהנינו מהשקט והנוף. בשיא הקיץ יש שם מסיבות על רקע הנוף המרהיב.

משם המשכנו אל הפארק הלאומי עצמו, בו יש מספר תצפיות מרהיבות על מפרץ קוטור. מזג האוויר היה מושלם, והראות פתוחה, כך שיכולנו לראות את כל קו החוף וההרים המקיפים אותו. הגענו עד המוזוליאום אך ויתרנו על הכניסה.

לאחר מכן ירדנו (בדרכים פתלתלות) חזרה לכיוון המפרץ וביקרנו בעיירה Perast – עיירה קטנה ומקסימה על המפרץ, שנראית כאילו נלקחה מתוך גלויה. טיילנו לאורך הטיילת, צפינו באי הקטן שעליו נמצאת כנסיית Our Lady of the Rocks, ונהנינו מהאווירה השקטה.

התחנה הבאה הייתה Herceg Novi, עיירה יפהפייה עם סמטאות ציוריות, מבצרים ונוף נפלא לים האדריאטי. עצרנו לקפה ועוגות ב־Do-Do Café – מקום מתוק עם מחירים מצחיקים ביחס לאיכות (באמת!). אפילו הספקנו לטבול בים האדריאטי בחוף של העיירה – המים בסוף חודש אפריל היו קרים מאוד אך מרעננים.

אחר הצהריים יצאנו לנסיעה של כשעתיים וחצי לעבר Mostar שבבוסניה והרצגובינה. מעבר הגבול היה זריז מאוד ושוב ביקשו מאיתנו להראות את הגרין קארד שרכשנו בלאבניה. הגענו למוסטאר בשעות הערב, והתמקמנו במקום הלינה שנקרא Urban Residence Apartments. דירה נחמדה שעלתה כ-48 יורו ללילה ל-2 חדרי שינה.

בערב הסתובבנו בעיירה העתיקה בסגנון עות'מאני, עם הסמטאות המרוצפות והגשרים היפים, ואכלנו ארוחת ערב במסעדה מומלצת בשם Šadrvan – אוכל מקומי טעים מאוד, אווירה נעימה ומיקום מושלם ליד הגשר המפורסם של מוסטאר.

יום 4 - איזור Mostar ונסיעה לסרייבו

פתחנו את הבוקר ב־Mostar עם ארוחת בוקר מקומית, בורק חם וטעים ממאפייה קטנה בלב העיר. אחרי הארוחה טיילנו שוב בעיירה היפה, עברנו על פני הגשר העות'מאני המפורסם Stari Most, ונהנינו מהשקט של הבוקר בעיירה.

בוסניה והרצגובינה היא מדינה מורכבת, שמחולקת לשלוש קבוצות עיקריות: בוסניאקים (מוסלמים ברובם), סרבים (נוצרים אורתודוקסים) וקרואטים (קתולים). בחלקים רבים של המדינה (בלט בעיקר במוסטאר ובסרייבו) הורגשה הנוכחות המוסלמית, וברוח התקופה היו לא מעט דגלי פלסטין ברחובות. קחו בחשבון. מעבר לכך - לא הרגשנו לא בטוח או צורך להסדיר את זהותנו. כן חשוב לומר שיש אזהרת מסע לבוסניה נכון ליוני 2025.

ממוסטאר יצאנו לנסיעה קצרה ל־Blagaj, שם ממוקם מסגד טורקי ציורי על נהר שנובע מתוך מערה, מראה שליו ומרשים במיוחד. המקום נקרא גם Dervish Monastery, ושווה מאוד ביקור. לא נכנסו לתוך המסגד עצמו (יש תשלום נמוך על חנייה).

התחנה הבאה הייתה Počitelj Fortress – כפר עתיק וציורי עם מצודה בראש ההר. אמנם כיום הכפר ברובו נטוש, אך הוא תיירותי ונשמר היטב. העלייה למגדל התצפית אמנם קצת תלולה, אבל הנוף יפה.

משם המשכנו ל־Kravica Waterfalls, מהמפלים היפים בבוסניה. מזכירים את פליטביצה בקרואטיה, למי שביקר. עלות כניסה הייתה 20 מארק (כ־10 יורו לאדם), והליכה של כרבע שעה הובילה אותנו למפלים עצמם – מים צלולים שנשפכים לבריכות טבעיות. המקום היה מהמם, ואפילו הספקנו לטבול ולהתקרר קצת. בילינו שם כשעתיים בכיף.

אחר הצהריים התחלנו בנסיעה לעבר Sarajevo, והגענו בשעת ערב לעיר הבירה של בוסניה. בערב טיילנו בעיר העתיקה – אזור מעניין שמחולק ממש לשני חלקים: החלק העות'מאני עם סמטאות צרות, בזארים ומסגדים, והחלק המערבי יותר שמזכיר ערים מרכז-אירופיות עם כנסיות ומדרחובים אירופאים.

לארוחת ערב ישבנו ב־Ćevabdžinica Željo, מוסד מקומי מפורסם שמגיש את הקבבים הבוסנים הקלאסיים – Ćevapi. אחר כך טעמנו גם בורק מצוין (פאי בשר מקומי) ב־Buregdžinica Sač, מאפייה עם תור קבוע בכניסה. סיימנו את הערב עם בירה בבר נעים בשם La Cava Sarajevo.

טיפ חשוב לגבי בוסניה: המטבע המקומי הוא מארק בוסני (BAM). אמנם ברוב המקומות אפשר לשלם ביורו, אך בסופרים וחנויות מקומיות תצטרכו מארקים. לא מקבלים אשראים בהרבה מקומות אפשר להחליף כסף בבנקים או בצ'יינג'ים – במרכז העיר בסרייבו יש לא מעט.

לינה בסרייבו במקום שנקרא Apartment Mejtas. עלות - 79 יורו ל-2 לילות. יש חנייה צמודה ובמרחק הליכה קצר מהעיר העתיקה של סרייבו.

יום 5 - סרייבו

התחלנו את היום בסיבוב רגלי נעים בסרייבו, עיר מרתקת שמשלבת בין מזרח למערב, בין ישן לחדש. התחנה הראשונה הייתה Gazi Husrev-beg Mosque – מסגד עות'מאני מהמאה ה־16, מהמרכזיים והמרשימים בעיר.

המשכנו לאחד המקומות ההיסטוריים החשובים ביותר בבוסניה – הגשר הלטיני והנקודה הסמוכה בה נרצח הארכידוכס פרנץ פרדיננד בשנת 1914, אירוע שהצית את מלחמת העולם הראשונה. עברנו גם על פני עיריית סרייבו המרשימה – מבנה אדריכלי יפיפה, שנבנה בתקופה האוסטרו-הונגרית. צפינו בה מבחוץ, והמשכנו משם לשתות קפה בוסני מסורתי ב־Caffe Asik, בית קפה מקסים בתוך סמטה ציורית מלאה בבתי קפה קטנים.

ביקרנו גם ב־Baščaršija, הכיכר המרכזית של העיר העתיקה, שסובבת דוכנים, חנויות מזכרות, וקפה שחור עם בקלאווה בכל פינה. זה הלב הפועם של סרייבו העתיקה.

משם המשכנן ל-War Childhood Museum – מוזיאון מרגש שמתאר את חוויותיהם של ילדים בזמן מלחמת בוסניה. המוצגים האישיים, הקולות והסיפורים נותנים מבט אנושי ועמוק על מה שהתרחש בבוסניה בימי הטבח.

אחר הצהריים יצאנו עם הרכב ל־View of Sarajevo (לפי המיקום בגוגל). מדובר בנקודת תצפית גבוהה המשקיפה על כל העיר, ומציעה תצפית מרהיבה על העמק בו סרייבו שוכנת. האזור גם כולל מסלולים נטושים מתקופת אולימפיאדת החורף של 1984 – זכר לתקופה בה העיר עוד הייתה חלק מיוגוסלביה.

חזרנו לעיר לקראת שקיעה טיפסנו רגלית למצודה הצהובה (Yellow Fortress) - טיפוס קל יחסית של כ־15 דקות שמוביל לנקודת תצפית מושלמת לשקיעה. המקום מתמלא במקומיים ותיירים שבאים לראות את העיר נצבעת בגוונים כתומים־ורודים.

בערב, אכלנו שוב Ćevapi וקינחנו במקום מתוק ומומלץ מאוד בשם Caffe slastičarna Badem – קינוחים מעולים וזולים מאוד.

לינה בסרייבו.

יום 6 - מסרייבו, בוסניה לפארק הלאומי Durmitor, מונטנגרו

היום יצאנו מסרייבו ונסענו לכיוון Durmitor National Park שבמונטנגרו. הנסיעה ארכה כשלוש שעות, ובמהלכה עברנו גבול בקלות יחסית (שוב צריך להראות את הגרין קארד). הדרך הייתה נוף קסום, וכאשר חצינו למונטנגרו, הנוף הפך לדרמטי יותר, עם הרים גבוהים ועצומים.

הגענו לשמורה (בעונה גובים תשלום כניסה לפארק - הגענו בסוף אפריל ולא הייתה שום עמדה שדרשה תשלום).

התכנון היה לעשות מסלול הליכה לפסגה שנקראת Prutaš, אחד הפסגות הפופולריות בפארק (כ-2400 מטר מעל פני הים). המסלול מתחיל ב־Parking Dobri Do והוא מסלול שבין 4 ל־5 שעות הלוך וחזור, תלוי בקצב. מכיוון שהגענו קצת מוקדם מדי בעונה, נתקלנו בשלג שהקשה על ההליכה. הצלחנו להגיע לגובה של כ־2150 מטר, אך לא הצלחנו להמשיך מעבר לזה כי הדרך הייתה מכוסה בשלג עמוק. אף על פי כן, שמחנו שעשינו את המסל, הנופים היום מדהימים.

לאחר מכן, המשכנו לכיוון Vražje Jezero – ׳העין הכחולה׳, אגם יפה שנמצא בלב אחו ירוק עם צבעים כחולים, מחוץ לשמורה.

משם נסענו לעיירה המרכזית באיזור - Žabljak. עיירת סקי שכוחת אל אבל יש בה הכל. היינו מותשים ורצינו משהו מתוק אז מצאנו מקום מקסים בשם Shambhala Bakery & Restaurant, שם אכלנו עוגות טעימות ושתינו קפה טוב. המקום מאוד חמוד ומומלץ למי שמעוניין להירגע אחרי יום של הליכות בטבע.

בסיום היום, התמקמנו ללינה ב־Žabljak, במקום שנקרא Apartmani Prisoje שעלה כ-47 יורו ללילה. מומלץ מאוד.

יום 7 - הפארק הלאומי דורמיטור

היום יצאנו מוקדם מ־Žabljak ויצאנו לטיול הליכה קצר אל Curevac Viewpoint, תצפית מרהיבה ששווה את השעה שהקדשנו לה. שילמנו 5 יורו לאדם על כרטיס כניסה לפארק הלאומי, ולאחר כ־40 דקות הליכה הגענו לתצפית שצופה על נהר הטארה וההרים המקיפים אותנו.

לאחר מכן, יצאנו למסלול הליכה אל עבר Jablan Lake – אגם יפה אבל לא מרשים כמו אחרים שראינו עד כה. ההליכה אליו אורכת כ־40 דקות, וזה מקום שקט ורגוע, ללא הרבה תיירים. האגם כבר בתחילת מאי היה יחסית יבש ואני מעריך שהוא מתייבש לגמרי בעונות הקיץ. לא מסלול מאוד מומלץ.

המשכנו לכיוון האגם השחור- Black Lake, אחד האגמים המפורסמים ביותר בשמורת הדורמיטור. האגם בהחלט מרהיב ביופיו, וגם מאוד מתויר (היה ה-1 במאי שזה חג לאומי במדינה ולכן היה עמוס אבל לא נורא), אבל הנוף בהחלט שווה את זה. יש לשמור על כרטיסי הכניסה לשמורה, כי יש ביקורת במקום.

לאחר מכן, נסענו לעברנהר ה־Tara. הנקודה בגוגל אליה נסענו נקראת Tara Canyon Viewpoint, שבה יש ירידה לנהר, עם צבעי הטורקיז המהממים משם המשכנו לגשר שעל נהר הטארה, גשר מרהיב שממוקם מעל הקניון העמוק. ירדנו מהאוטו והלכנו אל הגשר.

לאחר היום הארוך, יצאנו בנסיעה ארוכה של כשלוש שעות לכיוון העיירה Plav – עיירה מבודדת ומרוחקת, לכיוון הגבול על אלבניה. הדרך הייתה מזעזעת (כבישים ברמה של עולם שלישי). הגענו בשעות הערב למקום הלינה שנקרא Rooms Lida & Friendly home - מקום בסיסי מאוד. כ-40 יורו ללילה ל-3 אנשים. לא מומלץ.

יום 8 - הפארק הלאומי Prokletije ונסיעה ל-Theth, אלבניה

התחלנו את היום במקום שנקרא Oko Skakavice 'The Eye׳, עוד "עין הכחולה" בעמק ירוק. הליכה קצרה של כ־10 דקות בלבד, שמובילה לנביעה עם צבעים מטריפים. כניסה חינם, והמקום בהחלט שווה עצירה קצרה.

לאחר מכן המשכנו בנסיעה אל Prokletije National Park, אחד האזורים המהממים ביותר במונטנגרו. עשינו שם מסלול מעגלי מרהיב באורך כ־10 קילומטרים, שלקח כ־4.5 שעות. המסלול יוצא מ־Eko-katun Grebaje, ובמהלכו תצפית מדהימה על רכס שנקרא קרנפיל. לאורך המסלול יש תצפית אל עבר פסגות מרהיבות ברכס - Volušnica, Talijanka ו־Popadija.

קישור למסלול:
https://www.travelwithfoldbjer....

המסלות מתחיל בעלייה ביער שנמשכת כשעה ורבע, ואז הנוף נפתח בצורה מרהיבה. עשינו את המסלול נגד כיוון השעון, כך שכשהגענו לנופים הפתוחים, הם היו לנו מול העיניים ולא מאחורינו. זו הייתה החלטה מצוינת כי נהנינו מכל רגע! המסלול עצמו קשה אבל לא מאוד. מומלץ להגיע עם נעלי הליכה טובות.

לאחר מסלול ההליכה המרשים, חצינו את הגבול לאלבניה, שם היה מעבר גבול די פשוט ומהיר. המשכנו בנסיעה לעבר Theth, אך הדרך הייתה קשה ומאתגרת, במיוחד בשעות הלילה המאוחרות. בדיעבד, היינו ממליצים לעצור לישון ב־Shkodër (סטייה קלה מהדרך שמוסיפה כחצי שעה), ולנסוע לטת׳ יום אחרי זה, כדי להימנע מהקושי שבנסיעה המייגעת בדרך הגרועה.

לנו בטת׳ במקום שנקרא Thethi Paradise Hotel & Restaurant - כ-63 יורו ללילה עם ארוחת בוקר. מקום חמוד אך לא מעבר.

יום 9 - הפארק הלאומי Theth

קמנו בבוקר בעיירה Theth. טת׳ מפורסמת בעיקר בטיול היום לעיירה שנקראת Valbona. מדובר במסלול חד כיווני של כ-6-8 שעות עם פאס יפיפה. המסלול מסתיים בעיירה ואלבונה המרוחקת כ-6 (!) שעות נסיעה מטת׳. מכיוון שהיינו עם רכב שכור הדבר לא התאפשר (למרות שיש שירותי הסעה בין העיירות), ובחרנו מסלול אחר.

לאחר ארוחת בוקר יצאנו למסלול הליכה לעבר Qafa e Pejës – מעבר הרים שממנו נשקף נוף עוצר נשימה לעמק טת׳. הפאס הוא גם חלק מטרק פסגות הבלקן. המסלול מתחיל מהכפר Okol והוא מסלול הלוך־חזור שכולל טיפוס של כ־1000 מטר עד לגובה של כ־1750 מטר. העלייה לקחה לנו כשעתיים וחצי, והירידה עוד כשעתיים. זהו מסלול מאתגר יחסית – לא טכני, אך תלול, ברובו חשוף לשמש וכמעט ללא מקורות מים, אז חשוב להצטייד בהתאם. הנופים יפים, אם כי לטעמנו פחות דרמטיים מאלו של Prokletije ביום הקודם. נוף יפה לעמק של טת׳. שימו לב שהמסלול שרץ נחשים (ראינו 3) ולכן היזהרו.

משם המשכנו לראות את Grunas Waterfall – מפל עוצמתי ומרשים ביותר. קצת קשה למצוא חניה ליד, אבל אם נוסעים על הכביש לכיוון העין הכחולה, יש שילוט ברור. ההליכה למפל קצרה יחסית וקלילה. היינו עייפים אז החלטנו לוותר על הביקור בעין הכחולה הפעם.

בשעות אחר הצהריים יצאנו לנסיעה של כשעה ו־45 דקות ל־Shkodër (הוגים כשקודרה -shkodra). הופתענו מאוד מאוד לטובה. מדובר בעיירה תוססת עם מדרחובים מלאים באנשים, חנויות וברים – ממש שינוי מרענן מהאזורים ההרריים והשקטים. בשבת בערב האווירה הייתה חגיגית במיוחד, והעיר פשוט שקקה חיים!

סיימנו את היום בארוחת ערב במסעדת Puri, שהגישה אוכל אלבני ביתי – וללא ספק זו הייתה הארוחה הכי טעימה שלנו בטיול. אחריה שתינו דרינק בבר מקסים בשם Shega e Eger.

לינה בשקודרה במקום שנקרא Tuana's Apartment - עלות 23 אירו ללילה לדירת 2 חדרי שינה גדולה. מאוד מומלץ.

יום 10 - מ-Shkodër ל-Berat

פתחנו את הבוקר בשקודרה. אכלנו ארוחת בוקר במקום מקסים בשם Stolia Coffeehouse & Brunch – בית קפה מערבי זול (מאוד), טעים ונעים לפתוח בו את היום.

משם יצאנו לנסיעה ארוכה לעבר העיירה Berat שבדרום אלבניה (כ-4 שעות נסיעה). עצרנו בדרך ב־Durrës – עיירת חוף מכוערת עם חוף מלוכלך, אז לא היינו ממליצים לעצור שם. חזרנו מיד לרכב והמשכנו בדרכנו.

הגענו לבראט בשעות הצהריים המאוחרות, לקחנו קצת זמן מנוחה, וב־18:30 יצאנו לסיור ביקב Alpeta, שנמצא כרבע שעה נסיעה מהעיר. הסיור ארך כשעתיים וכלל טעימות של שלושה סוגי יין ושני סוגי ראקי – הכל באווירה נעימה ונוף יפהפה. המחיר: 2000 לק (כ־20 יורו) לאדם, שלדעתנו שווה כל אגורה – הרבה יותר משתלם מסיורים דומים באיטליה או צרפת.

בערב חזרנו להסתובב ברחובות האבן של בראט, ונהננו מהאווירה השקטה ומהבתים הלבנים שמוארים בלילה ויוצרים נוף קסום.

לינה במקום שנקרא Guesthouse Albi - דירה חמודה בעלות של 27 אירו ללילה.

יום 11 - מ-Berat ל-Gjirokastër דרך קניון Langarica

פתחנו את הבוקר ב־Berat, "עיר אלף החלונות". הסתובבנו בשני חלקי העיר: Gorica – החלק הקטן יותר שמעבר לנהר, עם רחובות צרים ובתי אבן. Mangalem – החלק המרכזי, שבו נמצאת העיר העתיקה עם סמטאות ציוריות, מסגדים עתיקים וכנסיות. עלינו גם לטירת בראט (Berat Castle) (מומלץ לעלות עם הרכב עד לשם ולהחנות במקום כדי לחסוך עלייה תלולה(, שממנה נשקף נוף מדהים על כל העיר והעמק שמסביבה. הכניסה חינם, וההליכה עד הטירה עצמה קצרה אך מעט תלולה – שווה את המאמץ.

לאחר מכן יצאנו לנסיעה של כ־3 שעות דרומה לכיוון אזור Përmet, שם עצרנו באחת ההפתעות הגדולות של הטיול - קניון Langarica. הקניון ממוקם בלב עמק פראי ומבודד וכולל גם מעיינות מינרליים (לא חמים במיוחד, אבל בהחלט ייחודיים), גשר עות׳מאני עתיק ונוף עוצר נשימה של מצוקים וטבע פראי. הליכה קצרה מובילה אל תוך הקניון הצר, שבו אפשר להיכנס למעיינות המינרליים. הלכנו בקניון עד שנמאס, טבלנו במעיינות המינרלים, וחזרנו באותה הדרך. המקום עדיין יחסית בתולי, אבל נראה שמסדירים את המקום בימים אלה (מאי 2025) ובעתיד יגבו שם דמי כניסה – בינתיים זה בחינם.
מומלץ מאוד – אחת העצירות הכי לא צפויות והכי מרשימות בטיול. לא לוותר!

אחר הצהריים המשכנו בנסיעה של כשעה לעיר Gjirokastër (ג׳ירוקסטרה) אחת הערים המוכרות בדרום אלבניה בזכות הארכיטקטורה העות׳מאנית וההיסטוריה שלה. בערב אכלנו ב־Grill House 38 בעיר העתיקה - מסעדת גריל מעולה באווירה מקומית.

לינה במקום שנקרא Stone City Gjirokaster Getaway - כ-28 אירו ללילה לדירה, עם חנייה צמודה. כ-10 דקות ממרכז העיר העתיקה.

יום 12 - מ-Gjirokastër לריביירה האלבנית

את היום פתחנו בשיטוט בסמטאות ג׳ירוקסטרה. כעיקרון העיירה מאוד קטנה וממצים אותה בשעה גג. לטעמי לא שווה לנסוע במיוחד. ויתרנו על ביקור במצודה הגדולה של העיר (Gjirokastër Castle), כיוון שכבר ראינו לא מעט מצודות לאורך הטיול והרגשנו שמיצינו.

במקום זאת ביקרנו במוזיאון המנהרה מהמלחמה הקרה (Cold War Tunnel) - בונקר תת-קרקעי שנבנה בשנות ה-70 על ידי המשטר הקומוניסטי הפרנואידי של אנוור הוג’ה, כחלק מההיערכות למלחמה גרעינית שלא התרחשה מעולם. הסיור עובר דרך מסדרונות ארוכים ועמוקים עם עשרות חדרים וכולו חצוב בסלע מתחת לעיר. יש סיור כל שעה עגולה. אורך הסיור כ-25 דקות. מומלץ

לאחר מכן עזבנו את העיירה ונסענו כשעה לעבר Ujëvara e Peshturës - מפל יפייפה שנמצא בסמוך לכפר Progonat. המפל נופל מגובה רב אל בריכה טבעית בצבע טורקיז צלול להפליא, והנוף סביבו פשוט קסום. שחינו שם והיה מרענן במיוחד. שימו לב - לפי מה שהבנו, המפל זורם רק עד חודש יוני, אז בסוף הקיץ ייתכן שהוא יהיה יבש ומאכזב. אחר הצהריים המשכנו בנסיעה ל־Himarë, עיירת חוף בריביירה האלבנית אליה היו לנו ציפיות גבוהות, אך לצערנו התאכזבנו. העיירה הייתה בעיצומו של פיתוח אינטנסיבי, עם הרבה אתרי בנייה, רעש ועבודות תשתית, מה שיצר תחושה מאוד לא נעימה ולא מזמינה לשהייה. הגענו גם מוקדם בעונה (תחילת מאי), כך שהעיירה הייתה די ריקה מתיירים והאווירה הייתה די מדכאת.
תכננו להישאר שם שני לילות, אך שינינו תוכניות וקיצרנו ללילה אחד בלבד.

לינה בהימארה שנקרא VIAL Rooms - כ-30 אירו ללילה לחדר.

יום 13 - לאורך הריביירה האלבנית מ-Himarë ל-Vlorë

התחלנו את היום בחוף Filikuri, שנמצא בקצה הדרומי של Himarë. הגישה אליו מעט מאתגרת - ירידה תלולה דרך שביל סבוך בקוצים, ובסופה ירידה עם חבל. אבל כשמגיעים מתגלה חוף מבודד, פראי, בתולי ופשוט מדהים. חול לבן, מים בצבע טורקיז, שקט מוחלט. ממש גן עדן קטן. אפשר גם להגיע בקאייאק מהימארה.

משם המשכנו ל־Gjipe Beach - אחד החופים היפים שראינו בטיול, ואחד החופים המפורסמים באיזור. יש חנייה מסודרת בחניון מוסדר שעולה 400 לק (כ־4 יורו) לעד 12 שעות – קצת יקר ביחס לאלבניה, אבל זו הדרך היחידה לרדת אליו (אפשר להחנות רחוק יותר וללכת דרך הקניון הצר שמוביל למקום. להבנתי השביל מלא בכלבים ומסוכן).המסלול לחוף לוקח כ־30 דקות הליכה בירידה (וגם חזרה כמובן). הנוף בדרך יפה, וכשמגיעים מתגלה חוף רחב ידיים, מים צלולים, מצוקים סביב, ואווירה רגועה במיוחד. לא לפספס. שווה כל צעד.

בהמשך עצרנו לרגע ב־Dhërmi, עיירת חוף שבעבר הייתה נחשבת לפנינה שקטה אבל כיום רואים בבירור את הפיתוח המאסיבי במקום - כבישים, מלונות, עבודות תשתית. נראה שהריביירה האלבנית משנה את פניה במהירות, ולא בהכרח לטובה. הייתי שוקל אם לבקר שם בשנים הקרובות. נראה שתיירות הטיקטוק די הרסה את המקום מאז שהתפוצץ בשנת 2022 אחרי הקורונה.

בערב הגענו לעיר ב־Vlorë – עיר גדולה שלא נחשבת יפה, אבל כן פעילה ותוססת. המרכז שלה מלא חיים, עם מדרחוב שוקק, בתי קפה וברים.

ישנו במקום שנקרא Vila Anxhelo - כ-17 אירו ללילה לדירה מרווחת מאוד (לא קרוב למרכז העיר אבל).

יום 14 ואחרון - טיראנה

ביום האחרון לטיול נסענו ל־Tirana, בירת אלבניה. לצערנו, העיר לא הותירה רושם מיוחד - אווירה די משעממת, תחושה של סתם עיר. ביקרנו בכיכר המרכזית Skanderbeg Square, הסתובבנו מעט באזור הבזאר ובכמה רחובות מרכזיים, אבל התחושה הכללית הייתה של עיר חסרת ייחוד או קסם ודי מרחנו את הזמן עד הטיסה.

כעיקרון היינו אמורים לטוס לאר. יום אחרי דרך אתונה עם אג׳יאן, אבל נפל טיל מתימן בנתב״ג והטיסה בוטלה כך שהזמנו ברגע האחרון טיסה עם ישראייר. הטיסה התעכבה בלא פחות מ־4.5 שעות (!!!) חוויה מתסכלת במיוחד לסיום הטיול.

חזרנו לארץ מאושרים אחרי שבועיים גדושים בחוויות מגוונות.

תגובות

התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם

אנונימי ( להתחברות )

התגובה כוללת אזהרת בטיחות? עם אזהרת בטיחות?