צפון אלבניה עם ילד בן 3

אמלק

מדינה יפה שעוד לא לגמרי התאקלמה לשטף התיירים שבאו לחזות בה. היא קרובה, האוכל בה טוב, יחסית זולה, לא מפותחת (לטוב ולרע), מלוכלכת ומבולגנת בחלקה, אבל נקייה ופשוטה מצד שני.
יעד מומלץ מאוד למי שאוהב טבע, בלי לטוס רחוק מדי.

טיסה

3 שעות טיסה לשדה התעופה שסמוך לטיראנה עם ישראייר, והאמת שהכל הלך חלק בהלוך וגם בחזור.
שלחנו גם את המנשא וגם את העגלה שלנו רגע לפני העלייה למטוס גם בהלוך וגם בחזור והגיע בלי בעיה.
מה שכן השדה שם מאוד קטן וממש אין סיבה לבוא מוקדם כמו בארץ. לא הייתי בא יותר משעתיים לפני וגם זה הרבה יותר ממספיק.

עלויות

המדינה זולה באופן יחסי, ומשתמשים שם ביורו ובמטבע המקומי לק.
בהמון מקומות לא מקבלים אשראי, בין אם מסעדות או מקומות לינה (שווה לברר מראש). צריך לקחת בחשבון שתצטרכו בעיקר מזומן בטיול הזה. לא ניסינו, אבל השמועות אומרות שהכספומטים עם עמלה גבוהה אז לא כדאי.

בהערכה גסה מבחינת עלויות:
-לינה ב-100 יורו ללילה
-מנה עיקרית גדולה במסעדה 10-15 יורו
-השכרת רכב גדול ליום עם ביטוח ~32 יורו

בשביל להבין סדרי גודל של הוצאות:
טיסות - 5600 שקל (התעכבנו מאוד עם ההזמנה, יכולנו להשיג מחיר הרבה יותר טוב)
לינה - 8000 שקל (בחצי מהזמן ישנו במקומות די יקרים יחסית לאלבניה)
אוכל, דלק, אטרקציות ושאר ירקות - 8000 שקל
רכב - 1700 שקל

סך הכל משהו כמו 23 אלף שקל.

השכרת רכב ונסיעות

הכבישים בצפון לא במצב מזהיר, אך למרות זאת אין מקום שאי אפשר להגיע אליו (כמעט) אפילו עם פרייבט. למרות זאת אנחנו לקחנו מיני SUV ואנחנו שמחנו על זה. יש בכל זאת כל מיני שבילי עפר ועליות תלולות וירידות מהכביש הסלול שהרגישו לנו יותר בטוח ויציב. מה גם שההבדל במחיר לא מאוד גדול.

בהרבה מקומות הכבישים מאוד צרים וצריך לקחת בחשבון נסיעה איטית אפילו יותר ממה שהגוגל או הווייז אומרים. ככלל ניווטנו עם גוגל, שהיה טוב ב90% מהמקרים, אבל לפעמים לקח אותנו בדרכי עפר הזויות כדי לחסוך כביכול דקה של נסיעה בכביש ראשי. עדיף להיצמד לכבישים ראשיים עד כמה שניתן, דרכים צדדיות לרוב ממש לא במצב טוב.

אוכל

הסמיכות של אלבניה לאיטליה ויוון כנראה נתנה את אותותיה, כיוון שהקפה היה מעולה והאוכל ברובו היה טוב. ארוחות בוקר כמעט זהות בכל מקום, עם לחם, ירקות, ביצים, נקניק וגבינה מקומית.
התקשינו מאוד למצוא מקומות לינה עם מטבח, כך שרוב הטיול אכלנו בחוץ.
מהחוויה שלנו המנות העיקריות במסעדות מאוד גדולות ולגמרי אפשר להתחלק בהן שני אנשים מבוגרים.

יום 1 - נחיתה בטיראנה ונסיעה לשקודרה

טיסת בוקר עם ישראייר, הכל הלך חלק לגמרי. היינו עם עגלה מתקפלת שאפשר להעלות למטוס אבל שלחנו אותה ממש לפני העלייה ביחד עם המנשא.
ביציאה מהשדה הרגשנו כבר את האנדרלמוסיה של אלבניה, כאשר מולנו עמדו עשרות רבות של מקומיים עם שלטים עם שמות, מלבד שלנו כמובן. אחרי מספר גישושים הצלחנו לאתר את החניון של ההשכרת רכב שנמצא מחוץ לשדה, במרחק של 5 דקות הליכה מאוד לא נגישה.

לטירנאה עצנה לא תיכננו להגיע במשך כל הטיול, כך שמהשדה יצאנו צפונה היישר לשקודרה. תכננו עצירה במסעדה מפורסמת שהמליצו לנו עליה שנקראת Mrizi i Zanave - Restorant Agroturizëm. האוכל שם לטענת אחי הגדול (והאנין) יוצא מן הכלל. לצערנו הרב הגענו מורעבים במיוחד בדיוק בשעה 16:10, והמסעדה סגורה בין 16:00-18:00. עם המזל הנאחס הזה יצאנו לתור אחר מזון בקרבת מקום, ולא נפלו פנינו. הגענו ל-RESTORANT OAZI FISHTË במרחק 5 דקות נסיעה משם, עם נוף נהדר לאגם קטן תחתיו. האוכל היה בשפע ומצויין.

המשכנו משם לשקודרה, למעין מלון דירות שסגרנו דרך איירבנב ב-130 שקל(!). קיבלנו דירה ענקית עם 2 חדרי שינה, סלון ומטבח. מצד שני היה די הרבה רעש בלילה מהרחוב אז אולי זה היה הקאץ׳.

האישה ההרה והילד נרדמו מוקדם, ואני יצאתי לסיבוב בעיר. האמת היא שחוץ מ-2-3 רחובות הומים, מלאים בברים ומסעדות, העיר עצמה ממש מתה. האיזור המרכזי אבל שוקק בצורה מפתיעה, ויש בו מלא צעירים מקומיים חוץ מהתיירים שבאים. את הערב סיימתי באחד הסופרים שאני יותר אוהב באירופה, SPAR, שנפוץ באלבניה כמעט כמו תרנגולים. אציין כאן בתור חובב סופרים מושבע שדי התאכזבתי מאלבניה בקטע הזה.
הסופרים שם לרוב לא מחזיקים ירקות פירות ולחם טריים, שאותם אפשר למצוא בירקנייה ובמאפייה. יש בזה קצת מן הקסם, אבל לפעמים זה פשוט לא בא בטוב. אתם תחליטו.

יום 2 - עלייה לטירת ROZAFA ונסיעה ל-THETH

את הבוקר פתחנו בארוחת בוקר במקום חמוד בוייב מערבי במרכז העיר. משם המשכנו לטירה שנמצאת בגבעה שמעל העיר, קשה מאוד לפספס. אנחנו לא חובבי טירות גדולים, אז לא אגיד שזה הפיל אותנו מהרגליים. מצד שני הנוף מלמעלה מאוד יפה והמאמץ אינו גדול להרוויח אותו. מצד אחד האגם הגדול של שקודר, ומצד שני מספר נחלים מרשימים והעיר שפרוסה מתחת.

החלק העיקרי של היום מבחינתנו היה הנסיעה ל-THEHT שהתגלה כקשה יותר מכפי שציפינו. החלק העיקרי בנסיעה הזאת הוא רוחב הכביש. נדמה כי המהנדס שתכנן אותו, מדד את הרוחב של שני רכבים רגילים וקבע שזה הגיוני, בלי להשאיר ולו סנטימטר בודד ביניהם. התנועה ערה בכביש, שבנוסף להכל גם כמובן מפותל ביותר עם שדה ראייה מוגבל. כל מפגש מול רכב שבא ממול מורט עצבים, ודורש לנסוע בצורה איטית ביותר ולהתפלל חזק. המקומיים בכלל נוסעים מהר במפגשים האלה, ותאמינו לי שלא כדאי לכם לנסות מולם צ׳יקן.
הטיפ הכי טוב שאפשר לתת זה תיסעו מאחורי רכב אחר, ככה צריכים להיות מעט פחות עירניים ודרוכים.

אין הרבה אפשרויות, אז עצרנו לאכול בדרך במסעדה שנקראת Buni i Bajraktarit. הנוף משם מאוד יפה, האוכל היה בסדר גמור, לא משהו מיוחד.

עוד טיפ כללי לפני THETH, תצטיידו בדלק ובסופר לפני שתגיעו. בעיקרון יש שם, אבל בצורה מאוד מוגבלת ויקרה.

לאחר 3-4 שעות נסיעה זכינו להגיע, והגענו לעמק טת׳ (די, ככה אני קורא לה מעכשיו). האיזור פשוט יפהפה, ירוק מאוד ועוצמתי. נראה שכל כולו מיועד לתיירים, כי בתים של ממש לא ראינו.
הגענו לבקתה חדשה כמעט לגמרי באמצע היער, היתה ממש חוויה נהדרת (קישור למטה). אני חושב שחלק גדול מהחוויה שלנו בטת׳ היה מהלינה שם, שהיתה מנותקת במידה הרצויה.

בערב אכלנו בצמוד לאיפה שישנו במקום שנקרא Vidis Chalet Boutique Hotel, והאמת שזאת היתה חוויה לא טובה. המקום עצמו מאוד יפה, האוכל היה סביר, הבעלים היה מעצבן מאוד. לא מומלץ.

יום 3 - THETH, מסלול לעין הכחולה

לאחר מעט קשיים באיתור מזון, מצאנו מקום נחמד מאוד עם ארוחת בוקר פשוטה אבל טובה. גסטהאוס בשם Villa Gjeçaj Restaurant, שחוץ מהאוכל מציע חצר נהדרת עם תרנגולים, חתולים, ענבים ופטל בשפע. אחרי שסיימנו יצאנו אל עבר ה-אטרקציה המרכזית שיש באיזור - העין הכחולה. במרחק נסיעה של רבע שעה בערך ל- Nderlysaj אפשר להגיע לתחילת המסלול, הגוגל מאפס משום מה לא הבין את זה, אבל הכביש הסלול מגיע ממש עד החניון של תחילת המסלול. עקרונית צריך לשלם 2 יורו (200 לק) על החניה, אבל אנחנו במקרה לא נתקלנו באף אדם שדרש את זה מאיתנו, אבל כנראה שהוא סתם עשה הפסקת פיפי.
הטיפ הכי טוב עבור המסלול, שאותו לא יישמנו, זה להגיע כמה שיותר מוקדם. קצת מרחנו את הבוקר, בדיעבד היינו מכוונים להגיע למסלול כבר בסביבות 7:30-8:00, לפני הפיק של המטיילים. הרבה מגיעים עם הסעה מסודרת בסביבות 9:00-9:30 ואז זה קצת מבאס, אם כי לא סוף העולם.
המסלול הוא משהו כמו 3 ק״מ לכיוון, כאשר ההלוך יחסית בעלייה, בחלקה מעט תלולה. ההליכה לא קלה, אבל גם לא קשה. אני מרגיש בנוח להגיד את זה כי אישתי בחודש 7 והבן שלנו בן 3 הלכו את זה לבד, אז אין תירוצים!

ככל שמתקדמים במסלול הנוף יפה יותר, והנחל גועש יותר. לקראת הסוף מגיעים לגשר, שמתחתיו סוף סוף מתגלה היופי של הנחל. מים צלולים בצורה בלתי רגילה, וקרים בצורה בלתי שפויה. זה עלול לבלבל, אבל לא מדובר עדיין בעין הכחולה, אם כי זה תואר מתקבל על הדעת. כ-5 דקות בהמשך השביל מגיעים לעין הכחולה ממש, ששם יש מפל מרשים ובריכה גדולה. אנחנו הגענו כשהיו כבר מלא אנשים, ובכלל זה מקום שקצת פחות נחמד לשבת בו. גם אין כל כך שמש והיה די קריר, הוא הרבה יותר עמוס, ויש מעט מקומות יחסית לשבת בכיף על סלעים רטובים. לדעתי לבוא, לראות, לצלם, להתפעל, ולחזור חזרה לאיזור של הגשר.
בילינו שם כמה שעות, כמה טבילות (״אבא, תקפוץ!!!״) וחזרה לאוטו.

מורעבים כלאחר יום טיול, עצרנו ממש קרוב לחניה במאפיה/פיצרייה/סתם בית של מישהו (נקרא BAKERY FURR BUKE PIZZERIA-NDERLYSAJ בגוגל מאפס). לקח די הרבה זמן לפיצה להגיע, ואני לא יודע אם זה הרעב או שבאמת היא היתה טעימה.

משם המשכנו לקפה ב״מרכז״ של טת׳, אם אפשר לקרוא לזה ככה, וחזרה לבקתה, שבעים ומרוצים.

יום 4 - THETH, מסלול למפל Grunas

למחרת, שחזרנו את הבוקר של אתמול, ואכלנו באותו גסטהאוס.
משם יצאנו למסלול מוכר נוסף באיזור, אל עבר מפלי גרונאס. נסענו עם האוטו כמה שיכולנו, וחנינו מתחת ל-Hotel Zallina, פשוט בצד הדרך. אגב יש שם ספוט נהדר סתם לטבול בנחל המרכזי שעובר בעמק. משם יצאנו אל עבר המפל, בסך הכל די פשוט למצוא את הדרך, אני פה השתמשתי בmaps me אבל אפשר לגמרי להסתדר אפילו עם זרם האנשים והשילוט הבסיסי. ההליכה ברובה קלה, עם עלייה אחת באמצע המסלול וה-200 מטר האחרונים שהיו בעלייה תלולה מאוד, אבל קצרה בהחלט. כל ההליכה למפל לקחה משעה לדעתי בקצב קל ורגוע. המפל עצמו יפה וקר בטירוף, השמש עוד לא הגיעה לחמם אותו כשאנחנו היינו שם אז ויתרתי על טבילה, אבל היו שם כמה משוגעים על סף היפותרמיה.
אחרי עצירה ארוכה המשכנו את המסלול בצורה מעגלית, מעברו השני של המפל, וזה היה החלק הכי יפה בטיול לדעתנו. מצאנו את עצמנו כל הזמן עוצרים בעוד פינה בנחל, עוד הפסקה, עוד משיכת זמן, כדי שלא נעזוב את המקום. בסוף הרעב ניצח, כרגיל, והמשכנו חזרה לכפר לאכול.

מצאנו מקום נחמד מאוד GURRA FAMILY RESTAURANT, האוכל שם היה טעים מאוד.

יום 5 - עוזבים את THEHT ונוסעים ל-Boge

ניצלנו את השעות האחרונות שלנו בטת׳ סתם ליהנות מהיופי ששם. חזרנו לנקודה שבה החנינו את האוטו ביציאה למסלול למפל גרונאס. כמו שאמרתי זיהינו שם פינה נהדרת סתם לשבת ליד הנחל המרכזי, לטבול, לזרוק אבנים למים, ולהתפעל מהעוצמה של הטבע.

החלטנו שאת הנסיעה חזרה מטת׳ אנחנו נקטע, ועל הדרך למה שלא נתפנק קצת?
סגרנו לילה אחד בboge, בערך שעה מטת׳, במקום חדש שנקרא Northstar Villas. מדובר ב-2 בקתות מדהימות, מבודדות לגמרי, מאובזרות טוב (יש מטבח!). הנוף היה נהדר, היתה לנו בריכה מחוממת בחוץ, וזהו מה עוד אפשר לבקש.

בשביל שלא יהיה משעמם, בבקתה לידנו ישנו 6 גברים מגודלים, לבושים רק בשחור, עם מרצדס שחורה בחניה. החשש התפוגג במהירות, אחרי משחק כדורגל קצר ביחד הם סיפרו לי שהם זמרים מפורסמים באלבניה, ושהם בדיוק סיימו סיבוב הופעות גדול ובאו לחגוג. אני מודה שקצת פקפקתי, אבל עשרות מיליוני צפיות ביוטיוב לכל סרטון שלהם שכנענו אותי לגמרי. אני חושב שהם היו סוג של גרסא אלבנית של עדן חסון או משהו כזה.

יום 6 - נסיעה ל-Rec

אז אחרי שנגענו בתהילה, קמנו בבוקר ואני ואלוני עשינו טיול באיזור, אין משהו ספציפי האמת, פשוט יצאנו לתור את האיזור ומצאנו כל מיני מקומות יפים, אבל טיול של ממש לא מצאנו לעשות שם. המשכנו הלאה ל-Rec.

למי שעדיין מתקשה להתמצא, בדרך לטת׳ אתם תיראו בית כלא ענק ליד מלון (מי יבוא לשם?) די באמצע שומקום, ובפניה הזאת פונים ומגיעים ל-Rec אחרי כמה דקות של נסיעה.

אכלנו צהריים במקום שנקרא Baresha Agroturizëm מעל Rec, אחלה מקום.

אחר כך הגענו לאיפה שישנו, שהוא כנראה הvalue for money הכי גבוה שהיה לנו בטיול. קוראים לו Bar Restorant Hotel Gështenja, והוא מנוהל על ידי מאמא זמירה (ככה היא מכנה את עצמה). ישנו שם 2 לילות וקיבלנו יחידה עם 2 חדרי שינה, כולל ארוחות בוקר, כביסה (!), אכלנו שם גם 2 ארוחות ערב ושתינו פה ושם קפה - סך הכל 160 יורו. מעבר לזה שמאמא זמירה היתה חמודה בטירוף ופשוט היה נחמד איתה, ממש מומלץ.

לגבי האיזור עצמו, אז הקטע שלו זה עצי ערמון. יש שם לדעתי אלפי אם לא עשרות אלפי עצים בכל האיזור. אנחנו הגענו רגע לפני שהערמונים מבשילים (הם עדיין ירוקים, נהיים חומים) באוקטובר, ואמרו לנו שיש שם ממש פסטיבל שלם סביב זה. העצים יפהפיים ומרשימים, חלקם לדעתי בני עשרות שנים והם יוצרים נוף מרתק ופרוע בכל האיזור.

יום 7 - טיול באיזור של Rec

אז ברוח האיזור, יצאנו לטייל על הרכס שמעל הכפר, שמשופע בעצי ערמון בלי סוף. למרות שהמסלול מעגלי, ויוצא ממש מהחדר שישנו בו, ויתרנו על העלייה שבהתחלה ועלינו עם הרכב למעלה. הלכנו על קו הרכס שמעל הכפר, שהיה יחסית מסומן, אבל לא היה קל במיוחד למצוא את המסלול בלי מפה.

המסלול כולו פשוט עובר בין יער של עצי ערמון ענקיים, ומדי פעם מתגלה נוף נהדר לעמק למטה.
בטיול פגשנו חקלאים מקומיים שמטפלים בעצי הערמון שלהם. ממה שהצלחנו להבין העצים שם בני עשרות שנים ועוברים מדור לדור במשפחות באיזור. קיבלנו חופן ערמונים מאיש מבוגר שהתרגש מאוד לקראתנו, והיה ניכר בו גאווה מיוחדת לפירות שלו. חוץ ממנו לא פגשנו באף נפש חיה במהלך המסלול, ונראה שהשילוב של סוף העונה עם מקום מעט פחות מתוייר עשו את שלהם.

כהרגלנו הלכנו מאוד לאט, אז הגענו לאחר כמה שעות טובות חזרה למטה. עצרנו בסוף המסלול במסעדה שנקראת Shija e Natyrës, שהיתה טובה מאוד ומתגמלת אחרי ההליכה.

עייפים אך מרוצים חזרנו לזרועותיה החמות של מאמא זמירה.

יום 8 - נסיעה מ-Rec לכיוון אגם קומאן

אז בצער רב עזבנו את Rec ואת מאמא זמירה, שדאגה לנו להמון צידה לדרך. היא ביקשה מחיר כמעט מגוחך ל-2 לילות, כביסה וכל הארוחות של 160 יורו. נתנו לה כמובן יותר והחלפנו מספרי טלפון עם הבטחה לשלוח לה תמונה של התינוקת בבוא העת.

המשכנו משם בנסיעה אל עבר אגם קומאן, כאשר בדרך עצרנו בסופרמרקט בשקודרה כדי להצטייד.
על אגם קומאן, מעט לפני הגסטהאוס שלנו אכלנו במסעדה בשם Perla - Vau i Dejes, שהיתה מאוד יפה אבל לא מאוד טעימה. במרחק קצר משם הגענו ל Agora Farmhouse, איפה שישנו את 2 הלילות הבאים.

המקום היה מאוד פשוט אבל חמוד, עם מסעדה יחסית טובה וכמובן על שפת האגם. בעצם אגם קומאן הוא אגם מלאכותי שנוצר על ידי סכרים שמציפים את כמויות המים האדירות שמגיעות מצפון המדינה. המים היו מאוד מזמנים ואני ואלוני עוד הספקנו לעשות טבילה מרעננת.

יום 9 - שייט לנהר שאלה

אחת האטרקציות המפורסמות באלבניה היא ללא ספק שיט באגם קומאן, ובפרט לנהר שאלה.
התכנון המקורי שלנו היה להגיע לעמק Valbone בעזרת המעבורת באגם קומאן. בעצם עמק Valbone הוא מעברו השני של Theth אבל אפשר להגיע אליו רק ביום הליכה, או בעיקוף גדול שאותו המעבורת מקצרת באופן יחסי. לצערנו הרב האילוצים שלנו לא אפשרו לנו לעשות את זה, אבל אני משוכנע לחלוטין שזה שווה את המאמץ.

אז הסתפקנו בשיט המפורסם לנהר שאלה, שאותו הזמנו מראש באתר GetYourGuide במחיר של 70 שקל לאדם. השמועות אמרו לנו שהכביש לתחילת השיט במצב נוראי, ושאפילו חברות השכרת רכב מסוימות לא מאפשרות להגיע לשם. בפועל היה מדובר בשביל עפר במצב יחסית טוב, אפילו טוב ממקומות אחרים שהיינו בהם. ניכר כי מתבצעות עבודות לשיפור התשתית במקטע הזה, ולדעתי אפילו ממש יהיה שם כביש בעתיד לפי מה שראינו. בקיצור נסיעה איטית אבל לגמרי אחלה לכל סוג רכב. בסוף הכביש מגיעים לסכר שממנו יוצא השיט, צריך לעבור מנהרה חצובה בסלע, אני שם הורדתי את אלון ואפרת וחזרתי חזרה כדי לחנות במחיר מופקע של 10 יורו (לאחר התמקחות מ-15) לפני המנהרה.

למרות האיום המפורש בהודעה שקיבלנו על כך שהם לא מחכים לאף אחד, השיט יצא באיחור קל.
הדרך הלוך יפהפה, שטים בין הרים ירוקים במעין פיורד ארוך, שבנקודה מסוימת עוזבים אותו לנהר שאלה שזורם אליו. לאורך השיט ישנן כל מיני בקתות ומקומות לינה מיוחדים לאנשים הרפתקנים יותר. אפשר להגיע אליהם רק עם סירה, ואין כלום חוץ מהבקתה, נראה חוויה ממש.

למיטב הבנתי הנחל הזה מגיע כל הדרך מ-Theth שבצפון, והוא באמת יפהפה. כשעוגנים את הסירה זה מרגיש מאוד מתוייר כל האיזור, אמנם לא עטים עלייך אבל שפע מוגזם של מסעדות ומקומות לינה סמוכים לנהר קצת משבשים את כל היופי. אנחנו המשכנו ללכת 10 דקות במעלה הנחל, בגדול עד שאי אפשר יותר ללכת, והגענו לחלק רגוע ויפה שלו. העברנו שם את הזמן בכיף, אכלנו באחת המסעדות, שהפתיעה במחיר סביר ואוכל טוב (לא זוכר איזו בכנות), ואז חזרנו בחזרה את אותה הדרך.

מפה לשם רק בשעות אחה״צ הגענו חזרה לAgora Farmhouse, מותשים ומרוצים.

יום 10-14 - עצירה לעבודה ומנוחה ב- Elite Bay Hotel

במהלך שלושת הימים הבאים אפרת נאלצה לעבוד מרחוק, כך שהיינו חייבים למצוא מקום נוח להטיל בו עוגן.
החלטנו להתפנק ולקחנו מלון לא רע בכלל באיזור החוף שנקרא Elite Bay Hotel. אני לא הייתי ממליץ להגיע לאיזור הזה במיוחד, או למלון הזה בפרט, אני מעריך שיש חופים הרבה יותר יפים ומקומות נחמדים, פשוט לא רצינו לנסוע הרבה וזה ענה על הצורך.

בכל זאת מוסיף קצת תמונות כי למה לא...

יום 15-16 - קרויה ו-Bovila Canyon

קרויה נמצאת כחצי שעה משדה התעופה בטיראנה, ככה שהיא מקבלת יותר קרדיט ממה שמגיע לה. סך הכל עיר קטנה ולא יפה במיוחד למעט העיר העתיקה שלה. יש שם נוף באמת יפה, ובשקיעה שווה מאוד להגיע לשם. יש שם גם שוק מזכרות קטן לתיירים שאפשר למצוא בו מגוון פריטים אותנטיים שמיוצרים במפעלים בסין בעיקר, וקצת דברים מקומיים (שטיחים שם זה קטע חזק). בסך הכל לא מדובר ביעד ששווה להגיע אליו במיוחד לדעתי, אבל כמו שאמרתי המיקום שלו משחק לטובתו. היינו שם עם המשפחה של אחי הגדול, ככה שלא הפריע לנו יותר מדי, מה גם שהיה מזג אוויר קריר וגשום באותו הזמן אז גם ככה לא הרגשנו שפספסנו.

למחרת החלטנו לנסוע קצת לטייל אל עבר Bovila Canyon. החלק האחרון של הנסיעה לשם היה קצת מאתגר, שביל עפר משובש אבל עביר לכל רכב אם נוסעים לאט. קצת התאכזבנו שלא מצאנו מסלול לטייל לצד הנהר, שהיה באמת יפה. עצרנו ב-2 נקודות שונות לאורכו אבל מעבר לזה אין יותר מדי לצערי. המשכנו בכביש המפותל שעולה על הסכר לתצפית על האגם. כשמגיעים למעלה יש מסעדה (לא רעה בכלל יחסית למיקום), ומשם נוף נהדר על האגם והסכר. יש מסלול קצר של כרבע שעה לנקודת תצפית טובה אפילו יותר. התצפית היתה די עמוסה, ברמה שאנשים חיכו בתור לעשות תמונה במרפסת, אבל לא בקטע רע מדי.

אכלנו במסעדה למעלה שם, שבאמת היתה בסדר גמור ברמת המחירים ובאוכל שלה, ונשקף ממנה נוף נהדר על האגם. משם חזרנו לקרויה וראינו את השקיעה מהעיר העתיקה למעלה, שבאמת שוה להגיע אם אתם שם.

מה שכן יש לי כמה המלצות על מסעדות:
Bar Restaurant Horizont Kruje - נוף נהדר, אוכל טוב
מסעדה של Bardhi Farm - נמצאת ממש ליד הטירה למעלה. לא להתבלבל (כמונו) עם המיקום בגוגל מאפס שלוקח לחווה עצמה. כמעט כל האוכל הם מגדלים, היה פשוט מעולה (קצת יקר מהממוצע אבל שווה).
Restaurant Hotel DEAL - ארוחת בוקר טובה

ישנו גם במקום חמוד, בונגלוז קטן לא במרכז העיר. קישור בסוף.

סיכום

אלבניה יעד נהדר. הטבע היה יפהפה, האנשים היו טובים והאוכל היה טוב. בהחלט מורגש שהמדינה לא מפותחת כמו מדינה מערבית סטנדרטית, וזה בא לידי ביטוי לפעמים בלכלוך ותשתיות. מצד שני יש גם את היתרונות של מדינה שעוד לא לגמרי התקלקלה.

בהקשר של יעד עם ילדים קטנים, לנו היה ממש זורם. הרבה טבע, מקומות פתוחים, מקומות לינה נחמדים, נסיעות לא ארוכות מדי, הטיסה ישירה וקצרה...מומלץ.

לא פירטתי הכל כמובן, אז מוסיף את המייל שלי למי שירצה לשאול בשמחה:
shimric@gmail.com

קישורים חיצוניים

• בקתה ביער ב-Theth
• לילה מפנק ב-boge
• Bar Restorant Geshtenja (מאמא זמירה)
• לינה בקרויה
• Agora Framhouse (אגם קומאן)