טרק בהרים הבלקנים

נחיתה ב-Tirana והגעה ל-Shkoder

לאחר נחיתה בטירינה בשעה 1730 תכננו לקחת אוטובוס לשקודר. מסתבר שהאוטובוס האחרון לאותו יום כבר יצא.
היו מספר ישראלים נוספים עם תכנון דומה לשלנו אך פספסנו בקצת זוג שהשכיר רכב ונסע לשקודר. נאלצנו לקחת מונית ב70 יורו.

בשקודר שכנו במלון luminosa בעלות של 45 יורו ללא ארוחות. למעט הכריות שהיו מאוד גדולות ולא נוחות במיוחד שהייה ושירות מעולה.
ישר יצאנו למסעדה באזור, בהמלצת המלון הלכנו ל-fisi.
מסעדת תיירותית למדי, ממליץ למי שמגיע לעיר שהסתובב קצת מעבר למקומות המרכזיים ולמצוא מקום על פי שיקול דעתו.

Shkoder - Theth – Valbone

ערב לפני הזמנו מיניבוס משקודר לט'ט' באתר traveling.com - book a way שעלה 35 דולר לזוג.
(בדיבעד בחזור הבנו שיש יותר זולים)
התחלנו את היום בלקחת את ההסעה משקודר לט'ט'. את האוטובוס חלקנו עם זוג קנדים חמודים והרגשנו קצת חול, הרגשה שטיפה נחלשה כאשר הגענו לתחילת הטרק ומצאנו את עצמנו בלב קבוצת מטיילים מאורגנת של כ-20 ישראלים. הטרק התחיל בעלייה נחמדה ומזג אוויר נעים שהלך והתקרר ככל שעלינו בגובה. המסלול היה עמוס למדי במטיילים מכל העולם, מהולנדים לקנדיים וצרפתים וכמובן גם לא מעט ישראלים. גם כלבים מכל הסוגים מלווים את המסלול ונהנים מהריחות והנופים. לאורך המסלול יש הרבה מקומות קמפינג למי שרוצה לטייל עם אוהל וגם לא מעט אזורי לינה ומקומות לקנות בהם קפה או בירה.
המסלול הזה הוא החלק הכי מטויל והרבה עושים אותו כמסלול יום - לפסגה לחזרה מולבונה או ט'ט'.
הגענו לתחילת ולבונה באזור ארבע (כאשר התחלנו ללכת באזור תשע וחצי) ומשם תפסנו טרמפ עד לקצה השני של ולבונה איפה שישנו. ב1830 בעל המקום לקח אותנו לארוחת ערב במסעדה ליד, תשלום עלינו.

מרחק הליכה: 16 ק''מ
עלייה: 1100 מטר
ירידה: 800 מטר
זמן: 7.5 שעות
מקום לינה: Quku i Valbonës - היה קשה להגיע אליו קצת אבל אפשרי לבקש מהם טרמפ מתחילת וולבונה והם בשמחה ייקחו, מאוד נחמדים.
ארוחת ערב הם לוקחים אותך לארוחה במסעדה קרובה - תשלום עלינו ולא כלול. היה חם טעים ומנחם.
עבור 45 יורו קיבלנו גם ארוחת בוקר ובנוסף סנדוויצים לארוחת הצהריים.

Valbone – Cerem

אכלנו ארוחת בוקר וארגנו לנו צהריים ממה שהיה שם, סנדוויצ׳ים של חביתה ,חמאה ריבה , קצת פירות וירקות.
‏אל דאגה, כמו ישראלים טובים ניצלנו עד תום את מה שהוצע לנו. ה-6 יורו לבנאדם לא הלכו לריק.
אנחנו בחרנו ללכת על המסלול שעובר דרך הפס.
ה-guesthouse נתן לנו טרמפ עד לתחילת המסלול.
‏משם התחלנו את העליה ושעה לתוך הטרק התחיל טפטוף קל, שהוסיף לעננות הכבדה ותחושת הסגריריות הכללית שליוותה אותנו כמעט עד סוף היום.
‏בהתקרבנו לפסגה נכנסנו לתוך ענן - ערפל כבד. רוח קרה פוגשת בנו בעלייה ומכריחה אותנו ללבוש את המעילים והכפפות.
הגענו ל2100 מטר +-
ככל שטיפסנו מקטעי השלג גדלו והתחילו להוות חלק מהמסלול עצמו. ההליכה בשלג מחליקה ומאטה, אבל עם נעלי טיולים רגילות וזוג מקלות היינו בסדר גמור.
‏השלג הביא נופך נוסף לנופים המרהיבים אך כלל בתוכו גם גרביים רטובות מחצייתו.
‏סיימנו את העלייה ירדנו קצת והגענו לפיצול, דרך שלוקחת לcerem ודרך שלוקחת לversjue .
עשינו את כל העלייה ב 3 שעות - קצב מעולה.
שם אכלנו את ארוחת הצהריים שארזנו. המזג אוויר השתפר וסוף סוף הרגשנו קצת קרני שמש מבעד לעננים.
‏ משם ירדנו שש קילומטר עד שהגענו לcerem ול guest house vita.
שם קיבלה אותנו בעלת המקום - טאטיאנה, אשה נוקשה אך עם לב חם.
‏אנחנו לקחנו בקתה פרטית - רמה מאוד גבוהה אך יקר. ארוחה ערב בסגנון משפחתי סביב שולחן אחד. אוכל פשוט אך טעים, ובכמויות מספקות מאוד. רצה המקרה (וככל הנראה הסיפור דרך האחר שנכתב על המסלול הזה) והיינו 7 ישראלים באותו הגסט אהוס. סיכמנו את הערב בקצת משחקי קלפים לפני שטאטינה הכריזה שהגיעה השעה לישון (2100)... אז הלכנו לישון.

Cerem – Doberdoll

מרחק: 16 ק''מ
עלייה: 900 מטר +-
מקום לינה : BASHKIMI GUESTHOUSE
מחיר: 35 יורו כולל ערב וצהריים לאדם
זמן: 7.5 ש'

את היום התחלנו בארוחת בוקר נחמדה בגסט אהוס. ראוי לציון הדייסת אורז המחממת שפתחה את היום. עוד ראוי לציון הוא הטרמוס הקטן שהבאנו לטיול, אותו ביקשנו למלא בבוקר בתה או קפה וסיפק לנו הפסקות תה מענגות מול הנופים ההררים.
משם יצאנו למסלול, שהתחיל בעלייה לא קלה ובהתחברות לכביש עפר. ככל שעלינו יותר ויותר שלג נצפה עד להגעה ליער מושלג כולו. בגלל שעברו כ-3 ימים מהשלג הרציני הקודם השביל עצמו היה כבר די מפונה משלג או דחוס ברמה נאותה. אבל הנוף נשאר לבן ונוצץ וביחד עם עצי אורן הירוקים ועצים בשלבים השונים של השלכת יצרו אווירה מדהימה. מדי פעם היער נפתח לנוף שלא מאפשר להמשיך וחייב הוצאת וואו מהפה.
היה הסכמה שעד כה זה היה המסלול הכי יפה שעשינו בטרק.
את המסלול סיימנו באזור 1630 בהגיענו לגסט אהוס bashkimi בדוברדול.
הגסטהאוס ממוקם גבוה בהרים, 1800 מטר.
השהייה בגסט האוס היא חוויה מרנינה בעקבות הרים מרהיבים שהוא שוכן עליהם. קסום.
ארוחת ערב מעולה מוגשת ב-1800. סביב השולחן נחו צלחות מרק מהבילות וקטעי שיחה בגרמנית, אנגלית, הולנדית ועברית נשמעים באוויר. לקינוח הביאו ראקי - האלכוהול המקומי, דומה לוודקה ומאוד חזק.
בחוץ היה קר מאוד אבל סביב האח תמיד חם ומהר מאוד התקדמנו לישון.
בגסטהאוס הזה החדרים הם אינם פרטיים ובכל חדר כ-6 מיטות.

Doberdoll – Plav

לוקחים את המסלול האדום. יש אופציה להאריך קצת את הדרך ולראות את האגם. זה מה שאנחנו עשינו - לא חובה.
מרחק: 20 ק''מ
עלייה: 400 מטר +-
ירידה: 1300 מטר +-
זמן: 8.5 ש'
מקום מגורים : Ema Apartments
מחיר: 40 יורו

ארוחת בוקר ב-0700 שמכילה כמו ברוב הבקרים שילוב של מאפה עם ריבה, קצת ירקות טריים ומבושלים והפעם עוגה פשוטה וטעימה כתוספת מיוחדת. לקחנו איתנו צידה לדרך ויצאנו אל פלב.
החלטנו ללכת בדרך קצת יותר ארוכה כדי לעבור באגם שכמעט בדרך. הדרך לאגם יפה וקשה במיוחד וכוללת עלייה לא קלה וירידה תלולה שנהייתה קשה שבעתיים עקב השלג והקרח שאילצו אותנו להחליק על התחת חלק מהזמן.
בהגיענו לאגם הייתי חייב להיכנס (שגיא ויתר באצילות) והצלחתי לשרוד בערך 10 שניות עד שניתרתי החוצה מהקור. משם המשכנו לפלב בדרך שרובה די סלולה. השביל עובר בנופים שווים ורובו מישורי עם ירידה. לכל אורך היום ליוותה אותנו כלבת רועים גדולה חמודה ומתוקה. היא הגיעה איתנו עד לסוף שם היא קיבלה חבילת נקניקיות כאות על שירותה ונאלצנו להיפרד ממנה ברחוב שם היא הצטרפה אל כלבי הרחוב, ככל הנראה.
זה היה היום הארוך ביותר שלנו, א
הגענו אל הגסט אהוס שם התקלחנו והלכנו בהמלצתם אל מסעדת רחוב CEVABDZINICA PLAVLJANKA מסעדת קבבים טעימה, די בדומה לשווארמות שלנו. מהסתובבות בפלב זו עיר מוסלמית עם מיעוט נוצרי (אם אפשר להסתמך על גודל הבתי קברות ששם). באותה התקופה כל הבתים מתכוננים לחורף ועורמים ערימות גדולות של עצים לתדלוק האח. ברחוב ריח עשן העץ מורגש היטב, מדי פעם מתובל בריח של עשן דיזל של רכב ישן.

Plav – Vusanje - Theth

מרחק: 23 ק''מ
עלייה:400 מטר +-
ירידה: 1400 מטר +-
זמן: 8 ש'
מקום לינה: Guest House Rrashkadoli
מחיר: 40 יורו כולל א.בוקר. + ארוחת ערב כתלות במנות

דניאל יצא בבוקר לסיבוב בעיר לקנות קצת צידה לדרך. לאחר מכן המשפחה הנחמדה שם הגישה לנו ארוחת בוקר, היה טעים מאוד ומספק. בדיעבד הארוחה גדולה כל כך שלא היה באמת צורך לקניות נוספות עבור הצהריים (וזה עם בקשה לא לספק לנו צהריים לאותו יום).
זה היום האחרון לטרק. אחרי ארבע ימי הליכה לא קלים הנעליים והרגליים שלנו התחילו לתת בנו את אותותיהם. ביקשנו מהגסט אהוס טרמפ לתחילת המסלול בvusanje והם סיפקו אותו בשמחה (ובתמורה ל-30 יורו). משם התחלנו את המסלול חזרה לtheth. יום יפה שמתחיל בעלייה מכובדת על למעבר במין עמק בין הפסגות וירידה קטלנית עד ליעד. הצבעים בתאריכים הללו לא מפסיקים להדהים והצורות של ההרים בשילוב עם עצי האורן הכל יכולים מרשימים מאוד. בהגיענו לtheth התבייתנו על גסט האוס.
בערב שוחחנו עם אנשים ברחבי העולם ושיחקנו איתם קלפים, צ׳יט בסגנון הגרמני. פעם ראשונה שהיינו בגסט האוס ללא ישראלים נוספים, אבל גם שם העולם קטן ופגשתי אמריקאי שהמשפחה שלו במקרה מהישוב שלי.

יום בערים הגדולות

ביום הזה עזבנו את Theth, לפי הגסטהאוס יש אוטובוס שיוצא ב10:00 בבוקר (יש עוד שעות) מtheth לshkodra שעולה 10 יורו לאחד.
בסנטר של theth והיו הרבה מיניבוסים במחירים שונים ותמורת 12 יורו לבן אדם יצאנו מהשמורה היפיפיה.
במיניבוס הכרנו 2 זוגות ישראלים.
זוג אחד שנוסע לdurres עיר במישור החוף של אלבניה עם הרכב השכור שלו וזוג שני שנסעו חזרה לtirana.
אני החלטתי לדבוק בהחלטתי לנסוע לטיראנה בזמן שגיורא החליט להיות ספונטני ותפס עם הזוג ישראלים טרמפ לדורס. בכל זאת אחרי שבוע ביחד צריך קצת מרווח על מנת לשמור את הגחלת.
לכן התפצלנו ליום בקטע חברי וטוב.
גיורא לקח טרמפ לdurres ואני לקחתי נסעתי לtirana.

תיאור של גיורא:
הזוג הישראלי יצא בסמוך לשקודר לכיוון דורס. בדרך עצרנו בטירה על גבעה, כאשר עלות כניסה (לסטודנט) היא 100 לק. עשינו סיבוב של כשעה, אך לומר בכנות, למעט ההנאה מטיפוס על חומות והחזרה להרגשה של ילד בגן שעשועים לפני שהקימו בו גדרות לא היה משהו נשגב בעצירה.
משם המשכתי איתם עד לדורס, עיר נמל שהזכירה לי במקצת את אילת. בתחילתה אזור הנמל עמוס במכולות ומנופים ובהמשך נפתחת לטיילת מסודרת מלאה במסעדות, ברים ומלונות. לאחר שיטוט קצר מצאתי מלון נחמד שסיפק לי חדר ללילה בתמורה ל-40 יורו.
ניסתי ככל הניתן להתרחק מן הצד התיירותי של העיר ולכן התקדמתי ברחובות הצרים והתלולים, לא מחפש משהו מיוחד. לאחר שהגעתי לפסגה של הגבעה המקומית וראיתי בדרך אנשים מבוגרים, חתולים וכלבים עזובים, פחים הפוכים וילדים קטנים מדרדרים על אופניים עשיתי את דרכי חזרה במטרה למצוא מקום שבו אוכל לאכול משהו טוב ובתקווה לא יקר מדי.
בדרכי למטה ראיתי שלט של מסעדת 'Le Fish'. מתוכה בקעה מוזיקה מקומית ונראה גבר עם בטן בירה נאה מרקיד את אשתו לקול מחיאות כפיים של בתו (או אשתו השנייה). בחוץ ישבו זוג מבוגרים מאפירים, מנשנשים על חתיכת דג צלויה, מול כל אחד מהם כוס ראקי חצי שתויה. נגשתי אל המסעדה ובעל המסעדה המופתע הושיב אותי בחוץ, מול זוג החברים המופתעים לא פחות. בעזרת איטלקית רעועה (שלי ושלהם) הצלחתי להזמין בירה, ולאחר קצת גישושים גם דג. יש לציין שהתמסרתי לחלוטין לחוויה הזרה הזו. התפתח ביני לבין הזוג שיח עילג שבו הסברתי להם שאני לא יודע גרמנית או הולנדית וגם איטלקית לא כל כך ושאני מישראל. בעל המסעדה הופיע עם שלושה דגים טריים מולי, מתוכם הייתי צריך לבחור לאיזה החך שלי הכי אתחבר. לאחר מכן הצטרף זקן נוסף לחבורה השמחה הזו והשיח העמיק טיפה עקב האיטלקית המשופרת שלו.
בירה אחת נגמרה לאיטה, ובירה אחרת החליפה אותה (על חשבון הזקן החדש) בזמן שחיכיתי לדג שיהפוך מחי למת. אחרי קרוב לשעה הגיע הדג, טעים - אבל לא משהו להתפאר בו. לבסוף הזמנתי את החשבון ושילמתי ברצון את ה-20 יורו שעלתה לי החוויה. יקר למדי, וככל הנראה קצת מחיר מנופח, אבל לא נורא.
את העשר יורו האחרונים שלי החלטתי לשרוף על קוקטייל טוב. מיקום לא בולט עם שלט מזמין הכניס אותי לתוך אחת המסעדות הטובות שיצא לי לאכול בה. מסעדת Elma's, משלבת בין המקומי ליפני, ומציעה מנות מגוונות. אבל אני רק מציין לטובה את הקוקטייל, שעבור 40 שקל (יקר באלבניה) הוא ללא ספק הקוקטייל הכי טוב ששתיתי בחיי.

תיאור יום שגיא:
מ-shkodar לקחנו אטובוס ל-tirana היה פשוט למצוא יש שם מלא אוטובסים שמגיעים לעיר בירה ב5 יורו.
הגענו לקצה העיר ולקחתי מונית עם הזוג מהנסיעה למרכז העיר.
ירדתי בעיר הגדולה ואחרי התייעצות עם גל - מי שעקב היינו איתו ביום השני לטרק, הלכתי אחר המלצתו לישון בhostel.
יש שני הוסטלים מומלצים:
Trip'N'Hostel
Blue Door Hostel
הלכתי על הtripn, כי הוא היה יותר קרוב אליי,
קיבלו אותי ממש יפה, הייתי בחדר של 10 מיטות מתוכם היו 7 אנשים אני חושב מרחבי העולם.
קונספט של הוסטל זה רעיון גאוני אך לא מתאים לכל אחד וגם אני הייתי צריך להתרגל אליו.
הכרתי ודיברתי עם אנשים מעניינים מרחבי העולם ואיך אפשר שלא, לעשות הסברה ישראלית בעקבות המצב.
הנחתי את הדברים , אתה יכול להביא מנעול ולנעול לוקר קטן שיש בחדר אבל לא הסתמכתי על זה, הדרכון,הכסף תמיד היה עליי בפאוץ׳.
ולגבי התיק של הטיול השארתי.
הלכתי לעשות סיבוב בטיראנה , נכנסתי לקניון toptani, יצאתי דיי מאוכזב מהקניון בכלל ההתרשמות של מהעיר בירה שהיא קצת מזכירה את דרום תל אביב ויש לה נגיעות של תל אביב עצמה.
קניתי קצת דברים , אכלתי וחזרתי להוסטל.
הערב ירד והיה דיבורים בחדר על תחרות טרוויה בהוסטל.
כולם היו בחצר התחלקנו לקבוצות והתחלנו להתחרות אחד בשני בתחומים שונים:
גאוגרפיה,אלבניה, מוזיקה ועוד..
בזמן המשחק נכנסו שני ישראלים להוסטל שהיו מאוד משעשים, ולאחר זמן מה ניגשו אלינו יעל ושלמה, יעל מניורק ושלמה מהרפובליקה הדומיניקנית.
אחרי התחרות כולם עברו לבר אקראי בטיראנה, נשארתי קצת וחתכתי לישון.

יום בטירנה וסיכום

ביום הזה הסתובבתי בשווקים בטיראנה ,
ונפגשתי עם גיורא בפרמידה של טיראנה שם היה כנס יזמות “plug and play”
בדרך להוסטל עצרנו במסעדה שנקראת oda .
מסעדה טובה עם אוכל מקומי שההוסטל המליץ עליו.
גיורא התמקם בהוסטל ומשם הלכנו למסאג מפנק במרכז אלבניה, thai massage tirana.
אחרי כמה שיחות איתם הצלחתי להוריד אותם ל90 יורו לזוג למשך שעה,יותר זול מהארץ זה בטוח.
היה מעולה, אחרי טרק קשוח זה היה נדרש. המשכנו את ההתפנקנות בקרפ עם שוקלד וחזרנו להוסטל למקלחת שתוריד את השמן של המסאג׳.
כמו שאנחנו עושים בכל טרק ברחבי העולם, אנחנו מסיימים את המסע של הטיול בערב טוב בקזינו של טיראנה.
Grand Casino Tirana - קזינו ברמה גבוהה מאוד, לא גדול במיוחד אבל חדש. נכנסנו עם מעט כסף, כאשר אני הגבלתי את עצמי ל-20 יורו.
הבית תמיד מנצח, אבל בלי להתרברב גם אנחנו יצאנו הפעם. כל אחד יצא עם עוד 60 יורו לזכותו, ואם חושבים על זה, למעשה עשינו מסאג בחינם.
בזה למעשה מסתכמות החוויות שלנו מאלבניה.
אנשים נחמדים שלא יודעים אנגלית, נופים מהממים (שבאמת אין דמותם בארץ), אוכל פשוט שיש בו להזכיר את הבית למי שגדל במשפחה רומנית או הונגרית. וכמובן, איך לא ניתן לציין את המחיר. קרפ טוב ב-8 שקל? אני אקח איתי שלוש בבקשה.

טיסה חזרה

הטיסה ב12 לכן תכננו להיות בשדה ב09:00.
זה היה בוקר סגרירי וגשום, עלינו על המעילי גשם שלנו ויצאנו לתחנת אוטבוס.
אוטבוס שיוצא כל שעה לשדה תעופה מתחנת Tirana Airport Shuttle Busס שעולה 4 יורו,מאוד נוח.
הנסיעה לקחה כשעה והורידה בדיוק בחנייה של הטרמניל.

טיפים

• להביא הרבה מזומן! הרבה מהמקומות לא מקבלים אשראי, וזה לא בעיה רק בכפרים הרחוקים. מה שכן, אין צורך לדאוג ספציפית ללק (כי מה תעשו עם זה) וקיבלו יורו בכל מקום שהיינו בו.
• מומלץ לסגור מקומות לינה מראש בישובים הקטנים (דוברדול לדוגמה), אבל במקומות הגדולים (ולבונה, פלאב, ו'ו') ממש לא חייב ואפשר להגיע ולסגור שם.
• נכון לסוף 2025, לא היה שום בעיה עם להציג את עצמינו כישראלים. האלבנים היו נחמדים ונראה ש-99 אחוז מהם זה לא עניין כהוא זה.
• בהתכונננות לטיול ראיתי שמומלץ להשיג אישור בין המדינות כי משטרת מונטנגרו דורשת את זה. הסדרנו את זה אז מראש עבור 32 יורו לשנינו. דיברנו עם מספר מטיילים על העניין אך לאף אחר לא היה את האישור וככל הנראה סתם בזבזנו את הכסף לחינם. לא ממליץ להשקיע בעניין.