3 ימים בשמורת הורנסטרנדיר (hornstrandir)

כללי

מזג אוויר:
קודם כל העונה שבה השמורה פתוחה למטיילים היא יולי-אוגוסט. יכול להיות עוד שבוע-שבועיים לפה או לשם אבל לא הייתי בונה על זה. אנחנו טיילנו בשבוע האחרון של אוגוסט. באופן כללי כשמתכננים לעשות טרק בפיורדים המערביים כדאי לדעת שהמזג אוויר שם לא צפוי, שונה מפיורד לפיורד, ומשתנה במהירות. לכן צריך להיות גמישים ולקחת בחשבון שיום לפני הטרק התוכניות עלולות להשתנות.
אנחנו נחתנו יום וחצי לפני הטרק בקיפלאוויק וראינו שהיומיים הראשונים של הטרק אמורים להיות נוחים והיום האחרון גשום. החלטנו לנסוע לפיורדים ולהמשיך להתעדכן, ולפני שיצאנו לטרק התחזית קצת נרגעה וגם שאלנו במשרד של בוראה ב-isafjordur ("בירת" הפיורדים המערביים והעיירה שממנה יוצאות הסירות לשמורה) מה הם חושבים והם אמרו שגם ככה אין מה להאמין לתחזית של מעל 48 שעות ושהם חושבים שזה בטוח לצאת.
בפועל שלושת הימים היו יבשים לגמרי ובראשון היה ערפל. לא יכולנו לבקש יותר מזה.

הגעה לתחילת המסלול:
- בשמורת הורנסטרנדיר אין כבישים כלל ולכן ההגעה לכאן היא רק באמצעות סירה עם אחת מהסוכנויות. השייט ואורך בסביבות ה2-3 שעות, עולה 100$ לאדם לכיוון אבל אין אלטרנטיבה אחרת. מצד שני בדרך חזרה אחד החבר'ה שלהם זיהה מרחוק לוויתנים אז שטנו לכיוונם וקיבלנו אחלה תצפית לוויתנים ללא תשלום נוסף.
אנחנו הזמנו דרך סוכנות Borea adventures.
למעוניינים ולבעלי התקציב הם גם מוציעים טיולי יום ואף טרקים עם מדריך.
- אנחנו הגענו ל-isafjordur באמצעות רכב שכור והשארנו אותו שם בזמן הטרק. בשביל לקצר מעט את הדרך הזמנו גם מעבורת מחברת sea tours שתעביר אותנו ואת הרכב מ-Stykkishólmur ל-Brjánslækur.
אופציה נוספת נוחה היא לקחת טיסה פנים משדה התעופה reykjavik (לא קפלאוויק הבינ"ל!! שדה התעופה המקומי שממוקם ברייקאויק עצמה) לשדה התעופה ב-isafjordur. אחרי הטרק ניתן לחזור בטיסה חזרה לרייקאוויק או לשכור רכב ב-isafjordur.

בחירת מסלול טיול:
- יש כל מני אופציות למסלולים בתוך הורנסטרנדיר (באתר של בוראה יש מפה) שניתן להתחיל מכל מני תחנות. שימו לב שלא כל יום יוצאת סירה לכל יעד, וגם לא בכל יום חוזרת סירה מכל יעד אז צריך לתכנן בהתאם ללוחות הזמנים שלהם את נקודת ההתחלה והסיום. אנחנו התחלנו וסיימנו ב- veidileysufjordur - מסלול הלוך ושוב שזה לא אידיאלי אבל לא היו לנו ברירות כי זה מה שהלוח זמנים של borea ושלנו אפשרו לנו. למרות זאת היה מ-ד-ה-י-ם.
- המסלולים לא מסומנים בשטח כמעט בכלל, יש שביל שלפעמים רואים ולפעמים לא, ויש מדי פעם רוג'ומים. בגדול התוואי שטח די ברור אבל אם יש ערפל כבד לא הייתי מסתמך על זה. אנחנו הורדנו את המסלול באפליקציית all trails (דורש להרשם כמנוי) וניווטנו באמצעותה כשהסתבכנו.
מצורף קישור של פחות או יותר המסלול שתכננו (עם יום נוסף כדי להגיע ל-hornvik -המפרץ של ה-horn)

לינה:
- לפני הטרק ישנו בcampground ליד העיירה isafjordur. מקום מאובזר עם מטבח, חשמל, מקלחות, ואפילו מכונת כביסה ומייבש.
יש כמה מקומות מוגדרים שבהם מותר להקים אוהל. ב-hofn שבו היינו בשני הלילות יש שירותים (ביתן עץ קטן בצורת משולש) וברז מים, ויש גם shelter למקרה של סערה, ופקח של השמורה, בעונה בלבד (אנחנו הגענו ב22 באוגוסט ואמרו שהוא עזב לפני יומיים).
לא ראינו מקום מוגדר שמותר לעשות בו מדורה וגם אין כל כך עצים מסביב בכל מקרה.

מים: השמורה מפוצצת מים, אין מה לסחוב יותר מליטר כל אחד.

הצטיידות לפני הטרק: אוכל קונים בסניפי בונוס השונים, יש גם בדרך ל-isafjordur וגם ב-isafjordur עצמה. בלוני גז יש כמעט בכל תחנת דלק.

הגעה ל-isafjordur

אחרי שנחתנו בלילה, לקחנו רכב ונסענו לישון באחסנייה קרובה, התחלנו את נסיעתנו צפונה. היה לנו יום אחד לעשות את הנסיעה כי למחרת כבר רצינו להתחיל את הטרק.
בשביל לקצר מעט את הנסיעה ולנוח באמצע היום כאמור הזמנו מעבורת מ-Stykkishólmur ל-Brjánslækur. בדרך למעבורת פתאום ראינו כמה מכוניות חונות בצד הדרך אז עצרנו לבדוק מה יש שם וגילינו מפל יפה שאפילו לא ידענו על קיומו. אז תהיו עירניים כי באיסלנד באמת איפה שלא תירק תמצא מפל יפה ואלמוני.
משהספקנו למעבורת וכבר הגענו לפיורדים המערביים היינו פחות לחוצים ועצרנו גם במפלי dinjandi המטורפים.
המלצה נוספת אם יש זמן - המעיין החם Hellulaug, שליד Brjánslækur. מים לא מאוד חמים אבל בהחלט נעים לשבת בפנים עם בירה ולהנות מהנוף.
עייפים מיום של נסיעה אך מרוצים הגענו ל-Tunguskogur Campground והלכנו לישון.

הטרק

לקחנו מפה מהמשרד של borea, חנינו את הרכב ליד המרינה במקום שבו אמרו לנו שהחניה חינם ושניתן להשאיר את הרכב לטווח ארוך (ממש ליד המזח של borea) ועלינו לסירה.
משם שייט של שעתיים וחצי והגענו ל- veidileysufjordur.
היום הראשון הוא עלייה עד ל"פס" בגובה 500 וירידה ל-campground ב-hofn שנמצא בגובה פני הים. בדרך יש המון נחלים קטנים שזורמים לידך ומדי פעם חוצים קרחון (אין צורך בציוד מיוחד), הטבע פראי והזכר היחיד לאנשים בשמורה (למעט הcampgrounds) הוא כמה רוג'ומים וטביעות הרגליים של אלו שהלכו לפנינו.
היום השני הוא מישורי. בתחילת היום ובסופו צריך לחלוץ נעליים ולחצות נהר, חוויה מעניינת :)
אנחנו תכננו ללכת עד ה"horn" ומשך להמשיך בכיוון דרום-מערב עד לתצפית היפה על המצוקים "hornbjarg cliffs" אבל היה ערפל וההר היה נראה מסוכן מדי מכדי לקחת את הסיכון אז חזרנו מה-horn חזרה למחנה ב-hofn.
היום האחרון דומה ליום הראשון - עלייה מהמחנה עד ל"פס" וירידה חזרה ל-veidileysufjordur כדי לקחת משם את הסירה.

isafjordur

שמענו מהמטיילים שטיילו איתנו בשמורה על איזה בופה דגים ב-isafjordur, בשם Tjöruhúsið וקבענו להפגש שם בסוף הטרק.
וואו. נתחיל מזה שאומרים שהמסעדה נמצאת במבנה העתיק ביותר באיסלנד. העיצוב נותן אווירה של מקום עם מסורת ארוכת שנים, וזו רק התחלת החוויה. מדובר במסעדת "אכול כפי יכולתך" שבה בתחילה מגישים מרק דגים ואחריו פותחים בופה עם המון מחבתות עם דגים בצורות עשייה ורטבים שונים. לא היה זול (70$ לאדם) אבל בהחלט חוויה ששווה את זה אחרי טרק מפרך.
אחרי שישנו עוד לילה בcampground שליד isafjordur חזרנו לעיירה כדי להסתובב ולחוות אותה קצת. ממליץ לנסות את אחד מבתי הקפה ולהסתובב איזה שעה בעיירה לפני שממשיכים.
אנחנו אכלנו ב-Heimabyggð ונהננו מאוד.

קישורים חיצוניים

• מעבורת בשביל לקצר את הדרך לפיורדים
• שייט ל-hornstrandir
• מסלול כמעט זהה ב-all trails