איסלנד בשבועיים - טיול סובב האי כולל הפיורדים המערביים, מעגל הזהב, שמורות הורנסטרנדיר ולנדמנלאוגר

כללי

איסלנד היא מדינה סקנדינבית קטנה על אי באוקיינוס האטלנטי.
למרות ששמה מרמז על היותה ארץ קרח (Ice-land), היא מדינה ירוקה ושופעת טבע עומצתי ובראשיתי, הרי געש, קרחונים, מפלים אדירים ותופעות וולקניות שונות הייחודיות לאזור.
מספרים שהמתיישבים הוויקיניגים הראשונים באיסלנד קראו לה כך כדי למנוע ממתיישבים אחרים לרצות להגר אליה, ואת המבקרים היו שולחים אל האי הקפוא בהמשך הדרך שלו הם קראו בעורמה והלצה גרין-לנד.

רוב האוכלוסייה גרה בעיר הבירה רייקיאוויק. השפה הראשית היא איסלנדית אבל לא תיתקלו באדם שאינו דובר אנגלית רהוטה.
המטבע הוא הקרונה האיסלנדית ונכון לכתיבת שורות אלו שקל אחד שווה כ-38 קרונות.
את רוב ההוצאות בטיול ניתן לשלם באשראי, והמרנו כ-600 יורו למזומן ליתר ביטחון ולמקומות הבודדים שנדרש לשלם במזומן.

מבחינת ציוד וביגוד, צריך להיערך למזג אוויר קר וגשום. היו ימים (בודדים) שירדנו לטי-שירט, אבל בשאר הזמן מעיל גשם ואפילו חם-צוואר , כפפות וכובע צמר היו הכרחיים. מומלץ להתלבש בשכבות שניתן להסיר ולהוסיף ככל שהיום עובר. בנוסף, אם עושים טיולי שטח, מקלות הליכה מומלצים מאוד מאוד.

הטיסה שלנו הייתה דרך אמסטרדם עם KLM. יש כל מיני טיסות עם עצירת ביניים ביעדים שונים באירופה.
חשוב לציין שאת כל המלונות והאטרקציות סגרנו מראש. בתקופה זו יש ביקוש עצום וישנם מקומות בדרך שאין הרבה אפשרויות לינה, והמחירים גם עולים בהתאם. בנוסף אטרקציות כמו שמורות הורנסטרנדיר ולנדמנלאוגר גם הן מתמלאות. כשבנינו את הטיול כשלושה חודשים לפני שטסנו, רצינו לעשות את טרק חוצה הלנדמנלואגר אך כל הבקתות בשמורה כבר היו מלאות.

גם את הרכב הזמנו מבעוד מועד כמובן עם חברת בלו קאר, וזו הייתה אחת ההוצאות הכי גדולות של הטיול.
ככלל, בעקבות הקורונה יש מחסור ברכבים וביקוש גדול, ולכן מוטב להקדים להזמין את הרכב מכיוון שהמחירים עולים משמעותית ככל שמתקרבים למועד הטיול, עד כדי שנגמרים הרכבים להשכרה (כך שמענו).

** נקודה חשובה בנושא השכרת רכב **
רוב המסלולים שמקיפים את האי נגישים לרכב פרטי. חלקם סלולים, חלקם לא. מומלץ מאוד לקחת רכב גבוה מכיוון שיש לא מעט מהמורות ובורות בדרכי העפר - ממש לא חובה רכב 4X4/ ג'יפ (עולה יותר לשכור).

בנוסף, חשוב מאוד לעשות את הביטוח המקיף ביותר שניתן לעשות.
באיסנלד יש שתי תופעות טבע שהביטוח הרגיל לא מכסה וזה דלתות שנתלשות מרוח חזקה וצבע שמתקלף בגלל אפר וולקני. לכן חשוב לוודא שהביטוח כולל הכל. אנחנו חטפנו הרבה מכות לפלסטיקה בחלק התחתון שהיה חשוף לאבנים בדרכי העפר, ולשמחתנו היינו מכוסים לגמרי.
בנוסף, באחד הבקרים גילינו שמישהו נכנס לנו ברכב בלילה בזמן שעמד בחניה מסודרת וריסק לנו את הדלת האחורית. למזלנו אותו אדם דאג להשאיר פרטים בקבלה של המלון (בכל זאת איסלנד) ולשמחתנו פעם נוספת הביטוח כיסה את הכל והם היו ממש ממש אדיבים ונחמדים בטלפון.

לגבי רכב 4X4, הכבישים שנכנסים לתוך לב האי נקראים כבישי F והם מצריכים עבירות גבוהה בשל היותם עמוק בשטח, דורשים חציית נהרות וכדומה. במסלול שלנו לא נכנסו לתוך האי למעט לשמורת לנדמנלאוגר שהייתה בטיול מודרך ולכן הסיעו אותנו. לכן למי שאין ניסיון בנהיגת 4X4 פחות מומלץ לעשות את ההתנסות הראשונה בטיול כזה (ובכלל פחות מומלץ לנסוע לבד בשטח וחלילה להיתקע, ולכן עדיף תמיד לפחות עם רכב נוסף) ואפשר כמובן להסתמך על חברות טיולים או על אוטובוסי שטח שנכנסים לשמורות מדי יום.

דבר אחרון, את הטיול שלנו תכננו בעזרת מעיין ונמרוד, זוג מקסים שגרים באיסלנד כבר המון שנים ועוזרים למטיילים לתכנן את הטיול בדיוק לפרטי פרטים בהתאם להעדפות.
אנחנו אמרנו להם מה רצינו לראות והם תפרו לנו את המסלול, מרחקי נסיעה, אפשרויות לינה ואיפה מומלץ לעצור לאכול. בנוסף הוסיפו לנו המון נקודת עניין שבכלל לא הכרנו והיינו מפספסים בלעדיהם. וכמובן שם היו זמינים לנו לשאלות לאורך היום, המלצות לחלופות כשנתקענו בגלל מזג אוויר או שינוי בתכנית ועוד.

לכן למרות שאני משתף את הטיול שלנו כאן, כשם שנעזרנו המון באתר הזה כדי לקבל מושג כללי על איסלנד והאטרקציות בה, אין חלופה לקבל ייעוץ ממי שגר במקום עצמו ואני מאוד ממליץ להציץ באתר שלהם "החוויה האיסלנדית" וליצור איתם קשר. לינק בקישורים.

01 - נחיתה וביקור לא צפוי בהר הגעש

** חשוב לקרוא **
בחודש מרץ 2021 התפרץ הר געש Fagradalsfjall לא רחוק משדה התעופה.
בתקופה שביקרנו באיסנלד הר הגעש עדיין היה פעיל, אך בסביבות אמצע ספטמבר ההתפרצות נפסקה לחלוטין. כדאי לעקוב אחרי הפעילות הססמית ולקוות להתפרצויות חדשות, אך ככל הנראה הר געש זה סיים את פעילותו. אפשר כמובן להגיע למקום ולראות את נהר הלבה שהתקשתה והתאבנה, אך אל תבואו בציפייה לראות לבה זורמת.

התפרצות הר הגעש היא זאת שהציתה בנו את האש להגיע לאיסנלד ולצפות בתופעת הטבע המרשימה, אך זו ממש לא הסיבה המרכזית להגיע למקום המדהים הזה.

נחתנו באיסלנד בשעות אחה"צ.
את הרכב אספנו מהשדה בקלות. צריך לקחת שאטל חינמי של השדה לבלו קאר.
חיפשנו מקום לאכול צהריים מאוחרים, אבל לא מצאנו שום דבר פתוח בעיירה Keflavík שסמוכה לשדה למעט פיצה דומינוס.
תוך כדי האוכל בדקנו באתר את מצלמת השידור החי וההר הגעש היה נראה כבוי. החיישנים הראו פעילות ססמית, מה שנתן לנו תקווה שאולי הוא עוד יתפרץ בקרוב.
לא היה לנו יותר מדי זמן להקדיש לאזור הזה מכיוון שעמדנו לנסוע צפונה. אם הוא לא יתפרץ היום, הסיכוי היחיד הוא לנסות שוב לראות אותו ביום האחרון.

תוך כדי הביס האחרון לפתע ההר התחיל לבעבע ונסענו מיד כחצי שעה מקפלביק.
חנינו בחניון הראשי ועלינו לשביל c (בדיעבד עדיף היה להתחיל מהחניון השני בהמשך הכביש שקרוב יותר לשביל). עלינו לתצפית כשעה וחצי עם מספר עצירות בדרך להתפעל מהנוף.
ההר לא אכזב ונתן מופע מרהיב, ולאחר מכן נאמר לנו שזו הייתה התפרצות גדולה ומשמעותית מזה זמן רב.
הערב כבר ירד וגם אנחנו ירדנו מההר, ומשם נסענו לרייקיאוויק כחמישים דקות.
עד שהתמקמנו ב-center hotel כבר היה חצות. המלון היה נקי ומפנק (וגם שידרגו אותנו לחדר גדול יותר שזה תמיד כיף).

02 - סיור בעיר הבירה רייקיאוויק והתפנקות ב-Sky lagoon

התעוררנו בשמונה בבוקר אחרי לילה קשוח של טיפוס להר הגעש. בשמונה וחצי ירדנו לארוחת בוקר קונטיננטלית סבירה פלוס עם קפה בינוני מינוס. הקפה באיסנלד הוא ללא ספק מהגרועים שטעמתי, כמה טוב שהבאנו קפה מהארץ. אחרי סיום התארגנויות, בסביבות עשר יצאנו לסיור בעיר.
המלון יושב על הרחוב הראשי.
בחנות Icewear הסמוכה אפשר לקנות גזיה וציוד טיולים איכותי.

העיר עצמה לא מאוד מרשימה, ברובה אפרורית כמו השמיים של איסלנד. כנראה זו הסיבה שהרבה מהבית נצבעים בצבעים עזים בשלל צבעי הקשת. בחוץ היו 13 מעלות והיה די קריר. רוב החנויות הן כלי בית, ביגוד ומזכרות לתיירים.

הגענו עד הקתדרלה המפורסמת ועלינו לתצפית על העיר מהמגדל. זה עלה 1000 קרונות לאדם והתצפית הייתה בינונית וסבירה. לא משהו יוצא דופן, בעיקר לסמן וי...
השעה הייתה כבר אחת. חזרנו לרחוב הראשי והתיישבנו במסעדה חביבה בשם Sandholt שהגישה שקשוקה ומאפים טריים.

בשתיים יצאנו לכיוון הספא sky lagoon, לתור שהזמנו בשתיים וחצי.
ישנה בריכה תרמית מפורסמת באיסלנד בשם blue lagoon, שנמצאת ממש קרוב לשדה.
מכיוון שהיינו בעיר ולא רצינו לבזבז זמן שוב על נסיעה של שעה בכל כיוון, החלטנו לתת צ'אנס לסקיי לגון החדשה, ולא התאכזבנו.

המקום מאוד מרשים, נקי ומטופח. מדובר בבריכה שמתמלאת מנביעה חמה טבעית. קנינו חבילה שכוללת כניסה לבריכות ולסאונה. אפשר להזמין בירה או יין ולהיכנס איתם למים. לא היו הרבה אנשים יחסית וממש נהנינו. הבריכה משקיפה לנוף האוקיינוס האטלנטי ומתאחדת עם קו המים.
לקראת ארבע וחצי החלו להגיע המון אנשים ונהיה לנו צפוף. התקפלנו והמשכנו הלאה.

השעה הייתה חמש ונסענו לקנות אוכל לימים הקרובים בסופר Hagkaup.
חשבנו שנותר לנו זמן לביקור בשמורת הטבע Heiðmörk, שם שמענו על יער עם פטריות אדומות מנוקדות בלבן שבדיוק מתחילות לצוץ. אך עד שהגענו לשמורה כבר היה שש וחצי והעננות החשיכה את האי.
עצרנו בחניה הראשית כי חשבנו ששם מתחיל השביל ביער, אך הסתבר שהיער עצמו מתחיל עוד כרבע שעה עמוק יותר בשמורה.
לא היה לנו הרבה זמן והקור, הברחשים והאור העמום לא היו מאוד מזמינים.

החלטנו לעשות ארוחת ערב פיקניק זריזה עם פק"ל תה על נוף לאגם. בינתיים הצטרפו אלינו שני ברווזים סקרנים. בשעה שמונה יצאנו משם להוטל ármót, אליו הגענו בתשע וחצי.
זהו מלון דרכים שלוקח אותנו קרוב יותר למפלים אותם נראה בבוקר למחרת, והיה חשוב לנו להתחיל את היום מוקדם יותר כדי להגיע לפני שמתחילים נחילי התיירים.

במלון לא היה אף אחד והשאירו לנו בכניסה מעטפה עם מפתח לחדר.
בטעות שמו לנו את המפתח לחדר הלא נכון (מיטת יחיד במקום זוגית), אך לשמחתנו תוך כדי שאנחנו מתחבטים מה לעשות כי אין עם מי לדבר, הבת של בעלת המקום הגיעה לוודא שהכל כשורה, התנצלה על הבלבול ושדרגה אותנו לסוויטה מפנקת.

03 - מפלים, קרחונים ופאפינים

קמנו בשמונה, ארגנו את הציוד וירדנו לארוחת הבוקר.
במלון היו רק עוד זוג אחד שעשה שם לילה. הם היו ישראלים, איך לא.
הארוחה היתה אירופאית פשוטה. גבינות. נקניקים.

יצאנו בסביבות תשע וחצי למפל Seljalandsfoss, אחד המפלים הנודעים באיסלנד. הוא צר וגבוה ואפשר ללכת מאחורי המפל ולחוות אותו מלפנים ומאחור.
הגענו אליו בסביבות עשר ורבע.
תור ארוך של מטיילים השתרך מהמפל לחניון, בעוד אוטובוסים מגיעים ופורקים עוד מטיילים.
החניה בתשלום, משלמים עם אשראי, 700 קרונה.

המפל מרשים מאוד והחוויה ללכת מאחוריו מאוד מיוחדת. ציוד נגד גשם חובה.
משם המשכנו 600 מ הליכה למפל הנסתר Gljufrabui, מפל שחבוי מאחורי נקיק סלע גדול.
חוויה אפילו מטורפת יותר (ומרטיבה יותר) מכיוון שמדובר במעין נקיק צר.
חזרנו לרכב והמשכנו הלאה בסביבות 12 בצהריים.

בדרך עצרנו מדי פעם לצלם את הנוף המהמם, והגענו למפל Skógafoss חצי שעה אחרי. מדובר במפל ענק ורחב ידיים וכנראה אחד המצולמים באינסטגרם בימינו.
גם שם היו לא מעט מטיילים, אבל מי שהיה מוכן להתקרב ולהרטב קצת יכל לקבל את המפל כאילו לעצמו.
עלינו גם לתצפית שמעל המפל, אך לא העמקנו פנימה מפאת קוצר הזמן.
במקום יש מסעדה נחמדה ובסביבות אחת וחצי אכלנו צהריים. תוך כדי מזג האוויר השתנה ונהיה גשום.

בשעה 2 יצאנו לחניון של קרחון Sólheimajökull שם הזמנו סיור מודרך להליכה על הקרחון.
במקור הזמנו את הסיור לשעה אחת, אבל למזלנו הייתה דחייה לשתיים וחצי וזה היה הרבה יותר נכון מבחינת חלוקת הזמנים ואפשר לנו לאכול צהריים ולהגיע בנחת.
נראה שהם פשוט ריכזו את ההזמנות סביב אותה שעה לשעות שהיו נוחות ונכונות להם מבחינת בטיחות וזמנים. יצא לנו ממש לטובה.

בשתיים וחצי קיבלנו ציוד ותדריך ויצאנו להליכה לכיוון הקרחון. בשלב מסוים מלבישים קרמפונים ומתחילים לעלות על הקרחון. כל הזמן הזה ירד עלינו גשם קל, אבל ככה זה באיסלנד.
לאחר טיפוס דרך אזור משונן ומלא אפר וולקני שחור, לפתע נפתח בפנינו הקרחון העצום השטוח וזו חוויה יוצאת דופן.
הלכנו קצת פנימה עד שמצאנו זרם מים ושתינו מי קרחון איסלנדי מופשרים.
לאורך הדרך קיבלנו הסברים מהמדריך האיטלקי שהיה מאוד נחמד ומנוסה.
ירדנו חזרה והגענו לחניון בסביבות חמש וחצי.

משם נסענו לכיוון מצוק Dyrhólaey. מזג האוויר הקצין ונהיה עריפלי והגשם התחזק.
חשבנו לעצור לראות את המטוס שהתרסק (Sólheimasandur) אבל גילינו שמדובר בשעה הליכה לכל כיוון ועוד הרוח התחזקה מאוד ונהיה ממש סוער. לא היה לנו זמן לזה.

הגענו למצוק בסביבות שש ורבע, נשמנו נשימה עמוקה ויצאנו מהרכב.
עדיין היינו עם כל ציוד הסערה מהסיור קרחון, מה שמאוד עזר נגד הגשם והרוח החזקה.
המצוק משקיף על החוף השחור Reynisfjara אך מזג האוויר הקשה לראות רחוק.
על שפת המצוק היו המוני פאפינים ואפשר היה להגיע די קרוב אליהם ולצלם.
היה קר וסוער ברמה שכבר היה קשה לעמוד, ולאחר כמה תמונות ברחנו משם לכיוון Vík.

במקור תכננו לרדת לחוף השחור, אבל זה לא התאפשר מפאת מזג האוויר ולכן דחינו את זה לבוקר למחרת.
החלטנו לנסוע לאכול ארוחת ערב במסעדה Suður-Vík בויק שהייתה חביבה וביתית עם המבורגרים ופיצות טריים.
קינחנו בשוקו חם עם קצפת ופאי תפוחים עם פירות יער וגלידה, כשמחוץ לחלון מתחוללת סופה כמו באיסלנד.

השעה כבר הייתה שמונה ונסענו ל-Hótel Dyrhólaey שנמצא כעשר דקות מערבה מוויק (למעשה חלפנו על פניו בדרך). המקום היה בסך הכל מסודר ונחמד וכל כך שמחנו להיכנס למקום סגור ולהתגונן מהסערה ולהתחמם.
את הבגדים הספוגים כיבסנו בכיור ושמנו לייבוש בלילה על הרדיאטור. זה עבד :)

04 - החוף השחור, קניונים וקירות משושים

היום קמנו מעט מוקדם יותר בסביבות רבע לשמונה, בשמונה ורבע כבר היינו בחדר האוכל.
המקום הוא מעין אכסניה ענקית ופחות בית מלון.
חדר האוכל הגדול היה גדוש באנשים והציע את אחת הארוחות הבינוניות עד כה מבחינת מגוון וטעם, עד כמה שארוחה של ביצה, גבינה, נקניק ומלפפון יכולה להיות.

נסענו משם לחוף השחור Reynisfjara, אליו הגענו בסביבות תשע ורבע, לפצות על אתמול.
למזלנו היה מזג אוויר מעונן אבל לא גשום.
החוף מאוד מיוחד ובזוויות מסוימות נראה שהכל שחור ולבן ונטול צבע.
במקום יש מערת לבה עצומה ועוד קצת פאפינים שמעופפים מסביב. עוד כמה ימים והם כבר ינדדו דרומה.
לקראת עשר המקום נהיה עמוס באנשים ואנחנו המשכנו לכיוון ויק.

בעקבות המלצה, עצרנו בקפה אוטובוס Skool Beans בניסיון לפצות על הקפה הגרוע של הבוקר, אבל ציפיות לחוד ומציאות לחוד, האיסלנדים לא יודעים מה זה קפה טוב לצערנו.
המאפין אוכמניות לעומת זאת היה מצוין.
בתחנת הדלק הסמוכה תדלקנו את המיכל שכבר התרוקן למחציתו.

משם נסענו למערה קטנה בשם Gígjagjá כעשר דקות מויק. היא לא הייתה מרשימה במיוחד, אבל זה הסתדר לנו מבחינת הזמנים. הצטלמנו והמשכנו הלאה עוד כארבעים דקות ליעד הבא - קניון פיאד'רארגליופור שנמצא לא רחוק מהעיירה קירקיובאייקלאוסטר (נסו להגיד את זה הרבה פעמים ומהר). מהר מאוד למדנו שאין מה לנסות לבטא את השמות של מקומות באיסלנד...

לאורך הדרך ישנם סלעים שנראים כאילו לקוחים ממאדים רק בירוק. עצרנו מדי פעם לצלם ולטייל עליהם.
הגענו לקניון Fjaðrárgljúfur בסביבות 12. מזג האוויר הלך והאפיר, וגשם ירד לסירוגין. הקניון עצמו היה מהמם והתבאסנו על הנראות הבעייתית בשל הערפל.
למי שיש זמן (ורכב 4X4), ניתן להמשיך מכאן על כביש F206 לשמורת המכתשים של לאקי ולמפל Fagrifoss. לנו לא היה את זה או את זה. ממה שקראתי הנסיעה אורכת כשעתיים לכל כיוון, וכרוכה בחציית מספר נהרות רחבים (מצריך ניסיון בנהיגה 4X4 ועדיף לנסוע בשני רכבים על כל מקרה שלא יהיה).
אבל יש אפשרות להגיע עם אוטובוס שיוצא בכל בוקר מסקפטפל ועובר בקירקיובאיירקלאוסטור.

משם נסענו לאכול במסעדת Systrakaffi מרחק של כמה דקות נסיעה משם.
בערך בשתיים התחלנו בנסיעה מזרחה לכיוון פארק הקרחון עם מפל המשושים Skaftafell.
בדרך עצרנו המון לצלם. לאורכה פזורים כמה מפלים וקיר משושים גדול בשם Dverghamrar.
כשהגענו לקרחון השעה כבר היתה ארבע ורבע.

יצאנו למסלול של שלוש שעות s6 שעולה לנקודת תצפית מרהיבה על הקרחון, ממשיך למפל המשושים וחוזר מעגלי.
הדרך לתצפית לקחה כשעה ורבע. היה נוף משוגע, אם כי ערפל החל לכסות את העמק והיה קשה לראות למרחק. הלכנו עוד כשעה למפל שהיה יפה ומיוחד.
אז התחיל לרדת גשם וצעדנו מהר חזרה למרכז המבקרים כחצי שעה.

המקום היחיד שניתן לאכול בו ארוחת ערב היא תחנת עצירה למשאיות Veitingasala שהיא כמו קנטינה שמגישה אוכל פשוט. שתינו מרק כרובית עם לחם לבן.
היא נסגרת בשמונה וזה המקום היחיד שניתן לעשות בו קניות.

משם המשכנו למקום הלינה שלנו הלילה בשם potato storage, צימר קטן וחמוד שמנוהל על ידי משפחה חביבה ולבבית. המקום היה נקי ומסודר, אך לא כולל ארוחות ולכן צריך להתארגן מראש בהתאם.

05 - שיט בין קרחונים, חוף היהלומים והר הקרניים

את הבוקר פתחנו בארוחת בוקר ישראלית טובה שהכנו בעצמנו עם הדברים שקנינו בסופר.
הפעם גם דאגנו לשתות את הקפה שהבאנו מהבית והכנו סנדביצ'ים לנסיעה בצהריים מכיוון שאין איפה לאכול בדרך (בעקרון אפשר להיכנס לעיר Höfn אבל זה כנראה היה מוציא אותנו מהתזמון).
לקחנו את הבוקר יותר ברגוע כי הזמנו לעשר וחצי שיט בלגונת הקרחונים הקטנה Fjallsárlón.
הלגונה כחצי שעה נסיעה מכאן.

הגענו לשיט בדיוק בזמן. במבנה מקבלים מעיל עבה וחליפת הצלה, ולאחר תדריך קצר הולכים ללגונה ושם מתחלקים לסירות זודיאק עם מדריך ויוצאים לשיט של 50 דקות.
השיט מגיע כמעט עד קיר הקרחון ועובר דרך כמה קרחונים גדולים צפים. מקבלים הסבר והמדריך מצלם כל אחד כמה תמונות למזכרת.

לאחר מכן נסענו ללגונה הגדולה Jökulsárlón, מרחק של 10-15 דקות.
הלגונה הרבה יותר גדולה ומאוד מרשימה אבל בסך הכל דומה לקטנה. היו בה תצורות קרחונים גדולות ומעניינות ובילינו בה כחצי שעה.

משם נסענו לחוף היהלומים (Diamond Beach). חנינו בחניון שלפני הגשר והלכנו מתחת לגשר אל החוף.
זה היה מדהים ומאוד מיוחד, הקרחונים נסחפים אל הים במהירות וחלקם נתקעים על החוף ונראים כמו יהלומים ענקיים. אני משער שבילינו שם קרוב לשעה, רצים ממקום למקום ומצלמים בהתלהבות. עד שעזבנו את החוף כבר היה בערך 2.

הייתה לנו נסיעה של כשעה ועשרה ליעד הבא, אבל עם עצירות לצילומים זה לקח יותר קרוב לשעה וחצי.
תוך כדי הנסיעה אכלנו את הסנדוויצ'ים שהכנו מראש.
הגענו ל-Viking Café, שם קונים כרטיס כניסה לשמורה הפרטית Stokksnes, והתיישבנו לקפה ומאפה לסגור את הפינה ולהתרענן לרגע.

הסתובבנו באזור כשעה, אם כי בקושי היה אפשר לראות את הקרניים של הר Vestrahorn.
במקום יש חוף שחור עם תלים שעליהם שיחים גבוהים ירוקים והמחזה סוראליסטי לגמרי. יש שם גם כפר ויקינגי משוחזר ששימש לצילומי סרט, אבל לא עניין אותנו לראות.
במקום זאת, בהמשך השמורה ירדנו לחוף וראינו כלבי ים במרחק כמה מטרים בודדים מאיתנו.

בארבע ורבע התחלנו לנסוע לכיוון העיר Djúpivogur. נסיעה של כשעה וחצי נוספות עם עצירות לצילומים לאורך הדרך. סוף סוף יצאה השמש (בערך) והשמים התבהרו.
מדובר בעיירה קטנה ולא מעניינת במיוחד, אבל היא אפשרה לנו עצירה לארוחת ערב.
משם יצאנו בסבביבות שבע וחצי ליעד הלינה שלנו במלון Stadarborg.

זהו מלון ממש מיושן, חדרים קטנים ולא נוחים, אבל אין שום דבר אחר באזור.
בדיעבד היה שווה לנסות לדחוף עוד שעה או יותר נסיעה צפונה ולנסות לישון שם, כדי להכניס למחרת את עיירת הפאפינים Borgarfjarðarhöfn (אם כי בזמן זה של השנה יתכן והם כבר נדדו דרומה).
אפשר היה למשל להקדים את השיט בבוקר ולא להתמהמה במלון, לעצור בדרך פחות. אם כי ביום כזה שרובו נסיעות מתישות, גם לקחת זמנים למנוחה זה חשוב, ומחר מחכה יום עוד יותר קשוח של נסיעות לאגם.

בתכנון המקורי חשבנו שבבוקר נהיה במעיינות Vök אבל הם נפתחים רק בצהריים, ובכלל ביום כזה עמוס זה פחות התאים והרגיש לנו יותר מדי דומה לסקיי לגון שהיינו בו יומיים קודם.

06 - משושים ויתושים - אל העיר מיוואטן, מרחצאות וזוהר צפוני

ארוחת הבוקר במלון לא הייתה יוצאת דופן ממה שהורגלנו עד כה.
יצאנו מהמלון בסביבות שמונה וחצי לכיוון הקניון. חיכתה לנו נסיעה של שעתיים.

הכביש הפך לדרך עפר וברובו היה כזה. נסיעה לא מאוד סימפתית.
בדרך נתקלנו בזוג הולנדי שנתקע ללא דלק וביקש עזרה בחילוץ. נתנו לבחורה טרמפ עד תחנת הדלק בעיר Egilsstaðir, שם גם תדלקו בעצמנו.

היה יום חם בצורה מפתיעה (בטח אחרי הקרחון אתמול) וירדנו לטישרט.
הגענו לקניון Stuðlagil בסביבות השעה 11:30.
גוגל לוקח לנקודת תצפית עילית מהצד המערבי, אך הירידה לתוך הקניון עצמנו נעשית מפניה אחרת.
כמה קילומטרים לפני יש שלט לקניון שמוביל לגשר. הרבה מטיילים חונים לפני הגשר, אבל בפועל צריך לחצות אותו ולהמשיך בדרך עפר עד לחניה של תחילת המסלול. משם מדובר בכ30 דקות הליכה עד לקניון.

בקניון עצמו יש כמה נקודות עניין, מהן ניתן לראות נופים שונים של עמודי הלבה והנהר שזורם בינהם. מקום יפה מאוד ומאוד צילומי. חזרנו לרכב בסביבות השעה שתיים.
משם עוד כשעה ארבעים נסיעה לעיר Mývatn. בסביבת העיר יש המון נקודות עניין קרובות.

** האזור כולו מוכה ברחשים בקטע רע. **

עלינו ללוע ההר געש Krafla וקיבלנו קבלת פנים ממאות ברחשים קטנים ומעיקים שנדבקים לפנים ונכנסים לעיני, לפה ולאוזניים. לוע ההר געש עצמו לא מאוד מרשים, יש בתוכו אגם קטן.

משם נסענו לשדה הבוץ החם Námafjall שהיה ממש מעניין ומיוחד. ריח של גופרית היכה בנחירינו וגם הברחשים. מזל שיש לנו מסיכות קורונה...

המשכנו למערה Stóragjá שכיכבה במשחקי הכס, שהיא פשוט סתם מערה עם מים חמים שכולם מסתכלים בפנים ויוצאים. יש באזור עוד מערה עם מים חמים Grjótagjá שממש אין צורך להגיע אליה אלא אם מתכוונים להיכנס למים. ועוד לוע של הר געש Hverfjall שמצריך טיפוס של כרבע שעה, נחמד לראות אבל לא משהו יוצא דופן.
היעד האחרון בסיבוב בפארק הגעשי Dimmuborgir עם המון תצורות סלע מיוחדות, פטריות ואוכמניות טריות שאפשר לקטוף מהשיח ולאכול.

הברחשים הפכו כל אתר כזה למועקה ולא נתנו לנו מנוחה.
סיימנו את היום בשעה שבע במסעדה מקומית ונסענו לקבל את החדר ב-Hlid Bed and Breakfast.

התארגנו זריז ונסענו בסביבות שמונה ורבע למרחצאות Mývatn Nature Baths שהזמנו לשעה שמונה וחצי מבעוד מועד. המקום מאוד שונה מסקיי לגון, בריכת טורקיז גדולה עם מי גופרית חמים. הכל מרגיש הרבה יותר טבעי ומקומי ופחות מהונדס ומתויר.
השמש שקעה ונתנה מופע של ורוד וכתום בשמים.
היה מאוד מיוחד וכיף לסגור כך את היום. גם לא היה קר.
בעשר נסגרה הבריכה וחזרנו לחדר. לקראת ערב הברחשים התמעטו. אולי גם הם צריכים לישון...

לשמחתנו התקלחנו בבריכה ולא בחדר, כי המים החמים בחדר הסריחו מגופרית בצורה בלתי נסבלת.
לקראת חצות הצצנו מהחדר ונדהמנו לגלות את הזוהר הצפוני שנתן מופע חימום לפתיחת העונה.
היה ליל ירח מלא שהקשה על צילום, אבל גם בעין האנושית ניתן היה להבחין בפס ירוק שזז בשמים.
מרתק.

07 - לוויתנים ומפלי ענק, בדרך לאקריורי

היום היה צריך להיות יום קשוח מבחינת לו"ז בגלל נסיעות ארוכות ושיט לוויתנים שהזמנו לשעה רבע לשתיים שקצת נגס לנו בתכנית (קיווינו לקבוע לשתיים וחצי אבל לא היה מקום, מה שהיה מאפשר לנו עוד מסלול בטבע).

אבל רצה הגורל, קמנו בשעה שבע, יצאנו לכיוון חדר האוכל בשבע וחצי ובחניון ראינו את הרכב שלנו מוסט שני מטרים מהמקום בו הוא חנה בלילה. הדלת האחורית הייתה דחוסה ומקומטת ושברים רבים על הקרקע.
מישהו נגח לנו במהלך הלילה ברכב בחניה ונסע משם בלי לומר מילה.

נדהמנו והתקשינו לעכל את מה שקרה, אבל רגע אחרי ניגשה אלינו אחת העובדות של המקום וסיפרה לנו שמי שעשה זאת השאיר פרטים בקבלה.
התקשרנו לסוכנות הרכב שהיו מאוד אדיבים ולא התרגשו. הם הבטיחו לנו שאין שום בעיה כי לקחנו את הביטוח הכי מקיף.
למזלנו הרב, למעט נזק קוסמטי הרכב היה בר נסיעה ולא נדרשנו להחליף אותו, מה שהיה גוזל בוודאי זמן רב.
אבל העיסוק בחקר התאונה, טלפונים ומילוי טפסים גזל מאיתנו זמן רב, ויצאנו לדרך רק בסביבות תשע וחצי, כשעה אחרי ממה שתכננו.
ארוחת הבוקר לפחות הייתה מצויינת עם פנקייקים וקרואסונים טריים, אננס ועוד פינוקים. הפתעה לטובה ופיצוי נחמד על עוגמת הנפש :)

התחנה הראשונה הייתה מפל Dettifoss, מפל עצום ובו זרימה מאוד חזקה (לכאורה השני בעוצמתו באירופה אחרי מפלי הריין). הדרך אליו היא דרך עפר שמגיעה לתצפית המזרחית. יש גם תצפית מערבית, אבל לא היה לנו זמן להגיע גם אליה. היינו שם 40 דקות והמשכנו משם לשיט הלווייתנים.
במקור מכאן היינו אמורים ללערוך טיול של שעתיים בכנסיית הלבה (The Lava Church במפה), אבל הזמן היה לרעתנו בעקבות כל מה שקרה והיינו חייבים להספיק לשיט.

נסענו ישירות ל-Húsavík, אכלנו צהריים בקטנה בבית קפה והגענו בול בזמן.
השיט ערך כשלוש שעות ולצערנו כל מה שראינו היה קצה סנפירו של לווייתן אחד בלבד. זה כנראה היה יום ממש גרוע או כבר לקראת סוף העונה. ממש התאכזבנו מכיוון שהשיט עלה לא מעט, וכמובן שבאתר החברה יש תמונות מרשימות של לוויתנים מטר מהסירה וכתוב שיש 97% סיכוי לראות לוויתנים. איכשהו נפלו בשלושה אחוז שלא הצליחו.
בסיום מחלקים שוקו וסינבון. פרס ניחומים. חזרנו מהשיט עם הזנב בין הרגליים, אבל קיבלנו שובר לשיט חוזר אם אי פעם נגיע שוב לאיסלנד...

בסביבות חמש וחצי המשכנו למפל Goðafoss, כ40 דקות נסיעה. בילינו שם כארבעים דקות, והוא משמעותית יותר מרשים מהקודם.
משם נסענו עוד 40 דקות לעיר Akureyri, תוך כדי וידוא שאנחנו ממשיכים על כביש 1 ולא נכנסים למנהרה (שהיא כביש אגרה בתשלום), שבסך הכל חוסכת כ-10 דקות לפי גוגל ומי יודע איך משלמים עליו דרך חברת ההשכרה וכמה זה עולה.

הגענו לעיר בסביבות שבע וחצי, התמקמנו במלון Centrum Hotel ויצאנו לסיבוב ברחוב הראשי הקטן.
אכלנו במסעדה Bautinn שהיתה מצוינת. היא הייתה עמוסה ונאלצנו לחכות 30 דקות, אך ההמתנה השתלמה.
משם כבר חזרנו למלון להתארגן ליום הבא.

08 - אל הפיורדים המערביים דרך סלע הטרול

זהו יום של נסיעות ארוכות, שעתיים ארבעים פעמיים ועוד בין לבין.

התארגנו בבוקר ובתשע כבר היינו ב-Kaffi Ilmur ממול למלון. היום היה קריר והשמים שוב היו מעוננים.
הם הגישו ארוחת בוקר מצוינת ואת הקפה הכי טוב ששתינו באיסלנד.
החניה ברחוב הייתה מותרת חינם עד עשר, כך שדאגנו לסיים שם בדיוק בזמן לעזוב. ברחוב הראשי ובחנויות הסתובבנו כבר יום קודם.

נסענו להשלים קניות בסופר ובעשר וחצי כבר היינו בדרך לתחנה הראשונה, קניון Kolugljúfur. מרחק של כשעתיים ארבעים. הקניון הקטן היה מרהיב ובהחלט שווה את העצירה.
משם נסענו עוד כ40 דקות לסלע דמוי הטרול Hvitserkur.

הגענו לשם בסביבות שתיים, ירדנו לחוף לצילומים וזיהינו גוש נע לא ברור במרחק.
הסתבר שאלו היו כלבי ים, הלכנו במיוחד לראות אותם וכך יצא שבילינו עוד כשעה רק לבהות בהם משתובבים ומקפצים במים. חלקם התקרבו אלינו מאוד במרחק מטרים ספורים. זה היה מחזה מלבב.

בסביבות ארבע יצאנו לחלק השני של הדרך, עוד כשעתיים ארבעים מסביב לפיורדים עד Hólmavík.
לאחר יום ארוך של נסיעות בדרכי עפר סוף סוף הגענו לעיר בסביבות רבע לשבע, עם לא מעט עצירות לצילומי נוף, סוסים וכבשים בדרך.

אכלנו פיצה מצוינת, הכי טובה עד כה בטיול ב-Café Riis, והלכנו לקבל את החדר במלון Finna Hotel.

09 - הפיורדים המערביים

התעוררנו ליום סוער וגשום עם רוחות חזקות.
לאחר ארוחת בוקר בינונית וסבירה בשמונה וחצי, יצאנו בתשע לכיוון בירת הפיורדים המערביים Ísafjörður.
נסענו כשעה ארבעים וחמש עד פונדק הדרך Litlibær, שם עצרנו לשוקו חם וופל בלגי. מומלץ בחום לא לוותר.
ליד המקום יש חוף של כלבי ים אבל הם לא הראו את פניהם.

המשכנו בדרכינו ישר עד העיר, אליה הגענו בסביבות אחת וחצי.
לא היו לנו תכניות מיוחדות וחשבנו שזו יכולה להיות הזדמנות לחוויה מתקנת של שיט לווייתנים, שכן האזור הצפוני ידוע בנוכחות גבוהה שלהם. אבל מזג האוויר הסוער הוביל לביטול של כל השייט התיירותי בעיר.
החלטנו במקום לקחת את היום באיזי, עשינו סיבוב ברחבי העיר ואכלנו צהריים מאוחרים בבית קפה מקומי מצוין Heimabyggð.

בינתיים השמש יצאה וזו הייתה הזדמנות לעשות טיול רגלי קטן לתצפית "הטרול" Naustahvilft שיוצאת סמוך לשדה התעופה ומשקיפה על העיר מלמעלה.
העליה לתצפית הייתה תלולה וחלקלקה, מקלות הליכה עזרו מאוד. לאורכה פזורות פטריות אדומות ושיחי אוכמניות מתקתקות.
לאחר כעשרים דקות מגיעים למשטח שממנו נשקף הנוף הפנורמי המרשים לעיר וגם קשת בענן הציצה מבעד לעננים. במקום יש ספר מבקרים קטן מוסלק בקופסת פח ובו המון מילות מזכרת של מבקרים קודמים.

חזרנו למלון Mánagisting Guesthouse והתחלנו לארגן את הציוד למסלול של יום המחרת - נוסעים לשמורת הטבע הורנסטרנדיר.

10 - שמורת הטבע Hornstrandir - יום 1

בבוקר זה התחלנו נסיעה לטרק של יומיים בשמורת הטבע Hornstrandir.

קמנו לבוקר מעונן חלקית. בשעה שמונה יצאנו לנקודת המפגש לטרק, מרחק הליכה מהגסטהאוס.
לאחר בריף והתארגנות, הלכנו למזח ועלינו על סירה שלקחה אותנו לשמורה.

השיט לקח כשעתיים וחצי. כשהגענו לנקודת ההורדה ירדנו לסירת גומי שלקחה אותנו עד החוף.
משם התחלנו בצעידה לאורך המצוק המפורסם, כאשר תוך כדי המדריך מספר לנו עלה ההיסטוריה של השמורה, המחיה ובעלי החיים בה. השמורה עצמה יפה ויש בה משהו מאוד ראשוני. לאורך הדרך ליקטנו פירות יער.

באחת העצירות להתרעננות ניגש אלינו שועל ארקטי חום חמוד ביותר ונתן לנו לצלם אותו כאוות נפשנו.
בהמשך ראינו שועל נוסף שרחרח מסביבנו והיה מטרים בודדים מאיתנו.
בנקודה מסוימת חוצים ברגל את הנהר וצריך לחלוץ נעליים ולקפל את המכנסיים כי המים מגיעים עד הברכיים. הלכנו כשש שעות בסך הכל.

אחר הצהריים הגענו לתחנת הבסיס, שם חיכו לנו תה ועוגיות. קיבלנו מזרנים ושקי שינה והלכנו לארגן את האוהלים לקראת הלילה.
ג'סטין המדריך שלנו בישל לנו ארוחת ערב מצויינת, הוא יהיה טבח בעברו וזה ניכר.
ישבנו כל המשתתפים לדבר על דא ועל הא, ולאט לאט כולם פרשו לישון עד שגם אנחנו נכנסו לאוהל ב-11 בלילה.

11 - שמורת הטבע Hornstrandir - יום 2

הלילה באוהל עבר שונה על כל אחד. רוחות חזקות נשבו וירד גשם לפרקים. למרות הטמפרטורה הנמוכה בחוץ, לא היה מאוד קר עם הציוד שקיבלנו.
בשמונה וחצי התאספנו באוהל המרכזי לקפה ובתשע אכלנו ארוחת בוקר אמריקאית של פנקייקים, ביצים מקושקשות ובייקון.

היום הזה הוא בעיקר עליה מאוד גדולה ובסופה ירידה אל קו המים. צריכים לעבור רכס שיביא אותנו לצד השני של האי וגם קרוב יותר לסירה שתיקח אותנו חזרה.

יצאנו לדרך רק בסביבות 11:30.
הרוחות התחזקו והחל טפטוף קל שליווה אותנו כל הדרך. הוא התחזק לפעמים אבל לא למבול של ממש.
העליה הייתה ארוכה ומפרכת. בדרך חלפנו על פני שני מטיילים אמריקאים שאחד מהם איבד את נעליו שהתפרקו לגורמים. הוא חיבר אותם חזרה למעיין נעל עם חבל מיתר שיחזיק עד נקודת המפגש עם הסירה. הצעתי לו נייר דבק לחבר את הנעל, וזה עזר לקצת, אבל בהמשך פגשנו אותם שוב והסתבר שהדבק לא שרד והוא צעד בקור ובגשם על הקרקע הסלעית ברגליים יחפות. ריחמנו עליהם ממש.

הנופים התחלפו בתדירות גבוהה משדות ירוקים לדרדרת אבנים מושלגת לביצה בוצית טחובה. היופי של איסלנד לא מפסיק לחדש ולהפתיע.
כשהגענו לנקודת חציית הפס כבר היו צהרים מאוחרים והרוח הייתה ממש חזקה עד כדי שהיינו צריכים להסתתר מאחורי סלע גדול כדי לקחת הפסקה לרגע. משם כל הדרך למטה בירידה עד החוף.
נשנוש צהריים מהיר ושלוק מים והתחלנו לרדת.

ההליכה בבוץ היתה מעיקה ומטנפת. שמחתי מאוד על שהלכתי עם גייטרים שספגו את הלכלוך הרטוב ולא איפשרו למים לחדור לתוך הנעליים. זה עזר עוד יותר בחציות הנחלים הרבות, וכשנפלתי עם הרגליים לתוך בור מי בוץ בעומק 40 ס"מ כשדרכתי על דשא שריחף מעל אדמה רכה.

בסביבות חמש הגענו לחוף. פטריות ושיחי אוכמניות רבים ליוו אותנו בדרך למטה ומזג האוויר התייצב.
הלכנו לאורך החוף עוד כעשרים דקות עד שהגענו לנקודת המפגש. בדיוק בזמן שהגיעה הסירה ולקחה אותנו חזרה לעיר. השיט היה קצר יותר הפעם מכיוון שהיינו בנקודה קרובה יותר, ולקח רק כשעה.

בעשר הדקות האחרונות לשיט כשכבר ראינו את העיר נשקפת מהחלון, לפתע מישהו צעק "לוויתן!".
הסירה עצרה וכולם שעטו במעלה המדרגות ויצאו החוצה לסיפון. לקח לי רגע להתארגן על המצלמה ורצתי בעקבותיהם.
משפחה של שישה לווייתנים חלפו על פני הסירה, עלו מדי פעם לקחת אוויר וצללו חזרה כשהם חושפים סנפיר גדול.

זו הייתה חוויה מאוד מרגשת ופיצוי אדיר על שיט הלווייתנים שלקחנו כמה ימים לפני.
ירדנו למזח נרגשים ונפעמים. החלפנו כתובות אימייל כדי להעביר תמונות אחד לשני וכל אחד חזר למלון.
בגסטהאוס סוף סוף יכולנו לעשות מקלחת טובה וכביסה נחוצה מאוד. בעל המקום עזר לנו להעביר את הכביסה למייבש בזמן שאנחנו הלכנו למסעדה Tjöruhúsið שהזמנו מבעוד מועד.

המסעדה הייתה חוויה אדירה וסיום מוצלח לטרק.
הם פועלים בסגנון של בופה. השפית מכינה כל ערב אוכל אחר בהתאם לתפיסת היום. מבחר של דגים, תוספות, יין, מרק, כוס תה לסיום והכל במחיר אחד של 7000 קרונות. הייתה אחלה אווירה, מוזיקה טובה ותאורה מיוחדת. ישבנו בספסלים משותפים עם סועדים אחרים והחלפנו חוויות ורשמים מאיסלנד.
חזרנו לחדר וקרסנו למיטה עייפים ושמחים.

12 - עוזבים את הפיורדים ונבלעים בתוך לוויתן גדול

לאחר לילה של שינה עמוקה וטובה, לקחנו את הזמן בבוקר ויצאנו לדרך בשעה 9.
מזג האוויר היה מעונן חלקית אך לפחות לא ירד גשם.
במקור התכוונו לעבור היום בצוקי Látrabjarg, מה שדרש עמידה מוקפדת בזמנים לאור העובדה שהזמנו מעבורת רכב לערב.

אבל בטיול יום קודם אחד המטיילים שהגיע משם בדיוק אמר לנו שהציפורים כבר נדדו והצוקים ריקים.
חשבנו אם לנסוע לשם במיוחד רק כדי לראות את הצוקים עצמם, אבל לא ראינו בזה הרבה ערך, במיוחד מכיוון שזה יום קשוח של נסיעות והזמנים היו גבוליים. לבסוף החלטנו לוותר עליהם.

נסענו שעה למפל הגדול Dynjandi. כשהגענו בדיוק היו ארבעה אוטובוסים שהגיעו דקותיים לפנינו ופרקו צבא של עשרות קשישים שהחלו לדדות את דרכם למעלה המפל.
החלטנו שזו הזדמנות טובה לחכות רגע ואכלנו ארוחת בוקר פשוטה ברכב, בזמן שצפינו בהם עולים אט אט עד המפל.
ברגע שהם הגיעו מעלה זה היה הסימן שלנו לצאת לדרך. חלפנו על פניהם כשהם ירדו ואנחנו עלינו, וכך יצא שהיינו לבד בפסגה.
פה ושם התחילו להופיע מטיילים ועשינו את הדרך למטה עד הרכב עם הרבה עצירות לתמונות מזוויות שונות, שכן בכל חלק מפותל של השביל נגלה חלק אחר ממערכת המפלים הגדולה.

היינו שם כשעה וחצי, ומשם נסיעה של שעה וחצי בדרך עפר מזעזעת ומלאת בורות ומהמורות.
גוגל הראה שהדרך לוקחת שעה, אבל אי אפשר לנסוע מהר בכביש כזה והתעכבנו המון.
בצהריים הגענו למסעדה בשם Vegamot, שם טעמנו בירה תוצרת עצמית ואכלנו ארוחה טעימה.
עשינו סיבוב קטן בעיירה בחיפוש להעביר קצת זמן, מכיוון שהמעבורת הייתה בשעה שש והיינו צריכים להיות שם כחצי שעה לפני.

משם נסענו לרציף Brjánslækur שאליו הגענו בסביבות ארבע וחצי-רבע לחמש.
המעבורת בשעה שש היא האחרונה שיוצאת ומסתבר שגם היחידה שיצאה באותו יום.
היעד הבא שלנו היה הר Kirkjufell ונסיעה אליו הייתה לוקחת לנו כשלוש שעות יותר אם לא היינו משתמשים במעבורת לקצר את הדרך.
ברציף כבר הייתה שיירה קטנה של מכוניות שחיכו, ואנחנו הצטרפנו לתור.
המעבורת יצאה קצת אחרי שש.

מעלים את כל המכוניות ומחנים בצפיפות בתוך בטן הספינה.
החוויה לנהוג לתוך ומחוץ לספינה בהחלט הייתה חדשה לי. התחושה כמעט כמו להיבלע בתוך לע של לוויתן גדול... כך נדמה לי :)
על המעבורת בילינו כשלוש שעות כמעט בשיט מטלטל במזג אוויר סוער וגשום.
בדרך עצרנו לאסוף ולהוריד נוסעים באי בודד קטן Flatey באמצע שום מקום. חווייה סוריאליסטית.

כשהגענו למזח כבר היה די חשוך בחוץ והגשם לא הפסיק.
משם הייתה לנו נסיעה של כ30 דקות לגסטהאוס שנמצא יחסית קרוב להר ב-Grundarfjörður, והגענו לחדר בסביבות תשע וחצי. בהחלט יום ארוך.

13 - הר הכנסייה, בן סטילר ומפל גלימור

התעוררנו ליום מעונן עם גשם קל. לא משהו יוצא דופן.
ארוחת הבוקר האיסלנדית הטיפוסית הוגשה בבית הקפה שמתחת לגסטהאוס.

בשעה תשע יצאנו להר הכנסייה Kirkjufell, מרחק של כחמש דקות נסיעה מאיתנו.
כשהגענו השמים התבהרו והשמש יצאה וכיבדה אותנו בקשת גדולה וצבעונית.
התצפית להר ממש צמודה לחניה, כמה תמונות של אחד המקומות המצולמים באיסלנד ומשם ליעד הבא.

לא היה לנו זמן להסתובב בחצי האי Snæfellsjökull, אז קפצנו רק למפל Svöðufoss שנמצא כעשרים דקות נסיעה משם. זהו מפל פחות מתוייר ומוכר, וכשהגענו היינו לבד.
לדעתי האישית המפל מאוד מיוחד מכיוון שלצידו קיר של עמודי געש גדולים.
מפאת קוצר הזמן לא התקרבנו למפל מעבר לנהר שליד החניה, אך ניתן לעשות מסלול רגלי שמגיע למרגלותיו. אמור לקחת כשעתיים-שלוש הלוך חזור.

חזרנו בדרך כלעומת שבאנו, ומכאן היו לנו שעתיים ועשרים נסיעה למפל Glymur.
גוגל קצת התבלבל, הרכב קצת קרקש, ולאחר שסידרנו את כל העניינים החלטנו לעשות עצירה לצהריים בפונדק דרכים אקראי בשם Geirabakarí Kaffihús.
בדיעבד הסתבר שזה מקום עצירה מפורסם מהסרט של בן סטילר the secret life of walter mitty שצולם כמעט כולו באיסלנד. בסרט המקום הוצג כפיצרייה והיום מעטרים את הקירות צילומים מהסרט.
משם המשכנו והגענו לחניה של המפל בשעה אחת ארבעים.

גלימור הוא המפל הכי גבוה באיסלנד, גובהו כמעט 200מ. הוא מפל מרשים מאוד, אחד המקומות היפים שהיינו בהם עד כה, והיינו בהרבה מקומות יפים כאן.
בין המצוקים המוריקים מרחפים שחפים רבים והכל נראה כמו סצנה מסרט פנטזיה.
ההליכה למפל דורשת חציה של נהר על בול עץ. נעזרים בחבל אבל צריך קצת שיווי משקל. בהמשך יש עוד כמה עליות מאתגרות עם חבלים. מקלות ההליכה שלקחנו היו ההחלטה הכי טובה שעשינו במסלול הזה.
עד התצפית לקח לנו כשעה וחצי.

משם אפשר להסתובב חזרה, אבל אנחנו החלטנו להקיף אותו מלמעלה ולחצות שוב את הנהר, כמו הרבה מטיילים אחרים שראינו (זה חלק מהמסלול המעגלי).
לצורך כך נדרשנו להוריד נעליים וללכת יחפים במי הנהר הקפואים, לא לבעלי לב חלש.
לא הייתה לנו מגבת אבל זוג מטיילים אוסטרליים עזר לנו ונתן לנו את שלהם. הם החליטו ללכת עם הנעליים במים ולא הזדקקו לה.
החציה הייתה קפואה אבל לקחה רק כמה דקות. לא סימפטי אבל אפשרי.
מאחריה כל הדרך בירידה חזרה לחניה בדרך סלעית ובוצית, אך מלאה שיחי אוכמניות מתגמלים.
חזרנו לחניה בשעה שש.

מגלימור הנסיעה ל-Reykjavík אורכת כשעה. חזרנו למלון שהיינו בו בתחילת הטיול, התארגנו וקפצנו למתחם אוכל כמה דקות מהמלון, שזה הסתבר בערך הדבר היחיד שפתוח באמצע השבוע אחרי 8. אכלנו פיצה נחמדה, תכננו את יום המחר וחזרנו לחדר למנוחה טובה לקראת היום הבא.

14 - מעגל הזהב - גייזרים ועוד מפלים

בסביבות שמונה וחצי התחלנו בנסיעה אל מרכז המבקרים במפגש הלוחות הטקטוניים בין צפון אמריקה לאירופה שנקרא Þingvellir (מבטאים ת'ינגווליר, האות הראשונה היא כמו בשם של האל ת'ור). הנסיעה לקחה כחמישים דקות.

במהלך הדרך הבחנו במאות שחפים מרחפים במעגל סביב גבעה. מחזה סוראליסטי כמו מסרט של היצ'קוק. עצרנו לצלם ואז ירד אלינו מהגבעה איסלנדי קשיש ואמר שהוא מאכיל את השחפים כדי שיהיו עסוקים בזמן שהוא מאכיל את הסוסים שלו ולא יבואו לגנוב להם את האוכל. שאלנו אם אפשר לבוא לראות אותו מאכיל את הסוסים והוא הנהן בחיוב.
חצינו את הכביש למתחם הסוסים שם בעוד הוא גורר אחריו שק גדול שחור שהוא הוציא מהרכב.
הוא נעמד במרכז בין הסוסים והחל להעיף באוויר כיכרות לחם יבש ושאר מאפים.
הסוסים התנפלו על הארוחה בתאבון והשחפים לא איחרו לבוא.

החניה במתחם Þingvellir עולה עשרים ש"ח, יש תערוכה (בתשלום, לא בדקנו) ומשם כמה שבילים לתצפיות ומפל קטן.
הקדשנו למקום כמעט שעה בהליכה עד המפל וחזרה. הוא לא היה אתר מאוד מרשים ואם זה לא היה מקום עם חשיבות גאולוגית לסמן עליו וי, כנראה שלא היינו חושבים לעצור כאן בכלל.
אפילו הרגשנו קצת שבזבזנו זמן יקר.

משם נסענו כחמישים דקות אל המפלים הכחולים Bruarfoss.
מסלול ההליכה עד המפל וחזרה לקח כשעתיים וחצי וכלל הליכה בשביל מאוד בוצי ומבאס. המפל עצמו מאוד מיוחד ושונה בזכות המים בצבע טורקיז שלו. לגמרי שווה את ההליכה בבוץ.

התחנה הבאה היה הגייזר Strokkur. במרכז המבקרים יש מסעדה שאפשר לאכול בה צהריים. אנחנו אכלנו סנדוויצ'ים ברכב, אז הסתפקנו שם בקפה וקינוח.
הגייזר נמצא מול מרכז המבקרים. הגייזר המקורי שעל שמו נקראת התופעה אינו פעיל, אבל לידו יש גייזר מרשים שפועל על כמה דקות ויורק מים לגובה של 40מ.

נסיעה של עשר דקות משם הביאה אותנו למפל הזהב Gullfoss. מפל עצום בעל זרימה חזקה מאוד.
יש כמה נקודות תצפית אליו ואפשר ללכת ממש עד המפל. ציוד נגד גשם חובה.

השעה הייתה כבר ארבע והיעד הבא היה מעיין טבעי כחצי שעה משם ב-Hrunalaug.
במעיין היו די הרבה תיירים, אבל רובם עזבו בזמן שהחלפנו בגדים. אין שם תאי הלבשה, מדובר בבקתה קטנה ומעיין חם טבעי. משאירים 10 קרונות בתיבה קטנה עבור הטבילה במעיין. בשעה שש לקחנו את הדברים ונסענו חזרה לעיר שעה וחצי.

בעיר אכלנו ארוחת ערב בבית קפה מקומי מגניב.
משם נסענו למעיין ונמרוד שגרים שם להכיר ולהחליף חוויות על השבועיים.
אם היה לנו יום נוסף, היינו נוסעים למעיין החם Reykjadalur, וגם לבלו לגון כבר לא נותר לנו זמן...

15 - שמורת הטבע לנדמנלאוגר

את הטיול יום ב-Landmannalaugar. סגרנו מראש עם חברת midgard.
מכיוון שחיכתה לנו נסיעה של מעל שעה וחצי מהעיר, נאלצנו לקום בשש וחצי בבוקר ולטרוף בשבע ארוחה מהירה. מזג האוויר היה מעונן מאוד וגשום, וקיווינו שישתפר בהקדם.

בדרך התקשרנו להודיע שאולי נאחר ואם אפשר לארגן לנו ארוחת צהריים.
הם היו מאוד אדיבים ואמרו שלא נדאג רק שניסע בזהירות.
הם הכינו לנו שקיות אישיות עם ראפ חומוס קופסה, קרטון מיץ, יוגורט, וופל מצופה, תפוח ובקבוק של חצי ליטר מים. זה עלה המון ולחלוטין היינו צריכים להתארגן טוב יותר מראש.

משם עלינו לרכב עם המדריך ועוד 4 אנשים, זוג איטלקי, אמריקאי ונפאלי משבט השרפא שעלה את האוורסט 21 פעם והוא שגריר של חברת תיקים שבאו לצלם באיסלנד סרטון תדמית. חוויה.
נסענו כשעה וחצי לשמורה והבנו מה זה אומר כבישי f. אפשר להגיע לשמורה עצמאית, אך חייבים רכב גבוה עם עבירות שטח ויכולת לחצות נהרות.

עשינו כמה עצירות לצילומים בדרך בקניון מדהים, שם גם עשינו הליכה של שעה ובאגם.
משם הגענו לשמורה עצמה ויצאנו לטיפוס של שלוש שעות על אחד ההרים לתצפית וחזרה מטה.
סיימנו בטבילה מהירה במעיין חם טבעי ומשם שעתיים נסיעה חזרה למידגארד. הגענו בשש וחצי.

היה לנו המון מזל כי מזג האוויר השתנה ברגע שנכנסו לשמורה. היא יותר פנימית ומוגנת מהרוחות של האוקיינוס ואפילו היה די חם וירדתי לחולצה קצרה.
המקום עצמו עוצר נשימה וזו הייתה בחירה מעולה לסיים כאן את הטיול.

תכננו לאכול ארוחת ערב במסעדה של מידגארד, אבל מסתבר שהם השכירו את כל המקום לצוות הצילום של חברת התיקים, אז חיפשנו מקום אחר ומצאנו במקרה מסעדה פשוט מצוינת שתי דקות משם - Eldstó Art Cafe. הם הגישו אוכל ממש טעים וכל כך שונה ומיוחד מכל מה שאכלנו באיסלנד עד כה. היה אקורד סיום מוצלח.

משם שעתיים נסיעה למלון בעיר Keflavík שסמוכה לנמל התעופה.
בחמש בבוקר שוב השקמה וטסים חזרה לארץ.

טיפים

• תתלבשו בשכבות. אפשר שביום אחד מזג האוויר יהיה חם, קר ובעיקר רטוב. ציוד נגד גשם חובה. מקלות הליכה מומלצים מאוד.
• לסגור הכל מראש - רכב, מלונות, אטרקציות. הכל נגמר ומהר. המחירים עולים בהתאם ככל שמתקרבים למועד הטיול.
• תשאירו מקום לספונטניות ואכזבות קטנות. אולי הפאפינים כבר ינדדו. אולי יהיה ערפל ולא יראו את ההר. אולי לא תראו לוויתנים בשייט ואולי תקומו בבוקר ותגלו שנכנסו לכם ברכב... לא חסר מה לראות באיסלנד וכל טיול יכול להיות מדהים גם אם לא הכל הולך בול לפי התכנית.

קישורים חיצוניים

• החוויה האיסלנדית
• השכרת רכב
• סקיי לגון
• טיפוס על קרחון
• שיט בלגונה הקפואה
• שייט לוויתנים בהוסוויק
• מסעדת הדגים ב-Ísafjörður
• טרק של יומיים בהורנסטנדיר
• הזמנת מעבורת
• טיול יום בלנדמנלאוגר