Giro de Viso - טרק בן 4 ימים בפיימונטה, איטליה

הקדמה ומידע כללי על האזור

לאחר שבוטל לנו טיסה חזור מקורסיקה, חיפשנו (זוג בני 25) יעדים לטייל בהם אחרי טיול של שבועיים ברחבי איטליה. בגלל התראה קצרה יחסית (חודש וחצי) חיפשנו מקום שבו עדיין יהיו בקתות עם מקומות פנויים. לאחר שיטוטים ברחבי האתר והאינטרנט הוחלט לתת צ'אנס לאזור פחות מוכר (למטייל הישראלי) באלפים האיטלקיים Monviso. ה-Monviso הוא פסגה מרשימה מאוד באלפים בגובה של 3841 מטרים, מה שהופך אותה למאוד מרשימה בעינינו הוא שהיא בודדה בסביבתה וניתן לראות את ההר בצורה ברורה מאוד מטורינו והערים שסביבו. בשמורה הזו גם מתחיל נהר ה-Po, הנהר הארוך ביותר באיטליה.

הטרק שבחרנו הוא וריאציה על שביל ארוך יותר שנמצא באזור שנקרא Grand Tour del Monviso שאורך כשישה ימים, ובאופן כללי כל האזור של ההר שופע בשבילים, בקתות מאויישות ולא מאויישות (הרחבה על הנושא בהמשך) וניתן לתפור מגוון רחב של מסלולים בהתאם לכמות הימים שרוצים לטייל והשטח המצוי.
ניתן גם לבנות מסלול שמתחבר לשמורות סמוכות באזור ובכך לייצר גם שביל ארוך יותר כמה שרוצים.
רוב המטיילים שפגשנו הגיעו לשמורה בכדי לטפס על ה-Monviso עצמו או על אחת מהפסגות האחרות כך שניתן בהחלט גם לשלב העפלה לפסגות למי שמעוניין בכך (כרוך בציוד טיפוס לפעמים ונסיון מתאים).
הטרק שאנחנו עשינו היה מעגלי שהתחיל והסתיים ב-Pian del Re, אשר בסמוך אליו נמצאים מקורות הפו.

הרוב המוחלט של המטיילים שפגשנו היו איטלקיים מהאזור. בסופי שבוע מגיעים לשמורה המוני מטיילים כדי לעשות טיולי יום. בהמשך השבוע, וככל שהתרחקנו ממקום תחילת המסלול, כמות המטיילים שראינו קטנה.

דרכי הגעה

את הלילה לפני הטרק בילינו ב-Saluzzo, ושם בהוסטל גם השארנו חלק מהציוד שלנו. כשתכננו את הטרק מצאנו בגוגל מפס אוטובוסים רק עד Paesana, ומשם תכננו לקחת טרמפים. בסוף, בהוסטל שישנו בו ב-Saluzzo ביררו לנו וגילו לנו שיש שאטל (navetta) של השמורה שפעיל במהלך הקיץ ובחלק מסופי השבוע של ספטמבר, ומגיע ממש עד Pian del Re. התמזל מזלנו לתכנן את הטיול כך שיצא על היום האחרון בו הקו פעיל לעונה זו.

מסלול האוטובוסים שלנו היה נראה כך:
אוטובוס מ-Saluzzo ל-Paesana (בערך 4 יורו לאדם), אוטובוס מ-Paesana ל-Crissolo (בערך 3 יורו לאדם), ולבסוף שאטל מ-Crissolo ל-Pian del Re (עולה 8 יורו לשאטל הלוך חזור, אין אפשרות לקנות כיוון אחד).
יצאנו מ-Saluzzo על אוטובוס ב7:50 והגענו ל-pian del re סביב 10:15.
את לו"ז האוטובוסים ניתן למצוא באתרים שהוספנו בסוף, ואנו מניחים שניתן גם ליצור קשר עם השמורה אם זקוקים למידע נוסף.

בחזור מ-Pian del Re תכננו לקחת טרמפים חזרה ל-Saluzzo, אבל באותו יום ירד מלא גשם והיה מיעוט מטיילים באותו יום שקצת הקשה על העניין. בכל זאת הצלחנו בלי לחכות הרבה, ומאמינים מאוד שביום של מזג אוויר טוב זה יותר קל. אם מפחדים, אפשר להמשיך ללכת עוד כשעה (להערכתנו) ולהגיע ל-Pian della Regina, שם יש מסעדה שהייתה פתוחה אז כנראה שמגיעים אנשים גם בגשם.

הבקתות

כפי שכתבנו בהקדמה, האזור שופע ב-Rifugioים (בקתות מאוישות) וב-Bivaccoים (בקתות לא מאוישות). בנוסף, ראינו לעיתים אנשים לנים באוהלים (בדרך כלל בסמוך לבקתות קיימות).
בפרק זה נפרט על הבקתות בהם אנחנו לנו/עברנו.
בבקתות המאוישות קיים מטבח וצוות, ובכל אלו שבדקנו מוצע לינה מבוססת חצי פנסיון. אין חובה לקחת את החצי פנסיון, אך אם לא לוקחים לא ניתן להשתמש במטבח/כלים של המקום כדי לבשל ויש להביא לבד. מלבד חצי פנסיון, ניתן גם לקנות שתייה (חמה/חריפה), חטיפים, וגם ארוחות צהריים באמצע היום.
בנוסף, בבקתות המאוישות יש חשמל וניתן להטעין מכשירים אלקטרוניים. הבקתות המאוישות נסגרות בסוף ספטמבר.
בכל הבקתות ניתן לקבל הנחה אם אתם חברים במועדון הטיפוס האלפיני האיטלקי CAI. ההנחות די שוות (בעיקר אם אתם מתחת לגיל 25), הכל מפורט באתרים של הבקתות ויכול להיות שלטיול של כמה לילות בבקתות זה יכול להצדיק חברות במועדון (לא ביררנו).
מלבד הבקתה הצרפתית (לה יש אתר עם מערכת הזמנות), לכל הבקתות (המאוישות) יש אתרים מסודרים עם אימייל ומספר טלפון דרכם ניתן להזמין מקום.

Rifugio Quintino Sella
מחירים לאדם: 30 יורו לינה, 53 יורו לינה + חצי פנסיון
בקתה זו פופולרית במיוחד בקרב אנשים היוצאים להעפיל לפסגת ה-Monviso (אשר יוצאים ב4 בבוקר). בבקתה זו ישנו בלילה הראשון, ולא לקחנו את החצי פנסיון. למרות זאת, ראינו (בערך) מה האנשים שאכלו קיבלו לאכול - מנה ראשונה של פסטה, מנה עיקרית של עוף, וקינוח שהיה נראה כמו מוס שוקולד.
* שימו לב שיש בקתה עם שם דומה בדולומיטים, לא להתבלבל

Rifugio Vallanta
מחירים לאדם: 28 יורו לינה, 51 יורו לינה + חצי פנסיון
בבקתה זו ישנו בלילה השלישי, ובה כן לקחנו חצי פנסיון.
באופן כללי, החדרים יותר גדולים ומרווחים לעומת Quintino Sella, וכשאנחנו היינו היו משמעותית פחות אנשים.
ארוחת הערב הייתה כדלקמן:
מנה ראשונה - פסטה עם רוטב עגבניות עם/בלי בשר. (מי שאוכלים דומה קיבלו קערה ענקית של פסטה לחלוק. מי שאוכלים שונה קיבלו קערות אישיות אשר ביחד הכילו פחות פסטה מאשר הקערה הענקית. טיפ שלנו - תגידו ששניכם אוכלים בשר/צמחוני וכך תקבלו יותר אוכל)
מנה עיקרית - לקריניבורים - נתח בקר. לצמחוניים - גוש גבינה. תוספת של תפוחי אדמה ואפונה.
קינוח - פלאן
ארוחת בוקר: לחמים, ריבות וחמאה מגבינת כבשים. עמדת קפה/שוקו/תה.

Refuge du Viso
בקתה זו נמצאת בצרפת. לא ישנו בה אלא רק תפסנו בה מחסה מהגשם ביום האחרון ושתינו שוקו (מאבקה, מרגישים שאנחנו לא באיטליה). הבקתה הייתה נראית יפה ונעימה.
ממה שראינו - רק הלינה עולה 37.5 יורו לאדם.

Bivacco Boarelli Forciolline
בבקתה זו ישנו בלילה השני. ה-Bivacco מרשים ונח ביחס לאחרים שיש בשטח, יכול להכיל בקומה הראשונה 12 איש וישנה קומה נוספת של מעין עליית גג שלהערכתנו תוכל להכיל עוד 3 אנשים. יש חלל לבישול והתארגנות עם 2 שולחנות וצריף נפרד לשירותים. כאן לא נדרש לשלם כסף ;) אבל גם אי אפשר להזמין מקום. איתנו היו עוד 6 אנשים (באמצע שבוע, לא בשיא העונה). במידה וצפוף מדי ואין מקום ניתן להמשיך כשעה וחצי הליכה לאחד הבא (Berardo) אבל פחות מומלץ. הבקתה ממוקמת בצמוד להרבה אגמים, אנחנו מילאנו מים באגם הגדול בלי לסנן (ושרדנו כדי לספר).

Bivacco Berardo
ה-Bivacco יכול להכיל 9 אנשים אם רוצים לישון שם, אבל הוא מאוד קטן וצפוף, ואין מקור מים לידו.

יום ראשון

מ-Pian del Re עד לאגם Lago Superiore לקח לנו כשעה ורבע של הליכה דרך שבילים v16 ו-v17.
משם המשכנו עוד כשעה של הליכה נינוחה עד לאגם Lago chiaretto. משם ממשיכים בשביל בעלייה תלולה וממושכת עד שמגיעים לבקתת Quintino sella, לנו לקח כשעתיים וחצי של הליכה מהאגם האחרון עד לבקתה. כל השבילים מסומנים בפסים אדום-לבן.

יום שני

יוצאים מהבקתה לכיוון דרום על שביל v30 עד שמגיעים ל passo gallarino. אמור לקחת בערך שעה-שעה וחצי.
ממשיכים עם השביל של ה-gtmv עד passo s.chiaffredo, לוקח בערך 20 דק. בנק' זו השארנו את התיקים והמשכנו על השביל לתצפית לראות את האגמים באזור.
אחרי שחזרנו לתיקים עוזבים את השביל הראשי ומתחילים בטיפוס לכיוון Punta dante. שביל הטיפוס לא מסומן בצורה הכי ברורה והמעלה הראשוני מסומן ברוג'ומים שלפעמים מאבדים, אבל סה"כ בשילוב אפליקציית מפות ו-GPS יחד עם הרוג'ומים בשטח ניתן להתמצא בצורה טובה.
עולים עם הרוג'ומים עד שמגיעים ל- passo di fiorie ratti ומשם השביל מתחיל להיות מסומן בצורה ברורה בפסים צהובים עד לפסגה (וגם שביל הירידה שלאחר מכן מסומן בפסים צהובים). העלייה לפאס לקחה לנו כשעתיים בעליה איטית.
מהפאס מתחילים לעקוב אחרי הפסים הצהובים עד האוכף של הפסגה, בדרך יש מקטע טיפוס יחסית אנכי בתוך סדק של בערך 5 מטר עם כבל מתכת שמסייע בטיפוס. לא משהו מסוכן, אבל קצת מסורבל עם התיקים הגדולים אז לעלות בזהירות. אחרי הטיפוס עם הכבל ממשיכים בשביל עד האוכף ומשם עלייה קלילה של עשר דקות לפסגה שניתן לעשות בלי התיקים.
הנוף מהפסגה מרהיב, רואים בבירור את ה-Monviso וביום עם ראות טובה ניתן לראות פסגות רחוקות של רכסי האלפים כמו המטרהורן וה-Gran paradisso. חפשו את הפתק שלנו ביומן הפסגה!
אנחנו עלינו רק ל-Punta dante אבל בהחלט ניתן ומומלץ לעלות מהאוכף גם ל-Punta michelis.
שביל הירידה מהאוכף מסומן בצורה ברורה מהרגע שמוצאים אותו ובגדול הירידה יחסית נוחה אם כי שוברת ברכיים קצת, לנו לקח בערך שעה וחצי מהאוכף ועד ההגעה לנקודת הלינה שלנו ב-Bivaco Forciolline.

יום שלישי

התחלנו את היום בהליכה ל bivacco berardo דרך כל האגמים. יש מלא אגמים בסביבת הבקתה שלא ראינו בערב לפני, שהיו פחות יפים באור של הבוקר, אז המלצה שלנו - לצאת להסתובב בערב. השביל ל bivacco berardo מסומן בפסים צהובים ועובר דרך בולדרייה של החיים. לנו לקח בערך שעה וחצי עם עצירות קצרות.
מה-bivacco מתחילה ירידה לנחל. הירידה מסומנת בסימונים אדום לבן כמו השביל הראשי. הירידה מעט קשוחה ותלולה, אבל השביל ברור מאוד בשטח ובלי הליכה בבולדרים. באמצע הירידה נכנסים ליער ומשם השביל נוח יותר. לנו לקח בערך שעתיים וחצי עד ההגעה לנחל בהליכה איטית ונינוחה. ככל הנראה ניתן להספיק גם בשעה וחצי אם יש צורך.
מהנחל יש כ-3 ק"מ עלייה מתונה בשביל נוח וברור עד ההגעה לבקתה. לנו לקח בערך שעתיים כולל הפסקות.
הבקתה ממוקמת למרגלות ה-Monviso, גדולה ומרווחת.

יום רביעי

קמנו ואחרי ארוחת בוקר סבירה בבקתה התחלנו לעלות לכיוון הפאס. היה יום גשום ורוב היום פשוט הלכנו בלי לעצור יותר מדי, אז יש מצב שבמזג אוויר יפה יותר הזמנים יהיו קצת ארוכים יותר.
העלייה לפאס לקחה לנו כשעה ורבע. ברגע שעוברים את הפאס רשמית נמצאים בצרפת והדבר מורגש בכך שהכל קצת גרוע יותר, המקומיים אומרים מילים לא ברורות ואנשי הבקתות הם צרפתיים ולא איטלקיים שזה משמעותית פחות טוב.
מהפאס יש ירידה תלולה לאגם שמתחתיו ומשם עוד מעט הליכה עד הבקתה הבאה, לנו לקח כשעה ורבע הליכה.
בבקתה תפסנו מחסה מהגשם ושתינו שוקו צרפתי ולא איטלקי (כלומר, פחות מפנק ויותר יקר. עד כאן כבר בטח הבנתם שהכותב איטלקי עם חוסר חיבה לשפה הצרפתית ויש לקחת את הנאמר בערבון מוגבל ובמידה של הומור בריא).
מהבקתה עלינו עד ל-buco di viso, עלייה יפה מאוד, ותלולה לקראת סופה שלקחה לנו סהכ כ-1:45.
ה-buco di viso זה חור די מגניב, תעלה חצובה מהמאה ה-15 מתחת לפאס וברגע שחוצים אותה אפשר לנשום לרווחה ולהרגיש שוב שחזרתם לאיטליה. המזג אוויר מיד משתפר, הנוף יפה יותר והמטיילים בשביל חוזרים לומר שלום בשפה הגיונית.
סתם, המזג אוויר לא השתפר אבל ראינו בזכות זה מלא סלמנדרות (ספויילר לתמונות בהמשך).
משם ירדנו חזרה ל Pian del Re, בהליכה די רצופה בגשם. קחו בחשבון שאין כל כך איפה לתפוס מחסה מהגשם/שמש במקטע הזה.
הירידה לקחה כשעתיים ורבע של הליכה יחסית רצופה. בדרך ראינו 19(!) סלמנדרות שיצאו לחלץ רגליים בעקבות הגשם. מדובר במין אנדמי ומהמם.

פיימונטה והאזור

את הטרק שילבנו כחלק מטיול גדול באיטליה, ולפני הטרק נהננו ממה שיש למחוז פיימונטה להציע, נפרט בקצרה:
Bra - אנחנו העברנו שני לילות בכפר Bra, מומלץ בחום לחובבי האוכל שביניכם כי העיירה היא בעצם בירת תנועת ה-Slow Food ויש הרבה אוכל טוב בה ובסביבתה.
דרך היין ואזור De Langhe - שכרנו אופנוע ליום של הסתובבות בין כפרים יפים, כרמים ויקבים.
העיר Saluzzo - העיר הגדולה ששוכנת למרגלות ה-Monviso, שם ישנו בלילה לפני היציאה לטרק והעיר ממש נחמדה עם מרכז היסטורי עתיק ויפה, בהחלט שווה חצי יום של הסתובבות.
Torino - אחרי הטרק העברנו בעיר 3 לילות. כמו שאר המחוז בעיר יש שפע אוכל טוב, כיכרות ענקיות, הרבה מוזיאונים והיסטוריה של משפחת המלוכה סבויה אז לא חסר מה לעשות ולראות.

קישורים חיצוניים

• אתר עם לוחות זמנים של אוטובוסים באזור פיימונטה
• האתר הרשמי של השמורה, בו ניתן למצוא מידע על השאטלים ל-Pian del Re
• אתר עם לו"ז של השאטלים ל-Pian del Re של 2022