תאריך הטיול | June 2024 |
---|---|
משך הטיול | 5 ימים |
עונה מומלצת | יוני - ספטמבר |
חיפשנו טיולי יום ברמת קושי בינונית (לא יותר מ- 500 מ' עליה ביום), עם יחס מירבי של הנאה למאמץ, מסלולים מעגליים ככל שניתן (ולא הלוך חזור באותו שביל).
לתכנון הטיול נעזרתי בספר של הוצאת cicerone, שנקרא Day Walks in the Dolomites.
כמו כן, נעזרתי בתכון הטיול באפליקציית mapy.cz, שזו אפליקציית ניווט חינמית ומאוד נוחה, שבאמצעותה תכננתי כל יום ויום, וגם הסתייעתי בה רבות בהליכה עצמה.
לצורך כך יש להוריד מראש את המפה של מזרח צפון איטליה, ואז אפשר להסתייע באפליקציה גם כשאין קליטת אינטרנט.
היינו עם מכונית שכורה, ששכרנו בשדה התעופה בוונציה.
יש לקחת בחשבון שמזג האוויר הפכפך, ויכול להשתנות במהירות מיום בהיר וחמים, ליום גשום וקר, ולהיפך. היו ימים שבהם היה באזורים הגבוהים 4-5 מעלות, ובימים אחרים 24-25 מעלות.
לכן, מומלץ לקחת בתרמיל גם ציוד לגשם ולקור, וגם קרם הגנה וכובע. אנחנו לקחנו גם מטריה, דבר שהיה מועיל ונוח.
ככל הניתן מומלץ לטוס לוונציה (כשעתיים נסיעה לקורטינה) ולא למילאנו (כ-5 שעות נסיעה).
המסלול מתחיל מאגם מיסורינה (misurina), בשביל מס' 224 שבדרך הופך ל 224b, שעולה עד ל forsella Popena. השילוט טוב. מתחילים בעליה של כשעתיים עד לפאס. עליה של 560 מ'. החלק האחרון ממש תלול וצריך לעלות מאוד בזהירות.
אחרי שעוברים את הפאס יורדים בצד השני של ההר, בעמק פופנה, בשביל מס' 222, עד שמגיעים לכביש. משם צריך לצעוד כשלושה ק"מ על הכביש עצמו בחזרה לאוטו. ההליכה על הכביש קצת מבאסת אבל עוברת מהר. לא נורא.
כאמור, נעזרנו באפליקציית הניווט mapy.cz, שעשתה את העבודה מצוין.
בדרך אין בקתות, כך שמומלץ לקחת קצת פירות וחטיפים לדרך. מים פחות, שכן בירידה למטה יש הרבה נביעות שניתן למלה בהן מים.
בדרך למעלה פגשנו כמה מטיילים. אבל בחלק השני, שיורד בעמק, היינו לגמרי לבד על השביל.
מול אגם מיזורינה יש כמה מלונות. אנחנו יישנו ב - Hotel Sorapiss שמול האגם (181 אירו). המלון סביר, הנוף מול האגם מקסים. כמו כן, כשאמרנו שאנחנו מתכוונים לצאת מוקדם (ראו בפרק הבא) ולכן לא נאכל ארוחת בוקר, פקיד הקבלה מייד הציע להכין לנו לאנצ'בוקס, ללא תשלום נוסף.
ארוחת ערב אכלנו בפיצריית אדלווייס שממש סמוכה למלון, שהייתה מצוינת. מומלץ בחום. כדאי לדעת שהמסעדה לא לוקחת הזמנות מראש ונפתחת בשעה 19:00. לכן, כדאי לבוא כמה דקות לפני, אחרת יתכן שלא יהיה לכם מקום ותצטרכו להמתין בחוץ.
באזור יש גם סופר מרקט טוב להצטיידות בפירות ובחטיפים למי שרוצה. אפשר גם לקנות בו כריכים מוכנים.
יום לא קל, אבל מאוד יפה!
כנראה המסלול הכי מפורסם בדולומיטים, וככל הנראה גם הכי יפה בדולומיטים. מסלול שאסור להחמיץ. שלוש הפסגות מרשימות בצורה בלתי רגילה ואי אפשר להפסיק לצלם. אם יש לכם זמן ליום טיול אחד בדולומיטים, זה המסלול שהייתי בוחר בו.
לפי אפליקציית מאפי, אורך המסלול 9.1 ק"מ, זמן הליכה נטו: 3.5 ש', עליה וירידה מצטברת - 360 מ'.
לפי המדידה שלנו, המסלול ארך 10.3 ק"מ, ולקח לנו 5:20 ש' ברוטו, כולל עצירות. עליות מצטברות של 460 מ'.
השבילים מאוד נוחים ורחבים יחסית.
בדרך עוברים 3 בקתות (ועוד אחת המתחילת המסלול), כך שאפשר גם לעצור לקפה לאוכל או לשירותים.
הכי חשוב זה להגיע לתחילת המסלול מוקדם. ככל הניתן לא אחרי 08:00 בבוקר. חברים שיומיים לפני כן הגיעו בשעה 08:30 בבוקר, עמדו כשעה בתור הכניסה לכביש האגרה, ובסוף התייאשו והסתובבו לאחור.
אנחנו הגענו לתחילת המסלול בשעה 7 בבוקר, והיינו בין הראשונים להגיע לחניה הסמוכה לנקודת ההתחלה של המסלול. יחד עם זאת, כשחזרנו לחנייה בשעה 12:30, לאחר סיום ההליכה, ראינו שעוד יש כמה מקומות חניה פנויים, ומכוניות כבר התחילו לעזוב, מה שפינה עוד מקומות חניה.
אפשרות אחרת היא להגיע לתחילת המסלול בסביבות שעה 12:00, שאז החניה מתחילה להתרוקן וכבר אין תור בכניסה או קושי למצוא חניה. בהתחשב בכך שבקיץ מחשיך מאוחר, אפשר לעשות את המסלול גם מהצהריים ולסיים באחר הצהריים המאוחרים. לדעתי פחות מומלץ. יש גם לקחת בחשבון שחודשים יולי ואוגוסט לחץ המטיילים יותר גדול, כך שכל מה שנאמר לעיל מקבל משנה תוקף.
מכל מקום, זה מסלול חובה, שממש לא כדאי להחמיץ.
לתשומת לב, ההגעה לתחילת המסלול היא בכביש אגרה שעולה 30 אירו, שכוללים גם את עלות החניה.
המסלול מתחיל בחנייה ליד הצ'יירליפט שנקרא 5 tori. מחנים את האוטו ועולים ברכבל לבקתת סקויטלי (18 אירו). משם עולים ברגל עם שביל מס' 439 לבקתת נובלאו (Nuvolau) לתצפית על כל הדולומיטים וחוזרים ברגל לבקתת סקויטולי (Scoiattoli). אנחנו לא עשינו את החלק הזה כי ההר היה מכוסה בענן ולכן לא היה טעם לעלות לבקתה.
לאחר מכן, מומלץ מאוד לעשות את סיבוב ההליכה המעגלי סביב 5 המגדלים (שביל 437 ואחר כך 425. יש גם שילוט שנקרא giro 5 tori, סובב חמשת המגדלים). השביל מתחיל ומסתיים בבקתת סקויטולי (Scoiattoli). מסלול מקסים ומרשים ביותר ולא קשה.
משם אפשר לרדת לכיוון האוטו ברגל, בשביל 440 ואחר כך ב- 424, עד לאוטו, או לחזור לאוטו על ידי ירידה באותו רכבל שבו עלינו. אנחנו ירדנו ברגל. שביל הירידה יפה, לא תלול מידי, ומאוד מומלץ. אולם בכניסה לשביל 424 היה שלט שהשביל סגור באופן זמני עקב עבודות. לכן, נאלצנו לסיים את החלק האחרון של הירידה בהליכה במקביל לכביש. זה לא היה נורא, שכן לא הולכים על הכביש עצמו, אלא לצידו, ומדובר בקטע קצר יחסית.
לפי אפליקציית מאפי: המסלול אורך 7.6 ק"מ, 3 שעות הליכה, עליה של 380 מ', וירידה של 750 מ'. לנו המסלול לקח כ-5 ש' ברוטו.
מכיוון שעוד נשאר לנו זמן, נסענו עם האוטו למעבר פלזרגו (falzarego), ומשם עלינו ברכבל לבקתת לגזוי (lagazoui) לתצפית מטורפת על כל הדולומיטים. בבקתה יש גם מסעדה ובית קפה נחמדים. אם יש לכם זמן וכוח, אפשר לרדת מלגזוי ברגל, דרך מנהרה ארוכה שנחצבה בזמן מלחמת העולם הראשונה, שממנה יש נקודות תצפית נהדרות. חווייה מיוחדת, אבל נדרש פנס ראש, אם כי בלית ברירה אפשר להסתדר גם עם הפנס של הטלפון. אפשר כמובן גם לרדת ברכבל.
מדובר ביום טיול מקסים!!! ולא מאוד קשה, מה גם שאפשר לחלק אותו למקטעים ולעשות רק חלקים ממנו לפי הזמן, הכוח והחשק.
האגם נחשב ליפה ביותר בדולומיטים. הוא אכן מקסים, אבל הבעיה היא שגם אחרים יודעים את זה, ומכיוון שהגישה לאגם באוטובוסים ומכוניות מאוד נוחה, מגיעים אליו אלפי אנשים מידי יום. זה יוצר גם בעיה של חניה וגם עומס לא נעים בהליכה סביב האגם. כדי להתמודד עם בעיית החניה החלטנו להגיע לאגם בצהריים.
כשהגענו, בסביבות השעה 13:00, אכן לא היתה בעיה למצוא חניה במגרש החניה הכי קרוב לאגם (מגרשים 3 ו-4), בעוד שאם חונים במגרשים המרוחקים יותר (מגרשים 1 או 2) צריך לקחת שאטל לאגם. פחות נוח.
ההליכה סביב האגם אורכת כשעה וחצי ברוטו בהליכה מאוד נינוחה, 3 ק"מ, כמעט ללא עליות. המסלול כאמור יפה מאוד, למעט בעיית עומס המבקרים, שפוגעת בחווייה.
לאחר הביקור באגם ברייס נסענו לאגם דובייקו, שנמצא דרומית לעיירה דובייקו, שגם הוא נחמד ביותר. אמנם לא מרשים כמו אגם ברייס, אבל הוא גם לא עמוס כמוהו. פה הסתפקנו בכוס בירה מול האגם, אם כי גם סביב האגם הזה יש שביל היקפי שנחמד ללכת בו.
יום טיול קליל, שבעיקר שימש למנוחה לאחר 3 ימים יחסית עמוסים.
ביום הזה ישנו במלון Alpenhotel Ratsberg 1650m, שנמצא גבוה מעל דובייקו ויש ממנו נוף מקסים על העיירה ועל העמק. המלון מאוד נחמד, יש בו גם בריכה מחוממת וספא, הנוף כאמור מטורף! וגם ארוחת הבוקר היתה עשירה ומגוונת יותר מהמקובל. ממליצים בחום!
יום טיול מקסים ולא קשה, שגם הוא פופולרי למדי בקרב המטיילים, בין היתר בזכות השבילים המאוד נוחים, שנגישים גם לרוכבי אופניים.
מתחילים בנסיעה מדוביאקו לכיוון platzwiese Prato piazza, שזה תחילתו של מסלול ההליכה. עד שעה 10 בבוקר אפשר לעלות עד לתחילת המסלול עם המכונית, להחנות שם וללכת את המסלול. אחרי 10 בבוקר החלק האחרון של כביש העליה נסגר למכוניות פרטיות. אנחנו לא ידענו זאת, והגענו בעשר וחצי. זה לא כל כך נורא, שכן מדובר בכביש מאוד צר, שיכול להיות לא נעים אם בא רכב ממול. מכל מקום, החננו את המכונית בחניה שליד המחסום, בתשלום של 6 אירו לכל היום. משם המשכנו למעלה באוטובוס, שמגיע פעם בחצי שעה. על הכרטיס הנסיעה משלמים באוטובוס עצמו 3 אירו במזומן.
מסלול ההליכה לפי מאפי אורך 8.7 ק"מ, 3:15 שעות, עליה וירידה של 350 מ'.
לנו זה לקח 3:45 ש' ברוטו. הפער הפחות משמעותי נובע מכך שמדובר בשבילים רחבים ונוחים.
השביל עולה באופן הדרגתי ומתון יחסית עד לפסגת ההר. מההר יש תצפית מקסימה של 360 מעלות על הפסגות הגבוהות של הדולומיטים, כולל ה- tre cime מיום מס' 2.
המסלול מתחיל מבקתה, ויש עוד בקתה בדרך, לצורך עצירות, קפה וכד'.
יום טיול לא מאוד קשה ומומלץ ביותר! קחו בחשבון שלא תהיו לבד במסלול, לרבות רוכבי אופניים ומשפחות שמטיילות עם תינוקות במנשאים, ובזכות איכות השביל גם בעגלות, אבל העומס אינו גדול ולא מפריע, והנוף שווה ביותר!
בסוף היום חזרנו חזרה לוונציה - כשעתיים וחצי נסיעה, לקראת החזרה הביתה למחרת בבוקר.
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם