5 ימים באלטה ויה 1 עם אוהל

רקע

אז אחרי שעשינו את Karhunkierros (שביל הדוב) בלפלנד פינלנד בחודש יוני, יצאנו לאתגר הבא שלנו -
Alta via 1 (הדרך הגבוהה מספר 1) בדולומיטים, בצפון איטליה. אלטה ויה 1 הוא אחד הטרקים הכי פופולריים באיטליה, אורכו המלא הוא 120 קילומטר מLago di Brais עד לBelluno. הטרק עצמו הוא טרק בקתה לבקתה (rifugio באיטלקית) לכן לא צריך לסחוב כמעט משקל, כל הארוחות ניתן לאכול בריפוג'יו. מכיוון שאנחנו החלטנו לישון באוהל ולסחוב את רוב המזון והציוד על הגב החלטנו לעשות רק חלק מהטרק, (החלק הכי יפה בטרק). הטרק עצמו אינו פשוט בכלל, כל יום מטפסים ויורדים הרים. שיא הגובה הוא 2,752 מטר שבכללי כל הטרק מטפסים 6,665 מטר. ישנם 4 מסלולי אלטה ויה כאשר אלטה ויה 1 הוא הכי קל מבניהם אך שוב, הוא אינו קל בכלל.

לינה ומפות

הטרק עצמו הוא טרק ריפוג'יו לריפוג'יו (בקתה לבקתה). ישנם 29 בקתות במרחקים שונים וניתן לחלק את הטרק עצמאית איך שרוצים, הבעיה הגדולה היא שזה טרק כזה פופולרי שצריך להזמין כבר מקום בדצמבר/ינואר (חורף לפני) אחרת אין חדרים פנויים. את ההזמנה עושים דרך המייל או טלפונית (מצרף אתר מסודר בלינקים) מבחינת מחיר ומחירי ארוחות אסביר הכל בהמשך. תלוי בקתה, ישנם חדרים פרטיים או חדרים משותפים, חלקן יותר מפנקות וחלקן יותר ישנות. מכיוון שהבקתות יקרות מאוד ושחובה לתכנן ולהזמין הכל חצי שנה לפני החלטנו לישון באוהל, גם יש יותר גמישות מבחינת מרחק הליכה כל יום וגם אין לחץ להגיע לבקתה בזמן לארוחת ערב. הסיבה העיקרית היא שזה חוסך המון כסף במיוחד לזוג צעיר שרק מתחיל את החיים.

חשוב לציין שרשמית "camping" זה אסור באיטליה אך ההגדרה הרשמית היא לינה של יותר מ12 שעות עם הדלקת מדורה. מה שכן מותר זה לפתוח אוהל מ20:00 עד 8:00 אם לא מלכלכים ומנקים הכל אחריכם. המלצה שלי היא פשוט למצוא פינה נחמדה שלא ליד השביל ויש המון כאלה. היו עוד אנשים שישנו באוהלים כמונו ואף פעם לא נתקלתי במישהו שקיבל דו"ח או קראתי על מישהו שקיבל. פשוט תכבדו את המקום ותשאירו נקי.

מבחינת סימון שבילים ומפות הסימון הרשמי של השביל הוא משולש עם הספרה 1 בתוכו. חובה לקחת מפות אתכם לדרך, ישנם כמה גרסאות של אלטה ויה 1 ואנשים משנים את המסלול או חותכים חלקים לפי רצונם לכן חובה לקחת מפות אתכם, ישנם גם כמה פיצולי דרך שלא מסומנים היטב לכן חשוב כדי לא להיאבד. 3 המפות שמכסות את כל הטרק והן הכי טובות כולם משתמשים בהן הן:
• TABACCO 03 - Cortina d'Ampezzo Dolomiti Ampezzane
• TABACCO 025 - Dolomiti di Zoldo Cardorine e Agordine
• TABACCO 031 - Pragser Dolomiten Enneberg Dolomiti di Brais Marebbe
את המפות ניתן לקנות בעיירות שליד תחילת הטרק Villabassa או Dobiacco (שם אנחנו קנינו) או ברוב הבקתות בטרק. ניתן גם לקנות אונליין לפני אם רוצים לתכנן כמו שצריך (לינק בקישורים).
אני גם הורדתי GPX לטלפון והשתמשתי באפליקציית Outdooractive במצב טיסה. עוזר המון לראות איפה אתה על המפה ולתכנן יותר בקלות.

מחירי לינה וארוחות

כמו שאמרתי הטרק אינו זול וצריך להזמין הכל מראש, המחיר הממוצע לשינה וארוחת בוקר + ערב בריפוג'יו הוא בין 80-90 אירו לאדם, זה כמובן אם אתם לא לוקחים חדר פרטי שהוא יותר יקר. המחיר נע בין ריפוג'יו לריפוג'יו. אנחנו החלטנו שאנחנו אוכלים את הארוחות צהרים שלנו בריפוג'יו אז תכננו את מיקום הלינה שלנו בהתאם. המחיר שיצא לנו בממוצע לארוחת צהרים לזוג + בירה קרה הוא בערך 40 יורו לשנינו. בקובוק מים ליטר וחצי עולה 4.5 יורו. יהיו חלקים שאין איפה למלא ולכן תצטרכו לקנות.

הגעה

לקחנו טיסה לוינה, אוסטריה ומשם ישר רכבת מהשדה של 4 שעות לאינסברוק. ישנו שם 2 לילות, שכרנו רכב מאדם פרטי דרך אפליקציית getaround, (יותר זול מלהשכיר רכב מחברה, אנשים פרטיים משכירים את הרכבים שלהם, אפליקציית GoMore עוד אופציה דומה) טיילנו, קנינו גז לגזייה באינסברוק מחנות SPORTLER (יש שם מלא ציוד לטרקים אם חסר לכם משהו) ומשם נסענו עם הרכב לצפון איטליה. ישנו בעיר Dobbiaco לילה לפני היציאה לטרק במלון Hotel Tschurtschenthaler. מלון מעולה, אנשים ממש נחמדים, נתנו לנו להחנות את הרכב כל השבוע בחינם מאחורי המלון, יש תחנת אוטובוס של הקו שיוצא לטרק ממש לפני המלון, ויש שם אחלה של סאונה ובריכה. הצטיידנו באוכל מסופרמרקט CONARD CITY שליד הכנסייה בעיירה וקנינו את המפות ומציתים לטרק מהחנות טבק שליד הסופרמרקט. (המקום היחיד בעיירה שמצאנו את המפות). לקחנו את לוח הזמנים של קו 442 מהקבלה והלכנו לישון.

קמנו בבוקר לארוחת בוקר מפנקת, ארזנו את התיקים וזרקנו את המזוודה ושאר הציוד שאנחנו לא צריכים בבגאז' של הרכב שהחנינו מאחורי המלון. לקחנו את קו 442 בשעה 9:02 לאגם Lago di Brais מהתחנה של לפני המלון והאוטובוס היה מפוצץ עד אפס מקום. אגם Lago di Brais הוא מקום מאוד תיירותי ומלא אנשים נוסעים לשם רק כדי לראות את המקום, שם בעצם מתחיל הטרק. את הכרטיסים לאוטובוס אפשר לקנות רק אונליין או בדיעבד משגילינו מתחנת היציאה של האוטובוס, לכן המלצה שלי היא לקחת בעצם את האוטובוס מתחנת המוצא שהיא Dobbiaco, Autostazione כדי לתפוס מקום ולא לעמוד את כל החצי שענה נסיעה. בסך הכל רק 10 דקות הליכה מהמלון שלנו.

יום 1 - אגם Lago di Brais עד טיפה אחרי Rifugio Biella

• מרחק - 11.5 קילומטר.
• עליית גובה - 937 מטר.
• הפסד גובה - 120 מטר.
• שבילים - 1, 6, 6A.

הגענו לאגם Lago di Brais, אגם קסום עם מים בצבע טורקיז בהיר. המקום היה מפוצץ באנשים, מקום מאוד תיירותי. פה בעצם מתחיל הטרק. אני הייתי עם 21 קילו וטינטי עם 15 קילו. יש שתי אופציות - להקיף את האגם עם כיוון השעון או נגדו, אנחנו בחרנו בדרך היותר ארוכה בדיעבד והפחות עמוסה שהיא עם כיוון השעון עד שהגענו לקצה השני של האגם. שם מתחילה עלייה ארוכה וקשה (שביל מספר 1 במפה). ההתחלה היית הכי קשה, עלייה בחצץ של כמה קילומטרים שכולה חשופה לשמש, לאחר מכן מתחילה קצת עשבייה ועצים ויש גם חלקים בצל. הכל עלייה אחד ארוכה עד שמגיעים לפס (נקודה שבה אפשר לעבור בין שתי הרים, אוכף בעברית). היו חלקים שהיה צריך להיאחז בכבל ברזל שהיה מחובר להר, בכללי הטיפוס לא פשוט בכלל אבל אם לוקחים את זה לאט עם הפסקות בסופו של דבר זה מהנה. ככל שעלינו יותר בגובה ככה הנוף מאחורינו היה יותר מרהיב. אחרי הפס יש עוד עלייה קטנה ויותר מישורית עד שמכיעים למעלה ורואים את Rifugio Biella מתחתכם.

ירדנו לבקתה, הארוחת צהרים היא בין 12-15, הגענו בדיוק בזמן ב14:30 עייפים ורעבים. שנינו לקחנו פסטת פטריות טעימה בטירוף ובירה קרה, קנינו עוד 2 בקבוקי מים של ליטר וחצי כי לא היה איפה למלא. אחרי מנוחה טובה המשכנו על שביל 6. הגענו לפיצול עם שביל 6A והמשכנו קילומטר או 2 עד שמצאנו פינה נחמדה ושקטה להקים בה את האוהל. בישלנו ארוחת ערב והלכנו לישון.

יום 2 - טיפה אחרי Rifugio Biella עד לאגם Le de Limo

• מרחק - 17 קילומטר.
• עליית גובה - 654 מטר.
• הפסד גובה - 908 מטר.
• שבילים - 7,11, 6, 6A.

קמנו ב6:30, הכנו ארוחת בוקר, קיפלנו את הציוד והמשכנו את ההליכה של כמה קילומטרים על שביל מספר 6 עד שהגענו לRifugio Sennes שם שתינו קפוצ'ינו ומילאנו את הבקבוקי מים מברז של שוקת שהיה בכניסה לריפוג'יו (שאלנו לפני אם זה שתי). המשכנו על שביל מספר 7 הליכה מישורית בהתחלה עד שהתחילה ירידה ארוכה על שביל 7/7A אחרי זיגזוגים תלולים מאוד הגענו לRifugio Pedero בדיוק לארוחת צהריים, אכלנו פסטה איטלקית טובה והזמנו בירה. משם התחילה עלייה ארוכה וקשה על שביל מספר 7, כל הגובה שירדנו היינו צריכים לטפס חזרה למעלה. באמצע עשינו הפסקת קפה. בכל העלייה אין טיפת צל אז חשוב להצטייד בכובע ובקרם הגנה ביום שמשי וחם כמו שלנו היה. אחרי הליכה ארוכה הגענו לUcia de Fanes שם עצרנו לעוגה ומילאנו מים שום בברז של שוקת שליד הבקתה. משם עלינו על שביל מספר 11, עלייה קצרה ולא מעייפת יותר מידי, המשכנו הליכה עד שהגענו לאגם Le de Limo, אגם יפייפה ופרטי, מצאנו פינה לא רחוק מהאגם ולהקים את האוהל, נכנסנו לשחות כמובן, הכנו ארוחת ערב והלכנו לישון.

יום 3 - אגם Le de Limo עד לאגם Lech de Lagacio

• מרחק - 10.5 קילומטר.
• עליית גובה - 1086 מטר.
• הפסד גובה - 418 מטר.
• שבילים - 11, 20, 20B.

קמנו ב6:30 קיפלנו את הציוד והמשכנו על שביל מס' 11 עד שהגענו לUtia de Gran Fanes שם הזמנו קפה, ואכלנו את ארוחת הבוקר שלנו, מילאנו מים מהברז של השוקת שוב, מקום יפה עם מלא סוסים ופרות, המשכנו הליכה מישורית יחסית על שביל 11 עד שמגיעים לפיצול עם 20B שם מתחילים עליה לא פשוטה עד לפס Forcela di Lech. עשינו עצירה למעלה ונחנו אחרי הטיפוס בארוך. המשכנו לירידה תלולה מאוד אך מתוחזקת ובנויה היטב, בירידה נפתח נוף מטורף עוצר נשימה על אגם Lech de Lagacio עם ההרים ברקע. באמת שהחלק הזה ומחר היו שהימים הכי יפים בטרק ובאמת הנופים היפים ביותר שראיתי בחיי. ירדנו עד לאגם והחלטנו לישון פה (הגמישות של שינה באוהל), הגענו יחסית מוקדם והחלטנו שננוח כי מחר יש עליה קשה וארוכה. בילינו את משך היום בשחייה וברביצה, האגם היה מלא אנשים, כל המטיילים עוצרים שם ויש גם כאלה שמגיעים לטיולי יום. פלטרנו מים מהאגם בעזרת הSawyer Mini שלנו (הסבר בקישורים), הכנו ארוחת ערב והלכנו לישון.

יום 4 - אגם Lech de Lagacio עד 2 קילומטר לפני Rifugio Averau

• מרחק - 9.5 קילומטר.
• עליית גובה - 370 מטר.
• הפסד גובה - 700 מטר.
• שבילים - 20, 401, 441.

התעוררנו ליד האגם, קמנו ב7 הכנו ארוחת בוקר, קיפלנו את הציוד ויצאנו לדרך. המשכנו על שביל 20, עלייה ארוכה וקשה עד לפס Forc Lagazuoi ומשם עלייה עד לRifugio Lagazuoi על שביל 401 שנראה כמו שביל הנחש של מצדה. זאת גם הנקודה הכי גבוהה בטרק בגובה 2752. בעליה יש מנהרות ממלחמת העולם הראשונה, מגניב ממש להיכנס ולעבור דרכם, בחלקם חובה פנס. הגענו לריפוג'יו בדיוק בזמן לצהרים, הזמנו פסטה, סלט צ'יפס ובירה. מהריפוג'יו יש נוף מטורף של 360 מעלות של הרים, באמת נוף לא נתפס. החלטנו שנעשה יום קצר יותר וירדנו עם הרכבל למטה במקום לרדת בשביל. משם חצינו את הכביש והתחלנו עלייה על שביל 441 עד שהגענו לאגם Lago di Limedes. עצרנו לקפה, נכנסו לשחות ופילטרנו מים לפני העליה. המשכנו על שביל 441, עליה ארוכה ולא פשוטה, באמצע העלייה מצאנו מקום נחמד להקים בו את האוהל וסיימנו את היום ב16. לילה אחרון לטרק אז נהננו מהנוף, לקחנו את זה ברגוע, בישלנו ארוחת ערב והחלטנו שנקום מחר לזריחה אז הלכנו לישון מוקדם.

יום 5 - 2 קילומטר לפני Rifugio Averau עד לSelva di Cadore

• מרחק - 12 קילומטר.
• עליית גובה - 164 מטר.
• הפסד גובה - 1068 מטר.
• שבילים - 441, 452, 436, 462.

קמנו ב5 לראות את הזריחה וב5:30 זרחה השמש. היה מדהים, השמש לאט לאט עולה מאחורי ההרים המעוננים והעטופים בערפל של הבוקר. עשינו קפה שחור והכנו ארוחת בוקר, קיפלנו את הציוד והמשכנו טיפוס על שביל 441 לRifugio Averau. עליה לא ארוכה מידי אך לא פשוטה, היה עוד ממש קריר בחוץ וההרים הסתירו את השמש אז טיפסנו בכיף עד שהגענו לריפוג'יו יחסית מוקדם ב8:30. קנינו קפוצ'ינו וארוחת בוקר שניה (בכל זאת בוקר אחרון אז נתפנק), הריפוג'יו היה על הפס והתפרס נוף מדהים על כל העמק, היינו בגובה העננים. משם ירדנו על שביל 452 עד לPasso Giau ירידה תלולה ולא כל כך מתוחזקת, בימים של גשם ובוץ חובה לרדת מאוד בזהירות או אפילו לקחת שביל חלופי. מPasso Giau המשכנו לשביל 436 עד שהגענו לפיצול עם שביל 462 שפה בעצם נפרדנו משביל אלטה ויה 1 רשמית. ירדנו בגיא עם שביל 463 עד שהגענו כמעט למטה עם ההתחברות לכביש שמוביל לעיירת Selva di Cadore. בהתחברות לכביש טפסנו טרמפים עד לעיירה (לקח 20 דקות עד שעצרו לנו).

הגענו לSelva di Cadore אכלנו שם צהרים ומשם לקחנו אוטובוס לBelluno שם ישנו בB&B זול, למחרת לקחנו אוטובוסים כל הדרך חזרה לDobbiaco למלון שבו החנינו את הרכב והמשכנו להסתובב באזור עם הרכב.

סיכום

אלטה ויה 1 הוא טרק מדהים, כל התמונות שראינו לא יכולות לתאר את הנוף המדהים שראינו בעיניים ושכל פעם הפתיע אותנו מחדש. הטרק עצמו לא פשוט בכלל ורמת הקושי הפתיעה אותי מאוד. אם אתם מתכננים את זה כטרק ראשון שלכם הייתי ממליץ לעשות אותו עם בקתות ולהיכנס לכושר לפני, מי שמחליט לעשות אותו עם אוהל כמונו צריך להיות עם ניסיון כי עם משקל הוא מאוד קשה. עשינו 2 טרקים הקיץ כל אחד שונה מהאחר, 2 הטרקים הראשונים של טינטי בחייה, אך לפי הרגשתי זאת תחילת מסורת של שתינו. אין דבר מדהים יותר מלהתנתק מהכל לכמה ימים ופשוט לטייל בטבע.

טיפים

• מעיל גשם כי בדרך כלל אחרי הצהרים יש סופות ברקים של שעה שעתיים
• כיסוי גשם לתיק
• מזומן (בחלק מהבקתות לא ניתן לשלם באשראי)

קישורים חיצוניים

• רשימת הבקתות והזמנה שלהם
• אתר שדרכו אפשר להזמין מפות אונליין
• תחזית לטרק
• הסבר על המפלטר מים Sawyer Mini