תאריך הטיול | May 2023 |
---|---|
משך הטיול | 4 ימים |
עונה מומלצת | מאי עד אוקטובר (ואפילו מעבר) |
אנחנו שלושה אחים (20, 18, 16) בכושר בינוני פלוס. רצינו לעשות טרק אירופאי שעובר בין בקתות שיתאים למזג האוויר בסוף מאי. מהר מאוד הטרקים האלפינים הקלאסיים ירדו מהפרק וגם ההרים הגבוהים במזרח אירופה היו נראים אתגריים מדי לעונה הזאת של השנה. לבסוף לאחר חיפושים רבים (ועזרה קטנה מchatGPT) מצאנו את המסלול הבא לאורך אגם קומו הציורי שענה בול על הצרכים שלנו:
- חלוקה למקטעים לא ארוכים מדי
- לינה בכפרים או בקתות עם ארוחות מלאות
- דרכי הגעה קלות למסלול (נחיתה במילאנו או בברגמו)
- וכמובן הכי חשוב לא להתפשר על הנוף!!!
השביל via dei monti lariani מתפרס לאורך 125 קילומטרים על הגדה השמאלית של אגם קומו סמוך לגבול עם שוויץ. השביל נמוך יחסית ומגיע לגובה מקסימלי של 1200 מטר כאשר רובו עובר בין 800 ל1000 מטר גובה. על אף הגובה היחסית נמוך השביל לוקח אותך דרך עליות וירידות אימתניות כאשר הוא עולה להרים וחוזר חזרה לאגם מספר פעמים. השביל מחולק לשלושה מקטעים ארוכים מאוד ואנחנו חיפשנו חלוקה נוחה שלו למקטעים קצרים יותר.
לאחר קריאה של סיפור דרך (מצורף קישור) ובחירה של המקטעים המעניינים ביותר בעייננו החלטנו לטייל ארבעה ימים מ San Fedele Intelvi ל Breglia. בהזדמנות זאת כדאי לציין שכמעט כל המידע הזמין על השביל הוא באיטלקית ונדרשת עזרה רבה מגוגל טרנסלייט במהלך התכנון. המסלול שעשינו כולל סטייה מהנתיב המקורי של השביל כדי לטפס לrifugio menaggio המדהימה ופסגה נוספת כך שהגובה המרבי שהגעהו אליו היה 1700 מטר.
לקחנו מוקדם בבוקר רכבת ממילאנו (5 יורו) של כשעה לעיירה Como, אין צורך להזמין כרטיסים מראש והרכבת יוצאת כל חצי שעה. לאחר הגעה לתחנת הרכבת Como Lago רצנו לתחנת האוטובוס הסמוכה כדי לנסות להספיק לאוטובוס רק כדי לגלות שהוא לא קיים בכלל. אז גילינו שזמני האוטובוסים בgoogle maps לא מדוייקים בכלל ודווקא moovit עובדת מצויין. בעזרתה הלכנו כרבע שעה בתוך העיירה המנומנמת לתחנה המרכזית Como S. Giovanni. שם לקחנו אוטובוס לעיירה Argegno ולאחר החלפת אוטובוס הגענו לכפר San Fedele Intelvi (סך הכל כשעה וחצי). הנסיעה באוטובוס היא חוויה בפני עצמה, הכביש מתפתל לאורך קו החוף של האגם ונותן לך לחוות את מלוא היופי שלו. בחלקים רבים הכביש צר מדי למעבר של שתי מכוניות והנהג צופר לפני כל עיקול כדי להזהיר את המכוניות שמלפנים - אותנו זה שיעשע מאוד.
מיד כשהגענו לכפר נכנסנו לסניף careffour כדי לקנות אוכל ליומיים הבאים, יש לציין שלא מצאנו שם בלון גז וגם לא בשום מקום אחר. לאחר עשר דקות הליכה בכפר התחברנו לסימון השבילים האדום והתחלנו את המסלול. חלקו הראשון של היום התאפיין בעליה מתמדת אך מתונה בתוך יער לא מעניין במיוחד. ככל שמטפסים בגובה העצים הולכים ונעלמים ואז מתגלה לך הנוף המקסים - מצד אחד של הרכס אגם לוגאנו השוויצרי וההרים המקיפים אותו ומהצד השני הצצה ראשונה ומרגשת לאגם קומו. לאחר כשני קילומטרים מגיעים לבקתת alpe di colonno, מחוץ לבקתה מפוזרים כיסאות נוח שמשקיפים על האגם. אנחנו עצרנו רק לתה וקינוח אך בימים אחרים הבקתה גם מציעה ארוחת צהריים ואופציות לינה אז שווה להתעדכן מולם (אנחנו יצרנו איתם קשר בפייסבוק). לאחר כשני קילומטרים נוספים במישור הגענו לrifugio boffalora בה העברנו את הלילה.
הבעלים של הבקתה כריסתה וקלאודיו היו נחמדים מאוד למרות שלא הבינו מילה באנגלית. האוכל בסיסי מאוד אך טעים והמחיר לא זול (70 יורו ללילה לחצי פנסיון). יש לתאם מראש איתם בטלפון +39 031 266564
בבוקר לאחר שנפרדנו מקלאודיו וכריסתה התחלנו לרדת מההרים לכיוון העיירה Menaggio שנמצאת על שפת האגם (כ1000 מטר ירידה). הנוף משתנה מאוד לאורך היום, עובר בתוך יער סבוך, חוצה נחלים קטנים ועובר בין כפרים נטושים שבנויים מאבן. לאורך כל הדרך הוא מספק תצפיות מדהימות על האגם. לאחר כשלוש שעות של ירידה מתמשכת מגיעים לכפר narro. למרות שהשביל לא עובר שם התפתנו וירדנו קצת למרכז הכפר שם התגלתה לנו תצפית מטריפה על האגם. הכפר הזכיר לנו מאוד קיבוץ שנמצא באמצע ההרים, גם שם לא הייתה נפש חיה אבל הבתים היו חדשים יותר ומוקפים בדשא מטופח. עצרנו שם לארוחת צהריים ונהננו מהנוף המהמם - לא לפספס
ביציאה מהכפר מתחילה עלייה לא צפויה עם טיפוס של כ300 מטרים עד לGalleria del Tremezzo. הגלריה היא בעצם מנהרה באורך של 120 מטר שעוברת בתוך ההר ומובילה אותך לצידו השני. המנהרה נחצבה על ידי הצבא האיטלקי במהלך מלחמת העולם הראשונה כחלק מקו ההגנה כנגד מתקפה אפשרית מכיוון האלפים השוויצרים. הדלקנו פנסים וחצינו את המנהרה, משם מתחילה ירידה יחסית תלולה אך בדרך נוחה מאוד עד לכפר Croce. השביל נפגש עם הכביש המרכזי של הכפר בדיוק בגלידריה אז קפצנו על ההזדמנות. כאן נפרדנו מהשביל והלכנו לכיוון העיירה Menaggio שם ישנו בהוסטל. בדיעבד הכפר Croce נראה מקום חביב מאוד והתוספת של ההליכה לMenaggio (ובחזרה לCroce למחרת) הייתה מיותרת לגמרי אחרי היום הארוך, ממליץ למצוא מקום לינה בCroce.
לאחר קנייה של מצרכים ליומיים הקרובים בסופר מקומי יצאנו לדרך. היום הזה עמד בסימן עליות כאשר טיפסנו בו גובה מצטבר של יותר מ1000 מטרים. לאחר שחזרנו לCroce התחברנו חזרה לשביל. היום הזה עובר דרך מספר רב של כפרים איטלקיים שונים. הכפרים מגוונים מאוד חלקם מודרנים שם תוכלו לעצור לארוחת צהריים מפנקת (לנו זה היה קצת מוקדם מידי) וחלקם עתיקים מאוד ודי מבודדים. כפר אחד שמאוד הרשים אותנו הוא Barna, המקום נראה לקוח מהתקופה הויקטואריאנית עם מרבדים של פרחים שצומחים בין מרצפות האבן.
כשלושה קילומטרים לפני הבקתה נעזוב את הסימון של via dei monti liriani ונעקוב אחר השילוט לrifugio menaggio. חלק מהשלטים לא מכילים כיתוב אלא ציורים חמודים ומושקעים של הבקתה. כאן העלייה נהיית תלולה מאוד ונדרשו לנו הרבה מאוד עצירות כדי לעשות אותה. בסוף העלייה מגיעים לבקתה שנמצאת בגובה 1383 מטר, הנוף שנשקף ממנה פשוט עוצר נשימה. מרבית האגם העצום נשקף מתחתך, זכינו ביום בהיר וראינו את הפסגות המושלגות של האלפים ואת הסירות שמפליגות על האגם. הבקתה עצמה, שחברה במועדון האלפיני האיטלקי, מפנקת מאוד. ישנה אופציה לאכול את ארוחת הערב בחדר האוכל הפנימי של הבקתה או בחוץ על המרפסת. ממליצים בחום לאכול בחוץ, הנוף המשגע שמולך בשילוב עם האוכל המדהים שהוגש יצרו ארוחת ערב מושלמת. הבקתה הייתה זולה ייחסית (50 יורו לאדם) וניתן לתאם איתם בטלפון +39 375 510 8734. הם פתוחים השנה מה15 במאי עד ל15 באוקטובר ובשאר השנה בסופשים, ניתן תמיד להתעדכן באתר האינטרנט שלהם.
קמנו בבוקר ובניגוד ליום הקודם מזג האוויר לא האיר לנו פנים והראות הייתה גרועה. התחלנו את היום בטיפוס יחסית קשוח של שעה לפסגת Monte Grona בגובה 1700 מטר. הנוף כאן שונה לגמרי מכל מה שראינו עד כה במסלול, סלעים חשופים ומצוקים דרמטיים. בשלב האחרון של הטיפוס אפשר להיעזר בשרשראות ברזל שמותקנות שם. זה גם השלב שבו התחיל לטפס אלינו ערפל עד שמצאנו את עצמנו במרכז ענן. כאשר הגענו לפסגה לא הצלחנו לראות כלום חוץ ממסך עשן, חבל כי בתמונות הנוף נראה מטריף.
התכנון המקורי שלנו היה להמשיך משם לפסגה נוספת בשם Monte Bregaggno בגובה 2100 מטרים, ומשם לרדת לכפר Garzeno דרך sasso di muso ולישון בכפר. בעקבות הערפל והעייפות המצטברת החלטנו לוותר על הטיפוס לפסגה הגבוהה יותר ולשנות את התוכניות. המשכנו על הרכס לכיוון Monte Bregaggno, חלפנו על פני כמה שבילים שהובילו חזרה לrifugio menaggio, אנו לא פנינו בהם אלא המשכנו ישר עד לפנייה ימינה לכיוון Breglia. הירידה לכפר תלולה ומתמשכת אבל הדרך נוחה מאוד ואורכת כשעתיים. מהכפר לקחנו אוטובוס חזרה לmenaggio ומשם אוטובוס נוסף לComo שם סיימנו את הטיול.
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם