10 ימים באברוצו, גראן סאסו וקצת אומבריה

כללי

אז יצאתי לטיול הזה יחד עם בן זוג שלי ואחרי הרבה התלבטויות בחרנו כיעדים באברוצו ובאומבריה. מדובר בשני חבלי ארץ יפים מאוד אך לא מאוד מוכרים לתיירות חוץ. לאורך רוב הטיול היינו לא-דוברי האיטלקית היחידים.

סתם כמה דברים על הטיול שלי שאני כותב מראש:
לינה- אני פחות אוהב לסגור הכל מראש עם מסלול קשיח ולכן למעט רומא והרפיוג' בגראן סאסו לא סגרנו לינה בכלל. מדי יום אחה"צ הייתי נכנס לגוגל מפות וקורא למשך כמה דקות ביקורות על Bad&Breakfast באיזור ומתקשר לסגור טלפונית. תמיד היה מקום (ועוד היינו בעונת שיא) ומחירי הרגע האחרון היו טובים. לדעתי ככה מגיעים למקומות מעניינים כיוון שרבים מבתי ההארחה לא מופיעים באתרים כמו booking.com ומי שסוגר רק שם מפספס פנינות אמיתיות. אגיד רק שככה אני אוהב לטייל וזה פחות מתאים למי שצריך כל רגע מתוכנן או למי שדחוף לו מזגן (מצרך שאינו מובן מאליו כאן).

מסלולי טיול- נעזרתי המון באפליקציית AllTrails שכוללת המון מסלולים נהדרים. בכללי נעזרתי בה כדי לוודא אחת לכמה זמן שאני על המסלול.

רכב- בחרנו לעשות את הטיול הזה ברכב, אבל מסלולים רבים מתוכו אפשר לעשות עם תחבורה ציבורית (חברים טובים שלי טיילו ככה באברוצו ונהנו מאוד), רק המשמעות היא שטיול כזה יהיה יותר סטטי ויכלול פחות אזורים חדשים.

כתבתי טיפים כלליים בסוף, ממליץ למי שזו פעם ראשונה שלו באיטליה לקרוא.

יום 1-2 - רומא

מוצלחים ממני יידעו לספר על רומא ולהמליץ מה טוב שם. ממליץ בחום על הסיפור דרך של אחי היקר יואב שמספר מה הוא עשה ונותן דגשים על שעות הגעה כדי להימנע מתיירים (קישור 1).
אני אישית פחות התחברתי לעיר בגלל התיירותיות המוגזמת שלה, הדבר היה ממש מובהק כשבסוף השבוע הרחובות היו מלאים אבל נראה שרק בתיירים ובנותני שירות לתיירות (שום צעירים מקומיים או מקומיים בכלל).
הייתי בחיי בפריז ובלונדון ומעולם זה לא הרגיש לי ככה, כנראה שחודש יולי שמהווה חלק מעונת השיא הדגיש את גרם לזה להיות מובהק יותר.

ממליץ לעשות חושבים ולהחליט בעצמכם מה טוב לכם בנוגע להגעה לרומא.

יום 3- יוצאים לאברוצו! אגם בראה

קמנו מוקדם בבוקר, נסענו לשדה, אספנו את הרכב ויצאנו לנסיעה. אחרי נסיעה של שעתיים וחצי (פלוס עצירה של חצי שעה) הגענו באיזור 13:00 לעיירה Civitalla Alfedena שצמודה לאגם בראה (Lago di Barrea).

האגם הזה באמת יפייפה בקטע לא נורמלי והנוף בכל האיזור הזה משוגע, האיזור כולו הוא חלק מהפארק הלאומי של אברוצו ויש מלא מסלולים עם סימוני שבילים די טובים המסומנים באדום לבן (לפעמים בתחילת השביל רשום של את מספר השביל אבל לא הייתי בונה על זה).
צירפתי בקבצים מפה באיכות גבוהה של שבילי האיזור, מאמין שאפשר להשיג עותק קשיח במרכזי תיירות באיזור.

נערכנו לעשות את מסלול היקפי באיזור מ-AllTrails (קישור 2) אז החנינו את הרכב ויצאנו ברגל לשביל שמטפס בהר (שביל I4) ומשם הולך על קו גובה אל מול האגם (שביל K6). ההליכה היא בשטח מיוער כשאחת לכמה זמן פוגשים נחל קטן שנשפך אל האגם ואפשר למלא בו מים לשתייה או קצת להירטב. בשלב מסוים ראינו שאנחנו קצרים בזמן וחתכנו בשביל J1 לכיוון האגם. לאורך השביל הצמוד לאגם יש נקודות שאפשר להיכנס אליו ובאמת להינות מהשקט והכיף שהוא מציע. בהמשך, השביל מגיע לתחתית הכביש חזרה לCivitalla Alfedena. אנחנו פשוט תפסנו טרמפ לעיירה כדי להימנע מהקטע בכביש (זו עלייה מפותלת שלא נראתה מהנה גם ככה אז דילגנו על זה, לא נראה מחריד אבל גם לא כיף).

באחת העצירות בטיול השווינו מלונות וסגרנו בהזמנה טלפונית לילה ב-B&B מקסים בעיירה בראה (Barrea) הצמודה. העיירה עצמה יושבת על ההר בחלק הדרומי של האגם וצופה ממש עליו. ה-B&B עצמו נמצא בחלק העתיק של הכפר כשיש מהחדרים נוף ישירות לאגם. הבעלים היא אישה מקסימה שממש השתדלה לעזור בהכל ואפילו הכינה לנו כריכים לטיול למחרת. ממליץ בחום למי שבאיזור ללון אצלה (חשוב לציין שהמקום נמצא בחלק העתיק של העיירה ואי אפשר להגיע אליו בגב וצריך ללכת ולרדת כמה מדרגות)
בחלק העתיק של העיירה בראה העתיקה יש בר (שמביא כמויות של אוכל ושתייה), מסעדה ובר עם נוף מטורף, נראה שהרבה יותר כיף לישון שם מאשר בשאר האיזורים.

ישנו ב-La scarpetta di Venere B&B עבור 80 אירו ללילה כולל ארוחת בוקר מלאה.

יום 4- טיולים באיזור ושכשוך באגם

למחרת קמנו לארוחת בוקר חביבה במלון ויצאנו ל- The Natural Reserve Camosciara.
השמורה עצמה נראית כמו יעד לטיול משפחות יומי קצר. החנינו את האוטו בחניון (5€ לרכב) ועלינו לכיוון המפל (שביל G5). לאחר מכן החלטנו ללכת על שביל (G6) שעולה לבקתה כלשהי על ההר כדי לראות את הנוף. חייב להגיד שהנוף מהבקתה לא היה כזה מטורף ובכללי ייתכן מאוד שהייתי מתכנן את המקטע הזה טיפה שונה. כל העליות והירידות האלה לקחו לנו בערך 4 וחצי שעות.
כשסיימנו שם היינו טיפה עייפים מהעליות אז הלכנו לשפת אגם בראה עם בקבוק יין ולשחייה ונמנום של צהריים.

כחלופה ליום הזה אפשר לעשות את המסלול המעגלי שעולה להר קפררו (Mount Capraro) מסיביטלה אלפדנה ומופיע ב-AllTrails, זה נראה כמו מסלול קשוח של לא מעט שעות שכנראה היינו עושים אם לא היינו עולים לגראן סאסו. לחילופין יש מיליון מסלולים נוספים ואפשר להתקדם צפונה לכיוון אגם סקאנו שגם שם יש המון מסלולים אופציונאליים.

את הלילה העברנו בעיירה סקאנו (Scanno). בניגוד לבראה, מדובר בעיירה עתיקה ויפה עם רחובות מלאי אנשים. העברנו את הלילה ב-B&B חביב עם ארוחת בוקר סבירה במרכז העיר בשם La Dimora di d'Annunzio עבור 90 אירו. למרות שהכל צמוד וזה זניח, ייתכן ובדיעבד הייתי מנסה לישון בסמטאות העתיקים של העיירה (שזה כמובן ע"ח קרבה לרכב וסחיבת ציוד).

יום 5- משוטטים בדרך לגראן סאסו

לאחר ארוחת בוקר שכללה בעיקר דברי מתיקה שגרמו לי לנפילת סוכר, נכנסנו לרכב ויצאנו צפונה. הנסיעה בין האגם והסכרים הייתה מקסימה ונעימה. נסענו כשעה וחצי עד שהגענו לעיר סולמונה, מעבר לשיטוט מהיר בשדרה העתיקה וצפייה באתרים שבה, סולמונה ידועה בממתק שנקרא קונפטי. מדובר בשקד מצופה במילוי בטעם לבחירתך. אמא שלי דפוקה על הדבר הזה אז קנינו לה ולחברים שלנו חבילות בטעמים פיסטוק, שוקולד וקינמון (יש מלא חנויות עם הרבה טעמים ואפשר לשוטט).
משם המשכנו צפונה לכיוון הרוקה קלאסיקו (Rocca Calascio), מדובר בטירה מימי הביניים עם תצפית על כל האיזור. מדובר באתר יפה מאוד אבל לדעתי לא must, רק אם עוברים בסביבה.

באיזור 15:00 הגענו סוף סוף לגראן סאסו וספציפית לקמפו אימפרטורה (Campo Imperatore), מדובר בנקודת ההתחלה למסלולים בחלק הזה של הגראן סאסו כשיש שם הוסטל חביב והמון food trucks. אפשר להגיע לשם בדרך כלל או רכב או ברכבל מ-Fonte Cerreto. בתקופה שהיינו, הרכבל היה סגור אז אנשים עלו עם אוטובוס, ממליץ להתעדכן באינטרנט מראש על מה שהולך שם.

קנינו מפה ועלינו לרפיוחיו (או Refuge באנגלית) בשם Rifugio Duca degli Abruzzi אותו הזמנו מראש. העליה לרפיוחיו לא ארוכה- כשעה הליכה שמזכירה את שביל הנחש במצדה. הנוף משם עוצר נשימה והרבה יותר פנורמי מקמפו אימפרטורה (וקצת מהקורנו גרנדה כיוון שהיינו ברפיוחיו בערב בשקיעה). כמובן שהיינו הזרים היחידים ברפיוחיו אבל היה נחמד להעביר שם את הערב (היו איתנו 2 משפחות של מטיילים איטלקים שהתעניינו בנו מאוד). אחרי שיטוט קליל באיזור אכלנו ארוחת ערב סבירה לסוג האירוח והלכנו לישון עם כולם. חשוב לציין שבהוסטל אין מים זורמים לשתייה ולכן מעבר לשירותים ושטיפת ידיים צריך לקנות מי שתייה או לחילופין להיערך עם עוד מים מראש.

חשוב לציין שלמסלול שאנחנו עשינו (עלייה לקורנו גרנדה) אין צורך מהותי בלינה ברפיוחיו ובאותה המידה אפשר לישון בהוסטל בקמפו אימפרטורה, שם אפשר להנות מלוקסוס כמו קליטה סלולרית ומים זורמים. כמו כן, אפשר גם פשוט להגיע קמפו אימפרטורה על הבוקר אחרי לינה באחת העיירות שבמורד ההרים. כן אני ממליץ להגיע מוקדם בקיץ כי פחות חם ויש פחות אנשים.
אנחנו בחרנו לישון ברפיוחיו בעיקר בשביל האווירה והחוויה.

יום 6 – עולים לקורנו גרנדה

קמנו באזור שש-שבע, אכלנו ארוחת בוקר בסיסית למדי ברפיוחיו, נפרדנו מכולם והתחלנו ללכת.

התוכנית שלנו הייתה לעלות לקורנו גרנדה (Corno Grande). ברפיוחיו התעקשו איתנו שאם אין לנו ציוד מיוחד (קסדות, מקלות וכו'), אנחנו יכולים לעשות רק את ה'רוטה דה נורמל' הלוך ושוב- דבר שבדיעבד התגלה כמאוד נכון.
לשם ההתמצאות במרחב, הוספתי מסלול דומה מ-AllTrails (קישור 3) כשההבדל הוא שהמסלול עולה בשביל 0.6 ויורד בדרך הנורמלית (0.5) במקום לעשות את שניהם בשביל 0.5

העלייה מתחילה בשיפוע יחסית נוח כשבמידה ומתחילים בשעה מוקדמת, צלע ההר עושה צל על אותו מקטע. במעלה ההר, השיפוע נהיה מאוד חד עד רמה שדה-פקטו אין מסלול ופשוט עולים איפה שאפשר. ממליץ מאוד להיות בבקרה במקטע הזה עם סימוני השבילים או עם GPS מול AllTrails כי מאוד קל לסטות. ככל שמתקרבים לפסגה אז השיפוע הופך לחד יותר כאשר בשלב מסוים עלינו מאוד לאט ועם המון היעזרות בידיים. הגענו לפסגה באיזור 12:00, הכנו תה וירדנו בדרך שבאנו בה עד לקמפו אימפרטורה אליו הגענו באיזור 14:30.

כמה נקודות חשובות על הטרק הזה:
1.אני לא חושב שהוא קשה במיוחד למי שיש רקע בטיול וסבבה עם עליות. לפי מה שהבנתי, אפשר להמשיך אחרי הקורנו גרנדה הלאה לכיוון Prati di Tivo ולחצות את הגראן סאסו, או להמשיך אל הר אקווילה שמישהו בהוסטל המליץ לנו עליו.
2.המסלול בכללי בסדר, אבל המקטע של העליה לקורנו גרנדה הוא לא הכי סימפטי בעולם ומצריך עירנות ואולי גם מקלות (כמובן שימו את זה בפרופורציה כי באמת שמלא אנשים עושים את זה וגם אתם יכולים, אבל כן צריך להיות זהירים) אחרי שראינו איך הרוטה דה נורמל נראית, קיבלנו החלטה מושכלת לא להמשיך אחרי הפסגה בשבילים שהם לא הרוטה דה נורמל ללא ציוד.
3.קרם הגנה- מזג האויר לאורך רוב המסלול היה קריר ולווה ברוח שמתחזקת ככל שעולים, לכן לא הרגשנו בכלל את השמש. בדיעבד שנינו נשרפנו לגמרי וזה קצת השפיע על היכולת שלנו לשהות בשמש בימים שאחרי, היזהרו והישמרו.

אחרי שחזרנו לרכב, התחלנו לנסוע לכיוון נורסיה (Norcia) שבאומבריה. במהלך הנסיעה סגרתי לינה במקום בשם Les Dependances שהציע לינה וארוחת בוקר עבור 90 אירו ונראה ברמה גבוהה למדי. מדובר בבניין סטייל איירבנב ברמה גבוהה כשהקבלה (וגם המסעדה לארוחת בוקר) נמצאת כמה רחובות ליד. ניכר היה שפקדת הקבלה לא הצליח להבין האם אנחנו זוג או חברים (למרות שענינו לה שאנחנו רוצים מיטה אחת), אז היא החליטה לעשות את הצעד הפוליטיקלי-קורקט ולהביא לנו חדר עם 3 מיטות יחיד ומיטה זוגית.

הגענו, אכלנו והחלטנו לישון מחוקים מעייפות.

יום 7 - נורסיה ומונטפלקו

למי שלא יודע, אומבריה חוותה רעידת אדמה מאוד קשה בשנת 2016 שהרסה המון עיירות והדבר ניכר עד היום כשנוסעים בכבישים המקומיים. גם נורסיה עצמה נפגעה מאוד מאותה רעידת אדמה, אבל נראה שכעבור 8 שנים העיירה השתקמה כבר יחסית השתקמה.

השיטוט בנורסיה חביב מאוד והיה נחמד להירגע מהטראק עם משהו קר לשתות בשדרה הראשית. נורסיה ידועה מאוד בטרטופו (כמהין) שגדל באיזור. קנינו ממרח לנו ולהורים באחת מעשרות החנויות שמציעות מגוון סוגי כמהין.

בתכנון המקורי תכננו לטייל במונטה סיביליני (Monti Sibilini) או לראות את העיירה Spolleto, אבל היינו ממש גמורים משישה ימים שהיינו בהם על הרגליים ומכויות השמש של הגראן סאסו, לכן החלטנו בצעד נועז לשנות כיוון ולנסוע למונטפלקו (Montefalco‏‏) הידועה ביין האדום שלה.
קבענו טלפונית טעימות יין בבית של משפחה, השתכרנו קלות והמשכנו לעיירה Collemancio שם ישנו.

העיירה הזו היא בעצם רחוב וחצי שממוקם על צלע ההר ומשקיף על העמק. מה שלא ידענו זה שבאותו ערב התקיים פסטיבל יין + ציורים שהעיירה מארגנת פעם בשנה. הפסטיבל היה ממש יפה ונמשך עד הלילה עם יין, אוכל והופעות. בפסטיבל היו רק תושבי האיזור שבאו עם הילדים לבילוי ערב והופתעו מאוד לראות אותנו שם. דוברת האנגלית היחידה שהייתה שם הסבירה לנו שמדובר בפסטיבל מתנדבים שהכנסותיו משמשות לפיתוח העיירה (סיפרה שהכנסות הפסטיבל בשנה שעברה שימשו לתיקון פעמון הכנסייה).

יצאנו לשעתיים מהפסטיבל והלכנו לאכול במסעדה מאוד מומלצת בשם Serpilo. האוכל שם היה מאוד טעים ויותר מיוחד מהתפריט שיש בכל מסעדה.

תמורת 80 אירו, העברנו את הלילה במלון מפונפן באותו כפר בשם "Il Rientro Ristorante Albergo & SPA" שהביא לנו ארוחת בוקר שלראשונה כללה ביצים (!)

יום 8 - אסיזי בואכה טוסקנה

לאחר שקמנו ואכלנו, יצאנו מהעיירה (שנראה שכולם מעבירים את הבוקר בה בלצייר ברחוב או בטבע) והמשכנו לכיוון העיירה אסיזי.

אסיזי היא עיר נוצרית מאוד והיא כבר מתוירת ברמה שלראשונה שומעים בה אנגלית.
התחלנו את היום ברוקה מאג'ורה (Roca Maggiore), מבצר עתיק מהמאה ה-14 עם תצפית על כל העיר, משם שוטטנו למטה לכיוון הבזיליקה של פרציסקוס הקדוש (Basilica di San Francesco d'Assisi) בעלת המראה המפואר והמרשים.

החלק הזה של הטיול היה פחות מתוכנן מראש ובעיקר זרמנו בו לפי מה שהתאים לנו.
במפה ראינו את אגם טרסימנו שנמצא מערבית לאסיזי ופרוג'ה והתחשק לנו ללכת קצת לשחות בו ולישון לידו. ככל שביררנו יותר, גילינו שהאגם נשמע די מלוכלך ופחות נהוג לשחות בו (געגועים לבראה..) והחלטנו להמשיך משם למונטפולצ'יאנו (Montepulciano) שבטוסקנה ולישון במלון עם בריכה שהציע לינה וא. בוקר עבור 70 אירו. למלון קוראים Hotel San Biagio וניכר שהוא מתקיים על תוספות שתיקח לאורך השהות שם החל מיינות במחירים מופרזים ועד כובע רחצה שחייבים ללבוש בבריכה. בתור יהודונים קמצנים הצלחנו להנות שם בלי שום תוספות מיוחדות.

מונטפולצ'יאנו עצמה היא עיירת יין יפה אך שונה מאוד ממה שהתרגלנו אליו באברוצו מבחינת תיירים כיוון שהכל כאן באנגלית ומותאם לאמריקאים שבאים לטיול בטוסקנה. בכל מקרה נהננו לשוטט ולאכול בה.


את היומיים הבאים בילינו עם חבר של בן זוגי שגר בפירנצה ועל החלק הזה כבר לא ארחיב כיוון שהוא כנראה לא רלוונטי לכולם. מפירנצה נסענו חזרה לרומא וחזרנו הביתה.

טיפים

כמה טיפים בכללי על איטליה. מי שהיה ומכיר מוזמן לדלג.

שפה- באברוצו ואומבריה נדיר מאוד למצוא דוברי אנגלית, גם התיירים הם רובם ככולן מקומיים. לכן אני ממליץ להיערך מראש באפליקציית תרגום הכוללת יכולת תרגום תמונות (כגון Google Lens). מדובר בתנאי יסודי לביצוע פעולות פשוטות כמו הזמנה במסעדה.

סים מקומי- באיטליה יש 4 חברות סלולר עם תשתית Vodafone, TIM, WindTre ו-Iliad. מחיר הסים אצל כולן נעים באיזור ה25-30€ עם חבילות גלישה ענקיות כשאין הבדל משמעותי ביניהן. חוץ מהן יש את חברות הסלולר הוירטואליות (משתמשים בתשתית של חברה אחרת, כמו רמי לוי או גולן טלקום). שמציעות חבילות הרבה יותר מוזלות. לנו היה בהתחלה סים של Lycamobile שהפסיק לעבוד אחרי שבוע בגלל בעיות רישום (מסתבר שזה מוטיב חוזר שלהם באיטליה אז להיזהר), אז קנינו סים של Ho. שזו חברת בת של Vodafone שהכל איתם עבד מצוין. במידה ומגיעים לרומא, הכי נוח לקנות סים בחנויות מחוץ לרכבת Termini שמוכרות יחסית בזול.
לא משנה איפה תקנו, שימו לב שבהתאם לחוק באיטליה, המוכר יצטרך להכניס למערכת שלהם צילום של הדרכון שלכם.
נקודה נוספת בנוגע לסלולר- בין הכפרים או במסלולים באברוצו ובאומבריה אין ממש קליטה אז קחו בחשבון מבחינת מפות וניווט (Waze עובד גם בoffline).

השכרת רכב- נכון לזמן כתיבת שורות אלו, האופציות הזולות להשכרת רכב ברומא הן בשדה התעופה. אפשר גם בתחנת רכבת טרמיני אבל זה יותר יקר, מצריך בהחזרה להיכנס עם רכב לרומא, ובתכלס מיותר כי גם ככה אתם תגיעו בשלב כזה או אחר לשדה.
אנחנו השכרנו את הרכב מחברה בשם Centauro ישירות מהאתר שלהם כולל הביטוח המקיף. ההזמנה הישירה מהם עשתה את החיים קלים וחסכה התעסקות בביטוחים והוזילה מאוד את המחיר. יתרון נוסף זה שבאתר שלהם אפשר להזמין את הרכב לשעות קצת שונות מ10 בבוקר (אנחנו אספנו בתשע בבוקר והחזרנו ב11 וחצי). הקאץ' היחיד הוא שאין להם עמדה בשדה אלא הסעה שיוצאת כל 20 דקות אל חניון שנמצא 10 דקות משם, לנו זה לא הפריע.

הגעה לרומא מהשדה- אפשר במונית, רכבת מהירה (חצי שעה) או באוטובוס (לרוב שעה לרכבת טרמיני). האופציה הזולה ביותר היא כמובן האוטובוס, אבל אני חושב שההעדפה ביניהן צריכה לבוא על פי לוח זמנים לזמני הגעה בהלוך ובחזור ובתחנת ההורדה של כל אחת מהן ביחס למקום שתישנו בו ברומא. אנחנו לקחנו אוטובוס לטרמיני והיה ממש סבבה. יש 3 חברות אוטובוס שמציעות שירות די דומה עם אפשרות לכרטיס הלוך וחזור שאגב אם זכור לי נכון הוא יותר מוזל בקניה מראש באינטרנט (באיזה 2€, לא משהו מרגש).

כבישים מהירים- האוטוסטרדות באיטליה (מסומנות באות A) הן בתשלום ויש בכניסות ויציאות עמדות שאפשר לשלם בהן. חשוב לשים לב לאיזה עמדה נכנסים כדי שבטעות לא תיכנסו לעמדת Telepass של תשלום אלקטרוני (כמו פסקל בכביש 6) שכמובן שאין לרכב המושכר שלכם. מהירות הנסיעה באוטוסטרדות נעה בין 110-130 קמש, שימו לב שיש אכיפה אוטומטית של מהירות הנסיעה ע"י בדיקת המרחק שעברתם בין שתי נקודות בפרק זמן מסוים ככה שאם יתגלה שנסעתם מהר מדי, ישלח אל חברת ההשכרה דוח (שכמובן ילווה בדמי טיפול). לאור העובדה שדרכי הצד באיטליה לא משהו והמחירים של האוטוסטרדה לא גבוהים, אני ממליץ בחום להיעזר בהן.

קבצים מצורפים

• מפה באיכות גבוהה של איזור בראה

קישורים חיצוניים

• סיפור דרך של יואב ברומא
• קישור 2 - מסלול טיול היקפי באגם בראה
• קישור 3 - מסלול דומה לעלייה לקורנו גרנדה