יומיים וחצי בצ׳ינקווה טרה ופורטופינו

נחיתה

הטיסה שלנו הייתה למילאנו, ובגלל שנחתנו באזור השעה 01:00, העדפנו להימנע מלנסוע לעיר ולנסות לצבור כמה שיותר שעות שינה לקראת היום הארוך שלמחרת. בחרנו באופציה שהיא לא זולה, אבל מעניקה המון נוחות וחיסכון בהתניידויות מיותרות בלילה והיא לישון במלון Sheraton שנמצא ממש בטרמינל 1, במרחק כמה צעדים מהתחנת רכבת של השדה.

יום 1 - פורטופינו

להגיע לפורטופינו זה מאוד פשוט בזכות מערכת הרכבות האיטלקית. התחלנו את הבוקר ברכבת ישירה מטרמינל 1 אל Milano Centrale (בערך 50 דקות), טייקאווי זריז של קפה וישר לאחר מכן רכבת ישירה לעיירה שנקראת Santa Margharite Ligure, שהיא העיירה עם התחנת רכבת הכי קרובה לפורטופינו. משם התארגנו על שמירת חפצים ב"בר" של התחנה, ששם גם צריך לקנות כרטיסים לאוטובוס, ואז אוטובוס קצר (קו 782) לפורטופינו. ניתן להגיע לפורטופינו גם ברגל (בערך שעה) או בשיט, לכל אופציה יש את היתרון שלה.

פורטופינו היא עיירה ציורית מדהימה ומאוד קטנה שמשלבת בניינים צבעוניים, צמחייה בהירה וירוקה ומים בצבע מדהים. אנחנו התחלנו בסיבוב קצר באזור של הנמל, ולאחר מכן הלכנו לאכול צהריים בעקבות המלצות בגוגל מפות. לאחר מכן לקחנו את השיט לסאן פרוטוסו, שהוא בעצמו חוויה שמאפשרת לראות את המים, הבתים והטבע מזווית אחרת תוך כדי בריזה נעימה על הפנים. המחיר סמלי ואצרף קישור לאתר שבו אפשר לראות את הלוח זמנים שבו השיט רץ.

סאן פרוטוסו הוא מפרץ יפה ויש בו כנסיה וחוף ים. גם שם קל להנות מהמים והטבע היפה שמקיף את המקום. טיפ למתקדמים: יש בקרבה למפרץ פסל ענק של ישו ששקוע כמה מטרים בתוך המים. אמנם קצת למטיבי לכת, אבל ניתן לשחות מהחוף למקום ולצלול כדי לראות אותו.

לאחר שחייה קצרה, קשרנו את השרוכים והתחלנו את המסלול המדהים מסאן פרוטוסו אל פורטופינו שאורכו 5 ק״מ. המסלול מתחיל בעלייה בתוך היער, ממשיך בהליכה באזור גבוה עם נופים אל הים, ומסתיים בהליכה בין בתים ציוריים וטרסות של ענבים. אני מאוד ממליץ על המסלול, וזה היה מאוד נחמד לעשות כיוון אחד ברגל והשני בשיט. חשוב לציין שהמסלול מסומן בצורה מאוד ברורה ובכל אפליקציית ניווט יהיה אפשר לראות את התוואי שלו.

לסיום, שתינו הרבה מים ולקחנו חזרה את האוטובוס אל עבר סנטה מרגריטה, שמה העברנו כמה דקות בביקור בחנות גלידה ממש טעימה (Gelateria Gepi), ואז ישר לתחנת רכבת לאיסוף החפצים ונסיעה ברכבת לעיירה בשם לבאנטו.

יום 2 - צ׳ינקווה טרה

צי'נקווה טרה הוא אוסף של חמישה כפרים ציוריים ומדהימים בתוך הפארק הלאומי צ'ינקווה טרה. ניתן לישון בכפרים עצמם, אך המחירים בדרך כלל יקרים יותר. היינו בתחילת מאי ואישית הרגשנו שמבחר האופציות לבילוי בכפרים עצמם הוא קטן יותר בלילה ובבוקר, ולכן בחרנו לישון בLevanto שהיא מאוד קרובה לכפרים אך משמשת כעיירה גדולה יותר ולכן ידענו ששם יהיה לנו יותר אופציות של מסעדות ובתי קפה בערב ובבוקר. בנוסף, בלבאנטו יש הוסטל ממש חמוד שבו הכרנו אחלה של אנשים.

ביום הראשון של Cinque Terre החלטנו לקום מוקדם ולעבור בכל העיירות (שזה לגמרי אפשרי), ולהשקיע את החצי יום השני בלחזור לאיפה שהכי נהננו. קנינו כבר בערב שלפני את הכרטיס המשוכלל שמאפשר לנסוע חופשי ברכבות ולהיכנס למסלולי הטיול שבין הכפרים - אפשר לקנות את הכרטיס בקופות בתחנות הרכבת או במכונות אוטומטיות. חשוב להכיר שהכפרים מאוד קרובים אחד לשני, ונסיעה ביניהם היא מאוד נוחה באמצעות הרכבות.

לקחנו רכבת לכפר Corniglia, ראינו את העיירה מתעוררת לחיים בשעת בוקר מוקדמת והתחלנו את המסלול לעבר Varnezza. כמו המסלול בפורטופינו, הדרך מאוד ברורה והנופים מדהימים. בדרך עצרנו בבר מפורסם בשם Il Gabiano, שאני מאוד ממליץ לעצור בו! נוף מדהים ואין כמו לעצור באמצע טרק קצר לשתות קוקטייל או מיץ קר.

הירידה לVarnezza מהמסלול היא מדהימה ומאפשרת להיכנס באיטיות לאווירה של הכפר, שהוא הרבה יותר מתויר מCorniglia וכולל שדרה שמובילה מהתחנת רכבת אל החוף עצמו. משם תכננו להמשיך למסלול אל עבר העיירה השלישית Monterosso, אך הרגליים שלנו המליצו לנו לדחות את זה לפעם אחרת :). הערה חשובה היא שגם בפורטופינו וגם בצ'ינקווה טרה נראה שהמרחקים של המסלולים הם קצרים, אך בפועל יש המון עלייה וירידה מצטברת ולכן הזמן והמאמץ גדולים יותר ממה שבדרך כלל חושבים. גם כאן המסלול מסומן היטב וקשה ללכת לאיבוד.

מה שכן שווה לעשות אם נמצאים בVarnezza הוא להיכנס למסלול ל5 דקות בלבד, רק כדי להגיע לנקודת תצפית יפיפייה על הכפר שממש לא שווה לפספס. אחרי שעלינו לתצפית חזרנו חזרה לתחנת הרכבת כדי והמשכנו לMonterosso.

העיירה Monterosso היא העיירה הגדולה מבין החמישה, היא מכילה סמטאות חמודות, חנויות, מסעדות ורצועת חוף גדולה. אנחנו אכלנו במסעדה מדהימה בשם San Martino Gastronomia. לאחר מכן למרות שהיינו בתחילת מאי, הלכנו לחוף, שחינו ונהננו ממזג אוויר מדהים.

אחרי כמה שעות בחוף המשכנו לRiomaggiore, שם עשינו סיבוב רנדומלי ברחובות ובסמטאות באזור הגבוה של הכפר, ולאחר מכן ירדנו אל הנמל המפורסם.

משם אל היעד האחרון, והמומלץ ביותר בשקיעה והוא Monarola. לא סתם הוא מומלץ בשקיעה, ומאוד שווה לעלות לתצפית על הכפר ליד בר בשם Nessun Durma. רצינו לשבת בו באזור השקיעה, אך מסתבר שאת רעיון היה גם לעוד בערך 100 אנשים שכבר היו לפנינו בתור. למי שרוצה לנסות, הרישום לתור הוא דרך אפליקציה עם השם של המקום, אז אולי אם נרשמים מספיק זמן מראש אז אפשר להגיע ואז כבר להיות בנקודה יותר טובה בתור למקום.

קצת לאחר השקיעה לקחנו רכבת חזרה לLevanto, ובניסיונות יחסית אקראיים למצוא מקום לאכול, במקרה הגענו לפיצריה שנחשבת בין הטובות בעולם.. שוב פעם נתקלנו בתור גדול של אנשים בחוץ :/ ובנוסף המארח לא התלהב מהרעיון שלא הזמנו מקום מראש. למזלנו ההמתנה השתלמה והצלחנו להתחבר לאנשים בתור וביחד לתפוס שולחן גדול. ללא ספק מקום לחזור אליו.

יום 3 - שוב צ׳ינקווה טרה

אחרי יומיים אינטנסיבים של טיולים, בחרנו לבלות חצי יום בMonterosso, כולל סיבוב קצר בכפר וצ'יל בחוף עם עוד יום יפה. לבסוף, לקחנו מMonterosso רכבת ישירה של 3 שעות לMilano Centrale, ושם כבר התחילו הגעגועים חזרה לצ'ינקווה טרה :)

התניידות באזור

מאוד נוח ואמין להתנייד באיטליה עם תחבורה ציבורית ובפרט רכבות. מהניסיון שלנו, האופציות שגוגל מפות מראה מדויקות.
באזור הזה, כל הרכבות שלקחנו היו של חברת Trentialia, ואנחנו קנינו את כל הכרטיסים דרך האתר שלהם בפלאפון, ככה חסכנו זמן על המתנה בקזופות וזה גם נוח להציג את הכרטיס מהפלאפון לפקחים. עבורנו, בתחילת מאי לא הרגשנו לחץ לקנות כרטיסים כמה ימים מראש, הרכבת היחידה ששמנו לב שהמחיר שלה עולה היא הרכבת ממונטרוסו למילאנו.

קישורים חיצוניים

• לו״ז מעבורות בפורטופינו
• הפסל של ישו בסאן פרוטוסו