גראן פרדיסו- גן העדן בצפון איטליה

הקדמה

באמצע חודש ספטמבר 2024 טיילתי לבדי בשמורת הגראן פרדיסו שבצפון איטליה. שמו הרשמי של המסלול המלא הוא ׳הדרך הגבוהה (אלטה ויה) מס׳ 2 של עמק אאוסטה׳ (לא להתבלבל עם אלטה ויה 2 של הדולומיטים, המוכר יותר לישראלים). המסלול עובר בחלקו בתוך שמורת הגראן פרדיסו, שהיא שמורת הטבע הראשונה שהוכרזה באיטליה, בעיקר לטובת שמירה על יעלי הבר (Ibex) החיים בה.
יש ספר המלווה את הטרק, בהוצאת סיסרון (כתבה ג׳יליאן פרייס) ומסביר את המסלול. הוא בהחלט עזר. הספר מחלק את הטרק ל- 12 ימי הליכה. אני ויתרתי על 3 הימים הראשונים שלו, ואת 9 הימים שנותרו צמצמתי ל- 7 ימי הליכה.

הגעה

התחלתי את ההליכה מהכפר Cogne (נהגה: קונייה, כמו קוניאק), שאליו יש אוטובוס בערך פעם בשעה מהעיר הגדולה של האיזור, אאוסטה. לאאוסטה אפשר להגיע גם משדות התעופה של מילאנו או מטורינו בתחבורה ציבורית (טורינו קרובה ונוחה יותר). אני הגעתי משדה התעופה במילאנו ושכרתי רכב שאותו החניתי באאוסטה, אבל בהחלט אפשר להגיע בתחבורה ציבורית.

לינה, אוכל ושתייה

הלינה שלי הייתה מבוססת דורמיטורי במקומות בהם היה כזה, או חדרים פרטיים אם לא היו.
מבחינת אוכל- ארוחות בוקר וערב אכלתי בד״כ במקומות עצמם, ובמהלך היום אכלתי חטיפי אנרגיה, אלא אם עברתי באיזה מקום יישוב. יש לציין שאני טבעוני, ואמנם התפריט בכל המקומות היה מאוד לא מותאם לטבעונים אבל בכל המקומות היו ממש בסדר, הקפידו למצוא לי מה לאכול, וכמעט בכל הארוחות בישלו לפחות מנה אחת במיוחד בשבילי.
מים- אני הלכתי עליי עם בקבוק 650 מ״ל של Lifestraw (כלומר, עם מטהר מים מובנה), ועוד בקבוק מים קטן (חצי ליטר). כלומר בסה״כ הלכתי עם רק מעט יותר מליטר, וזה היה לי מספק בהחלט. ברוב הימים מילאתי מים מברזיות מטיילים שהיו לאורך הדרך, ורק פעמים ספורות לא היו כאלה בנמצא ומילאתי מים ישר מהטבע. רק פעם אחת קרה שהלכתי קטע קצר יחסית בלי שהיו עליי בלי מים בכלל. ברור לי שכישראלים חונכנו שלא יוצאים לטיול בלי 3 ליטר מים לכל אדם ולכן זה עלול להראות מעט קיצוני ואולי לא מתאים לכולם. אני לקחתי בחשבון שבטיול באלפים יהיה קשה להגיע למצב שבו לא יהיה לי מקור מים זמין בכלל, והעדפתי לסחוב פחות, אבל אין לראות בזה המלצה

התמצאות

הסימון בשטח לרוב נע בין טוב, לטוב מאוד. בד״כ גם אין הרבה שבילים שחוצים אותו, אז אין הרבה מקומות שאפשר להתבלבל בהם. הסימון הוא של חיצים צהובים בשני כיווני ההליכה, כשמפעם לפעם יש גם סימון משולש צהוב עם הספרה 2 בתוכו. בקטעים של הליכה על דרדרת או בולדרים, יהיו לרוב נקודות צהובות על האבנים שיש לדרוך עליהן. היום האחרון בשביל משותף גם לטרק סובב מון-בלאן, ושם הסימון (של מעוין עם הכיתוב TMB) טוב אף יותר.
המקומות היחידים בהם מצאתי את הסימון לא לגמרי ברור הוא בקרבת ובתוך ישובים. פה נעזרתי בתיאורים בספר, ובכיווני הליכה כלליים (למשל- אם הסימון לא ברור ואני יודע שהשביל אמור ללכת צפונה, אז כנראה שהפיצול לכיוון צפון הוא הנכון).
הורדתי מהאתר של סיסרון את קבצי ה- GPX והשתמשתי בתוכנת Komoot. במקרים ספורים זה עזר לי כדי לדעת אם אני באמת על השביל או לא, אך היו גם מקרים שנראה בפירוש שהמיקומים האלו הם לא הדרך הנכונה ללכת בה. על כל פנים, לא לקחתי מפה ולא היה לי צורך אמיתי בכזו. סלולרית הייתה במקומות בהם יש אנטנה- כלומר בקרבת מקומות ישוב. לכן תמיד כשמטפסים על ההרים ומתרחקים מהישובים בעמק הקליטה נעלמת (אם כי לעתים גם במעברי ההרים עצמם יש). שכרתי לדרך מכשיר לווייני שאיתו תקשרתי בהודעות טקסט מהבקתות המבודדות. למרבה הצער זה מצריך לצאת החוצה מהבקתה לקור שבחוץ, ולא עובד במקרי עננות.

זמנים

בתחילת תיאור של כל יום כתבתי את משך ההליכה שלי, ברוטו. אני בד״כ לא עושה הרבה עצירות לאורך היום, ובד״כ היה קשה לעצור ממילא לפני הטיפוס למעברי ההרים (אוכף, פאס, col) וגם לא מיד לאחריהם, בגלל שהיה קר מאוד ורוחות חזקות, וכמעט תמיד גם דרדרת של אבנים שלא מספקת מחסה מרוח או שמש.
באופן כללי- התחלתי ללכת ב- 12 בספטמבר, שזה כבר לקראת סוף העונה. באחת הבקתות ישנתי ממש בלילה האחרון שהיא הייתה פתוחה בעונה הזו. ראיתי שנהוג להמליץ על טרקים בספטמבר כי מזג האוויר יציב יותר יחסית - אך אצלי דווקא ביום השני של הטרק דווקא ירד שלג. מאידך - בשאר הימים נהניתי ממזג אוויר מצוין. היתרון ביציאה בשלהי העונה, אם מסתדרים עם הזמינות של הבקתות, הוא דלילות המטיילים: 3 לילות ישנתי בחדרי דורמיטורי, בכולם הייתי לבד או כמעט לבד. גם השבילים לא עמוסים, שלא לומר עד כדי בודדים (באחד הימים לא ראיתי אף אחד על השביל, בכלל, כל היום).

יום 1: Cogne לבקתת Vittorio Sella

תוואי: 8 ק״מ הליכה, 1000 מ׳ עלייה.
משך הליכה, כולל עצירות: 3:45 שעות.

יצאתי באוטובוס בשעה 11:20 מאאוסטה לכפר Cogne. לוקח לו להגיע לתחנה האחרונה בכפר בערך שעה, כך שיצאתי לדרך רק ב- 12:30 בצהריים. עם זאת, המסלול של היום הזה קצר למדי- עלייה של 1030 מ׳ על פני הליכה של 8 ק״מ, ללא ירידה כלל. שמורת הטבע של הגראן פרדיסו מתחילה ממש ביציאה מהכפר Cogne, ובאמת כבר ביום הזה ראיתי יעלי בר שליחכו עשב בצד הדרך כשהם די מתעלמים מהעוברים ושבים, וגם מרמיטות חמודות להפליא - שני בעלי חיים שילוו את הימים הבאים.
הבקתה נמצאת באמצע העלייה, כך שלא עוברים ביום הזה שום מעבר הרים. לאורך היום היה מזג אוויר טוב (מעט קריר), וברגע שהגעתי לבקתה התחילו פתיתי שלג קטנטנים שלא הצטברו ולא נערמו.
הבקתה עצמה (65 יורו לדורמיטורי) מורכבת משני בניינים- באחד יש חדרים קטנים (זוגיים וכו׳), ואת חדר האוכל, והמבנה השני מאכלס את חדרי הדורמיטורי, עם המקלחות המשותפות והשירותים (שירותי בול-קליעה, בפעם היחידה שנתקלתי בכאלו בכל אורך המסלול). מאחר וטיילתי בסוף העונה, אמנם היו עוד אנשים בבקתה אבל הייתי היחיד שישן בחדרי הדורמיטורי, כך שלמעשה הייתי היחיד בכל הבניין (שיכול להכיל 100 איש לפחות)- ושאר האנשים ישנו כולם במבנה השני.
בבקתה אין קליטה סלולרית ואין וויפי (כמו בכל הבקתות, להבדיל מהמלונות). בחדרי הדורמיטורי אין שקעי חשמל להטענה (בחדרים הפרטיים יש). אסימון למים חמים במקלחת עולה 4 יורו.

יום 2: בקתת Vittorio Sella ל- Hostellerie du Paradis, Eaux Rousses

תוואי: 16.5 ק״מ הליכה, 750 מ׳ עלייה, 1650 מ׳ ירידה.
משך הליכה, כולל עצירות: 7 שעות.

היום מתחיל בטיפוס למעבר ההרים Col Loson, שהוא הגבוה ביותר בטרק כולו (3299 מ׳). השלג לא הפסיק בבוקר אלא רק התגבר, והתלוו אליו רוחות חזקות ומקפיאות, שהפכו את הטיפוס לקשה מאוד ולא אפשרו כמעט לעצור במהלך הדרך. גם לאחר הטיפוס, הייתה דרדרת רבה ובולדרים, שהיו מכוסים בשלג וחלקלקים, וכן משבי רוח קרים וחזקים שהמשיכו עוד שעות ארוכות לתוך הירידה. החלק המשמח ביום היה שלקראת סוף הירידה היה עדר ענק של מעל 50 יעלים שרבצו להם באחו בכיף, ולא הרוח ולא אני לא הפרענו להם. ממש מחזה יפהפה, כך עד שהגעתי למלון.
במלון עצמו (85 יורו לחדר) החדרים פרטיים (אין דורמיטורי). אין כמעט קליטה סלולרית, ואמנם יש וויפי בלובי ובחלק מהאיזורים המשותפים אבל הוא חלש ולא מגיע לחדרים.

יום 3: Eaux Rousses ל- Hotel Chez Lidia, Rhêmes-Notre-Dame

תוואי: 16 ק״מ הליכה, 1350 מ׳ עלייה, 1300 מ׳ ירידה.
משך הליכה, כולל עצירות: 7.5 שעות.

יום דומה מבחינת התוואי ליום האתמול- שוב 16 ק״מ של הליכה, רק הפעם עם יותר עליות ופחות ירידות. כמו במרבית הימים, היום מתחיל בעלייה ל- Col (מעבר הרים, אוכף) היומי (3000 מ׳), ולאחריה ירידה. בסביבות ה- Col, גם בכיוון העלייה וגם בכיוון הירידה יש הרבה הליכה על דרדרת, ופה בירידה גם היה מקטע מעט מלחיץ של ירידה על יתדות לרגליים ואחיזה בחבלים.
מבחינת חיות, ביום זה דווקא לא ראיתי הרבה יעלים אבל ראיתי ממש הרבה מרמיטות, וכך גם בימים הבאים.
גם פה הלינה במלון (65 יורו לחדר), עם חדרים פרטיים. גם הפעם הווייפיי כיסה רק את הלובי ולא הגיע לחדרים, אבל לפחות הקליטה הסלולרית טובה. אוכל מצוין. לטעמי זה המלון הטוב ביותר בכל הטרק, וזה עוד לפני שמתייחסים למחירו הזול יחסית.

יום 4: Rhêmes-Notre-Dame ל- Hotel Paramont, Planaval

תוואי: 21 ק״מ הליכה, 1200 מ׳ עלייה, 1400 מ׳ ירידה.
משך הליכה, כולל עצירות וכולל גם ארוחת ערב: 10 שעות.

יום זה הוא תפירה יחד של שני ימים קצרים יחסית בספר, שהשתלבו יחד ליום אחד ארוך. חלקו הראשון של היום מתחיל כיום ״סטנדרטי״ אליו כבר מתרגלים בטרק בשלב זה: עלייה עד למעבר ההרים היומי (בסביבות 2850 מ׳, ביום זה וגם בשאר הימים הבאים), בחלק העליון של הליכה על דרדרת, ואחריה ירידה (שוב דרדרת) עד לסוף היום.
במקרה של היום הזה, סוף הירידה מגיע לכפר גדול יחסית- Valgrisenche שבו יש מקומות לינה, מסעדה, וקצת חנויות (סופרמרקט, שלמדתי בדרך הקשה שסגור בימי א׳). מהעיירה יש הליכה מעט משעממת ומישורית בתוך העמק עד למלון ב- Planaval. סך הכל יש בערך אותו תוואי כמו אתמול, רק על פני יותר קילומטרים.
מלון פאראמונט הוא המלון היחיד בעיירה הזו, אבל בגלל שרציתי ללכת המון גם ביום שלמחרת- לא הייתה לי ברירה אלא לישון בו. הוא יקר משמעותית משאר מקומות הלינה (100 יורו, לא כולל ארוחות), ובנוסף גם לא ברמה גבוהה מבחינת התחזוקה שלו. כשהייתי במלון הווייפיי לא עבד, אבל הייתה קליטה סלולרית טובה.

יום 5: Planaval ל- Rifugio Albert Deffeyes

תוואי: 17 ק״מ הליכה, 2000 מ׳ עלייה, 1000 מ׳ ירידה.
משך הליכה, כולל עצירות: 11 שעות.

במקור יום 9 בספר הוא קשה יחסית, ואליו צירפתי עוד חצי יום לא פשוט. זה היום היחיד בטרק שהיה בצורת האות M - כלומר, שני טיפוסים לשני מעברי הרים (שניהם בגובה 2850 מ׳ בערך).
בגלל שזה תוכנן מראש כיום הקשוח ביותר בטרק, יצאתי לדרך כבר בשש וחצי בבוקר (קצת לפני הזריחה, הייתי צריך ממש לחפש סימונים עם הפנס של הטלפון).
היום מתחיל בטיפוס של 1500 מ׳ בערך למעבר הראשון, ולאחריו ירידה של 500 מ׳. בסוף הירידה מגיעים ל- Bivacco Cosimo Zapelli. זו בקתת הרים קטנה ולא מאויישת, שיש בה מקום לינה ל- 10 אנשים (מזרנים, שמיכות, כריות), וכן מטבח קטן ופינת אוכל. אין אף אחד שמפעיל את כל זה, אבל המקום מלא בכל טוב שהשאירו אחריהם מטיילים אחרים. מראש לא תכננתי לישון שם, אז המשכתי הלאה לחלק השני של היום- טיפוס נוסף של 500 מ׳ עד למעבר הרים, ולאחריו ירידה שוב של 500 מ׳, עד לסוף היום.
במהלך היום ראיתי מרמיטות, וגם כמה Chamois- סוג של עז הרים אלפינית. הם חשדנים הרבה יותר, ורק מסתכלים מרחוק.
בסופו של דבר הגעתי מותש לבקתת Deffeyes (דורמיטורי, 55 יורו). כשהגעתי, הבנתי שבעלי הבקתה הם האנשים הראשונים שראיתי לאורך כל היום. זה גם היה היום האחרון לפעילות שלה- כלומר למחרת בבוקר, תוך כדי שהגישו לנו האורחים ארוחת בוקר דלה במיוחד, אנשי הצוות ארזו את מרבית ציוד הבקתה וציודם האישי והוציאו אותו החוצה. את הציוד הם קשרו בתוך שקים גדולים ונעלו את הבקתה.
בבקתה עצמה אין קליטה סלולרית, כמובן שאין וויפי. מקלחת עם מים חמים עולה 5 יורו. גם פה ישנתי בדורמיטורי, וגם פה הייתי היחיד בכל חדרי הדורמיטורי של הבקתה.

יום 6: Rifugio Albert Deffeyes עד ל- Rifugio Elisabetta Soldini

תוואי: 25 ק״מ הליכה, 1200 מ׳ עלייה, 1500 מ׳ ירידה.
משך ההליכה, כולל עצירות: 10 שעות.

זה היום עם ההליכה המרובה ביותר בטרק. להבדיל מכל שאר הימים, יום זה מתחיל דווקא בירידה, כשהעלייה מגיעה בהמשך. במהלך הירידה ראיתי מסוק שבא כמה פעמים ואסף את השקים הענקיים שמילאו כל הלילה והבוקר המפעילים של הבקתה, כשאותם ראיתי אח״כ עוקפים אותי בדילוגים קלילים. הירידה (של 1000 מ׳) בשביל נוח משמעותית מכל הימים הקודמים לו, ולאורכו גם פזורים שלושה מפלים יפהפיים. הירידה מסתיימת בעיירה La Thuile, שהיא העיר הכי גדולה שפוגשים בטרק- יש בה מגוון רחב של מקומות לינה, מסעדות, וכמה סופרמרקטים. זה לגמרי הפוך מיום האתמול- בו לא ראיתי אנשים לאורך כל היום, הפעם רוב היום עובר ליד או ממש בתוך הציוויליזציה, בפער ניכר מכל שאר הימים בטרק.
לאחר הירידה, מתחילה עלייה של 1200 מ׳, ממש מתוך סמטה קטנה שיוצאת ממרכז העיר. החלק הזה הוא אולי החלק המייגע והמשעמם ביותר בכל הטרק כולו. דרך של שעות ארוכות עוברת בשיפוע מתון בדרך ג׳יפים, חשופה לשמש ולרוח, כמעט כולה בקו ישר רציף. יותר מהכל זה הזכיר לי קטעים משעממים בשביל ישראל - אם בשביל ישראל היה נוף של הרי האלפים המושלגים מציץ מפעם לפעם. התגמול מגיע לבסוף כשמגיעים למעבר ההרים- זה מעבר ההרים היחיד שבו אין דרדרת לפני שמגיעים אליו. וכשמגיעים אליו- אין מילים לתאר, המון-בלאן במלוא הדרו עומד מהצד השני של העמק, לבן ונפלא ומרהיב.
משם יש ירידה של 500 מ׳ עד לבקתת אליזבטה (64 יורו לדורמיטורי). בירידה התחיל לרדת עליי גשם והיה קר, אבל להסתכל על המון-בלאן מילא את הלב בכל פעם מחדש (גם זה שאין ברירה ופשוט צריך להגיע לבקתה כמה שיותר מהר עזר).
הבקתה עצמה - הייתה מלאה ביותר מטיילים מכל שאר המלונות והבקתות הקודמות גם יחד. בקתה ידידותית ונהדרת, מים חמים למקלחת עולים 2 יורו. אין וויפיי, יש לפעמים קצת קליטה סלולרית במזל.

יום 7: מ- Rifugio Elisabetta לקורמאיור

תוואי: 15 ק״מ הליכה, 500 מ׳ עלייה, 1500 מ׳ ירידה.
משך ההליכה, כולל עצירות: 6 שעות.

יום קצר לסיום הטרק. היום מתחיל בירידה מתונה מאוד של כמה ק״מ. מזג האוויר היה נהדר. בהמשך מגיעים לטיפוס האחרון לטרק- לגובה 2400. עם תחילת העלייה הגיעו עננים שכיסו אותי ואת כל העמק, ראיתי רק כמה עשרות מטרים קדימה. בשיא הגובה כבר הענן התייצב והתחלתי ללכת מעליו, כך שמדי פעם הצלחתי לצלם את פסגת המון-בלאן מעל לעננים. שם מתחילה ירידה איטית ונוחה (עוברת בין מסלולי סקי) לעבר ה- col, שבו נמצאת גם בקתה, ושביל נוח שממשיך בירידה של 1000 מטר (קצת שוברת ברכיים, אבל לא נורא) כל הדרך עד לקורמאיור, לנקודת הסיום. יום קליל מאוד, סוגר יפה את הטרק. בתכלס הייתי כל-כך באופוריה של סיום הטרק, שגם עוד 10 ק״מ של הליכה עם עוד ק״מ של עליות לא היו משנים לי בכלל.

סיכום

לפני הטרק הזה, טיילתי ב- WHW בסקוטלנד, במקטעים מה- TMB בצרפת ואיטליה, ובחצי מה- WHR בשוויץ.
מבחינת רמת קושי, הטרק הזה קשה יותר מהם - הימים ארוכים יותר והתוואי מעט קשוח יותר.
זה לא טרק שמתאים כטרק ראשון באלפים, אבל גם לא מצריך יכולות טכניות מרשימות, אלא רק להיות עם קצת כושר ונחישות. בהחלט מתאים כטרק שני באלפים- בעלי חיים בשפע, נופים מושלגים, נחלים ומפלים, יחד עם ימי הליכה ארוכים ומעט קטעים טכניים.
מבחינת נופים, ה- WHR יפה יותר לטעמי, ההרים בנוף גבוהים ומושלגים יותר לעומת הגראן פרדיסו. מבחינת בעלי חיים- ללא ספק הגראן פרדיסו לוקח, עם הרבה יותר בעלי חיים שמסתובבים חופשי בטבע סביב המטיילים בו.

קישורים חיצוניים

• קבצי ה- gpx להורדה מאתר סיסרון