ארבעה ימי הליכה בחוף אמלפי, (CAI 300). איטליה.

כללי.

יצאנו לשבוע מאוד ספונטני באיטליה אמא ובן, שנינו בכושר טוב, נחתנו בשני בוקר וחזרנו בשבת בצהרים -שני ימי נסיעה השאיר לנו ארבעה ימי הליכה.
בתוכנית לטייל בשביל ה amalfi coast ,
שביל שמתחיל בסאלרנו ומסתיים בסורנטו (לא באמת מתחיל ומסתיים באף אחד מהמקומות האלו בדיוק, אבל בגדול…), להבנתי זה לא שביל אחד רשמי אלא יותר כמו אזור מסוים שעובר בו שביל אחר, שביל 300 ( לפעמים 303,305,307 וכדומה) שמסומן באדום לבן אדום ונמצא באזור הזה של איטליה.

תיקון: השביל המקורי נקרא CAI 300, (CAI- club alpine italian) והוא שביל שמתחיל ב corpo di cava ומסתיים ב termini והולך לאורך כל האצבע הזאת במגף של איטליה. לשביל יש אתר, ולא מעט אינפורמציה באינטרנט, בעיקר באיטלקית ואנגלית.
למהשביל מתפצלים המון שבילים קטנים יותר כמו 303, 305, 307 ועוד הרבה שבילים דומים באותו צבע. אנחנו עשינו שילוב של כמה מהשבילים שהולכים באותו כיוון ומדי פעם עלינו גם על השביל המקורי.

הדבר היחיד שהזמנו מראש זה טיסה, כל יום תכננו את היום שאחריו ברמת המה הולכים ואיפה ישנים, זה נתן לנו המון גמישות ובגלל שהגענו בתקופה מאוד לא עמוסה לא היה לנו חשש שנשאר בלי מקום לישון (תחילת מאי).
מזג אוויר היה מוצלח מאוד לפעמים קצת חם ולפעמים גשם קל אבל שום דבר קיצוני.
ציוד:
הכל על הגב, כל אחד עם תיק של 35 ליטר אחד התיקים עם הרחבה, פעם ראשונה שאנחנו הולכים עם תיקים כאלה קטנים וזה היה מאוד מאוד מוצלח. לא צריך שום דבר אקסטרה.
קצת בגדים וקצת בגדים חמים, מעיל גשם, מטען נייד, ספר ולא הרבה מעבר (אה ומקלות הליכה). משקל בסיס של כל אחד 4.6 קילו.

תכנון:
לאורך כל השביל יש מלא כפרים שבהם יש גם מסעדות, גם מכולות וגם מקומות שינה, מלונות וכו..
אנחנו פתחנו את המפה, בדקנו מה מתאים לנו ללכת, וכמה זמן יש לנו והזמנו מקום לישון לפי זה. מאוד נוח וגמיש. כמובן שכדאי להתחשב במספר הימים שבהם מטיילים ולחלק מראש לפי זה.
מחירים של לילה בין 70 יורו עד ל 120 יורו לשנינו, היקרים יותר לרוב עם ארוחת בוקר.
ממליצים על האפליקציה mapy.cz למפה וגם כדאי לקנות מפה מודפסת ליתר ביטחון וגם לכיף.
האפליקציה יחסית מדויקת בזמנים שהיא נותנת לכל מסלול, רק לא מחשבת הפסקות ארוכות בכלל.
את רוב המקומות לינה הזמנו דרך בוקינג, אבל אין שם את הכל, חלק מהמקומות תמצאו בגוגל מפס ותחפשו באינטרנט עד שתמצאו מספר להתקשר עליו..
להבנתי יש אפשרות לישון באוהלים כמעט בכל מקום ואפילו גם על השביל, לא בדקנו את זה בכלל אבל זה נראה ממש מגניב.

יום נסיעה.

יצאנו בטיסה של bluebird air בשבע וחצי לרומא,
הזמנו את הטיסה לילה לפני וחוץ מזה עוד לא הזמנו כלום.
נחתנו בשלום ולקחנו רכבת מהשדה לרומא "rome termini" נסיעה של חצי שעה, יצאנו לשוטט בעיר קצת כנסיות ועד לקולוסאום, ארוחת צהרים במסעדה חמודה "restorante cleto" אחלה פיצה.
משם חזרה לתחנת הרכבת ונסיעה דרך נאפולי (עם החלפת רכבת ועוד קצת המתנה) לסאלרנו salerno משם בריצה מתחנת הרכבת לאוטובוס מספר 001 שיוצא מתחנה מול ה garibaldi post אל raito. כמובן שפספסנו את הקו הראשון והסתובבנו בחיפושים מלא זמן, בדיעבד תחנת האוטובוס נמצאת על רחוב garibaldi , יוצאים מתחנת הרכבת לרחוב הראשי ופונים ימינה, הליכה של כמה דקות. לא מסובך..
בדרך לתחנת האוטובוס יש חנות ספרים, שם קנינו מפת שבילים.
כרטיסים לאוטובוס המקומי בחנויות טבק וקיוסקים. 1.4 יורו.
ב raito יורדים בתחנה מול farmacie הגענו לצימר בקצה קצה הכפר, בגובה מטורף מול הים. מקום ממש חמוד, מלא מדרגות, חדר סבבה, איזור ישיבה משותף ומרפסת מהממת. המקום נקי, יש מכונת קפה, ויש כלים אם רוצים לאכול עצמאית (שם המקום la soffitta sul mare)
ארוחת ערב במסעדה שבמלון Il golfo אוכל פצצה.

תובנות מהנסיעה-
הרכבות מאוד יקרות. ומאוד לא מדייקות בזמנים. יש כמה חברות, יש מהירות ויש regionale,(רכבות אזוריות) ויש רכבות שמתמלאות וכדאי אם אפשר להזמין מראש. בתחנה עצמה יש המון עובדים שעוזרים גם בקניית כרטיסים וגם בהכוונה ומציאת הרכבת הנכונה.
בתחנת הרכבת בנאפולי יש קפה מצוין ו sfogliatella קריספי וטעים :)
בקומה התחתונה יש חנויות לקניית סים מקומי. הכי זול שמצאנו עלה 18 יורו, לחודש. יש גם חנות ספרים אבל לא הגענו אליה. ושירותים ביורו..
בסוף הכל הסתדר..

יום ראשון בטרק

מ raito ל ravello
1217מ' עליה, 1206מ' ירידה, 15 קילומטר

קמנו ואחרי קפה בצימר יצאנו למכולת שנמצאת בהמשך הרחוב של ה farmacie קצת לפני הכנסיה שם קנינו אוכל לארוחת בוקר.
תחילת המסלול נמצאת בגרם מדרגות בצמוד מימין למזרקה שמול הכנסיה, מתחילים במלא מדרגות וצריך להגיע לתחילת המסלול הרשמית בסימון 303a צבעים אדום לבן אדום, בתחילת המסלול הסימון קצת מבלבל, צריך לשים לב שרואים סימון לפחות כל 20-30 מטר, עד שמתרחקים קצת מהבתים ואז השביל מאוד ברור.
שתי טעויות שעשינו בהתחלה.
1 מגיעים לאנדרטה בתוך רחבה עגולה עם נשר עליה, ומשם צריך לרדת בשביל הראשי ולא לנסות לעלות במדרגות ישנות.. אחרי הירידה השביל חוזר לטפס למעלה.
2 מגיעים למפל קטן עם ברז ופסיפס יפה, ובמקום להמשיך ישר צריך לקחת ימינה בעליה, יש סימון פשוט לא ראינו.. .
עולים עם השביל ואז הולכים על ההר עד לפס שחוצה את הרכס, בדרך יש ברז או שתיים, מספיק לגמרי (יצאנו עם 2 ליטר כל אחד)..
ואז ירידה ארוכה עד שמסתיימת עם מדרגות ארוכות עד ל maiori, משם ישר לחוף הים, יחסית חמוד, בתהליכי בנייה אז קצת מכוער.. גלידה וממשיכים ללכת, עולים בחזרה בערך 200 מטר ואז יורדים ל minori דרך שביל שנקרא דרך הלימונים, חמוד מאוד והרבה יותר מתוייר, קפה ב minori ושוב עולים בחזרה 200 מטר ויורדים ל ravello, קצת אחרי סוף העלייה יש מנזר.
הכפר ravello נמצא על שלוחה גבוה של ההר אבל חלקו גם בחלק התחתון של השלוחה, השביל עובר מתחת לכפר כך שאם ישנים בו צריך לשים לב שישנים בחלק נמוך של הכפר, אם לא זה בקלות יכולה להיות עוד שעה עליה מהשביל.. אנחנו ישנו ב i limoni, מקום מקסים.
ארוחת ערב רצינו לקנות משהו פשוט בסופר אבל בשביל להגיע אליו צריך לעלות 20 דק אז התעצלנו ואכלנו פיצה רק 10 דק עלייה, תענוג.
סך הכל יום לא מאוד קשה למרות שיש מלא עליה, עצרנו לא מעט ועשינו הפסקה ארוכה בים ועוד אחת אחר כך, ועוד אחת בין לבין, בקיצור אחלה לגמרי.

יום שני של הטרק

מ rabello עם קפיצה בשביל עד ל piano di sorento
עליה 1190מ' ירידה 1187מ' 16 קילומטר

לאורך כל החוף יש סירות של תיירים שנראו לנו ממש מגניבות ורצינו לשלב בטיול שלנו, אז היום הם נכנסו לסיפור שלנו.
יצאנו מ ravello אחרי ארוחת בוקר ב limoni ירידה תלולה ואז קצת עליה ל amalfi עוברים בדרך בעירה בשם atrani שהשביל בה אומר לא ללכת על החוף אבל אם מתעקשים אפשר ללכת שם קצת ולעלות בחזרה לשביל.
ב amalfi קנינו כרטיסים לסירה ששטה ל positano, זה השייט היחידי שראינו שהולך לכיוון ההליכה שלנו, למרות שרצינו שייט יותר קצר.
השייט בסירה לא באמת כזה מרשים, אבל עדיין נחמד.
לשביל בין amalfi ל positano שעליו דילגנו קוראים "דרך האלים" שביל שככל הנראה מאוד מתוייר, אז הרגשנו בסדר עם לדלג עליו, בגדול הרבה עלייה נופים יפים ואז הרבה ירידה, מעניין מאיפה זה מוכר לי?
הגענו ל positano אחרי שייט של 20 דק והלכנו למרכז מידע לתיירים לראות אם השביל שתכננו לאותו יום הוא סביר, האישה בדלפק כנראה לא רואה הרבה מטיילים ולא הבינה למה לנו לעשות את זה והציעה ללכת בכביש ולא בהרים.
לא הקשבנו לה ומזל שכך.
עולים למעלה עם הסימון הרגיל, בדרך עברנו במכולת ומילאנו מים, כדאי קצת יותר מ2 ליטר לאחד הפעם, כי במהלך העליה אין מקום למלא.
ממשיכים לעלות עד שיוצאים מאזור המגורים ומגיעים לשביל מדרגות מהמם שעולה כמעט עד לכנסיית santa maria del castelo שזו כנסייה שנמצאת לקראת סוף העליה באיזה עיירה חמודה. לשלטים בשביל לוקח קצת זמן עד שמתחילים לכתוב בהם את השם של הכנסייה. אפשר לסטות קצת מהשביל בשביל למלא בכנסייה מים ולנוח קצת, לאחר מכן ממשיכים לעלות עוד עד לגובה של סביבות ה850 מ' .
שם נפתח הנוף לכל הכיוונים ואפשר לראות עד לאי capri, יש בפסגה צלב מעץ ושולחן או ספסל שנחמד לעצור בו אם אין המון רוח. משם השביל יורד קצת בערך עד לפיצול עם שביל שהולך ל arola, אנחנו ממשיכים ישר השביל נצמד למצוק, ועולים שוב +- 250 מ' עד לפיצול עם שביל שהולך לעוד פסגה עם צלב שמשקיף על piano di sorento אבל בגלל שהתחיל טפטוף וויתרנו עליו. (התחזית היתה גשם חזק משתיים בצהרים, בפועל היה קצת טפטוף ובארבע התחזק ככה שלא באמת הלכנו בגשם בסוף) משם יורדים ל piano di sorento ומתחילים חיפוש למכולת או משהו לערב, מצאנו קונדיטוריה שהאמת לא הייתה משהו.. לחדר שלנו היום קוראים L olivara, מקום ומארחים מאוד חמודים אבל ממש רחוק מהכל וכמובן שאם הולכים לאנשהו אחד הכיוונים יהיה בשיפוע חד של עליה קשה..

יום שלישי של הטרק

מ piani di sorento ל marina del cantone
עליה 790 מ' ירידה 970 מ' 12 קילומטר

היום יחסית יותר קל, פחות עליה וקילומטראז',
מתחילים בהליכה בכפר, ירידה קלה, עוברים במסעדה של אתמול בערב וממשיכים על הכביש קצת ואחרי העיקול נכנסים ליער. הליכה יפה, הפעם הולכים הרבה בשביל 300 המרכזי, וזאת גם הפעם הראשונה שראינו אנשים אחרים עם תיקים גדולים על הגב, אולי זה קשור אחד לשני..
בדרך עוברים במקום שמסומן כחניון לאוהלים וממש יפה ועושה חשק לעשות את הטיול עם אוהלים. ממשיכים ללכת ונכנסים לשטח פרטי (שלט שכתוב בוא בבקשה לשמור על השקט ולא לסטות מהשביל) הכמה מאות מטרים הבאים מהממים ברמות, שטח של חקלאות מקומית מגניב בטירוף.
לאחר קצת הליכה נכנסים לכפר torca שם עשינו עצירה למכולת לערב.
ממשיכים בירידה מהכפר כאן הטפטוף של הבוקר ממש הקשה על הדרך, מדרגות בטון מאוד מחליקות עד לפיצול שבילים עם גשר קטן שמשם השביל נהיה יותר טוב.
אחרי עוד קצת הליכה מגיעים לפיצול, שביל אחד ממשיך קדימה ושביל אחר יורד לכנסיה קטנה ומפרץ עם חוף, בגלל שהיה יום קצר החלטנו מראש לרדת למטה ולאכול שם צהרים,(הירידה והעליה כלולים במספרים למעלה) ירידה של 650 מדרגות מגיעים למפרץ עם הרבה סירות ומבנים נטושים, קצת קריפי אבל הים יפה מאוד, כמובן שנכנסנו למים הקפואים, יש מדוזות קטנות ויפות שעוקצות, (מקווים בשבילנו שלא ערסיות, אני כותב את זה באותו היום..)
החלטנו לשבת לאכול בספסל במדרגות לחוף כי לא היה מספיק נעים בחוף עצמו וחשבנו שיש ספסל קרוב, בסוף עלינו בכפכפים ובגד ים בערך 300 מדרגות(:
לאחר מכן ממשיכים בשביל, הוא נפגש עם קצה של כביש אבל לא עולה בו פשוט חוצים אותו וממשיכים בשטח, גם היום הסימון סבבה לגמרי, ממשיכים על צלע ההר נכנסים ויוצאים מחורשת אורנים שממש מזכירה את הבית, ויורדים למפרץ עם חוף בשם recommone, כבר מלמעלה שומעים מוזיקה חזקה מכיוון המפרץ כנראה הד בגלל הצורה שלו, מגיעים למטה ישר לכביש, שנכנס כמעט עד לחוף ומגיע מלמעלה, ממשיכים בכביש ומגיעים לחוף יותר גדול מהמפרץ הקודם, באחד הצדדים שלו יש מסעדה וכנראה מלון, מישהו עשה שם מסיבה או חתונה או משהו כזה, אנשים עם בגדים לבנים שהגיעו עם היאכטה שלהם וסירת מנוע קטנה לקחה אותם לחוף, נראה לגמרי מסרט אמריקאי, האמת שמגניב מאוד אבל לא הצטרפנו כי לא היה עלינו בגדים חגיגים..
נכנסים דרך שער בחומה שליד החוף ועולים במדרגות עם נוף מרשים גם לים וגם למסיבה, הליכה בשביל מסודר על המצוק עד שמגיעים ל marina del canstone, השביל יוצא צמוד לדלת האחורית של אחת המסעדות, וישר לחוף הים, הכפר הזה כבר מאוד מתוייר ואנחנו ישנים בקראוונים בתוך אתר קמפינג, מכולת וקפה נמצאים קצת למעלה בכפר, כבר התרגלנו.
ערב שקט בחדר, יש מטבחון עם כלים, הצטיידנו מראש ונהננו מארוחה קלה בחדר.

יום רביעי של הטרק

עלייה 735 מ' ירידה 456 מ' 9 קילומטר

מתחילים בקפה וארוחת בוקר בקמפינג, כמובן עם נוף לים. עוד מתלבטים איפה לסיים את המסלול, להסתפק בתצפית או להגיע ממש לקצה. כך או כך, מתחילים כמובן בעליה.. עולים דרך כפר מקסים nerano, יש מכולת קטנה, ממשיכים בעליה חדה ותלולה מאוד מעלה ומעלה. נוף מרהיב של מצוקים לים ומפרצים. בדרך עצרנו בשולחן חמוד עם תצפית יפה. מגיעים למעלה ומחפשים תצפית- אבל עדיין לא רואים את הקצה, לכן ממשיכים וממשיכים.. מפה לשם ירדנו ירידה ארוכה עד למטה. בחלק הזה פתאום יש יותר אנשים, תיירים אירופאים מבוגרים עם מדריך, עושים את הדרך בעליה. מרשים.
אז הגענו ל Punta campanella! הסוף הרשמי של השביל. מקום מהמם, ממש בקצה המצוק, מגדל עתיק, האי קפרי מולנו. הרבה יאכטות וסירות שמגיעות אל האי מנאפולי וממקומות אחרים.
מי שאמיץ יכול לרדת דרך אחד הסדקים, דרך עם מדרגות תלולות, חבל ואפילו סולם, ולגעת במים. מלמטה רואים שיש מטפסים על הסלע!
אז אם כבר הגעתם עד לכאן, לא לוותר על פונטה קמפנלה!
הדרך חזרה לטרמיני אמנם בעליה אבל השביל מרוצף/סלול מאוד נח ומאוד יפה, עם נוף יפה כל הזמן וקצת צל מידי פעם.
סיימנו בטרמיני את הטרק. במרכז הכפר יש מכולת (שכבר היתה סגורה לשעת צהריים), בית קפה עם גלידה וגם אוכל מול הנוף, חנות קטנה מקומית של גבינות ובשרים. וכנסיה. גם חנות הטבק ששם מוכרים כרטיסים לאוטובוס היתה סגורה, מזל שקנינו מראש. 1.5 יורו. בטוח שיש גם אפליקציה לתחבצ אבל לא חיפשנו.
אוטובוס לסורנטו היה רק אחרי שעתיים, וגם לא היה ממי לקבל מידע מסודר על הזמנים וכו, בדיעבד האוטובוס הגיע בדיוק בזמן לפי לוח הזמנים שהיה בתחנה והיה ברור מאוד. האוטובוס לסורנטו לוקח כ 40 דקות של נסיעה יפה וקצת מפחידה בכבישים הצרים והמפותלים. בכל סיבוב כולם צופרים שידעו שהם שם..
בסורנטו קנינו כרטיס לרכבת הרגילה לנאפולי, 4.5 יורו, יוצאת בערך כל חצי שעה לפי לוח זמנים מסודר ויצאנו להסתובב בעיר.
העיר מקסימה! ממש שווה ביקור וגם לילה. סימטאות צרות ויפות, כנסיות, גלריות. מלאא גלידריות.. החוף נמצא אי שם למטה ולמעשה בנוי בהמשך המזח של הנמל, על מזח ולא על האדמה, בתחתית המצוק. צפינו מלמעלה וויתרנו על לרדת, גם לא היה ברור איפה ומה בדיוק אפשר, ולנו לא היה הרבה זמן. אחרי שעה של שיטוט וגלידה עלינו לרכבת. הרכבת צפופה!!!! למזלנו הגענו 20 דק לפני הזמן והצלחנו למצוא מקום לשבת בקרון יותר רחוק, אבל כבר בתחילת הנסיעה אנשים עמדו. סורנטו זו התחנה הראשונה, בהמשך עלו עוד ועוד אנשים וזה כבר היה ממש קשוח, גם ממקומנו הנח על הכיסא.. חוויה מקומית. מספר פעמים ביום יש גם רכבת מהירה שעולה פי 3 וכנראה מסודרת יותר.
בנאפולי ירדנו בתחנה האחרונה והחדר שהזמנו היה ממש מול התחנה. Napoli central gate דירה שחולקה לחדרים, היה נקי, נעים, אחלה מקלחת, מרפסת קטנה עם נוף לתחנת הרכבת :), ומעליה הר ווזוב. עבורנו היה מושלם. זה לא במרכז המעניין של העיר אבל בשביל לילה בין נסיעות זה הכי נח שיש. חששתי שיהיה רועש בלילה אבל היה ממש בסדר.
אחרי מקלחת והתרעננות והתאוששות מהרכבת יצאנו לאכול פיצה לפי המלצה של בעלת המקום, Pizzeria Palona. האמת שלא נפלנו. יש להם פוזה, מכניסים אותך ומושיבים, היינו בשולחן בין שני זוגות אחרים. רק פיצות ודברים מטוגנים שכנראה מאוד נחשבים, לא בדקנו. הזמנו 2 פיצות בעיקר כי הרגשנו שזה מה שמקובל וכו, אבל אחת היתה לגמרי לגמרי מספיקה לנו. פיצה ענקית.
אחרי הארוחה בשארית כוחותנו טיילנו לאורך הרחוב הראשי לכיוון העיר. עוברים דרך תחנת הרכבת הגדולה אז נכנסנו וקנינו כרטיסים למחרת בבוקר. רכבת מהירה ב 40 יורו לכרטיס של חברת italo, עם מקומות מסומנים. יש עוד חברות, זה מה שיצא לנו הכי מתאים. המשכנו ועברנו ליד פיצריית מישל, הפיצריה שזכתה בכוכב מישלן. כמו בסיפורים תור ארוך משתרך בחוץ (ככה זיהינו אותה), 4 אפשרויות בלבד, מרגריטה עולה 5 יורו. זה מגניב, אבל מצריך סבלנות. ממש ממול יש מסעדה שנראית אחלה.
הרחוב יפה, בניינים יפים, עוד גלידה אחרונה והתעלפנו מעייפות.

יום נסיעה

יצאנו מהדירה בבוקר, בחלק האחורי של הבניין יש שוק מקומי קטן של ירקות פירות ודגים טריים, שלא לומר חיים.. מרשים לראות. ממשיכים להקיף את הבניין- חנות גבינות- קנינו עוד קצת הביתה, אספרסו קוראסון וסופטיאטלה אחרונה לנסיעה. הליכה קצרה לרכבת, גם בתחנה יש סופר שיש בו הכל, אז עוד הצטיידות קטנה עם אוכל לדרך. הרכבת יצאה בדיוק בזמן, מסודרת מאוד. הגענו לרומא טרמיני, קנינו כרטיסים לרכבת לשדה התעופה, 14 יורו, יש ממש כל 10-20 דק. במתחם של תחנה הרכבת יש הכל אם רוצים עוד השלמות, או לטעום רגע פיצה של רומא.

סיכום

מסלול יפה ומאתגר, האיזור מאוד תיירותי לטוב ולרע. בשביל היינו לבד, בכפרים יש הרבה תיירים, התשתיות מצוינות- מקומות לינה מגוונים, מסעדות, תחבורה ממקום למקום. היינו מחוץ לעונת התיירות וזה היה מצוין.
אוכל טעים, נופים יפים, אנשים נחמדים, חברה מצויינת. מה צריך יותר מזה.

לא חקרנו את האופציה של השביל המקור CAI300 , הבנו שיש אתר רק בשלב מאוחר, שווה להתעמק בו ולבנות את המסלול בהתאמה. אולי לצמצם את הפרשי הגבהים ככה, אם רוצים.

קבצים מצורפים

• מסלול מפוזיטאנו עד לטרמיני ימים 2-4
• מסלול מראיטו עד לאמלפי ימים 1-2