תאריך הטיול | August 2024 |
---|---|
משך הטיול | 4 ימים |
עונה מומלצת | אמצע יוני - סוף ספטמבר |
אז אני ליבי (בת 22), ואחרי עונת סקי שלמה בדולומיטים השנה - שכל מה שדמיינתי היה איך נראה פה בקיץ, החלטנו שתי חברות ואני שאנחנו ניסע לעשות פה טרק.
נזכרנו קצת מאוחר (אפריל), אז הרבה מהRifugio (בקתות האירוח בהרים) היו כבר מלאים והחלטנו ללכת על קונספט שמשלב לינה בבקתות הפנויות ואוהל בשאר הלילות.
כרטסנו למילאנו - טיסה של 3:50 ש׳ והתחלנו לתכנן! ☺️
אז בין אם אתם חושבים לעשות את האלטה ויה ובין אם כבר הזמנתם ואתם רק קוראים המלצות, מבטיחה לכם שאחרי שתקראו ותראו את התמונות אתם תתאהבו ולא יהיה ספק. הנוף הממכר והאוכל הכי טוב שיש, אני כבר מחכה לפעם הבאה… תהנו!
16/8 טיסה בלילה למילאנו
17/8 נחיתה במילאנו ונסיעה לעיירה Dobbiaco
18/8 טרק מLago di Braies לRifugio Biella
19/8 טרק מRifugio Biella לRifugio Fanes, לינה באוהל
20/8 טרק מRifugio Fanes ל Rifugio Scotoni
21/8 טרק מRifugio Scotoni לRifugio Lagazui ונסיעה לבולזאנו
22/8 נסיעה מבולזאנו למילאנו
23/8 יום במילאנו וטיסה לארץ
יום ראשון של הטרק, קמנו בעיירה Dobbiaco, עיירה ממש חמודה וציורית, אכלנו ארוחת בוקר במלון ויצאנו לכיוון תחנת האוטובוס. בקבלה של המלון נתנו לנו כרטיס שהוא מקנה לנו נסיעות חינם באוטובוסים של כל העמק וזה חסך לנו המון (כל הדרך חזרה לבולזאנו הייתה חינם). בשעה 8:30 עלינו על אוטובוס 442 שלוקח אותנו ישירות לכניסה לאגם בראייס שם נתחיל את הטרק. האוטובוס הוא כחצי שעה נסיעה וחייב להזמין כרטיס מראש באינטרנט אחרת לא יעלו אתכם (6€ כרטיס לאדם).
הגענו לאגם והנוף עוצר נשימה - סירות עץ שטות בו (בתשלום כמובן), ומסביבו מסלול שמקיף את כולו (במידה ורוצים טיול יומי קצר) . אנחנו החלטנו לעלות דרך הצד השמאלי אבל אפשר גם מימין. התחלנו ללכת שמאלה ולהקיף את האגם המהמם והכחול ברמות, ולאט לאט מתחילים לטפס ולעלות.
היום הראשון של הטרק כולו עלייה אחת גדולה, יום קשה מאוד וצריך להיערך לזה בהתאם, במהלך היום התחיל קצת גשם אז טוב שהיה כיסוי גשם לתיק ומעיל גשם בשלוף. הסימון בדרך מאוד נוח ומובן ככה שבכלל לא היינו צריכות להתשמש במפות של הטלפון ולא טעינו בפניות, כל הדרך עוקבים אחרי השביל האדום המסומן ב1. הדרך מהממת ובמהלכה משתנה הנוף, מתחיל מהאגם ועולה לתפצית פנורמית עליו, ממשיך בין עצים, היינו בגובה העננים ומעליהם, אנחנו סיימנו את היום בשעה 14:30 הגענו לבקתת Rifugio Biella אותה הזמנו מראש באתר ואני ממליצה עלייה ממש! המחיר ללילה הוא 75€ לאדם כולל ארוחת בוקר וארוחת ערב מעולה (בולונז/מרק/ חביתה וגבינות) החדרים והשירותים משותפים, בין 6-8 אנשים בחדר, מקלחת בעלות של 5€ לבן אדם ואתה מקבל מים חמים למשך 5 דק בידיוק! אנחנו לקחנו את הזמן ממש היום ועשינו עצירות לנוף ולתמונות, היום בהחלט קשה אבל שווה כל צעד!
בתמונה שצירפתי - ביקתת ביאלה. חשוב לדעת שבRifugio Biella המים לא מתאימים לשתייה אז מומלץ שם לקנות מים מינרלים. בכל מקרה בכל יום הליכה יצאנו עם 3 ליטר מים לפחות בשלוקר אבל לרוב גם מצאנו מקור מים נקי בדרך שיכולנו למלא בו.
שני בבוקר התחלנו בארוחת בוקר חמודה בבקתה שכללה לחמים, ריבות שוקולד למריחה ועוגות.
מילאנו מים ויצאנו לדרך (14 ק״מ הליכה סה״כ), מכוונות כרגע באפליקציה לבקתת Pederu שהיא אמצע הדרך שלנו לfanes. בבוקר היה מזג אוויר מהמם והכל היה יפהפייה, ברקע פעמונים של פרות משוטטות. הדרך לפדרו הייתה רובה ירידה, חלפנו ליד בקתות נוספות בדרך ועצרנו למלא מים בבקתה seness. הדרך קלה ונוחה מאוד להליכה, אין מקום להתבלבל. בפדרו (אחת מאיתנו איבדה את הטלפון אז נאלצנו להתברבר מעט בחיפושים) אכלנו צהריים ונחנו קצת כי היינו גם ממש לפני עלייה רצינית. אחרי המנוחה התחלנו בעלייה והפעם מכוונות לבקתת Fanes היינו בידיוק באמצע הדרך, הדרך מפדרו הייתה יותר עלייה אבל תוואי השטח השתנה כל כמה דקות. בסוף היום סביב השעה 16:00 (ואחרי התברברויות) הגענו לבקתת Fanes לשתות תה ועוגה, האירוח היה מאוד נעים ומעבר לזה בזכותם גילינו שמצאו את הטלפון שאיבדנו במהלך היום. אנחנו לא ישנו בבקתה אבל אני ממש ממליצה לכם הצוות מדהים.
חשוב לציין שביום הזה לא היה לנו קליטה בטלפונים כבר מפדרו ולא ידענו מראש אז מציעה להיארך בהתאם. אנחנו לא ישנו בבקתה באותו לילה, המשכנו עוד קצת למעלה אחרי fanes ומצאנו לנו מקום להעביר את הלילה שלנו באוהל שהבאנו מהבית. חשוב לציין שאסור להקים אוהלים בשמורת טבע אבל מסיפורי דרך שקראנו וטיפים של אנשים שהיו החלטנו כן לעשות לילה אחד באוהל גם בשביל החוויה וגם כי באמת לא היה לנו מקום בבקתות באותו לילה … אז הקמנו את האוהל סביב השעה 20:00 כשהתחיל להחשיך, באזור שמוסתר מהשביל ככה שפקחים לא רואים וזה לא בולט לעין וכמובן שהשארנו נקי אחרינו, בדיעבד אני יכולה לספר שהלילה באוהל היה קשוח ותפס אותנו מבול חזק והיה פחות נעים, אבל חוויה! את האוהל קיפלנו כבר בזריחה כדי למנוע מפגש עם פקחים.
בוקר יום שלישי קמנו בזריחה וקיפלנו כבר ב7:00 את האוהל אחרי ציחצוח שיניים. בגלל ש״התכלבנו״ בלילה התפנקנו בארוחת בוקר, הלכנו לאכול בבתקת Lavarella במרחק 20 דק׳ מאוהל שלנו. ארוחת הבוקר הייתה מספקת אך עלתה לנו 15€ לאחת שזה הרבה. התחלנו את המסלול של היום, הלכנו במסלולים 11 וגם 20 B. התחלנו ללכת לכיוון Lago le limo הליכה של בערך חצי שעה מבקתת Lavarella. האגם מהמם אבל לא התעכבנו בו יותר מלצלם תמונות, יש קצת פרות בסביבה. משם המשכנו כל הדרך לכיוון בקתת Scotoni הדרך הייתה יפהפייה חוצים עמק שלם וממנו מתחילה עלייה מאוד מאתגרת, (אנחנו שמנו שירים בעליות וזה נתן לנו אנרגיות טובות) ההרגשה הייתה שאנחנו צועדים לצד מפולות ישנות ממש אפשר לראות סלעים ואבנים בדרדרות יפות… בפסגה הנוף מספק ומבינים כמה שווה העלייה הקשה, עצרנו לנשנש מה שיש לנו ולנוח. עוד עלייה קטנה יותר מביאה אותנו לתמונה המפורסמת מכל הסיפורי דרך בין שני ההרים שהבנו שאנחנו באמת במקום הנכון. משם התחלנו ירידה של שעה וחצי לאגם Lagazui הירידה הייתה מתישה במיוחד אחרי העלייה- שביל מאוד מאוד צר שהולך בזיגזג, הברכיים כאבו והתבאסנו ששם לא היו לנו מקלות הליכה. בשלב מסוים בירידה התחלנו לראות את האגם אז גם היה לנו אופק, ולאט לאט הגענו אליו.
כמה מטרים אחרי האגם פנינו ימינה מהשביל כדי ללכת לכיוון בקתת Scotoni. הליכה של בערך 30 דק׳ שכולה בירידה, היינו כבר ממש מותשות ונחושות להגיע… גם את הלילה הזה לא הזמנו מראש לכן היינו במתח האם יהיה מקום בבקתה. בכניסה לפארק כבר טיילו מולנו לאמות ואלפקות שמסתובבות חופשי. הפארק כולו ציורי ברמות, רואים שאנחנו באתר סקי, התלהבנו ממש בתור בנות שגולשות(:
הגענו לבקתה ובדקנו ובאמת היה בשבילנו מקום בחדר ״חירום״ זה משהו נפוץ שנותנים לישון בחדרים בצד לאנשים שלא שריינו מקום אז אני ממליצה לכם תמיד לבדוק אם יש חדר Emergency. הורדנו תיקים ודבר ראשון אכלנו קוסקוס שהבאנו מהבית. בבקתה אין מקלחות חשוב לציין. החדר בו ישנו emergency - בקתת עץ עם שש מיטות קומותיים כי לא הזמנו מראש, אין שירותים בחדר הם משותפים אבל הכל נקי וזה היה בשבילנו מספיק. האירוח עלה לנו 60€ לכל אחת - כולל ארוחת ערב מעולה וארוחת בוקר. באופן כללי ממש ממליצות על הבקתה במיוחד בתקופה הזאת גרמו לנו להרגיש טוב ותמכו בישראל במצב. קיבלנו תחושה מאוד נעימה!
הלכנו מבקתת Scotoni לRifugio lagazui הליכה שלקחה לנו בערך שלוש וחצי שעות יצאנו ברבע לתשע והגענו ב11:30.
הבוקר התחיל בארוחת בוקר חמודה בבקתה, מילאנו מים בשלוקרים ויצאנו לדרך. בבוקר עוד ישב עלינו ערפל כבד כל העלייה למעלה אבל דווקא זה נתן לנו מזג נעים לבוקר במיוחד כשהיה חם בעלייה. התחלנו בעלייה קשה ותלולה (שהיא בעצם הירידה של היום הקודם) מסקוטוני לאגם לגאזוי. העלייה הזאת הייתה ״החלק הקשה״ של היום והיא לקחה לנו בערך 20 דק׳. ממשיכות ימינה ומתחילות לעלות כל הדרך למעלה לבקתת לאגזוי, עלייה מתונה יותר, אין פניות מבלבלות וכל הדרך ברורה מאוד, מאחורינו אפשר לראות מהצד השני את הירידה של היום הקודם לאגם לאגזוי ואת האגם עצמו (ממש מגניב לראות מה הלכנו אתמול) לאט לאט מתרחקים ממנו ועולים למעלה. היום הזה היה לנו שמש נהדרת, יום קצר וטוב לסיים ככה את הטרק שלנו.
אנחנו אכלנו למעלה במסעדה שליד הרכבל והשקפנו על הנוף המטורף. שמחנו שסיימנו והיינו כל כך מסופקות! לקחנו את הרכבל למטה לעיירה, עלה לנו 10€ לאחת.
התחלנו בחיפושים לדרך לבולזאנו שם נעביר את הלילה הקרוב.
לקחנו קו 465 ואז קו 460 וקו 460 נוסף ומשם לקחנו רכבת לfortessa ומשם לבולזאנו. אחרי מסע ארוך הגענו לציוויליזציה!
1. הגעה מבולזאנו למילאנו : מתחנת Bolzano South לקחנו Flixbus לתחנה המרכזית במילאנו ועלה לנו 26€ לאחת. נסיעה של שלוש שעות.
2. אנחנו קיבלנו במלון שלנו בדואביאקו כרטיס של נסיעות בחינם בכל הVal, כל הדרך שלנו חזרה לבולזאנו הייתה בחינם וזה חסך לנו הרבה. (מצרפת תמונה)
3. מקלות הליכה- ויתרנו עליהם וזה היה מורגש מאוד.
4. שקיות זבל ושקיות סופר
5. מעיל גשם וכיסוי גשם לתיק (בהתאם לעונה).
6.להוריד את האפקליציה של Mapy.cz ולהוריד מפות באופליין.
7. רמקול להעלאת המצב רוח בעליות קשות (:
8. הזמנת מקום לבקתות מראש ומספיק זמן מראש.
9. במידה ויש לכם ממליצה להביא AirTag, גם כשלא הייתה לנו קליטה זה היה הדרך של המשפחות לדעת איפה אנחנו ובאופן כללי לשמור על הציוד.
10. להביא נשושי אנרגיה לדרך - אנחנו הבאנו מהארץ שקדים, אגוזים, פירות מיובשים וחטיפי אנרגיה.
11. סנדלי שורש לשים בערב בבקתה (ואם יש מקלחת), ובמידה ונכנסים לאגמים.
12. פלסטרים!!! חשוב ברמות כי הנעליים הרבה פעמים עושות פצעים.
13. מטען נייד - לא היה הרבה צורך במפות של הטלפון אבל מומלץ להביא מטען ליתר ביטחון במיוחד למי שישן באוהל.
זהו, תהנו מלא מקווה שעזרתי 🙏🏼
אם הגעתם עד לפה, אסכם ואגיד שהייתה לי חוויה מדהימה, טרק באופן כללי הוא מסע של מחשבות ותהיות, מלא זמן עם חברים ועם עצמך שאין שני לו. מקומות שאפשר להגיע אליהם רק בעזרת הרגליים ולא תראו שם מכוניות נוסעות, את מבינה שכל צעד שלך לוקח אותך לנוף לא נורמלי ואני מודה על כל רגע. מאחלת לכם להתמסר לחוויה, להכיר אנשים נוספים שמטיילים איתכם ממקומות שונים בעולם, אנחנו שיחקנו כל ערב קלפים עם מטיילים אחרים.
תהנו מלא !
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם