תאריך הטיול | August 2021 |
---|---|
משך הטיול | 5 ימים |
עונה מומלצת | קיץ |
התיק שלי הגיע כמה שנים לפניי לאינסברוק - כשביקרתי בוינה שכחתי אותו ברכבת, והוא הגיע איתה למחלקת אבידות בצד השני של אוסטריה. איפה אם לא באוסטריה אפשר לשכוח תיק על הרכבת ולדעת שהוא יחזור אלייך בדיוק כמו שהשארת אותו? ברכבת מוינה לאינסברוק כמה שנים לאחר התקרית (הפעם אני והתיק ביחד) הבנתי איך קורה פלא שכזה. אוסטריה היא מדינה מסודרת נקייה ויפה בצורה שקשה לתפוס - נראה שאפילו העצים מסודרים בשורות, שלא לדבר על הבתים שנראים כמו המודלים הקטנים שבונים בתצוגות של רכבות צעצוע חשמליות, אפילו הפרחים באדניות שעל החלונות מסודרים לפי צבעים בסדר קבוע. כישראלי ויהודי זה קצת מטריד הסדר הזה, אבל השתדלתי להתרכז ביופי והפסטורליה, וידעתי שכל עוד זה תלוי באוסטרים הטיול הזה יילך חלק כמו שעון אוסטרי.
את המסלול הזה מצאתי במקרה אחרי שהבקתות בטרק שתיכננתי עם חבר בשטובאי היו תפוסות, וחיפשתי אלטרנטיבה. את הפרטים עליו מצאתי באתר קידום התיירות בטירול, שם הוא מתואר כטרק קולינרי בזכות האוכל שהבקתות המארחות מגישות. בעברית לא מצאתי עליו כמעט מידע ולכן החלטתי לרשום את סיפור הדרך כאן.
המסלול המלא של הטרק הוא 6 ימים, הסימון הכללי של שבילים באוסטריה הוא לבן אדום לבן, וכדי לדעת שאתם נמצאים על השביל הנכון, צריך לעקוב אחר השלטים הצהובים שמופיעים בצמתי דרכים, ולהיעזר במפה. אנחנו השתמשנו במפה המפורטת של אפליקציית Komoot ביחד עם תכנון שמצאנו באתר שלהם למסלול, בנוסף לתכנון שלי לחלק שבו התפצלנו מהמסלול המקורי מאחר והחלטנו לעשות קיצור ולסיים ביום החמישי ,ומשם לרדת לעיירה הקרובה ולחזור לאינסברוק.
את כל הבקתות חובה להזמין מראש - מאחר וכידוע מדובר באוסטרים שמתכננים חודשים מראש, והמקומות נתפסים מהר. בסוף כל יום שמתי קישורים למסלול ולאתר שקשור להזמנה של הבקתה הרלוונטית.
רוב הבקתות מקבלות רק מזומן ומולץ להגיע עם סכום שיכסה את הזמנה + סכום לאקסטרות כמו בירה חטיפים מקלחות וכו'.
ציוד - מי שמנוסה בטרקים כבר יודע שצריך למצוא את האיזון בין משקל לנחיצות. במקור היה מספיק ליינר להגיינה , ולא היה צורך בשק שינה, אבל בגלל הקורונה הנהלים השתנו ונראה שהמבקרים עדיין נדרשים להביא שק שינה. בכל מקרה מומלץ מאוד להתעדכן באתר של כל בקתה , בתנאים ובדרישות העדכניים שלהם.
ציוד חורף מלא והגנה מגשם לכם ולתרמיל הם גם חובה - מספיק מטח גשם חזק אחד שיצדיק את הסחיבה שלהם, וכנראה שתיתקלו באחד כזה.
גזייה היא המלצה נחמדה לעצירות קפה, אבל לא חובה. מומלץ להביא חטיפי אנרגיה\סנדויצ'ים לדרך.
ביום הראשון בבוקר לקחנו אוטובוס מאזור המלון שבו ישנו - Leipziger Hof Innsbruck (ובו הזמנו גם לילה ליום האחרון) לתחנת הרכבל שמובילה לתחילת המסלול - Igls Alte Talstation . את החפצים שלא היינו צריכים השארנו בשמירת חפצים במלון ללא עלות (בכל זאת הזמנו לילה נוסף לאחר מכן). ברכבל הזמנו כרטיסים לכיוון אחד עד התחנה האחרונה (השנייה). ההר שעליו מטפס הרכבל נקרא Patscherkofel וזוהי נקודת ההתחלה. המסלול מתחיל בגובה של כמעט 2000 בדרך שנקראת zirbenweg - דרך האורנים - והשם אכן מתאר את הדרך - זהו שביל עם יער אורנים מצדדיו ונוף מדהים לעמק שמתחתיו. בחלק הזה שהוא יחסית מישורי ונגיש יש הרבה מטיילי יום מכל הגילאים, ועדיין לא מרגישים שהתרחקנו מהציויליזציה. בגלל שהיום הזה קצר עשינו אותו בצורה רגוע ואפילו עצרנו לנמנום של חצי שעה בחצי הדרך.
בחצי הדרך מיד אחרי הנמנום נפרדנו מהשביל המיוער והתחלנו לעלות לכיוון הבקתה, העלייה הארוכה שנמשכת עד לבקתה מביאה אותנו לגובה של 2600 מטר - בדרך עצרנו לא מעט כדי להסדיר נשימה, אבל בסוף הגענו לבקתה שיושבת על פסגת הר, לצד שאריות קרחון, שאפילו באוגוסט לא הפשיר. בבקתה היו מלצריות צעירות ושמחות שהציעו לנו צ'ייסר ברכה, הסבירו לנו איפה נישן סידרו איתנו את החשבון, וההזמנות של הארוחות. לבקתה היו גם שני כלבים חמודים ששיחקו בקרח.
ארוחת הערב כמו בכל הבקתות כללה מרק ,מנה עיקרית וקינוח. יש אפשרות גם להזמין מתפריט אבל ויתרנו על זה. בארוחת הערב הושיבו אותנו בשולחן עם זוג אוסטרים ונהננו מארוחה והחלפת חוויות על התרבויות השונות.
הבקתה הזאת די בסיסית ואין בה מקלחת, והאפשרויות לקניית אוכל לדרך במידה וצריך מוגבלות. מאחר וזה היום הראשון והוא די קליל זאת לא היתה בעיה עבורנו.
לינק להזמנת מקום בגלנגזר: https://www.alpsonline.org/res...
מפת המסלול : https://www.komoot.com/tour/42...
זה היה היום הכי קשוח בטרק הזה - הוא כלל 14.5 ק"מ (לפי המפה - לפי הרגליים זה הרגיש כמו 20) של עליות וירידות מפסגות - 6 ליתר דיוק, הליכה בשבילים צרים, מעל תהום, טיפוס וירידה מבולדרים באמצעות כבלים ויתדות, ורוחות מטורפות שאיימו להעיף אותנו ביחד עם התיק לעזעזאל.
כמו בכל עלילה שמסתבכת באופן מפתיע ההתחלה לא ניבאה את הבאות - קמנו מוקדם בבוקר סידרהו את התיק ואכלנו את ארוחת הבוקר בבקתה וב 8 יצאנו לדרך. אחרי 10 דקות של הליכה שבה ירדנו בקווי גובה נפל לנו האסימון שזה לא השביל כי אנחנו צריכים לעלות לכיוון הפסגה הראשונה, ובמקום לעלות אנחנו יורדים, וככה הוספנו לעצמנו עוד כמה עשרות מטרים של עלייה. בפסגה של הגלנגזר - הההר שעל שמו קרויה הבקתה - קיבלנו א תמשב הרוח הראשון, קיווינו שזהייפסק בשלב כלשהו, אבל הרוח הסתיימה רק אחרי הפסגה האחרונה, וליוותה אותנו כל הדרך, והוסיפה אתגר להליכה. מלבד הקושי הטכני, הדרך הביאה איתה נוף אלפיני של עשרות פסגות, חלקן מושלגות, אבן חשופה, ושאריות שלג. באחת העצירות בין טיפוסים נתקלנו בזוג מטיילות גרמניות, הזמנו אותן לקפה ומשם המשכנו בהליכה ביחד, והחברה בהחלט עזרה להסיח את הדעת הלב מהקושי.
אחרי שכבשנו את כל הפסגות והתחלנו לרדת בגובה, הנוף הפך לירוק יותר, הרוח נחלשה ולרגע התבלבלתי וחשבתי שאנחנו ברמת הגולן - שלטים של שטח אש ופרות. כמובן שאי אפשר באמת להתבלבל, הפרות עם פעמונים אוסטריים, והשטח הררי וירוק. חשוב לציין , שמאחר וזהו שטח אש פעיל, יש צורך לוודא שבימים שבהם נמצאים בשטח - הימים השני והשלישי במסלול, אין תרגיל בשטח (בקתת ליצומר נמצאת בלב שטח האש וצמוד לבסיס).
את היום הזה סיימנו אחרי 11 שעות הליכה לקראת החושך, ולמזלנו הגענו בבדיוק לארוחת ערב, אליה הוספנו בירה כדי לשכך את כאבי השרירים. הבנות שטיילו איתנו, התעכבו והגיעו בחושך - הן החליטו לנוח ליום בבקתה לפני שימשיכו במסלול, ובצדק.
בקתת ליצומר היא הבקתה הגדולה והמאובזרת ביותר במסלול - יש מקלחות חמות בתשלום - צריך לקנות מטבעות מיוחדים, כאשר כל מטבע מאפשר מקלחת של 4 דקות, חדר לייבוש נעליים, בחוץ יש קיר טיפוס, למי שלא טיפס מספיק, ובמקום ניתן להזמין אוכל לדרך ליום המחרת - הוא מגיע ארוז בשקית נייר וכולל בשר משומר (שנראה שהוכן בהכנה ביתית), גבינה קשה, לחם, תפוח וחטיף אנרגיה. אחרי מקלחת כפולה, הלכנו לישון.
לינק להזמנת מקום בבקתת ליצומר: https://www.alpsonline.org/res...
מפת המסלול: https://www.komoot.com/tour/42...
לאחר ארוחת בוקר בסיסית בליצומר, ולאחר שקיבלנו את הארוחה הארוזה לדרך, יצאנו. השביל מתחיל בעמק שבו הבקתה נמצאת, ולאט לאט מטפס לגובה, הנוף מדהים והדרך חוצה זרמי מים ומפלונים, ועוברת בין עצי אורן. בשלב מסויים כאשר הגובה עולה, האורנים נשארים מאחור, ערפל התחיל לכסות את הדרך. בערך בחצי הדרך מגיעים לפסגת Grafennsjoch, ומשם מתחילים לרדת בקווי הגובה. בשלב הזה התחיל לרדת עלינו גשם, ומכנסי ומעיל הגשם הצדיקו את נוכחותם.
טיפ חשוב לתוואי הדרך למי שעוקב אחרי המסלול בKOMOOT הוא שאחרי 8.1 ק"מ המסלול מתפצל מדרך עפר וממשיך בתוואי של שביל הליכה לא מפולס, מלא בצמחייה בבורות במים, ולכן ההליכה בו קשה ומחליקה, ואין סיבה טובה ללכת בו. מומלץ מאוד להיצמד לדרך העפר ולפגוש את השביל בכפר לkrovezalm.
משם הדרך לבקתה עוברת דרך יער קסום וזרמי מים מרשימים. את היום הזה סיימנו רטובים ומלאים בבוץ (בגלל ההליכה בחלק הבעייתי בשביל), ולמזלנו גם כאן חיכתה לנו ארוחה טעימה ומשביעה, ובירה.
לינק להזמנת מקום בבקתת וויידנר: https://www.alpsonline.org/res...
מפת המסלול : https://www.komoot.com/tour/42...
כמו כל יום התחלנו אותו בארוחת בוקר בסיסית בבקתה, ויצאנו לדרך. היום הזה הביא איתו עליה לפסגה המרשימה של Rastkogel בגובה של 2750 מטר ,שמאפשרת מבט פנורמי לפסגות האלפיניות שבסביבה, ומעבר בין בריכות ואגמים שניקווים ממי הפשרת השלגים. ההליכה ביום הזה כוללת עלייה של 920 מטר.
החלק האינטנסיבי במסלול הוא עד לפסגה, הדרך מתחילה בעלייה מתונה בשביל עפר רחב, ובשלב מסויים מתפצלת ממנה לשביל הליכה. כאשר עולים על הרכס השביל נהיה צר וההליכה בו דורשת תשומת לב. בפסגה יש הרבה אנשים, חלקם הגיעו בטיולי יום מהבקתות והכפרים בסביבה. אפילו ראינו קבוצה שפתחה בקבוק שנאפס והרימה לחיים על הפסגה. אחרי שנחנו מהעליה, ונהננו מהוף התחלנו בירידה. בדרך נתקלנו בשאריות של קרחונים שמפשירים והופכים לזרמי מים, שאנחנו מלווים תוך כדי שהם מתגברים, ולבסוף נקווים לאגם. המים בשני האגמים שבדרך קפואים כמובן, אבל קיבלנו יום שמש יפה וחמים, וטבילה של כפות הרגליים במים היתה מאוד מרעננת. הדרך שממשיכה עד לבקתת Rastkogel די מישורית ונוחה, ומוקפת אחו ירקרק ופרות שמחות.
אני מצאתי את הבקתה הזאת הכי מעניינת, בתוכה יש פריטים היסטוריים בחיי האנשים שגרים כאן. קרניים של איילים, ציוד סקי מאוד ישן ועוד שלל פריטים וציורים. לטעמי ארוחת הערב בבקתה הזאת היתה הכי פחות מוצלחת (בכל זאת טרק קולינרי- אז באתי עם ציפיות) , אבל כרגיל היא כללה שלוש מנות, והיתה משביעה.
לינק להזמנת מקום בבקתת רסטקוגל: https://www.alpsonline.org/res...
מפת המסלול: https://www.komoot.com/tour/42...
היום הזה , למרות שהוא הארוך ביותר מבחינת קילומטרים, היה יום קליל מאחר וחלק גדול מהדרך היא דרך רחבה ונוחה והמסלול הוא בירידה. התכנית היתה להגיע לאתר הסקי Hochfugen לאחר 6.5 ק"מ ומשם לקחת אוטובוס או טרמפ, אבל אחרי שהבנו שהאוטובוס מגיע רק פעם ביום, ושטרמפים כנראה לא נצליח למצוא בקלות, אז החלטנו להמשיך בדרך, שהיתה נוחה ומוצלת ברובה. באתר סקי יש מפה גדולה של כל מסלולי ההליכה באזור, כולל המסלול שמוביל לעמק. בדרך נתקלנו בשיחי פטל שהיה מאוד טעים, בבקתות יפות והרבה מטיילים מקומיים על אופניים - השביל שהלכנו בו הוא חלק ממסלול אופניים. הגענו לעיירה Fügen עייפים ורעבים, ומצאו מסעדה איטלקית נחמדה לחגוג את סוף המסלול. משם המשכנו לתחנת רכבת, ממנה נסענו חזרה לאינסברוק.
מפת המסלול עד לאתר הסקי: https://www.komoot.com/tour/44...
מפת המסלול מאתר הסקי לעיירה: https://www.komoot.com/tour/44...
תגובות
התגובה שלך
יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?
בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם