טרק הברלינר היי טרייל באוסטריה

כללי ומנהלות

הטרק ברלין היי טרייל, [ Berlin High Trail ] נמצא בחבל טירול באוסטריה באלפים הזילרטליים [ Zillertal Alps Nature Park ].
אורך הטרק : 85.5 קילומטר , כ 6500 מטר מצטברים של טיפוס וירידה, ולוקח 6-8 ימים לעשות אותו .
הנקודה הגבוהה בטרק - כ3100 מטר, הנמוכה- 620 מטר.
תחילת הטרק בעיירה פינקנברג, סיום במאיירהופן.
בטרק יש נופים נפלאים ודרמטיים של הרים תלולים, עמקים , קרחונים, מפלי מים, אגמים ועוד.
המסלול קשה וכולל הרבה עליות וירידות, שדות בולדרים, חציית נחלים וקטעי "ויה פרטה" [קלים אמנם].
בתכנון הטרק נעזרנו ב2 סיפורי הדרך המפורטים והמצוינים הקיימים כבר באתר [של יאן ודן- דן גם עזר בפרטי. תודה דן], וכן בחומר מהאינטרנט, למשל כאן:

https://www.tyrol.com/things-t...

https://www.moonhoneytravel.co...

https://www.thehikinglife.com/...

https://www.mayrhofen.at/en/st...

את כל הבקתות הזמנו מראש דרך האימייל. גם רכבות הזמנו מראש.
מחיר ממוצע לבקתה הוא כ40 יורו לינה ועוד 30 יורו +- לארוחות ושתיה.

הכנה לטרק וכושר גופני: כדאי לעשות טיולי הכנה בארץ של 6-8 שעות הליכה כדי להרגיל את הגוף להרבה שעות הליכה. כושר: כדי לעשות את הטרק לא צריך להיות ספורטאי מקצועי, [או ספורטאי בכלל] , אבל כן כדאי להיות בכושר טוב. כדאי לבצע אימוני הכנה לטרק ולהתחיל כחודש וחצי חודשיים לפני. אמנון לנגי כתב מדריך היכנסות לכושר לטרק. הנהו:

https://www.hike.co.il/uploads...

חוץ מאימוני מדרגות, עשיתי גם אימון עליות בהר חרת ליד ירושלים - עליתי וירדתי אותו 4 פעמים. סהכ כ1000 מטר טיפוס וירידה.

פחד גבהים: המסלול עובר ליד מדרונות תלולים, וקטעי הויה פרטה עוברים לפעמים על סף צוקים. אבל בסופו של דבר גם מי שיש לו פחד גבהים סביר [כמוני] הטרק הזה יהיה בסדר בשבילו.
ויה פרטה? כל קטעי הויה פרטה במסלול שעשינו מסווגים בדרגת קושי A, כלומר קלים. לא צריך ציוד מיוחד לעשות אותם אם כי יש מקומות שעוברים על סף תהומות ומי שסובל מפחד גבהים יהיה לו לא קל. אבל יש חבל ברזל להחזיק. יש גם כמה סולמות ויתדות במסלול שעשינו.

מזג אוויר: בטווח של שבוע צפו לכל סוגי מזג האוויר: גשם, שמש, ערפל, עננים. הסיכוי לשבוע שלם ללא גשם נמוך. לכן צריך להערך גם עם ציוד גשם [מעיל, כובע, כיסוי גשם וכו']

ציוד לטרק: סטנדרטי לטרק אלפיני. יש רשימות ציוד באינטרנט, חפשו בגוגל. כדאי לשמור על משקל תרמיל כולל נמוך ככל האפשר. קשה ללכת על בולדרים ולטפס עליות של שעות עם 15 קילו תרמיל [ויותר!] . כדאי מאוד להביא מקלות הליכה, וללמוד להשתמש בהם.

שתיה: ניתן למלא בבקתות. כל הדרך תעברו על פני נחלים ופלגי מים בגדלים שונים, המים מצוינים אבל יש באיזור הרבה חיות מקנה [פרות, כבשים וכו'] והם יכולות לחרבן לתוך המים. אם מקור המים קרוב לקרחון ואין בעלי חיים וגללים בסביבה, אפשר לשתות מהמים. אחרת לא כדאי. בכל מקרה אפשר להביא אמצעי טיהור מים ואז בכלל אין בעייה.

ניווט: השביל מסומן מצוין בדרך כלל בסימון אדום [כל השבילים המסומנים מסומנים באדום]. יש גם שבילים עם מספר. בכל צומת יש שילוט ברור . אין צורך במפת נייר , אפשר להשתמש באפליקצית ניווט כמו MAPY.CZ.

יום 1 - מישראל לבקתת Gamshütte

הגענו לזלצבורג החמה [32 מעלות!] בטיסת ישראייר [בפועל סמרטווינגס], ומשם נסענו למאיירהופן באוטובוס ו3 רכבות. ועוד אוטובוס לפינקנברג. אחרי למעלה מ12 שעות בדרכים הגעתי מותש לפינקנברג, בשעה 18:30.

חציתי נחל על גשר מעל קניון עמוק, ואחרי כמה מאות מטר הגעתי לתחילת הטרק.
כמקובל בטרקים אלפיניים צריך לעלות מהעמק להר. כאן העלייה היא כ1000 מטר טיפוס.
השביל עובר ביער בהתחלה, אחכ יוצא מהיער ונופי עמק זילר שבו נמצאת מיירהופן הולכים ונגלים. בהמשך שוב נכנסים ליער, ושוב יוצאים ממנו.
סהכ השביל נוח למדי , לא תלול ועולה בסרפנטינות ארוכות עד לבקתה. אחרי פחות משלוש שעות הגעתי אליה. הבקתה ספרטנית למדי והלינה בצריף בחוץ על מיטה אחת עם שורת מזרונים עליה.
מהבקתה נשקף נוף נהדר של הרכסים שאליהם נלך בימים הקרובים, ועמק זילר מצד שני.
הייתי עייף ונרדמתי די בקלות.
סהכ ליום זה - 6.5 קילומטר, 1000 מטר טיפוס. 2:45 שעות.

יום 2 - לבקתת Friesenberghaus

אחרי שנת לילה די טובה קמתי מוקדם, כי היתה תחזית לגשם בהמשך היום ורציתי להספיק כמה שיותר לפני פרוץ הגשם. השביל שהיה נוח אתמול הפך למשובש למדי, עם הרבה בולדרים והרבה עליות. זהו שביל מרפסת שעובר על צלע ההר כאשר מצד שמאל נשקף נוף מרהיב כל הזמן של ההרים והעמקים של פארק זילרטל, ובאופק רואים את קו הרכס הגבוה עם הקרחונים האדירים [או מה שנשאר מהם] שאליהם נגיע עוד כמה ימים.
ב9 בבוקר התחיל גשם בינוני , והכל נהיה רטוב, בוצי ושלוליתי. אחרי כשלוש שעות הגשם פסק והמזג התבהר.
המשכתי בעלייה ארוכה למדי שבסיומה התחבא אגם נחמד בין ההרים.
אחרי כ6.5 שעות הגעתי לבקתה. מהבקתה אפשר לראות את הסכר והאגם שאליו נלך מחר, ואת ההרים הגבוהים שסביבם. נחתי קצת ואחכ הלכנו לתצפית בהר מעל הבקתה.
גם בבקתה זו לא היו מיטות נפרדות [לנו] והלינה היתה לא משהו.

סהכ ליום זה: 15 קילומטר, 1250 מטר טיפוס, 750 מטר ירידה, 6:30 שעות.

יום 3 - לבקתת Furtschaglhaus

קמתי בבוקר אחרי שנת לילה לא מוצלחת. בארוחת הערב לילה לפני אחת העובדות בבקתה פרטה על מזג האוויר מחר וטענה שצפויה סערה. בפועל בבוקר היה בהיר עם הבטחה לסתם גשם רגיל. אז יצאנו לדרך. השביל מתחיל בעליה מתפתלת, קשה אך קצרה, ואחכ פונה שמאלה ועובר בינות לבולדרים ונחלים קטנים על אותו קו גובה , בערך. הנוף בצד שמאל נגלה ומוסתר חליפין לפי מצב העננים והערפל. לאט לאט אנחנו מתקרבים לאגם המפורסם ול"גשר האינסטגרם". הנוף בצד שמאל מרהיב ביופיו: אגם טורקיז מעוטר ברכסי הרים שקרחונים מלבינים בפסגותיהם. עננים נמוכים מקשטים את הנוף, באים והולכים. והעין לא שובעת מהמראות היפים.
הגענו לגשר האינסטגרם המפורסם, והצטלמנו עליו איזה מאה תמונות כמעט זהות. אחכ ירדנו לבקתה הקרובה להפסקת צהריים. מהחלונות הגדולים בבקתה - וגם מהמרפסת- נשקף הנוף היפה של האגם.
מהבקתה החלטנו לא לרדת מיד לאגם אלא לעשות עיקוף קטן [חשבנו שהוא קטן] כדי לראות עוד נוף בעוד עמק. אפשר לראות במפה. השביל ממשיך על צלע ההר, מצד שמאל רואים אם העמק ואת האגם מזוויות אחרות. אחרי כמה דקות התחיל גשם חזק וערפל. השביל המשיך וירד לתוך ואדי עם נחל שוצף ומרשים מאוד, חבל שלא ראינו הרבה ממנו בגלל הערפל. הגענו חזרה לעמק סחוטים ורטובים ואז הגשם פסק. המשכנו ללכת לאורך אגם הטורקיז היפה עד סופו, ואח"כ פנינו שמאלה ועלינו כ400 מטר טיפוס עד לבקתה. איך שראיתי את הבקתה מיד התחיל גשם, ושוב נפלתי קורבן ל"תסמונת הבקתה המתעתעת" - אני אומר לעצמי, "הנה הנה הבקתה , חמש דקות אני שם אין מה לשים מעיל גשם" והאצתי את צעדי [בעלייה].
ואכן תוך לא יותר מ20 דקות הגעתי מזיע ורטוב לבקתה.
הבקתה הייתה צפופה ולא נוחה אבל לפחות קיבלנו מיטות נפרדות ולא שורת מזרונים.

בסוף יצא יום ארוך : 19.5 קילומטר, 950 טיפוס, 1100 ירידה, 10 שעות.
מחר מתחילים עם המנה העיקרית בטרק - 3 מעברי ההרים [פאסים].

יום 4 - לבקתת Berliner

יום הפסגה :) ביום זה הגענו לשיא הגובה של הטרק- פסגת Schönbichler , בגובה 3134 מטר.
אחרי שנת לילה סבירה במיטה קמנו בבוקר למזג אוויר שמשי. יצאנו לדרך לכיוון הפאס. השביל נוח ומתון יחסית, עולה בעיקולים רחבים ככל שעולים הנוף הולך ונפתח מאחורינו, אבל השמש ממש בעיניים.
עוברים ליד אגם יפה בצבע ירוק כהה. השביל מתחיל להיות סלעי ותלול יותר ויותר וכבר רואים את הפסגה.
שלוגיות מופיעות על המסלול וחוצים אותם בזהירות. הפאס כבר די קרוב והשביל הופך לדרך ויה פארטה ואני נעזר בחבלי הברזל עד להגעה לפס. סהכ עלינו כ900 מטר, וגם זה בגלל שהתחלנו מהבקתה - כל העליה היא כ1300 מטר. מהפס עולים עוד כמה דקות לפסגה.
הפסגה , לא גדולה וצפופה במטיילים. נוף מרהיב נשקף ממנה, 360 מעלות של הרים, עמקים, קרחונים, צוקים ועוד. אפשר לראות ממנה את הבקתה שממנה הגענו ואת הבקתה הבאה [ברלינר].
נשארתי איזה רבע שעה על הפסגה להנות מהוף ואחכ התחלתי לרדת.
הירידה לכיוון הברלינר היא אחד הקטעים הקשים בטרק. כ1200 מטר של ירידה שנמשכת כ3-4 שעות. הירידה מתחילה בקטע הויה פארטה הארוך והקשה ביותר בטרק- תלול מאוד, טכני ועם תהומות בצד ימין.
אחרי כחצי שעת ירידה זהירה השביל מתמתן קצת ועובר על "סכין" עם מדרונות תלולים מ2 הצדדים. כל הדרך הולכים על בולדרים חדים בצבע נחושת. ממול נוף מרהיב. בצד שמאל רואים עמק נוסף ארוך . בצד ימין רואים רשת של מפלי מים מהקרחונים בראש הרכס.
אחרי כמה שעות של ירידה מתישה רצופת בולדרים הגעתי לעמק, עליה קטנה על ההר ממול והגעתי לבקתת הברלינר.
הברלינר היא הבקתה הגדולה ביותר בטרק, בעצם קומפלקס של מבנים מחוברים עם חדר אוכל גדול, מרפסת גדולה לנוף הקרחוני שממול. יש בבקתה תמונות שמראות את נסיגת הקרחון לאורך השנים. ליד הבקתה זורם נחל מרשים מאוד שיורד במפל ענק לכיוון העמק.
קיבלנו חדר עם 2 מיטות [בעצם מיטה ומזרן על הרצפה]. אני הייתי מותש מאוד אחרי כמה ימי הליכה מאומצת, אבל זה היה יום שישי ונשארנו לנוח בשבת בבקתה, ולחדש כוחות.
בשבת נחתי בבקתה וטיילתי קצת לאורך הנחל היפה שזורם ליד הבקתה.

סהכ הליכה כ 8.5 קילומטר, 950 טיפוס, 1200 ירידה, 6.5 שעות.

יום 5 - לבקתת Kasseler

היום הקשה ביותר בטרק - בעצם חיבור של יומיים. ביום זה יש חצייה של 2 מעברי הרים.
התחלנו בעלייה של כ 900 מטר מבקתת ברלינר לכיוון הפאס, כשהשמש בעיניים שלי. השביל יחסית נוח ולא מאוד תלול. מאחורינו הנוף הולך ונחשף, אם כי עננים מסתירים אותו לפעמים. ממול פסגות מחודדות ומצוקיות. באמצע הדרך עוברים ליד אגם ירוק כהה שמתחבא בין ההרים. ממשיכים לעלות, כבר אפשר לראות את הפאס ושלוגיות מתחילות לכסות את השביל. לקראת הסוף השביל נהיה תלול ומצוקי אבל ללא קטעי ויה פרטה. מהפאס נשקף נוף של עננים בעיקר, אז נשארתי לחכות איזה חצי שעה שהעננים יתפזרו. בסוף היתה ראות יותר טובה וראיתי את העמק העמוק ואת המצוקים והפס ממול שאנחנו אמורים להמשיך אליו.
אפשר לראות מהפס את 2 הבקתות, הברלינר וגריזר באמצע ההר ממול.
התחלתי לרדת מהפס, בתחילה יש קצת קטעים של ויםה פרטה ואחכ הירידה סתם תלולה והשביל מתפתל על שלוחה צרה. מצד ימין נשקף הר אדיר ומצוקי, בצבע אפור, עם מדרונות של מאות מטר. מפל מים ענק נוזל ממנו לכיוון העמק.
אחרי כ3 שעות ירידה [בערך][ כ1000 מטר] הגעתי לעמק. חציתי את הנחל שזרם על פני קרחון מוזר ומכוסה בוץ ועפר [?] ועליתי על הגדה ממול. שוב אני מתקרב לקו הרכס ולקרחונים שלו. אחרי שעה הגעתי לבקתת גריזר, הפסקה קטנה והמשכתי לכיוון הפאס. עוד שעתיים טיפוס בערך במזג אויר שהלך והתקרר והשביל יחסית מתון והגעתו לפס. בפס נשבו רוחות חזקות והיה בו נוף מרהיב של עמק ושרשרת הרים ממול, ורכס הקרחונים מאחורי. אפשר היה לראות ממנו [מי שממש מתאמץ] את 2 הבקתות - גריזר וקסלר.
לא היו קטעי ויה פרטה בעליה לפס וגם לא בירידה ממנו, רק כמויות בולדרים מהגהנום; הירידה מפס היתה קשה. המון המון בולדרים נוצצים מרוב מינרלים. באמצע הירידה הנוף נפתח ויכולתי לראות את העמק לכל אורכו. ממול אפשר לראות את הבקתה, קטנטונת ורחוקה. לא רחוק מממנה מפל מים ענק של מאות מטר גובה. צריך להקיף את כל העמק כדי להגיע אליה. השביל התחיל לפנות ימינה ולהתקדם לאורך קו הגובה אגב חציית שדות בולדרים לא נגמרים ומעברי נחלים בכל מיני גדלים. בדרך עברתי כמה קטעי ויה פרטה לא קשים אך קצת מפחידים. לקראת סוף השביל הגעתי למפל הענק שראיתי ממול, ולשמחתי יש עליו גשר מושקע. הבקתה כבר די קרובה, לכאורה, ואחרי כחצי שעה הגעתי אליה.
מהבקתה נשקף נוף מרהיב של העמק, ויש בה קפה מצוין. קיבלנו חדר עם מיטת קומתיים. נוח יחסית.

יום ארוך מאוד. 12:30 שעות הליכה, 21 קילומטר, 2100 טיפוס, 1950 ירידה.

יום 6 - חזרה למאיירהופן

22.5 קילומטר, 9:30 שעות, 1250 טיפוס, 1450 ירידה.

התוכנית היתה ללכת בשביל על ההר, אבל סיבות שונות הביאו אותי לשנות את התוכנית ולרדת בשביל בעמק. בעיקר כי פחדתי שלא אספיק את הרכבל האחרון שיוצא ב5 , ובבקתה אמרו לי שהמסלול לוקח 10 שעות עד לרכבל. כמובן שמי שמתכנן להשאר בבקתת Edel ולא להגיע לרכבל אין לו את הבעייה הזו. הליכה משם לרכבל היא בערך שעה.
אז ירדתי בעמק, השביל נוח למדי ובעמק הופך לשביל אופניים נוח מאוד שמתקדם לאורך הנחל שהולך וגדל. מצוקי ענק נישאים מ2 הצדדים ומפלים רבים זורמים ביניהם. ההרים מ2 הצדדים מתנשאים למעלה מ1500 מטר מעלינו. הלכתי בשביל בעמק כ10 קילומטר עד שהגעתי לאגם טורקיז יפהפה שחסום בסכר. האיזור מלא מטיילים ומשפחות, יש גם כביש שסלול ליד . הלכתי עוד כ2.5 קילומטר לאורך האגם עד לסכר. מיד אחר הסכר יש שביל שפונה ימינה ועולה על ההר לכיוון הרכבל. השעה היתה די מוקדמת והחלטתי לעלות עליו. השביל, תלול באופן מפתיע, עולה כ850 מטר טיפוס עד לרכבל. כשעתיים של טיפוס תלול וקשה- השביל הכי תלול בכל הטרק עד עכשיו. היה גם די חם אותו יום. בכל אופן בסוף השביל מגיעים למתחם גדול ובו רכבלים, בקתות, מסעדות, בריכה קטנה והפעלות לילדים. נחמד מאוד. נוף מדהים משקף מלמעלה של מאיירהופן ועמק צילר. המשכתי ועליתי לפסגת Filzenkogel - עוד 220 מטר טיפוס - בשביל נוח מאוד שעולה לשם. מהפסגה נוף נהדר אבל הראות היתה לא משהו באותו יום.
כשהרגשתי שמיציתי את האתר חזרתי לרכבל וירדתי איתו למאיירהופן, 1200 מטר מתחת. קרון הרכבל ענק ומכיל עשרות אנשים. הנסיעה עולה 18.5 יורו לכיוון ו28 יורו הלוך חזור. אחרי כ10 דקות הנסיעה הסתיימה והגעתי לעיירה מאיירהופן- עיירה נחמדה המשמשת כבסיס לחופשות סקי באיזור ולפעילויות הייקינג ונופש. מרכז העיר מלא בחנויות ציוד טיולים וספורט חורף.

במאיירהופן הסתיים הטרק.
חזרנו ברכבות ואוטובוסים חזרה לזלצבורג, ומשם למחרת בטיסת ישראייר לישראל.


בהצלחה!

אז באיזה כיוון?

איזה כיוון כדאי לעשות את הטרק? אז קודם כל הוא יפה בכל כיוון, אבל יש כמה שיקולים שיכולים לעזור לקבל החלטה:
-אם מתחילים בפינקנברג [נגד כיוון השעון] ומסיימים במאיירהופן - את הירידה האחרונה בטרק יורדים ברכבל. אחרת, את העליה הראשונה בטרק אפשר לעלות ברכבל
-אם מתחילים בפינקנברג - צריך לקחת ממאייראופן אוטובוס נוסף לתחילת הטרק; אחרת, צריך לקחת אוטובוס נוסף בסוף הטרק.
-אם מתחילים בפינקנברג - הירידות קשות יותר, ו2 עליות מופסקות בבקתה. אחרת, הפוך: העליות יותר קשות ו2 ירידות מופסקות בבקתה.
-אם מתחילים בפינקנברג -קטעי הויה פרטה בדכ בירידה; אחרת, בעליה .
-אם מתחילים בפינקנברג - בבוקר, בחלק מהעליות השמש בעינים. אבל היא מאירה את הנוף מאחורה. אחרת, בחלק מהעלייות השמש מאחורה .
-אם מתחילים בפינקנברג - את החלקים היותר מרשימים בטרק עושים בסוף הטרק. אחרת, מתחילים עם החלקים המרשימים [3 הפאסים].
-אם מתחילים בפינקנברג -הימים היותר קשים הם בסוף. אחרת, בהתחלה.
ולבסוף, רוב האנשים הולכים נגד כיוון השעון. אם תלכו כמוהם תיהיו עם אותם אנשים כל יום [פחות או יותר]; אחרת, תפגשו אנשים חדשים כל יום.

טיפים

• כדאי להזמין את הבקתות מראש. הזמנת רכבות מראש יכולה לחסוך חצי מחיר.
• אני ממליץ לא לחבר ימים. יוצא קשה מדי לדעתי.
• חשוב לעקוב אחרי הסימון האדום כדי לא לרדת מהשביל. שימו לב גם שכל השבילים שם מסומנים באדום אז בצמתים תוודאו היטב שאתם עולים על השביל הנכון.
• בחלק מהבקתות אין קליטה סלולרית . לאורך המסלול גם יש קטעים שאין קליטה. מי שחשוב לו לשמור על קשר רציף עם הבית, יכול לשכור טלפון לוויני.