וינה בשלושה ימים - אופניים, ארמונות ומה שביניהם

הקדמה ומידע כללי

לטיול הגענו אחרי טרק של שבוע וחצי בסלובניה. החלטנו לגוון קצת בהמלצת חבר כי "לא הכל טרקים בחיים", וללכת על טיול בסגנון אחר, עירוני ותיירותי יותר. כדאי לדעת שהמעבר מטרק לטיול עירוני ומהכפר לעיר הוא לא פשוט וזה שינוי משמעותי בראש (גם מבחינת הרעש, גם מבחינת סגנון הטיול, וגם מבחינה ההוצאות הכספיות המרובות ביחס לטיול). עבורנו לקח זמן עד שהצלחנו להתאקלם בשטח, אבל אין ספק שהחוויה העירונית הוסיפה לחוויית הטיול ונתנה לו רובד נוסף.
על ווינה אפשר למצוא המון מידע ברשת, בסופו של דבר מדובר באחת הערים הגדולות והנחשבות באירופה, אבל מבחינה מסוימת כמות המידע הגדולה מבלבלת וקשה להחליט למה הולכים. לדעתי כדאי לבחור מספר מצומצם של דברים מגוונים לעשות באותו יום, ולא 'להעמיס' יותר מדי על היום, כי ההליכה בעיר, לפעמים יותר מעייפת מטרק. אנחנו בחרנו מספר מקומות על פי המלצות מחבר שהיה בעיר כמה חודשים, אבל באותה מידה היינו יכולים לבחור מספר דברים אחרים.
הזמן שהיה לנו היה יחסית קצר - שלושה ימים בלבד. ההמלצות בסיפור הם לא על אורך הטיול אלא על הדברים הספציפיים שעשינו בו. יש לשים לב שרוב הדברים בוינה נפתחים בתשע.

תחבורה ציבורית ואופניים - התחבורה הציבורית בווינה מדהימה. חשמליות בכל חור ברחבי העיר, מטרו עצום שמקיף את כל העיר וזמנים מדויקים ומחושבים. אם נמצאים בעיר יותר משלושה ימים לדעתי כדי לעשות את הכרטיס השבועי החופשי המעניק נסיעה חופשית ברחבי העיר. בכל מקרה, ההכרות עם האופן בו התחבורה הציבורית עובדת ידידותית מאוד למשתמש ולא מסובך להתנייד ברחבי העיר. רק צריך לזכור שנסיעה בודדת באוטובוס ובמטרו עולה 2.4 יורו, סכום לא זול במיוחד.
אני לא בקיא גדול בתחבורה הציבורית, מהסיבה הפשוטה שלא השתמשנו בה הרבה. את רוב ההתניידות שלנו ברחבי העיר עשינו באמצעות אופניים:
הדרך להשאיל אופנים מאוד פשוטה. נכנסים לאתר (ברשימת הקישורים למטה) שמאפשר הרשמה מהירה, והכנסת פרטים ראשוניים וסיסמא (תבחרו סיסמא פשוטה! זה משגע ממש בכל פעם להגיש את הסיסמא). כאשר מגיעים לתחנות להשאלות אופניים בפעם הראשונה מכניסים כרטיס אשראי (תזכרו את הקוד שמאפשר הוצאת כסף מהבנק! בכללי חשוב לחו"ל!), שכביכול מבצע הרשמה על הכרטיס - אי אפשר לעשות שני משתמשים על אותו הכרטיס. בעצם ככה נגמרת ההרשמה, שעולה יורו אחד. אחרי ההרשמה הזאת, בכל פעם שמוציאים אופניים ממקום ההשאלה, יש שעה חופשית לנסיעה. אחרי השעה הזאת אפשר לחכות רבע שעה נוספת ולקבל עוד שעה נוספת וכן הלאה.
נתיבי האופניים בוינה מדהימים, והתחושה היא שממש יש התייחסות אל רוכבי האופניים ככלי רכב לכל דבר ועניין. הנסיעה הייתה אחת מהחוויות היותר טובות שלנו בוינה, ואולי הדבר שהכי נהננו ממנו בסופו של דבר. ובכל זאת, כמה לקחים וטיפים שלמדנו בדרך הקשה:
- חובה להוריד את האפליקציה city bike שמאפשרת מציאה של מקומות קרובים להשאלת אופניים. אם אין אינטרנט (ככה היה במקרה שלנו..), יכולה להיווצר בעיה שמגיעים למקום ואין עוד אופניים. האפליקציה נחמדה, אבל זיהוי המיקום שלה די מבלבל ולא הכי נוח בעולם ולכן כדאי להמיר את המיקום לניווט בגוגל מאפס.
- כדאי לוודא טוב מאוד שמכניסים את האופניים עד הסוף. במקרה אחד לא הכנסתי את האופניים עד הסוף וכך לא נרשם שהחזרת את האופניים. למזלי הרב חזרתי לאותו תחנת אופניים, כך שחויבתי רק על השעה השנייה, אבל היו יכולים להיות מקרים גרועים יותר.
- כאשר רוצים להחזיר אופניים, כדאי לוודא שיש שם מקום פנוי להחזרה, אחרת מדוברת בחוויה די מתסכלת.
-חוקי התנועה: לפי הבנתי ולפי מה שקראתי באינטרנט לאחר מכן, כשנוסעים באופניים צריך לנסוע בנתיבי האופניים במידה ויש כאלו. במידה ואין, אפשר לנסוע על הכביש צמוד למדרכה (ולהיזהר...). יש מקרים מסוימים בהם יש הפנייה לשבילי אופניים שנמצאים בכביש מקביל, אבל לא הבנתי אם חייבים לעבור לשם ולא הצלחתי למצוא על כך מידע באינטרנט (אנחנו בכמה פעמים הלכנו אחרי הסימון הזה ועשינו סיבובים, בזמן שראינו רוכבים אחרים שפשוט נוסעים בכביש באותו הרחוב). בדרך כלל לרוכבי האופניים יש רמזור משלהם אבל במידה ואין, אז להולכי הרגל יש זכות קדימה ברמזור. אסור לנסוע כמובן נגד כיוון התנועה, מלבד רחובות פרטיים ומקומות בהם כתוב Wohnstraße. יש מקומות בהם קיים סימון של אין כניסה מלבד אופניים.
- חלק מהאופניים להשאלה טובים וחלק פחות, כדאי לוודא מראש שהאופניים תקינים ושההילוכים סבירים.
- אמנם הנסיעה באופניים היא חיסכון גדול וחוויה נהדרת, אבל צריך לזכור שבסופו של דבר מדובר במאמץ גופני וזה מעייף. כדאי לקחת את זה בחשבון.

רבעים ומגורים - אם מתכננים לשכור חדר או למצוא הוסטל כלשהוא ברחבי העיר, אין שיקול משמעותי כאשר נוסעים בתחבורה ציבורית. מכל מקום אפשר להגיע למקומות המרכזיים די מהר. מצד שני, יש יתרון גדול אם נמצאים אפילו במרחק של חצי שעה הליכה ברגל או עשר דקות דיווש באופניים. המחירים פחות יקרים אבל השיקול אם ללכת למרכז העיר גדול.
וינה בנויים ברבעים, ויש טבעת אחת מרכזית פנימית בה רוב הדברים המרכזיים נמצאים, והיא נקראת Ringstrasse.

מחירים - אנחנו כל הזמן השווינו מחירים לסלובניה, המדינה בה כאמור היינו קודם לכן ויחסית היתה זולה או שווה לארץ. מסתבר שבהרבה מהמוצרים יש הבדלים בין המחירים ובסך הכל אפשר לומר שוינה עיר יחסית יקרה. למרות זאת, לא נראה לי שהיא יקרה מאוד. לא ביררתי את הדברים מבחינה עובדתית אבל זאת התחושה שקיבלתי.
כל כניסה למוזיאונים או לאתרים כלשהם עולה כסף, בין 10 ל20 יורו.

יום ראשון - הגעה, התארגנויות והיכרות כללית

לוינה הגענו לאחר נסיעה באוטובוס של חמש שעות מלובליאנה (דרך אגב, הנסיעה באוטובוסים של חברת FlixBus מומלצים מאוד). הגענו לתחנת Erdberg, תחנה מרכזית הממוקמת באזור דרום מזרחי של העיר שלא מאוד קורב למרכז העיר. סגרנו דירה ברגע האחרון (לא מומלץ, האינטרנט בתחנה המרכזית לא משהו), ונסענו דרך המטרו לדירה שלנו שהיה ממקום באזור צפון מערבי למרכז העיר, כחצי שעה הליכה (דירה מומלצת מאוד ביחס לדירות אחרות שהיינו בהם).
כיוון שהגענו עם כל הציוד לעיר חדשה אחרי טלטלות ארוכות, החלטנו להקדיש זמן קצר להתאקלמות בדירה והיכרות באזור. 'נחתנו' בדירה, ויצאנו לעשות את ה'מנוי' לאופניים העירוניים ולהבין היכן אנחנו בסביבה.
הסתובבנו זמן קצר ברובע המרכזי, וכיוון שכבר היה מאוחר ורוב הדברים נסגרים ב18, חזרנו לדירה להמשך תכנונים הלאה.

יום שני - המוזיאון היהודי, סיבוב במרכז העיר וארמון בלוודר

לאחר שהכרנו ביום קודם לכן פחות או יותר את מרכז העיר, ידענו כיצד להתמצא ולהגיע למקומות המרכזיים ודיוושנו כרבע שעה למקום.
החלטנו ללכת לבקר במוזיאון היהודי, קצת לנסות ולשמוע מקרוב על ההיסטוריה היהודית שהיתה בוינה לפני השואה ובמהלכה. המוזיאון עצמו ממוקם בלב הטבעת המרכזית, ברחוב מעט צדדי וכניסה עולה בין 8-12 יורו (תלוי אם סטודנטים או לא). המוזיאון עצמו היה מעט מאכזב - הוא מחולק למספר קומות, כך שהקומה התחתונה היא על החיים היהודים בוינה כיום, הקומה ה1 על החיים הסלוונים היהודים וגם באופן כללי, הקומה ה2 על וינה עד מלחמת העולם השנייה והקומה ה3 מהווה אוסף ארכיוני של הרבה דברי יודאיקה שנשארו מבתי הכנסת ברחבי וינה. התאכזבנו מעט מהמוזיאון כיוון שבפועל הקומה ה2 הייתה בעיקר המעניינת, ובה היה המון טקסט, ללא המון מיצגים, זאת מבלי קשר לעובדה שכל הטקסט באנגלית. הקומה העליונה היתה גם היא מענינת, אבל בה היה ריכוז עצום של כלי יודאיקה, שעל אף שהיו מרתקים, היו מרוכזים בבת אחד לא המון סדר, דבר שהקשה על התעכבות במיצגים לזמן רב.
אחרי המוזיאון היום המשכנו לכיוון ארמון אלברטינה, מוזיאון אומנות יפה שמתחתיו יש מספר סמלים. עקפנו את הארמון ונכנסנו לנוח בפארק גדול שנמצא מאחוריו. בקצה השמאלי של הפארק ישנו פסל מרשים של מוצרט וגינון בצורה מפתח סול.

אחרי מנוחה קצרה פנינו ימינה והגענו לHeldenplatz, כיכר מדהימה עם המון דברים מסביבה: מוזיאון וינה, הספרייה הלאומית של וינה, ארמון הופבורג, ןפסל עצום של סוס ועליו רוכב. בשלב זה סיימנו את ההליכה הרגלית והשאלנו אופניים, בדרכנו למוזיאון בלוודר. הרכיבה הזאת וגם הרכיבה חזור היו מדהימות במיוחד- הנסיעה בין הבניינים המפוארים והגדולים, כשמסביב כל כך הרבה תחבורה ואנשים חווייתית מאוד.
בהמלצת חבר, נכנסנו למוזיאון בלוודר העליון בלבד (כניסה עולה 15 יורו, לסטודנטים עם כרטיס 12.5). הארמון עצמו יפה מאוד מבחוץ אבל עוד יותר מבפנים - הבניין כולו מצופה שיש והתקרות מכוסות בתמונות מדהימות. מדובר במוזיאון אמנות, שמסודר לפי התקופות השונות - מימי ביניים דרך הרנסנס ועד התקופה הקלאסית והרומנטית. לדעתי המוזיאון מתאים גם עבור אנשים שאינם מבינים בתקופות השונות ובאמנות יותר מדי, מכיוון שיש שלטי מידע מצוינים שמסבירים על התקופות השונות ועל ההבדלים שבאים לידי ביטוי בתמונות. אחרי שהות ארוכה במוזיאון, יצאנו החוצה לכיוון הגנים שבכניסה: מרחוק, עם האגם הקטן שמקיף את הגנים והגינון הסימטרי, המוזיאון נראה יפה עוד יותר. ירדנו לכיוון ארמון בוולדר התחתון, שממנו הארמון העליון נראה מרשים ביותר.
השאלנו אופניים וחזרנו לדירה להתארגנויות ואוכל.
בערב חזרנו למרכז העיר. במקרה עברנו דרך בניין העירייה העצום. הסתבר שהיה פסטיבל סרטים שפספסנו, אבל ישבנו לבירה במרכז בירות ואוכל יפה שהקימו במיוחד בשבילו.

יום שלישי - ארמון שונברון, שוק נאשמרקט והרובע היהודי

למרות שירד גשם והנסיעה היתה ארוכה, החלטנו לרכב לארמון שונברון שבשונה מהמקומות האחרים לא נמצא במרכז העיר אלא בחלק מערבי יותר שלה. הנסיעה בגשם לא מומלצת יותר מדי, ובמיוחד לא עם האופניים הפשוטות שמקבלים בהשאלה. כשהגענו לארמון אחרי נסיעה די ארוכה ומעייפת, הוא היה מפוצץ באנשים בצורה מוגזמת מאוד. מכיוון ששמענו שהארמון חם מבפנים וצפוף בדרך כלל, לא נכנסנו פנימה, והסתובבנו בגנים (בחינם). הגנים עצמם 'מטורפים' ממש. התחלנו מהאזור המערבי, שכולל גנים גדולים, הרבה עצים וסימטרי מאוד. לאחר מכך הלכנו לכיוון המזרקה הגדולה, המיוחדת מאוד. טיפסנו במעלה הגבעה הקטנה שיש מעל הארמון, כך שככל שעולים יותר הארמון, בשילוב הפרחים הצבעוניים מאוד והמזרקה, נראה מדהים ביופיו. בסוף העלייה יש אגם קטן ומבנה מפואר עוד יותר והנוף מיוחד מאוד.
ירדנו מאותו הכיוון שבאנו, נשארנו עוד זמן מה ויצאנו ברכיבה לכיוון מרכז העיר והNaschmarkt. לא התרגשנו יותר מדי מהשוק - אין בו יותר מדי מה לראות, ואפשר לומר ששוק מחנה יהודה בירושלים מעניין וגדול יותר. בנוסף, הרבה מהמוכרים בשוק הם כלל לא מקומיים, כך שקשה לומר שמרגישים את התרבות הוינאית.
כיוון שכבר היינו במרכז העיר, השלמנו מספר מקומות נוספים בהם לא הספקנו להסתובב במרכז העיר, בניין האופרה המרשים ובניין הפרלמנט, ורכבנו לכיוון הרובע היהודי.
ברובע היהודי יש מספר סופרמרקטים כשרים, פיצריות ומסעדות כשרות, אבל לא מלבד מקומות אכילה והרבה יהודים, לא מדובר ב'רובע' של ממש. אכלנו שם ורכבנו חזרה לדירה.

קישורים חיצוניים

• הרשמה לכרטיס הcity bike