The Walker Houte Route

מה זה הטרק הזה?

מסלול הליכה לא טכני (בניגוד ל- Skier's Haute Route ול- Classic Haute Route הדורשים ציוד וידע מתאימים), בן למעלה מ- 180 ק"מ, המחבר שתיים מהמפורסמות בעיירות האלפים או לחלופין שניים מהמפורסמים בהרי האלפים – העיירה הצרפתית Chamonix שבעמק Chamonix למרגלות ה- Mont Blanc ו- Zermatt השוויצרית, בעמק ה- Mattertal, למרגלות הר ה- Matterhorn.

נסיעות:

טיסת בוקר של אל על לג'נבה שמגיעה ב9:55 לג'נבה, הסעה מהשדה תעופה לשאמוני בעזרתChampexpres

חזרה לג'נבה בעזרת הרכבת(מדויקת,נוחה וקלה) לשדה התעופה בג'נבה.



ציוד

את רשימת הציוד שלי אני פרסמתי בן הדפים(בפורום Hike.co.il) מה שחשבתי עליו בדרך ומשפט שאימצתי הוא מטייל קל הוא מטייל חכם(משפט הפורום לדעתי), אין סיבה לקחת לטרק הזה תיק גדול מעבר ל50 ליטר לדעתי, אני טיילתי עם תיק 40 ליטר שהיה נהדר והספיק, הטיול עובר בין בקתות ועיירות שניתן לאכול שם, משקל קל משנה את כל החוויה של הטיול והופך אותו להרבה יותר מיוחד.



עונות:

הטרק עצמו אפשרי החל מיוני ועד אוקטובר כמעט, אך ביוני השלגים עוד במעברי הרים ייתכן ולא הפשירו לגמרי, ובאמצע תחילת ספטמבר הבקתות מתחילות להסגר. בטרק גבוה באלפים – יכול לרדת שלג כל יום בעונה ככה שצריך להיות ערוכים להכל.

אני עשיתי את הטרק בסוף אוגוסט עד כמעט אמצע ספטמבר והיה מצוין, הן מבחינת מזג האוויר והן מבחינת העומס על השביל, רוב הבקתות שהגעתי אליהן היו בחצי תפוסה.



אוכל, לינה

אין צורך באוהל, אוכל וציוד בישול – לנים ואוכלים בבקתות הרים ואכסניות/מלונות בעיירות. אלא כן הטרק נעשה עם אוהלים, האוכל השוויצרי הוא נהדר וטעים מאוד(געגועי לרושטי). כן צריך לקחת אוכל וחטיפים למשך יום ההליכה, וכל יומים שלושה אפשר להצטייד בסופר באחת מן הכפרים שבדרך, בחלק מן הבקתות אפשר לקנות ארוחת פיקניק מוכנות שלרוב מכילות 2 סנדוויצים, מספר חטיפים ופרי.



לינה - שוויץ מקום יקר, זאת לא מדינה זולה ויש להערך בהתאם, לילה בבקתה בן אם זה בדורמס או בחדר ל-4 עולה בן 65 ל95 סוויס פרנק ללילה, אך המחיר גם כולל חצי פנסיון שהוא ארוחת ערב וארוחת בוקר, לדעתי המחיר מאוד שווה את זה גם אם זה מעט יקר אך המיקום של הבקתות והאוכל המצוין והאווירה עם האנשים שאתה הולך איתם שווה את זה.

לינה במלונות/הוסטלים בדרך כמו כן עולה בן 55 סוויס פרנק ל125 תלוי חדר, לרוב המקומות מאוד טובים והמחיר כולל ארוחת ערב ובוקר.



אופי המסלול ותוואי השטח

אופי המסלול הוא כמו כל מסלול אלפיני גבוה, קשוח, מבולדר אבל עביר, לא אמליץ עליו כטרק ראשון באירופה, מבחינת השביל עליו אתם הולכים – יש שבילים תלולים מאוד יש חשופים מאוד ויש רחבים ונוחים. יש הרבה הליכה על אבנים גדולים וובולדרים אבל גם שבילים שממש סודרו למעברים.

מבחינת הנופים הטרק הזה הדהים אותי, בתור בוגר ניו זילנד, הטרק הזה זה הדבר הכי קרוב שראיתי לנופים שבניו זילנד, פסגות מושלגות, עמקים ירוקים, מרחבי אינסוף של נופים, נופים ירחים ומדבריים שנראים כמו שנלקחו מן סרט וזה ''רק'' במרחק של 4 שעות מהארץ.



מבחינת ימי ההליכה הם מגוונים ושונים, הימים עצמם לרוב הם לא ארוכים והמרחק הכי גדול שתגמעו הינו 19 ק''מ שהינו ביום האחרון, מה ששונה בטרק הזה זה העליות והירידות הגדולות שיכולות להתרחש ביום בן אם זה עליה מ860 מ' ל2600 לבקתה או ירידה לאחד מהכפרים שבעמק, אמנם זה אתגר לא קל אבל שווה כל צעידה.

מה ש''כיף'' בטרק הזה שיש לך המון ואריציות לעשות אותו, כמעט לכל שביל ישנה פיצול שלוקח אותה דרך נמוכה או גבוה, אתה יכול לבחור בה, ישנם אזורים שכולם חייבים לעבור וישנם חלקים שהכל תלוי במידת החוויה שאתה רוצה לעשות לעצמך, בכל דרך שתבחר היא ייחודית.



דרגת קושי

המסלול אינו טכני אך דורש צומת לב רבה בחלקים מן הטרק, אין צורך לקחת ציוד טכני, המסלול ברובו נע בן ה2000 ל-3000 מ' תלוי בימים ובמעברי הרים ובבקתות, כמובן שכושר הוא דבר חשוב מאוד בטרק שכזה, יש צורך לעשות הכנה ממושכת לטרק שכזה בשל התוואי של העליות והירידות שהוא מפיק.



סימון מפות ושילוט

הסימון בטרק הזה הוא ברמה גבוה מאוד, רוב הטרק מסומן במספר אמצעים, בן אם זה הסימון האלפיני האדום או משולש צהוב שמלווה אותך בחלק מהדרכים, כמו כן כתמי צבע מרוחים לאורך הקטעים היותר טכנים שיראו לך שאתה עדין בדרך הנכונה, יעיד על כך היום בן בקתות מונט פורט ולבקתת פלופרי שהוא אחד הימים הקשוחים ביותר בטרק בשל תוואי ההליכה והיה לנו בו יום גשום ועריפלי בגובה ההליכה ולבסופו של דבר הגענו לבקתה בשלום ללא ברבורים.

מפות, אני קניתי לבטחון העצמי לפחות להתחלה מפה בשאמוני שהתבררה כלא יעילה לפחות לי, השתמשתי באפלקציה שנקראת Locus map שהומלצה כאן בפורום והיא מצוינת, היא יכולה לעבוד אוף ליין. השתמשתי בה בעיקר בפיצולי דרכים כדי למצוא את התוואי היותר נכון, תמיד טוב שיש מפה ואני ממליץ שבחום תהיה כגיבוי.

השילוט הצרפתי/שוויצרי הוא חלוק למדי(וגם כל האנשים שהלכתי איתם טוענים שכך), לא תמיד ברור כיצד הם מודדים את הזמנים בן יעד ליעד אם זה לאצן אולמפי או למטרק בהרים, אין מה לחשוש הזמנים כמעט לרוב הם די מדויקים, אך ישנם מקטעים שהזמנים בהם לגמרי לא נכונים(פירוט בהמשך) אך כמובן שהכל תלוי בכושר שאתה נמצא בו.

יום 1 - מ- Chamonix לArgentiere

יום 0+1 - כ-9 ק''מ

אחר טיסת בוקר טובה, הגענו לג'נבה ב9:55 על הדקה, מהארץ הזמנתי בהמלצת הפורום את חברת ההסעות chamexpress(הזמנה מראש עלתה 41 יורו) שיקחו אותי לשאמוני, קבעתי לשעה 11:30 את ההסעה, לאחר הנחיתה הגעתי לדוכן החברה והודעתי שאני כאן, כיוון שהיה לי זמן קצת לשרוף הלכתי בזמן הזה לתחנת הדואר המקומית כדי לקנות כרטיס סים מקומי(מומלץ מאוד), לאחר זמן מה הגיעה השעה ובזמן שאני רואה את רוב האנשים נוסעים עם החברה השניה והגדולה(alpybus) בדוכן שלי אף אחד מלבדי לא חיכה, לאחר מספר דקות הגיע הנהג והודיע שאני הנוסע היחיד בהסעה(מה שהיה מוזר כי באתר שלהם הכל כמעט היה מלא). סטיב בחור בריטי מאוד חביב שבא לשוויץ לעבוד היה הנהג ודיברנו כל הדרך על כמובן כדורגל(אוהד לסטר) והייתה נסיעה מאוד משעשעת לשאמוני, סטיב הוריד אותי בתחנת המידע בשאמוני ואיחל לי בהצלחה.





רוב הישראלים שפגשתי שעושים את הTMB עושים יום מנוחה בשאמוני ולאחר מכן מתחילים את הטרק שלהם, כיוון שהיום שלמוחרת בטרק שלנו הWHR הוא שעתיים החלטתי שאני מאתגר את עצמי וכבר מיד אחרי הנחיתה מתחיל ללכת כדי לקצר יום ולא ומאחד אותם. בתחנת המידע בשאמוני ביקשתי הכוונה כללית לכיוון לArgentiere, הפקידה החביבה כיוונה אותי בגדול לאזור מסוים, בשאמוני הלכתי לאחד הסופרים הקרובים וקניתי מספר חטיפים וכריך שיהיה לי לימים הקרובים, לאחר התברברות קלה התחלתי ללכת מהיציאה משאמוני לכיווון העמק(הכיוון הוא ברור מאוד), לפי הסיפור דרך(לפי הספר של סיסרון) היום אמור לקחת שעתיים, אך כאן התחלתי להבין את מהות הזמנים, השעתיים הם דרך הכפרים שכוללת הליכת כביש שנראתה לי כמו מטרד אמיתי.





לאחר היציאה משאמוני החלטתי שהליכת כביש זה לא בשבילי והחלטתי לעלות לאחד השבילים שעולים מעל הכפרים, באחד הפיצולים בחרתי בחור צרפתי מאוד נחמד שכיוון אותי לשביל מרכזי שנקרא Sentier des Grades שהוא שביל שרץ על הרכס ועובר מעל הכפרים עד לארגיינ'טר, השביל כמו כל שביל מתחיל בעליה מתונה ובשלב הזה הנופים נהדרים, מאחורי המונט בלאק העצום והקרחון העצום שיורד לכיוון שאמוני, הליכה היא ביער נעים ומזג האוויר מעונן עם צפי לגשם קל אחה"צ, השביל ממשיך בעליה המתונה שלו בכיוון רכבל La Flegre''' המפורסם, בדרך עוברים בבית אירוח נעים בשם Elana (צ'אלט) שמשם הנוף רק משתפר, ישנו בית קפה שם ואפשר לעצור שם למנוחה ומלא מים מהשוקת, ההליכה ממשיכה בעליה מתונה ובשלב הזה באחד הפיצולים אני שם לב שמזג האוויר מתקדר, וכבעל ניסיון משנה שעברה(בויה אלפינה הסגול) אני מחליט לרדת לשביל הנמוך לפני שהגשם יתפוס אותי. אכן ההחלטה התבררה נכונה ובזמן הירידה מעל La Perez החל גשם טורדני שנמשך לפחות כשעה(ציוד גשם היה בהיכון), השביל הנמוך נקרא Petit Belcon Sud והוא שביל נעים בתור יער שמגיע כמו כן עד ארגיינטר, ההליכה היא ממש מעל הכפרים הציורים ולאחר כ-4 וחצי שעות הגעתי לארגיינט'ר.

יום 2 - מ-Argentiere ל-Col de la Forclaz

כ-15 ק''מ

אחר שינת לילה טובה וארוחת בוקר טובה בהוסטל יצאתי מארג'יינטר בסביבות השעה 7 וחצי שבחוץ מזג האוויר קריר והשמיים כחולים, היום הזה הוא במעבר לשוויץ והוא כולל בתוכו את המעבר ההרים המפורסם של Col de Balme הנהדר, ניסתי להבין מהיכן יוצא השביל בעיירה(יוצא דרך שביל שנקרא Petit belcon nord) ולאחר הליכה קצרה החלטתי שאני עושה קיצור דרך הכפרים הישנונים והנעימים ועושה הליכת כביש(מה שלא אופייני לי), ההליכה היא במגמה לכיוון הכפר Montroc. לאחר עליה כחצי שעה מגיעים למונטרוק שהוא כפר מאוד שקט ונעים, מכאן ההליכה נעשת מתונה יותר על הכביש לכיוון Le Tour שהוא הכפר שממנו יוצאים לעליה לכיוון מעבר De Balme, מדהים לראות כמה הכפרים כאן ציורים ואנשים חיים בשקט וטוב.





העליה לכיוון Le Tour הוא חימום טוב לקראת העליה, לאחר ההגעה לLe Tour, אפשר לבחור אופציה לעלות ברכבל שמגיע למרגלות המעבר ודורש עוד הליכה(הרכבל נפתח באזור 9 לדעתי) או לבחור באופציה הרגלית ולעלות בן שעתיים וחצי ל-3 למעבר עצמו. בידיעה שאת הטיול הזה אני עושה דרך הרגלים הנעתי את עצמי לכיוון המעבר, ההליכה היא לא קלה ועולים מ1453 מ' ל2204 גובה המעבר. העליה נעשת באתר סקי אחד ענק(כל הדרך אתה מדמיין איך זה בחורף) ובזמן שהרכבלים עולים מעליך(מספר קללות יוצאת לך בעליה) אך הנוף שנמצא מאחוריך מפצה על זה(המונט בלאק ועמק שאמוני מאחוריך), לאחר כשעתיים וחצי של עליה הגעתי למעבר De Balme, למרות הקושי הנוף משם הוא מדהים וחסר מילים, עשרות אנשים יושבים על המדשא בסמוך לבקתה ופשוט צופים על הנוף, מזג האוויר היה מצוין וחם למדי.





לאחר מנוחה של כחצי שעה במעבר(יש שם אבן גבולות שהרבה מצטלמים עימה בן שוויץ לצרפת), החלטתי לקחת את הווראינט(דרך) הגבוה שהולך דרך בקתת Les Grands, מהשילוט במעבר מראה על הליכה של כשעה ו10 דקות עד לבקתת Les Grands ועוד כשעתיים וחמישים עד לCol Da La Forclaz, ההליכה דרך הווראינט הזה היא מדהימה והיא מומלצת מאוד שהמזג אוויר טוב, השביל עובר מתחת לרכס אימתני שמתחתיך העמק של Trient נחשף, לאורך ההליכה הבנתי שהשילוט שאומר שעה ועשר דקות לבקתה הוא לא הגיוני, השביל עולה ויורד ומטפס ולעתים חשוף למדי, בדרך אני פוגש 2 חבר'ה צעירים שמייבשים את האוהל שלהם מברך אותם לשלום וממשיך, לאחר כמעט כ-3 שעות של הליכה אני מגיע לבקתת Les Grands שהיא נטושה ואני היחיד שנח לי שם, החלטתי למלא את שקית השתיה(יש שם שוקת מים טובה) ולאכול חטיף. בזמן הזה הגיעו שני החבר'ה הצעירים שפגשתי על השביל, מבירור קצר שערכתי איתם הם 2 חבר'ה בני 18 מבריטניה שעושים גם את ה-WHR עם אוהל ושילוב של הוסטלים, החיבור בנינו היה מצוין וקולח והחלטנו ביחד שאני חובר אליהם להמשך השביל.





מהבקתה השביל יורד בדרמטיות ובירדה חדה לכיוון Chalet du Galcier שזוהי מסעדה בתחתית העמק, הירידה היא קשוחה למדי ודורשת צומת לב, לאחר כ-45 דקות הגענו למסעדה ועצרנו למנוחה, מכאן ההליכה לDa Forclez היא על שביל מאוד קליל ונוח, לאחר ההגעה למלון הדרכים הבריטים החליטו שהם מקימים את האוהל בקמפינג ואני לנתי בדורמס, אכלנו ארוחת ערב יחדיו ותכננו למחר את היום הגדול של המעבר Fenetra De Arepte.

יום 3 - מ- Col de la Forclaz ל- Champex דרך Fenetre De Arepte

כ-15 ק"מ של הליכה, יום של עליה קשוחה וירידה רצינית

הערב בForclez שינה לי את הטיול מכמה בחינות, גם פגשתי את הבריטים באותו יום וחברנו יחדיו, ובנוסף ידעתי שאפגוש חבר'ה ישראלים כיוון שהטרק חופף עם הTMB, אכן פגשתי מספר ישראלים אך רובם עושים את הTMB(אפילו פגשתי מישהו שלמד איתי בתיכון עם המשפחה שלו), ובסוף אחד מהחבר'ה שפגשתי שם היה בחור בשם אלעד שעושה לבד גם את הטרק(WHR) ובהמשך נחבור אחד לשני להמשך הטיול.




כמה חיכתי שיהיה מזג אוויר טוב ב-Fenetre de Arpete שהוא המעבר הרים הקשוח הרציני שיש בטרק הזה, במידה ומזג אוויר אינו טוב ישנה אפשרות נמוכה יותר שנקראת Alp Bov, במלון ערב קודם תכננתי עם הבריטים שנאכל ב6 וחצי ארוחת בוקר ונצא לדרך ב-7 כיוון שלפנינו יום גדול. אם חשבתי שאני הולך מהר הבריטים הפתיעו אותי במהירות ההליכה שלהם, ב7 וחצי יצאנו מהמלון ועשינו את אותה דרך שעשינו אתמול בחזרה לChalet du Galcier שממנו מתחילה העליה למעבר הגדול, לאחר כחצי שעה של הליכה קרירה ביער הגענו למסעדה. העליה לכיוון המעבר נעשת ביער מוצל ומאתגר, לאורך כל העליה הקרחון העצום של Trient נגלה לפניך, התחושה היא עילאית, הקירבה והעוצמה של הקרחון היא מדהימה. לאחר כ-2 שעתיים של עליה ביער קו העצים נעלם ומתחילה עליה מבולדרת ומזוגזגת לכיוון הפאס, העליה היא בשיפוע לא קל וכל הדרך חשבתי על ענבר(I.O) איך לעאזאל היא עשתה את זה במזג אוויר לא טוב, לאחר זמן מה השביל המוזגזג הופך לקראת הפאס לשדה של בולדרים שצריך לתמרן מעליו. פגשנו 2 חבר'ה מבוגרים שאמרו לנו שהפאס לא רחוק, לאחר כ-3 שעות של עליה אינטסבית הגענו לפאס בגובה 2665 מ' במזג אוויר מצוין שהשמש מתחילה להגיח מאחורי ההר, הנוף שנשקף מה-Fenetre הוא מדהים, כל עמק טריאנט נפתח לפניך ולידך נמצא הקרחון שליווה אותנו כל העליה, התחושה שאתה מעליו היא מטורפת. בדיוק שהגענו למעבר החלו להגיח האנשים שהגיעו משמפקס בכיוון ההפוך, כולם נדהמים ומתקתקים עם המצלמות והולכים להצטלם עם הנוף והקרחון.





לאחר חצי שעה של החזרת אנרגיה(חטיפים ושתיה) בפאס וצילומים על האבן המפורסמת שמעל העמק התחלנו את הירידה לכיוון Champex, הירידה הזאת לטעמי היא הקשה בכל הטרק, הירידה מהפאס היא בשיפוע לא קל(תודה לאל למקלות הליכה) ובזמן הירידה רואים את כל האנשים שעולים בעליה לא קלה לכיוון המעבר רק מהצד השני. אחרי סיום ירידת הזיג זג הנוחה יחסית מתחיל מקטע של לפחות 2 ק"מ של בולדרי ענק, רוב האנשים שעברו מולינו נראו מותשים מהחלק הזה, המקטע הזה מסומן בצורה לא רעה איך צריך לשים לב ולא להתבלבל ולעקוב אחר הסימונים, לאחר כשעתיים מן הפאס וחציית שדה הבולדרים התיישבנו אני והבריטים לארוחת צהריים והם לייבוש האוהל, בשלב הזה פגשנו את אלעד הישראלי מאתמול וחברנו יחד לבריטים והם את הUK-ISREAL TEAM. הירידה נעשת בשביל נוח למדי בעמק הרחב לכיוון שמפקס, מזג אוויר היה חם מאוד וקרם הגנה וכובע מאוד נחוץ. מדי פעם עוברים פלגי נחל שיורדים מן ההרים ולאחר כמספר שעות מגיעים למלון Areptte שם אלעד סיים את היום, אני והבריטים המשכנו עוד כ-45 דקות עד ההגעה לChampex שם הם לנו בקמפינג ואני המשכתי לכיוון המלון שלי שהיה אחרי האגם, קבענו להפגש לארוחת ערב באחד מן המלונות(שהייתה מדהימה) בשמפקס.

יום 4 - מ- Champex ל- Le Chable

יום קצר של כ-13 ק''מ וכ-4 שעות

לאחר מנוחה טובה בשמפקס קבעתי עם הבריטים שנפגש ב8 במלון שלי ואלעד(שלן רחוק מאיתנו יחבור אלינו בהמשך), היום הזה הוא סוג של יום ''מנוחה'', הוא מאוד נוח ובעיקר בירידה. משמפקס הירידה היא בשבילים ירוקים ונוחים לכיוון הכפר הגדול בדרך שנקרא Sembrancher שהוא ציון דרך ביום הזה, בזמן הירידה העמק הירוק נפתח ועוברים בשלל כפרים קטנים וציורים עם שוקות מים מקסימים וקרירים, לצד כל בית בכפר כזה ישנה ארוגה עם שלל ירקות שנשתלו שם, מראה מקסים בהחלט.



לאחר הליכה כשל שעתיים מגיעים לSembrancher ולאחר חציית פסי הרכבת צריך לשים לב שלא לפספס את השילוט לLe Chable שנמצא על תורן דרכים צהוב, בזמן העצירה בכפר התקשרתי לבקתת Mont Fort ושריינתי לעצמי מקום(היום למוחרת), ההליכה נמשכת בשדות ירוקים ורחבים ומזג האוויר היה חם מאוד והחלטנו להעצר להימרח לפני שאנחנו הופכים ללובסטרים. לאחר עליה קטנה ביער הגענו לLe Chable, הבריטים שמיהרו מעט יותר ממני החליטו שהם ממשיכים לחפש להקים מקום לאוהל מעל העיירה ולקדם את עצמם למחר, אני שריינתי לעצמי מקום ב - Resraurant L'Escale שהיה מצוין ובעל אוכל משובח.

יום 5 מ- Le Chable ל- Cabane du Mont Fort

כ-9 ק''מ אך עם עליה רצינית של 1636 מ'!

בשלב הזה של הטיול מתחילים להכנס ללב ההרים, עקבתי אחר מזג האוויר במשך מספר ימים לאזור וכולנו ידענו שמגיעה חזית גשם לכל שוויץ, הבוקר נפתח בארוחת בוקר טובה במלון וחבירה לאלעד שישן במלון בעיירה לעליה לכיוון בקתת Mont Fort. העליה בכיוון כללי היא למסעדת הדרכים שנקראת Clambin. הרבה מתבלבלים במקטע הזה ומגיעים מכיוון Verbier, ביום הזה יש ללכת לכיוון הכנסייה הלבנה שרואים אותה מLe Chable שנקראת Les Verynes. לאחר הליכה קצרה על הכביש בעליות לVerbier ישנם סימונים של שביל, בדרך פוגשים מפגש דרכים שמראה על טרק שנקרא Tour de Bagnes אין אינני טועה ושם ישנה הפניה לבקתת Mont Fort לדעתי כאן הטעות של הרבה אנשים ולכן הסיפורי דרך על אנשים שהגיעו לVerbier, יש להתעלם מהסימון ולהמשיך לכיוון הכנסייה הלבנה.





לאחר עליה מתונה ישנו כביש גישה שדרכו מגיעים לכנסיית Les Vernyes המרשימה שמשקיפה על העמק, מכאן יש אופציית שבילים שנמצא מאחורי הכניסה ובשיפוע גבוה של עליה שדורשת מאמץ, אחרי העליה הקשוחה מהכניסה שנמשכת לפחות כשעה מגיעים לדרך כביש שנקראת Route de Solei, משם ישנה יש עליה רצינית שנמשכת עד לנקודת התצפית שנקראת La Dant בגובה ב2500, השוויצרים האלה בהחלט יודעים איפה להניח את הספסלים שלהם, מLa Dant העליה נמשכת ובדרך חולפים בסינגלים של רוכבי אופנים שיורדים עד ללה שאבל, לסופו של דבר השביל מגיע לClambin שם השוויצרים שמו עוד ספסל נהדר ושוקת מים למטיילים, אפשר להבחין במסעדה שנמצאת לא רחוק משם ואפשר לעשות שם למנוחה למי שחפץ.





אחרי מנוחה בClambin העליה לבקתה(יש סימון) נמשכת לכיוון נקודות הציון Hatey שהוא פיצול דרכים נוסף ומשם שביל מזוגזג שנע לכיוון הבקתה, בשלב הזה אפשר להבחין ברכבל העצום המימדים שנמצא מעל Verbier והמון אנשים מרוכבי אופנים ועד טיילים משתמשים בו. אחרי סיום העליה מHatey מגיעים לגובה סיומת הרכבל ומשם עוצרים למנוחה על עוד ספסל נהדר, משפחות, ילדים ומבוגרים כולם מטיילים באזור והמראה מקסים. כאן השביל מתמתן מאוד והוא יוצא מהיער ועובר בשטח אלפיני כשרכסי ה- Mont Blanc וה- Combin נראים למרחוק. מכאן ההליכה היא קלה על שביל נוח עד שרואים את בקתת Mont Fort שיושבת במצוק כביר בן ההרים, לאחר כ-5 שעות הגענו עייפים ומרוצים לבקתה שם התחלנו להכיר את כל החבורה שהתנקזה שהולכת איתנו.

יום 6 - מ- Cabane du Mont Fort ל- Cabane de Prafleuri

כ-10 ק''מ קשוחים ביותר בתוואי שטח אלפיני במזג אוויר גשום ומעורפל

לאחר לילה מוצלח בMONT FORT וידענו שהיום הזה הולך להיות קשוח(בכלל זה אחד הימים הקשים בטרק), הגשם החל לרדת באמצע הלילה ולא נפסק כל היום עד אשר הגענו לבקתת פלופרי, הבריטים שאותם פגשנו כמובן בבקתה יצאו בסביבות השעה 7 בבוקר, במקטע הזה ישנם כמה אפשרוית במזג אוויר טוב רוב האנשים עושים את הווריאנט דרך Col Termin שהוא יפהפיה וחשוף יותר, לאחר שיחה עם מנהל הבקתה וגם בהמלצת הספר ישנה דרך נוספת שעוברת דרך Col Da la Chaux הגבוה(2940 מ') יותר כיוון שcol termin אינו מומלץ במזג אוויר מעורפל/גשום כיוון שהוא חשוף מאוד.



ב7 וחצי יצאנו אני ואלעד מהבקתה עטופים במעילי גשם והתחלנו ללכת לכיוון Col Da Chaux בסימון הכחול האלפיני והמאתגר יותר, העליה היא באתר סקי יבש, מזג האוויר היה גשם קל ועננים נמוכים, לאחר עליה לא קלה של כחצי שעה נפרס לפנינו מקטע מושלג של כ-קילומטר לפחות, ההליכה על השלג הייתה קשה למדי ובשילוב עם המזג האוויר הייתה לא קלה, הסימונים נעלמים לעתים בשלג והעליה נעשת מתונה יותר וקשה יותר, קל לאבד את השביל כיוון שהוא נעלם בתנאי השטח אך התוואי והכיוון הכללי הוא ברור, למעלה ולמעלה. לאחר מאבק עם השלוגית סיימנו אותה והחלנו לעלות על מקטע מבולדר שהסימן שם היה יותר ניכר לעין. העליה היא קשה ומדי פעם עשינו עצירות לצד בולדרים גדולים, הקור ככל שעולים הוא גדול ומדי פעם ישנו שילוב של גשם ושלג קל שעוטף אותנו, העליה נמשכת לפאס בערפל והקור מתגבר, לאחר כשעתיים של עליה הגענו לפאס La Chaux שהרוחות מתגברות בשל הגובה והקור מקפיא עצמות, עצירה מהירה לצילום לצד השלט והתחלנו את הירידה מהפאס.





בזמן הירידה מהפאס ראינו בתחתית הירידה את חברינו הבריטים וסימנו להם שאנחנו קרובים אליהם וחברנו אליהם בירידה, הירידה מהפאס בשביל מזוגזג וחצי מבולדר כמובן דורשת צומת לב במזג אוויר כזה, לאחר הירידה העמק נהפך לירחי והוא כולו מבולדר ושומם אך השביל שהולך בתוכו נוח למדי, השביל עולה וחובר לשביל שמגיע מCol Termin שהקיף את הרכס מהצד השני ומגיע לצד אגם קרחוני שנמצא לפני העליה לCol da Louvie. העליה לפאס של Da Lovie בגובה 2921 מ' היא מתישה למדי, עוד עליית זיג זג במזג האוויר הזה היא לא קלה בכלל, לסופו של דבר הגענו אל הפאס השני של היום. מכאן מתחילה אחת הירידות המסוכנות של הטרק לטעמי לכיוון הGrand Desert, הירידה היא לא בשביל מסומן לא יש צורך לעקוב אחרי הסימון האלפיני האדום ולשים לב היכן דורכים, לאחר ירידה של כ-200 מ' מהפאס מגיעים למכשול רציני, ישנה שלוגית בין הסימון הבא לסימון שנמצא למטה, קשה מאוד לרדת בשלוגית הזו מבלי להחליק. התחלנו לרדת לאט לאט עד לשלב שהשיפוע הוא רציני מדי ואין ברירה מלהחליק בשלוגית עד לסימון הבא, הדבר מסוכן מאוד וצריך להיות עירנים מאוד ולהשתמש במקלות הליכה כבולם, לאחר הליכה קטנה על השלוגית החלטתי שאין מנוס מהלחליק אותה ובזמן העצירה קיבלתי מכה חזקה מאחד האבנים בעצם הישבן, כואב אך חייבים להמשיך. לאחר שכולם עברו בשלום את מעבר השלוגית הגענו לתחתית העמק המדברי הלוא הוא אזור הGrand Desert, אמנם היה מעונן אך היה אפשר להבחין בקרחונים שיורדים מכל צד ומקיפים את המקום.





לאחר הירידה הסימונים ממשיכים ויש צורך לעבור מכשול רציני בדמות אגם קרחוני וכחול שאחריו נמצא הסימון העצום האדום לבן המפורסם שהרבה מצטלמים לידו, אך כאן זה היה כמו תסריט מתוך תוכנית של בר גרילז, מפלס המים של האגם עלה מאוד(מהאגם הוא נשפך לעמק הבא ומשם הלאה) והלכנו מספר פעמים לאורך הגדה כדי לחפש מקום לחצות אותו, לא הצלחנו ומצאנו אזור באזור יחסית סוער בתחילת האגם הבנו שאין ברירה אלא לחצות אותו(היה הכי בטוח שם) לאט ובזהירות עם המקלות הליכה, ברגעים כאלה אין ברירה אלא להכנס עם כל הנעלים למים כי אין דרך לחצות אותו כרגע, לאחר החציה המסובכת שאנחנו קפואים ורטובים ממשיכים לעלות לכיוון אחד הפאסים הגבוהים של הטרק, Col De Prafleuri , העליה בעננים הנמוכים ובקור היא קשוחה, השביל המבולדר מקשה מאוד והעליה נעשת קשה וקשה יותר, לאחר כשעה מהאגם שחצינו אנחנו מגיעים לפאס תשושים אך מרוצים שמכאן זאת רק ירידה לכיוון הבקתה, הירידה מהפאס היא מאוד מסוכנת! , חציה מאוד קשה בירידה מבולדרים לבולדרים, הירידה נמשכת ורואים דרך העננים אגמי וקרחונים נוספים שמסתתרים אך תשומת הלב לשביל חשובה יותר. מכאן הסימון ממשיך בירידה לכיוון בקתת Praflueri , לאחר הירידה מהפאס מתחילים לראות סימני חיים ולפי הזמנים אנחנו צריכים לראות את הבקתה כבר, מזהים לצדינו מעין מבנה גדול של מכרה ותוהים היכן הבקתה ובודקים במפה בפלאפון היכן הבקתה כי היא צריכה ממש להיות כאן, לאחר מספר שניות מעלינו הבקתה נחשפת כיוון שענן עצום הסתיר אותה, שמחים ולבבים דוהרים לכיוון הבקתה בעליה, הגענו לבקתה ראשונים(לדעתי שברנו איזה זמן שיא בהגעה) רטובים ושמחים החלפנו מהר לציוד חם והתמקמנו בבקתה, שמחנו לראות את שארי האנשים מהמונט פורט מגיחים כל פעם מן הענן לראות שהם צלחו את היום הזה, יום קשה אך נקבל תגמול ביום שאחריו.

יום 7 - מ- Cabane de Prafleuri ל- Arolla

כ-16 ק''מ והליכה של כ-7 שעות ,לא קל אך מתגמל בנופים מרהיבים.

אחר לילה של סיפורי חוויות מהיום שעברנו ולינה בדורמס הגדול של Prafluri קמנו מוקדם מאוד, החוקים בבקתה הם שעד שבע וחצי אתה צריך לעזוב את הבקתה כי הם מנקים, אתה יכול לבחור מתי לאכול ארוחת בוקר בן אם זה שש, שש וחצי או שבע, בחרנו בארוחת בוקר של שבע ולאחריה יצאנו לדרך, באותו בוקר נפרדנו מהבריטים בפעם האחרונה שמיהרו בזמנים והלכו הרבה לפנינו. היום מתחיל במזג אוויר משובח(אחרי הגשם השמיים נקיים) ובעליה לאחד הפאסים הקלים שנמצא בסמוך לבקתה Col de Roux שנמצא בגובה של 2804, לאחר העליה הנוחה בשביל המזוגזג והגעה לפאס ומשם נחשף אחד האגמים המפורסמים בטרק, הלוא הוא אגם Lac Des Dix המדהים!, הנוף של האגם המטריף הזה בשילוב עם הפסגות המושלגות מסביבו יוצרים מראה שקשה לשכוח. לאחר אינספור צילומים בפאס התחלנו לרדת לכיוון האגם, הירידה היא נוחה מאוד ועל שביל מסודר, בדרך עוברים דרך בקתת La Barma והשביל ממשיך לאורך האגם, בשלב הזה אפשר לראות כל שפיץ מושלג שנמצא מסביב לאגם המראה הואו ממכר ומשכר למדי. בשלב מסוים לאחר ההליכה לאורך האגם נגמר השביל ומתחיל שביל חדש שעולה לכיוון בקתת Cabane des Dix הנהדרת, השביל עולה במתינות ובדרך עוברים פלגים מטריפים של מים שיורדים מכל פינה בעמק האלפיני הזה.





העליה לכיוון Cabane des Dix אינה קלה אך נמצאת בשביל נוח למדי בעליה מתונה, לאחר כשעתיים הליכה מגיעים לפיצול המפורסם של היום, דרך אחת לוקחת Col de Riedmatten שהוא מעבר הרים מפחיד לדעת רבים, והדרך השניה לוקחת דרך Cab Des Dix המדהים והליכה על הקרחון של Mont Chelion לפאס הסולמות המפורסם Pes De Chevers. בחרנו לקחת את דרך הסולמות המאתגרת יותר(ממליץ בחום עליה), בשלב הזה אפשר לראות מהפיצול את הדרך ואת המעברי הרים ולהחליט שם, מהפיצול ממשיכים לעלות בהדרגתיות וההר השפיצי ששולט בגזרה הMont Chelion נחשף שהוא מושלג מעט, העליה נמשכת(יש לציין שהדרך הזו יותר ארוכה מהעליה לRiedmatten) וממשיכים עד מעבר הרים סמוי ללא שם בגובה 2950, מהמיני מעבר הרים הזה נשקפת בקתת Des Dix המדהימה שיושבת על מצוק ולמרגלותה הקרחון הכביר של Mont Chelion ששולט באזור. ההליכה ממשיכים בירידה קלילה לבקתה בגובה 2928 שם עשינו עצירה למנוחה טובה ולרושטי טוב.





לאחר כשעה מנוחה בבקתה המדהימה(נכנסתי לבפנים והכל מצוחצח) והנוף הממכר ניגשנו לאתגר הבא הלוא הוא חציית קרחון Chelion, ההליכה מתחילה ממש למרגלות הבקתה, ההליכה מוסמנת בן אם זה ברוג'ימים או במריחה של נקודות צבע על האבנים, העליה על הקרחון היא מרגשת מאוד, מתי תוכלו להגיד שהלכתם על קרחון?, ההליכה היא על החלק הרדוד שלו אך עדין דורשת תצומת לב כיוון שישנם סדקים בקרחון(הסימון כמובן לא הולך שם) והרבה נהרות של מים שחוצים את הקרחון, ההליכה היא מיוחדת מאוד וחוצים מעל נקודות מים נקיות כ"כ(ממליץ לשתות מהמים). לאחר חציית הקרחון אפשר לראות ברקע את Pes de Chevers המפורסם, העליה לפאס היא לא קלה היא על שדה בולדרים עצום מימדים שבסופו של דבר ישנו שילוט או לPes Chevers או למעבר Riedmatten, לאחר הליכה על שביל צר וחשוף מתחיל מקטע שישנם כבלי ברזל להעזר בהם, קיפלנו את מקלות ההליכה ותוך כמה דקות הגענו לסולם הראשון. חייב להגיד שהמקטע הזה לדעתי הוא עדיף על פני השני(הרבה אנשים אמרו לי שהוא מקטע מפחיד בטירוף עם ירידה והדרדרת שם), העליה בסולמות היא קלה יחסית וכמובן דורשת צומת לב, לאחר מספר סולמות הגענו אל הפאס והנוף משם עם בקתת dix והקרחון הוא מטריף, משם זו ירידת זיג זג מסורתית לArolla עם עמק מדהים וקרחוני שמקיף את האזור עד מלון Kurhaus המצוין.

יום 8 - מ- Arolla ל- La Sage

כ-10 ק''מ, יום קצר ומקסים!

חרי היום המצוין אתמול שבו לקחנו את הזמן לצלם וממש לחוש אותו הגיע עוד יום קליל ומצוין, אחרי לינה טובה במלון(אחד המלונות הכי טובים שהייתי בהם) היום מתחילה בעליה לכיוון Lac Bleu. ההליכה מתחילה ביער נעים להליכה ומדי פעם השביל נעשה חשוף לעמק שמתחתינו, לאורך המקטעים הטריקים הציבו שלשלאות ברזל ועזרה למי שחפץ בכאלה. לאחר כשעה וחצי של הליכה מארולה ישנה הכוונה מסודרת לכיוון אגם Lac Blue, לאחר כשעה מהשילוט מגיעים לאגם הכחול והמדהים הזה, אם אי פעם שמעתם את המילה פנינה על משהו, האגם הזה זה בהחלט ההגדרה למקום שכזה, אגם קרחוני וכחול שממוקם בן ההרים ופינות חמד מסביבו, הרבה אנשים מגיעים לכאן מכיוון העמק כטיול יום, מקסים לראות את זה, בצד השני של האגם פגשנו את חברינו האוסטרלי פרנק שנח לו בצל ונהנה מהנוף. ממליץ לקחת הפסקה טובה כאן באגם להרגע ולאכול קצת ואפילו לטבול באגם הקפוא.





לאחר מנוחה טובה בLac Blue התחלנו בירידה מהאגם לכיוון La Sage, הירידה נוחה מאוד ביער ויורדת כמעט עד לתחתית העמק לכיוון La sage שהוא כפר מרכזי באזור. השביל הנוח ממשיך לרדת עד שמגיעים לLes Handrus שהוא כפר לפני La Sage שם עצרנו לארוחת צהריים טובה, מזג האוויר היה חם מאוד והחלטנו לנצל את הזמן למנוחה לארוחה טובה. לאחר הארוחה השביל ממשיך בעליה ביער לכיוון La Sage, בכפר ישנם 2 אופציות ללינה אחת מהן הוא Hotel la Sage המפורסם או מסעדת L'Ecureuil. אנחנו מצאנו מקום באותו הבוקר בHotel La Sage המדהים והיקר(קיבלתי חדר עצום רק לעצמי עם מרפסת), בהמשך גילנו שכל החבורה שמטיילת איתנו(האוסטרלי האמרקנים והאוסטרלים) ישנים במלון איתנו, ארוחת הערב הייתה משובחת ביותר.

אל האגם

יום 9 - מLa Sage דרך Col Du Taste ל- Cabane De Moiry

כ-10 ק''מ אך עם עליה קשוחה של 1617 מ' אבל עם נוף מרהיב

הלילה במלון המפנק עשה רק טוב, ועם מזג אוויר מצוין יצאנו לדרך לאחת הבקתות המפורסמות בטרק, העליה לכיוון מעבר Du taste היא לא קלה בכלל, בשיפוע מתמיד ובשיפועים חדים למדי מתוך היער. בהמשך העליה אנחנו פוגשים את פרנק האוסטרלי שעוצר למנוחה ולאחר שעלינו מעל קו העצים עשינו אנחנו עצירה מנהלתית לשתיה ומנוחה, לאחר שיוצאים מקו העצים הנוף הוא מדהים ואפשר לראות את כל הדרך שעשינו מאתמול מכיוון ארולה, העליה ממשיכים ומגיעים למעין כפר אלפיני קטן שנקרא Le Taste שממוקם על הרכס, המקום שופע פרות כבשים שמוסיפים לנוף תמונה של גלויה. השביל ממשיך בעליה בשיפוע לכיוון החווה גדולה שנקראת Remonitse Du Taste שהמקום נראה כמו הפאס אך הוא פאס מטעה, הcol עצמו נמצא אחרי החווה.





מהחווה השילוט מראה עוד כשעה וחצי עד לcol du taste הגבוה, העליה נמשכת ונעשית מבולדרת ולקראת העליה הסופית לפאס אינסוף אבנים מרוצפות ממקומות על השביל, Col du taste היושב ב2869 הוא מקסים, אין שם שילוט רשמי של הפאס אך קל לזהות אותו. לאחר עצירה קלה והתרעננות שם השמיים מעט התקדרו והחלו רוחות קרות, החלנו לרדת בשביל זיג זג מסורתי לכיוון בקתת Moiry, הירידה בשביל נוח נוחה למדי והגעה לאגם הטורקיז של Lac de Benynaa. משם לפתע רואים את קרחון Moiry העצום המימדים, מכאן יש לרדת לאגם שנמצא למרגלות הקרחון שנקרא Galcier de Moiry ושם ישנה חניה גדולה והרבה מטיילי יום שעולים את הבקתה וגם מבקרים בLac Du Moiry הכחול שאותו נפגוש בהמשך.





לאחר ירידה קלה לחניה המרכזית עצרנו למנוחה ולארוחת צהריים קלילה לפני העליה לבקתה שממוקמת בסמוך לקרחון העצום(כמו שאמנון אמר הם יודעים איפה לשים את הבקתות שלהם), הירידה לחניה בגובה 2349 היא נוחה למדי, משם ישנו שילוט לבקתה שמורה על כשעתיים וחצי עד לבקתה מהחניה, מהחניה הסימון האלפיני חוזר ועוקבים אחריו ועולים בגובה, השביל נעשה רחב וצר בחלקים ממנו בשלב הזה אפשר לזהות את הבקתה שיושבת על הרכס, השביל ממשיך על רכס צר ומתחיל לעלות בגובה, שביל מזוגזג עולה אל הבקתה בצורה נוחה עליה איטית ומתונה ובשלב הזה מזג האוויר היה נוח למדי עם השמש בשמיים ועננים שיושבים מסביב לקרחון, לאחר סופה של העליה ישנו שדה של בולדרים שיש לחצות, הבקתה ממוקמת בגובה 2825 במיקום מדהים שקשה לתאר, הנוף לכיוון האגם הכחול של Lac du moiry הוא מטריף, ומצד שמאל הקרחון העצום מימדים, מראה מעולם אחר.





בקתת Moiry לטעמי היא הבקתה הכי יפה בטרק(יש לה מתחרה טובה שתסופר בהמשך), מאוד מודרנית, צוות מאוד נחמד, הרבה מטיילים מקצועים יוצאים משם לטפס על הקרחון ועל ההרים מסביב, הם מוכרים שם ציוד במידה ואתה צריך, ישנו שם בחדר ל-4 אני ואלעד, החדר אוכל הוא פנארומי ומשקיף על הקרחון,מה שכן זו הבקתה הכי יקרה שהיינו בה אך הנוף והחוויה מפצה זה.

יום 10 - מ Cabane Du Moiry דרך Col de Sorebois ל-Zinal

כ-14 ק''מ של הליכה לא קלה אך מתגמלת

חרי לילה מצוין בMoiry וארוחת בוקר טובה חזרנו באותה דרך שבה עלינו לבקתה עד לאזור המגרש החניה, הבוקר היה קר עד שהשמש עלתה לשמיים, זה היום היחיד שכולם מדברים עליו שהם הולכים להשתמש ברכבל שיורד לZinal, בבקתה מקבלים כרטיס חינם לנסיעות באזור עמק זינאל וגם לשימוש ברכבל היורד לZinal, לאחר הירידה מהבקתה השביל ממשיך וממשיך על קו גובה לכיוון Col De Soerbois, יש לשים לב לא לרדת לחניון עצמו כי אחר כך זה סתם עליה מהחניון, צריך להמשיך על אותו קו גובה(ישנו סימון), היום הזה הוא בנוף של האגם הכחול של Lac Du Moiry המדהים, ההליכה בשביל ברכס היא לאורך האגם והנוף הוא ממכר, השביל ממשיך בגובה של 2500 מ' ועולה ויורד, בדרך עוברים רוג'ום עצום מימדים שנמצא מול הנוף. בהמשך השביל מתחיל לרדת אל העליה המוזגזגת של הפאס של Col Sorbeois , לאחר הירידה מהשביל ולפני העליה לפאס עשינו הפסקה עם הנוף לאגם, מרחוק נראים סוסי פרא נהנים להם מהנוף ומסיירים להם באזור שלמרגלות הפאס.





בהפסקה שלפני הפאס אכלתי את ארוחת הפיקניק שביקשתי בבוקר, סנוודיצים נחמד למדי, מזג האוויר התחמם מאוד ובשילוב של הארוחה ככה"נ הרגשתי חלש בעליה לפאס, העליה היא עליה מאוד לא קלה בשיפוע גבוה, לקחתי את הזמן בזמן ששאר האנשים המשיכו קדימה, הפאס הזה היה לי הכי קשה, לבסופו של דבר אחרי כ-3 שעות מהבקתה הגעתי אל הפאס של Col de Sorbeois בגובה 2890 מ', אלעד והאוסטרלים עשו שם הפסקה לארוחה טובה מול הנוף, רק שמגיעים אל הפאס מבינים כמה הוא מדהים והנוף משם הוא מטריף, לצד אחד Lac Du Moiry והצד השני עמק Zinal המדהים עם פסגות ה-4000 מ' שלו שמושלגות וקרחונים צדדים מכל צד, נוף מדהים.





משם יש אופציה לעלות לתצפית קצרה לCorne de Sorebeois שהיא פסגה ממש קלילה בסמוך לפאס שהנוף משם הוא מרהיב ממליץ מאוד ללכת לשם ולצלם את העמק שמסתתר מאחורי הפסגה, מהפאס החלנו בירידת מגמה לכיוון Zinal, כל שעה עגולה ישנו רכבל מהתחנת מאסף שיורד לZinal, הרבה המליצו לנו בקטע הזה לתפוס את הרכבל כיוון שזינאל עצמה יושבת ממש על שיפוע חד מאוד והירידה לשם היא מהקשות שיש בטרק במיוחד לברכים, לאחר ירידה קלה באתר הסקי של האזור חיכינו לרכבל והתחלנו לרדת לכיוון זינאל, הנוף מצוין ובדרך אפשר לראות את השביל שיורד מהפאס, נראה קטלני לברכים. החבורה האוסטרלית שהייתה איתנו בטרק סיפרה שהם ירדו את זה רגלית ובדרך איבדו את השביל ואילתרו בדרך למטה. זינאל עיר מצוינת להצטיידות, ישנו כספומט, סופר גדול, חנוית טיולים ושלל מלונות עם אוכל מצוין.

יום 11 - מZinal דרך Hotel Weisshorn לCabane Bella Tola

כ-10 ק''מ כ-725 מ' עליה

לפי הספר, היום המקורי הוא מZinal לGruben, אך בשל החלטתי לוותר על אחד הימים בסוף(שביל הeuropewg) החלטתי לגוון ולהוסיף לי עוד יום, ביום הזה נפרדתי מאלעד שהמשיך לגרובן(ניפגש בצרמט) ואני המשכתי עם החבורה של אני ,פרנק האוסטרלי וזוג האמרקנים לבקתת בלה טולה המיוחדת. היום הזה הוא תוספת וגיוון מצוין לטרק הזה ואני ממליץ עליו בחום רב.





כמו כל בוקר אחרי ארוחת בוקר טובה התחלנו את היום בעליה קשוחה, מה שמיוחד ביום הזה מהשאר הוא השביל מרפסת המדהים ביופיו שרץ מעל עמק הזינאל המטורף, העליה מזינאל בתוך היער היא מהקשות שיש בטרק הזה, שיפוע קטלני לרגלים אך לאחר כשעה הוא מתמתן ועולה עד שהוא מתייצב לשביל המרפסת ב2300 מ', השביל ממשיך ורץ מעל הכפרים שבעמק, הוא מאחד מהשבילים המדהימים שיש בטרק הזה. בדרך עוברים עשרות פלגי מים וחוות חקלאיות שנמצאות לאורך המקטע הזה, בפיצול השבילים שעל השביל שנקרא Altitude השביל ממשיך למעבר ההרים Forecletta ומשם יורד לגורבן, בשלב הזה נפרדתי מאלעד שהמשיך לגרובן לבד ואני המשכתי עם החבורה שלי לבלה טולה, קבענו להפגש בצרמט בסוף.





השביל ממשיך באותו קו גובה מעט עולה ומעט יורד עד אשר הוא חוצה אזור מבולדר קל לחציה, בדרך עוד ספסלים למנוחה לאורך השביל ועשרות רוכבי אופנים נמצאים על השביל הזה גם ונהנים מהנוף ומהתוואי שלו, לאחר הליכה מגיעים לארוחת צהריים בHotel Weisshorn המפורסם, שהגענו למלון הייתה שם מעין טקס מעניין, עשרות אנשים לבושים בלבוש מסורתי ופעמוני פרות עצומים נמצאים לצידם, מסתבר שזהו טקס השנתי של הורדת הפרות מן ההרים לקראת החורף, ההולכים הלכו מספר פעמים סביב המלון עם הפעמונים הענקים האלה שעשו רעש כביר, חוויה מעניינת במיוחד. במלון שיושב על הרכס ישנה תצפית מדהימה על העמק אכלנו ארוחת צהריים לפני ההגעה לבקתה, האוכל שם ברמה גבוה מאוד, לאחר המנוחה המשכנו בחזרה לשביל לכיוון בלה טולה, בדרך עשרות אנשים שהולכים לכיוון המלון ועושים טיולי יום, חוויה של ממש, ההליכה ממשיכה לכיוון תחנת הרכבת של Tisgona שמגיע מסנט לוק שבעמק, ומשם עליה קצרה לבקתת בלה טולה המדהימה.





שהגענו לבקתה כבר פרנק האוסטרלי חיכה לנו עם כוס בירה נהנה לו מהנוף, הבקתה עצמה יושבת במיקום מדהים גבוה יותר ממלון וויסהורן וכל העמק נפרס מתחתיה, המקלחות בבקתה הזו הם חופשיים, ישנם כ6 חדרי שינה של דורמס ל12 אנשים עם אינני טועה, אני קיבלתי חדר משלי והייתי לבד, היינו בערך כ-8 בבקתה בבקתה העצומה הזו. האחראי אלכס היה בחור מאוד שמגיע לבקתה במיוחד בקיץ כדי לעבוד ובחורף חוזר בחזרה לנורמנדי. את השפעת סוף העונה יכולנו להרגיש בעיקר שהיינו לבדנו כמעט בבקתה אך בעיקר בארוחת הערב שם הוכנו לנו מראש ארוחות מוכנות שיש רק לחמם במיקרו(בשר בקר מצוין ואורז), צחקנו מהקטע הזה אך האוכל היה מצוין, והלהיט שבדבר הוא שאלכס אומר לנו שישנו מקרר של גלידות שאנחנו יכולים לאכול כמה שבא לנו ממנו, לגמרי סוף עונה ואנחנו מרוויחים.

יום 12 - מבקתת Bella Tola דרך Medipass לGruben

כ-9 ק''מ, כ-4 שעות הליכה יום קצר ונחמד מאוד

לאחר עוד לילה מצוין בבקתה בבלה טולה קמנו לבוקר שכולו שמיים כחולים, במרחק יכולנו לזהות את הצד של המטרהורן ואת רוב פסגות ה-4000 שנמצאות בגזרה. ידענו שלפנינו יום קל יחסית ולקחנו בו את הזמן, היתרון בלישון בבקתה הזו בגובה של 2340 היא שאין יותר מדי גובה לעלות בה עד לפאס Medipass, לאחר ארוחת הבוקר המאולתרת שהכינו לנו יצאנו לדרך בשביל רחב לכיוון ההר העצום המימדים שנקרא Belle Tola, ההליכה מאוד נוחה בשבילים רחבים והעליה ממשיכה במתינות לא גבוה מדי בדרך אל Lac Bella da la tola , לאחר כשעה הליכה מגיעים אל האגם היפה, הנוף בזמן ההליכה הוא אחד המשובחים שיש בטרק הזה, ישנם אגמים קטנים ועם הנוף הירחי שנמצא לכיוון המטרהורן זה אחד הימים המשובחים שיש בטיול, מהאגם העליה לכיוון Medipass היא אחת הקלות שישנם, הפאס הוא בצורה מיוחדת מאוד ומהצד השני שלו אפשר לראות את אגם Medisee היפה.





מהפאס עשינו עצירה קלילה למנוחה ומשם עוד ירידת זיג זג לכיוון Medisee בדרך פוגשים אנשים שמגיעים מגרובן ומברכים אותם לשלום, אני ופרנק תפסנו תאוצה והחלנו לרדת לכיוון גרובן, הירידה לגורבן לא קלה בעליל ובהחלט מורגשת על הברכיים, בדרך עוברים במעין כפרים קטנים שנקראים Medie ומשם הירידה ממשיכה לכיוון גרובן, בגורבן ישנו במלון היחידי שהוא Schwarzhorn, בשל היום שעשינו לעצמנו בבלה טולה פגשנו אנשים שלא ראיתי כל הטרק שהיו יום מאחורינו, צירפנו אלינו בחורה וצעירה בשם שרה שאכלנו איתה ארוחת ערב מצוינת במלון.

יום 13 - מGruben דרך Augsbordpass ל-St.Niklaus

-16 ק''מ של הליכה, 1072 מ' של עליה, הפאס האח

הפאס האחרון בטרק, יום ארוך, עם נופים נפלאים, לא קל ובתנאי שטח מגוונים.

הבוקר מתחיל בעליה קשה מגרובן לכיוון המעבר Augsbordpass , אני ופרנק כל הדרך מדברים ומרגישים את סוף הטיול והאווירה מצוינת, השמים כחולים ופרנק מעוניין לטפס היום להר הSchwarzhon שנמצא בסמוך לפאס, העליה לפאס היא די ארוכה וממותנת, בדרך אני ופרנק פוגשים בחור ישראלי עם חברה שלו בהמשך הדרך שהתחילו את הדרך בLa Chable ויש לה בעיות ברגלים והוא סוחב תיק עצום מימדים וחלק מהדברים שלה, הסברתי לפרנק שאנחנו הישראלים יודעים לזהות אחד את השני לפי התיקים הגדולים שאנחנו סוחבים, צחקנו ורק היללנו כמה כיף שלקחנו תיקים קטנים. העליה לפאס היא על שביל מאוד נוח והחלק האחרון שלה משתנה התוואי שטח לסלעי מאוד אך הוא עדין חצוב בצורה נורא, שהגענו לפאס אני ופרנק היינו שמחים מאוד, גם עשינו אותו יותר מהר מהשילוט וגם הוא הפאס האחרון!, המזג אוויר בפאס מקפיא עצמות, בגובה של 2894 הפאס מאוד חשוף ואפשר לראות את תחילת העמק האחרון של הטרק ומהצד השני של הפאס של Medipess שעברנו אתמול.




בשלב הזה אחרי מספר צילומים של הנוף פרנק האוסטרלי התחיל לעלות לכיוון הSchwarzhon וקבענו שנפגש בסנט ניקולאס, הקור המקפיא הכריע אותי והתחלתי לרדת מהפאס לכיוון Jungen שהשילוט מראה על שעתיים ו-45 דקות עד ליונגן, הירידה מהפאס קלילה יחסית ויורדת לכיוון עמק ה-Mattertal המיוחד, אחרי שהשביל מתמתן והולך בקו אחיד בשלב מסוים הוא מתחיל לעלות ולכתר רכס לכיוון יונגן, בשלב הזה ישנה חציה מעניינת מאוד של שדה בולדרים על שביל צר וחשוף מאוד עם שילוט של חיצים אדומים, אני נהנתי מהקטע הזה ואפילו עשיתי מנוחה באחד העיקולים למרגלות ההרים. ישנם קטע מדהים שהוא רצוף אבנים מסודרות ושם הנוף של העמק נפתח המסלול משתפר כאשר הוא מתחיל לרדת לכיוון Jungen ובאחד העיקולים מתגלה האבן המפורסמת מעל העמק שכולם מצטלמים עליה, מספר צילומים שם שלי ושל הנוף והירידה נמשכת, בJungen שהוא אחד הכפרים האלפינים הכי קטנים בעולם ישנו רכבל מסנט ניקולאס למי שרוצה לקצר את הדרך, בגלל שזה היה היום האחרון שלי בהרים(או שלא) החלטתי לרדת רגלית לסנט ניקואלס, הירידה היא ירידה בשביל נוח וחשוף ומזג האוויר היה חם מאוד, לאחר כשעתיים מיונגן הגעתי לסנט ניקולאס ומעט התרגשתי כיוון שהסוף של הטרק מאוד קרוב, ובהתחלה ניסתי ללכת למלון אדלווויס אך הוא היה תפוס, בעלת המקום התקשרה למלון Le Reserve בצד השני של הכפר המצוין שם היה לי חדר פרטי לעצמי וארוחת בוקר משובחת.

יום 14 - מ-St. Niklaus לZermatt

8 ק''מ של הליכה בעמק -יום אחרון!

קמתי לבוקר האחרון בטרק שהשמיים כחולים ומזג האוויר מצוין, לאחר החלפת מילים עם בעל המלון שהסביר לי כיצד להתחבר לשביל שמוביל לצרמט יצאתי בדרך בשעה 8:00 בבוקר, רוב ההליכה של היום היא די קלילה והולכים בה בעמק לאורך פסי הרכבת שמובילים לצרמט ולצד נהר ה-Matter Vispa, לקחתי את הזמן ונהנתי מהיום הזה, בכל צד של העמק נהרות נשפכים מן ההרים, באותו בוקר מסתבר שיצאה תחרות אופני שטח מצרמט לכיוון VISP, עשרות רוכבי אופנים חלפו מולי וברכנו אחד את השני שהם נסעו על השביל שהלכתי בו, כיבדתי אותם ופינתי להם את הדרך שראיתי אותם מרחוק, ההליכה נמשכת ועוברת דרך Randa ושלאחריה אפשר לראות קרחון הWehishorrn העצום מהעמק שמרשים מאוד, בדרך עוברים דרך מגרשי הגולף(ההליכה ממש באמצע המגרש) של הכפר Tach שנראה כמו כפר נופש יוקרתי של האזור, השביל ממשיך ויש רק דבר אחד שאתה מחפש והוא הקצה של המטרהורן הכביר, לאחר כ-4 שעות וחצי של הליכה באחד העיקולים הוא מופיע! לא יאמן, הלכתי מהמונט בלאק למטרהורן, ההרגשה היא כבירה של הגשמה וברקע צרמט מתחילה להופיעה, הכניסה לצרמט הייתה מיוחדת, מאות אנשים, רעש, אבל גם סימנה את סופו של הטרק והשילוט האחרון במרכז הכפר, זהו נגמר הטרק הרגשה מדהימה ומיוחדת במינה של ללכת 14 יום ברצף דרך המקומות המדהימים שבאלפים!.



בצרמט לנתי במלון Alpina שנמצא במיקום מצוין בסמיכות למרכז, נפגשתי עם אלעד והלכנו לחרוש את חנוית הטיולים ולשבת לארוחת ערב.

יום 15 + טיול יום - בונוס ועליה למרגלות המטרהורן

שהגעתי לצרמט היה לי יום וחצי לפני הטיסה והמטהורן היה מכוסה עננים, אמרתי לעצמי שאני לא מסיים את הטיול הזה בלי לעלות הכי קרוב לפסגת הטובלרון הזו(המטהורן).

ממליץ בחום רב למי שיש לו עוד זמן בצרמט!!

טיול יום לבקתת Hörnlihütte

בקתת הורנלי היא הבקתה שמטפסי ההרים שמטפסים את המטרהורן ישנים בה ונקראת גם בשפת המטיילים קמפבייס מטרהורן, הבקתה ממוקמת בגובה 3,260 והיא הבקתה הכי קרובה והמקום הכי קרוב שאפשר להגיע אליו מבלי לטפס את הטיפוס הטכני של ההר.


הדרך המסורתית להגיע לבקתה הוא לקחת רכבל מצרמט(איזה גן עדן לרכבלים) לאגם Schwarzsee ומשם הליכה של כ-4 שעות הלוך ושוב בחזרה לרכבל.



קמתי השקם מוקדם בבוקר וב7 וחצי יצאתי בהליכה רגלית לכיוון אזור הרכבלים שנקרא Furi, הקופאיות כבר מתורגלות וביקשתי כרטיס הלוך ושוב מהאגם, לאחר נסיעה מאוד נחמדה ברכבל עם גברת יפנית שרצתה שנפגש בבקתה והגעה לאגם התחלתי את ההליכה לכיוון הבקתה, בבוקר הזה כל השמיים כחולים וזה רק אני והמטרהורן, הנוף הוא משכר וממכר של ההר המיוחד הזה, העליה נעשת דרך שביל נוח לעליה ובדרך רואים את אגם Schwarzee, הנוף הוא משובח עד אין סוף, כל פסגות האזור ניצבו מולך ואף טיפת ענן בשמים, העליה ממשיכה עד אשר היא מגיעה לקטע נחמד מאוד לחציה שהשוויצרים הציבו, מעין גשר ברזל שבנוי על צלע ההר שעליו הולכים, העליה ממשיכה והולכים ממש בסמוך להר Hirli בגובה 2890, הקרחון העצום שיורדת מהמטרהורן נגלה לפתע ועשרות מפלי מים שוצפים ממנו. השביל בעליה וחלק ממנו מחוזק למי שצריך בחבלים ובכבלי ברזל, העליה היא יחסית קלה ומדורגת וחצובה בשביל רחב בסלע, לאחר כשעתיים וחצי של עליה הגעתי בן הראשונים לבקתה שמזכירה מאוד את בקתת Moiry בבניה שלה, נכנסתי לבפנים, בקתה מרשימה ביופיה חלל פנורמי גדול וחדר אוכל שמשקיף אל המטרהורן, בפנים ישנו שלט גדול שמורה שעל המטפסים לצאת עד השעה 5:20 בבוקר ולא הם מעכבים את המטפסים, בחזית הבקתה מרפסת מרשימה שמקיפה לכל הפסגות באזור אם זה point de zinal או הוויסהורן העצום, הנוף משם מטורף ומיוחד, משם הדרך חזרה היא באותה דרך עד לרכבל ובחזרה לצרמט.

טיפים

• הטרק הזה הדהים אותי ביופי שלו ובאתגר שהוא עושה, למי שרוצה לחוות סוג של ניו זילנד עם נופים מאוד מקבילים ובמרחק של 4 שעות מכאן, הטרק הזה ושוויץ זה ה-מקום!.
• חששתי לטייל לבד אך התבדתי כמו שחשבתי שיקרה, החוויה האנושית בטרק הזה היא מדהימה, אתה פוגש אנשים מכל העולם ושומע סיפורים מעניינים ושומר עם אותם אנשים על קשר עד היום. אל תחששו לטייל לבד כמובן שתמיד נחמד שיש עוד מישהו מוכר אתכם, אך הטרק הזה מתויר למדי ותמיד תמצאו מישהו לחלק מהדרך או לכולה.
• הוואריציות של הטרק הזה כמו הרבה טרקים באירופה זה מה שהופך אותו למיוחד, מאוד מגוון ומאוד לעתים ואתה יכול לבחור בדרך כלל את הדרך שתלך בא, בן אם זה דרך שגבוה יותר או דרך נמוכה יותר.
• מבחינת מים, אני חסיד גדול של שקיות שתיה לרוב הייתי ממלא כ-2 ליטר מים במנשא, כמו שהומלץ כאן בפורום אפשר להביא איזה כוס קטנה לשדרוג השתיה מפלגי המים, בנוסף לא הייתה לי שום בעיה בשתיית מים מן הפלגים, כמובן שצריך לשים לב היכן לשתות ואם יש עדרי פרות באזור.
• ממליץ מאוד על בקתת Bella Tolla לגיוון הטרק, המיקום שלה היא מטריף את החושים.
• במקטע של הווראינט מCol De Balme דרך La Grands הגבוה למי שעם אוהל אני לא רואה שום סיבה לישון בבקתה של La Grands, הירידה משם קטלנית לברכים עד המסעדה(Galcier) ואם ממשיכים אחר כך ל - Fenrtra Darprt זה נראה לי כמו יום קטלני של ירידות ועליות, באותו בוקר ראינו מספר אוהלים ישנים ביער מאחורי המסעדה שם, נראה לי יותר הגיוני להתחיל משם.
• הטרק הזה לא מיועד למי שמחפש לחסוך לדעתי יש יעדים אחרים בשביל זה , שוויץ מדינה יקרה וגם הבקתות והמלונות אך התגמול הוא בנוף ובחוויה אנושית מדהימה.
• ממליץ מאוד לרכוש סים מקומי, אני הייתי עם Swisscom ושילמתי עליו כ-20 יורו והיה הגיע עם 4 ג'יגה גלישה ו20 דקות כשיחה
• לרכוש מראש כרטיס לרכבת לכיוון ג'נבה, עצם זה שקניתי מראש כרטיס חסכה לי המון כאב ראש!, 50 CHF במקום 100 CHF, תודה לחבר'ה מהפורום על ההמלצה לכרטיס Supersaver.
• בסוף העונה הבקתות בחצי תפוסה, יכול להעיד על כך אלעד הבחור שטייל איתי ורוב המקומות שהוא הגיע יחד איתי הוא לא הזמין והיה לו מקום, כמובן צריך לשים לב מתי הימים שלכם נופלים על סופי שבוע, אני בבקתות באותו הבוקר התקשרתי ושריינתי מקום.
• בסנט ניקולאס ובla sage להיות עירני עם מקומות הלינה, המקומות האלה די מוגבלים והייתי ממליץ להזמין מהם מראש.
• לא לצאת לטרק הזה בלי מקלות הליכה ונעלים ראוית ואטומות למים.
• תמיד להיות עירני למזג האוויר.
• והכי חשוב, להנות הטרק הזה מדהים, העוצמה של הטבע ואתה כאדם כל היופי הזה סביבך היא מדהימה, אין סיפוק גדול מזה, חוויה לכל החיים.