(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

החצי הצפוני של הGR20 - המדריך המלא

תיאור החוויה שלנו של החצי הצפוני של הGR20 המדהים, מCalenzana לVizzavona הרבה טיפים חשובים, תיאור מפורט של הבקתות, ולא מעט תמונות

תאריך הטיולJuly 2021
משך הטיול9 ימים
עונה מומלצתעונת הטיולים, בה מזג האוויר הכי נוח וגם התשתיות היא בין יולי לאוגוסט. להבנתינו אפשר לטייל גם ביוני וספטמבר

רקע

טיילנו חצי מטרק הGR20 בקורסיקה.
קורסיקה זה אי צרפתי/איטלקי הנמצא דרומית לצרפת בים התיכון. האי בנוי כמו משפך, חופים בקצוות והרים עצומים במרכז.
לאי אפשר להגיע דרך טיסה (יש ארבעה שדות תעופה בו), או דרך אונייה ממארסי שבצרפת.
הטרק הוא טרק מדהים וקשה, עם לוגיסטיקה מדהימה, שבנוי מימים יחסית קצרים מלאי עליות וירידות קשוחות והרים, שנגמרים בבקתות מלאות מטיילים צרפתים ובינ"ל.

הטרק עובר בתוך שמורה, ולכן אפילו באוהל, יש רק מספר מקומות מוגדרים שמותר לישון בהם (למרות שלא ראינו שום פקח), ועל כן הטרק בנוי מstageים. מקטעים שמחברים בין בקתות שאפשר לישון בהם.

אנחנו מאוד נהנינו וממליצים עליו בחום!
נתחיל בלתאר כמה טיפים כללים

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

מים

דבר ראשון והכי חשוב, תשכחו מכל דבר שקראתם לגבי למלא מים תוך כדי המסלול. אנחנו התחלנו את הימים הראשונים עם 3 ליטר מים, בגלל תיאורים רבים של ניבעות שאפשר לשתות מהם במהלך המסלול, פשוט התיבשנו יום אחרי יום. יש בחלק מהימים מים למאלה אחרי חצי שעה, בחלק אפילו לא. תחשוב כמה מים אתם צריכים בדרך כלל לימים באורך כזה ותביאו טיפה אקסטרה, כמו שתמיד עושים.

אורך המסלול

הרבה מהימים לא מאוד ארוכים מבחינת שעות. אנחנו חשבנו בהתחלה שנעשה אולי שני מקטעים ביום אם נרגיש בחסרון. אחרי יום אחד הבנו שהמסלול קשים מאוד ולעשות מסלול אחד ביום זה יותר ממספק. אנחנו הרגשנו מאוד רוויים בסוף היום, תמיד יש מה לעשות במחנה, וממש לא הרגשנו שאנחנו מוכנים פיזית לעוד מקטע . אני כן יכול להמליץ על לעשות דאבלים ,( שני מקטעים ביום) במקטעים מסוים, לאנשים שמאוד בכושר טיולים ומתמודדים בקלות מאוד עם העליות והירדות שבסלול. אנחנו שני חבר'ה אחרי צבא דיי בכושר, ועדיין לעשות דאבלים היה לנו מאוד קשה. בכל מקרה אנחנו ממליצים לא לעשות דאבלים את ארבעת המקטעים הראשונים, אחרי זה הימים נהיים יותר קלים

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

תנאי מזג אוויר ולבוש

אנינו טסנו מתחילת עד אמצע יולי. שעות האור שלנו ביממה התחלו בערך ב5 וחצי בבוקר ונמשכו כמעט עד עשר בלילה. (בקושי היינו צריכים להשתמש בפנסים) ב8 וחצי בדרך כלל השמש נעלמת מאחורי ההרים הגבוהים, ונהיה יותר קל, אבל עדיין יש אור לא רע בכלל עד כמעט עשר. נוסף על כך אנו הבנו הרבה בגדים חמים שלא היו נחוצים במיוחד. הטמפרטורה אף פעם לא יורדת נמוך במיוחד, סווצרט טוב ונכנסים ארוכים טובים אמורים לספק אותכם, (כמובן תבדקו את מזג האוויר לפני הטיול שלכם ותעשו התאמות). לנו היה טיפה גשם במהלך הטיול אבל לא משהו משמעותי מידי. בתקופה שלנו מעיל גשם פשוט מכנסי סערה וכיסוי לתיק היו מעבר לדיי והותר.

סימונים

מסלול עצמו מסומן בצורה מאוד צפופה לכל אורכו. לא תעברו מעל עשר מטר בלי לראות סימון. חשוב להיתחס לסימון כמו אל נקודות ולא ליחס חשיבות למגוון אליו הם מצביעים. פעמים רבות קרה לנו שחשבנו שסימון מצביעה לכיוון מסוים שבגלל הסימון הבאה היה בכיוון השני. לכן אנו ממליצים תמיד לחפש בעיינים את הסימון הבאה, בדרךברגע שתעברו כל סימון תוכלו לראות כבר את זה שאחריו. הצפיפות שלהסימונים מאוד עוזרת במצבים כמו ערפל וגשם.

ציוד

תנסו להביא כמה שפחות משקל. לא צריך להשתגע כמובן, אבל כל קילו מורגש בעלייה. סיירים יש בכל בקתה אז אין ממש צורך להביא איתכם, וגם גז. אנחנו הבנו גזייה לפקלים ועל אף שזה היה מאוד נחמד לשתות בראש ההרים, זה לא היה מי יודע מה נחוץ. נוסף על כך עם תגיעו בקיץ כנראה תוכלו לעשות כביסה בכל יום בערב, מכיוון שהימים מאוד ארוכים אז זה משהו ששווה להיתחס אליו בכמות הבגדים שאתם מביאים.

מבחינת משקל, התיקים שלנו שקלו באיזור ה20 קילו (אחרי 4.5 ליטר מים), וזה היה נחשב חריג מאוד במשקל, כשכל האירופאים החמודים פיזזו להם עם מקסימום 15 קילו.

*ותביאו מקלות*. במהלך המסלול הן יהיו החברות הכי טובות שלכם. קשה לנו לדמיין איך היינו עוברים את המסלול בלעדיהין

כסף

בואו עם מספיק כסף מזומן. אנחנו יצאנו לחלק הצפוני עם בערך 400 יורו כל אחד וזה יותר מהספיק לנו. חשוב לדעת שהכל יקר ואין מקומות להוציא כסף ומקבלים רק מזומן, לכן אל תגיעו למצב שאתם נתקעים בלי כסף.

תקשורת

אין מה לעשות לפעמים צריך קליטה. בין עם זה לתקשר למישהו מהעולם החיצון, להזמין מקומות למשהו בהמשך הטיול או סתם להתעדכן, מתישהו תרצו קליטה. בדרך כלל שתסיימו את החלק של העלייה ביום שלכם ותגיעו לחלק הכי גבוה במיום יהיה לכם קליטה בינונית שבא והולכת, מספיק לרוב הצרכים שלכם.

ניווט

אנחנו ניווטנו במסלול בעזרת הGPS שבטלפון שלנו דרך אפלקצית GPX viewer שאליה הורדנו את קבצי הGPS (מצורפים בסוף). הGPS נוח מאוד במיוחד נותן לך אופציה להבין באופן מדיוק אם ירדת מהסלול. השתמשנו המטענים ניידים ושימוש מינמלי נוסף בטלפון בכדי לשמור סוללה לGPS עובד לנו מצוין. לרוב המטיילים היה ספרון כזה שגם כלל מפה, אבל אנחנו ממליצים להביא GPS גם למי שמנווט עם מפה או ספר ליתר ביטחון, כי מבחינת מקום ונוחות בעיניינו זה הכי טוב.

אופי ההליכה

יום אופייני בטרק בנוי משלושה חלקים, עלייה גדולה בתחילת היום. תפירות על קו הרכס מההגעה לאוכף, ולבסוף ירידה גדולה מאוד לעבר הבקתה של היום.
להבדיל בארץ, הפרמטר המשמעותי הוא כמה מטרים עולים ויורדים ולאו דווקא כמות הקילומטרים. אנו ממליץ מאוד לקחת את העליות לאט, ופשוט לתת להם להסתיים ולהנות מהם.
יותר קשה מהעליות או הירדות הרצפות היו חלקי הדרך בהם עשינו תפירות, עליות וירדות קטנות במשטח יחסית ישר. הם בדרך כלל היו החלק הכי מעצבן וקשה במיום, שווה לזכור את זה שמסתכלים על היום שלפניכם ומתכננים כמה זמן להקדיש לכל מקטע.

אופי הבקתות

הבקתות זה אחד הפינוקים הגדולים של הטרק (גם אם יקרים שחבל על הזמן).
לישון בבקתה עצמה דורש להזמין מקום מראש ועולה כ20 יורו. לשכור אוהל אפשר תמיד וזה עולה 14 יורו לבן אדם. ולהקים לעצמך אוהל עולה 7 יורו לבן אדם (ו12 בעיתות קורונה אם לא הזמנת מראש).
לכן באופן כללי שווה להזמין את המקומות מראש, אבל ממש לא הכרחי.

בכל הבקתות יש את השירותים הבאים:
- מקום להקים אוהל
- מקלחות לרוב חמות
- שירותים לרוב סבירים
- מטבחים הכוללים גז, סירים, מחבתות,סבון כלים וספוג ולפעמים גם ממש כלי אוכל. (דווקא מצת וגפרורים לא תמיד יש, אז שווה להביא)
- חנות בה אפשר לקנות ארוחות (בוקר, ערב וצהריים ) ולהצטייד במצרכים בסיסים (במחירים מופקעים) ולפעמים אף יותר מזה.
מילה על הארוחות, הן מאוד יקרות ולא מאוד שוות את זה (8 יורו בבוקר על לחם וריבות ו20 בערב על פסטה דלוחה וצלחת נקניקים), אנחנו ממליצים להביא ערכת תבלינים ולבשל טוב לעצמכם :).
-כיור לשטיפת בגדים וכלים

אנשים במסלול

במסלול יש אווירה שמזכירה טיפה את האווירה שאומרים שיש בשביל ישראל, הרבה אנשים שהולכים לאותו המקום. רוב המטיילים מאוד ידידותיים, ישמחו לסוכך ויעזרו בכל צרה שתתקעו בה אם רק תבקשו.
המסלול לא מאוד מוכר לציבור הישראלי ונעשה ברובו המחולט על ידי תיירי פנים, עם מיעוט של גרמנים. לא פגשנו אפילו ישראלי אחד כל המסלול.

הגעה לcalenzana וחזרה מvizzavona

הגעה לcalenzana -
הטיסה שלנו נחתה בעיר bastia. כאשר משם בעונה כל יום יוצאים שני אוטובוסים (אחד ב10 בבוקר ושני ב17 בצהריים) המגיעים ישירות לcalenzana. הנסיעה לוקחת כשעתיים וחצי (כולל עצירת התרעננות בעיר calvi) ועולה 18 יורו. משם האוטובוס מוריד אתכם ממש על הבקתה הראשונה שניתן לישון שם. כדי להגיע מהבקתה לתחילת המסלול צריך להמשיך לעלות ברחוב הראשי של הכפר עד לתחילת הסימון

חזרה מvizzavona -
בvizzavona יש תחנת רכבת שמאפשרת להגיע לרוב הערים המרכזיות באי ופעילה מספר פעמיים בבוקר ומספר פעמיים בערב

בסוף הסיפור מצורפים אתרים לזמני אוטובוסים ורכבות.

היום הראשון - מCalenzana ל-Refuge d'Ortu di u Piobbu

פרטים יבשים:
עלייה - 1550 מטר
ירידה - 235 מטר
קילומטרים - 12
זמן הליכה : 7 וחצי שעות

אופי ההליכה:
יום שכולו עלייה כדי לצבור גובה להרים, היום מורכב משלוש עליות. עלייה ראשונה ויחסית מתונה מקלצנה לאוכף, ההליכה יפה של שלוש קילומטר ורואים ממנה את כל העמק של קאלוי. לאחר מכן מגיעים לעלייה יותר קשוחה לש חמש קילומטרים הכוללת זיגזגים רבים בתוך יער מוצל, במקטע זה אנחנו התבלבלנו לא מעט עם הסימונים (גם כי פחות הכרנו וגם כי הם באמת היו קצת מבלבלים). אז ממליצים להיות חדים שם. העלייה נגמרת באוכף חשופה עם תצפית מאוד יפה שם באופן אישי אכלנו ארוחת בוקר. לאחר מכן ממשיכה עלייה שלא רואים במפה כמה שהיא קשוחה, ההליכה היא הפעם הראשונה שנקתלים בקרקע סלעית לא נוחה וצריך להשתמש לא פעם בידיים. אז לא לחשוב שאחרי ההגעה לאוכף bocca a U saltu.
לאחר העלייה הקושחה מגיעים לbocca aU basiguli שאחריה יש כ2 קמ של הליכה יחסית מישורית עד לבקתה הראשונה.

על הבקתה:
אופציות - תכלס רק היא
שירותים - כימיים טובים
מקלחות - שתי מקלחות חמות
חנות - פשוטה, לא לבנות על להצטייד בה, ארוחת ערב גרועה (אנחנו לא לקחנו אבל ראינו שהם מגישים טיפה נקניק ופסטה עם רוטב אדום לא שווה את זה). ולהוסיף חטא על פשע היא כוללת ירידה תלולה וקצרה ממקום המגורים
אווירה - נוף מאוד יפה בבקתה, עוד לא הכרנו אף אחד אבל באופן כללי גם אין איזשהו מקום כינוס שכולם שם.
מילוי מים - נביעה שיוצאת מתוך חומת אבנים, מכוונת על ידי שלטים
הטענה - אין שם
צפיפות - ממש מרווחת

סהכ - 2.5 נפצים

היום השני - מ-Refuge d'Ortu di u Piobbu ל-Refuge de Carrozzu

פרטים יבשים:
עלייה: 750 מטר
ירידה: 1050 מטר
קילומטרים: 8 קילומטרים
זמן הליכה : 9 שעות עם עצירות מרובות.

אופי הליכה:
לקחנו את היום הרבה יותר ברוגע מהיום הקודם ולכן לנו באופן יחסי הרבה זמן. היום מתחיל בהליכה חמודה ביער ליד הבקתה ה1 שאחריה מגיעה ירידה קטנה לנחל שם יש עוד למלא מים במרחק ממש קרוב ולא שימושי מהבקתה הראשונה ולאחר מכן מתחילה העלייה הרצינית של היום. משך העלייה 1.5 קילומטר של 500 מטר עלייה תלולה. בסוף העלייה מגיעים לאוכף bocca di piciahja. מהאוכף נשקף לראשונה הנוף הדרמטי של הרי קורסיקה שילוו אותנו במהלך שאר המסלול. לא מתרגלים לזה.
לאחר מכן מתחיל חלק יפה אך קצת מתיש של היום, עליות וירידות קצרות ולפעמים גם קצת תלולות לאורך צלע הרכס אן כפי שיכונו מעתה והלאה - תפירות. לאחר התפירות מגיעים לירידת דרדרץ נוחה וחשופה שתמשיך עד לבקתה של סוף היום, כ15 דק לפני שמגיעים לבקתה יש מפל נחבא בין סלעים שמרענן להתרחץ בו, מומלץ!.

ואריאנטים:
קיים ואריאנט שהולך בנחל במקום על הרכס הוא אמור להיות קל יותר וקצר יותר, סימונו צהוב, והשמועה מספרת שאפשר לחבר אותו לואריאנט של היום הראשון ולעשות את שנחהם ביחד.

על הבקתה:
אופציות - אין אופציות
מקלחות - חמות שלוש
שירותים - כימיים מסריחים ובגדול הבקתה קצת מסריחה
חנות - יותר טובה מהקודמת בעלת חטפים אחלה, היה שם גם קצת מצרכי יסוד (פסטה אורז, אין לחם גבינות ונקניקים). תכלס אפשר לבנות עליה להצטיידות.
אווירה - יש ליד החנות שולחנות פיקניק שנחמד לשבת שם, וזה בגדול לרוכשים. בשאר הבקתה די מסריח וצפוף + מלא שם בחרקים , הבקתה בה השתמשנו הכי הרבה באלתוש.
הטענה : אין
אטרקציות: יש 15 דקות בהמשך הgr שתי בריכות שעוברים מעליה עם גשר למחרת וממש שווה ללכת להתרחץ שם, מומלץ כשעדיין יש אור (בגלל שהיא נמוכה ובנחל אז הצל מההרים מחשיך אותה יחסית מוקדם למרות שעדיין יש אור), היא באמת ממש שווה.

סהכ - 2.5 נפצים

היום השלישי - מRefuge de Carrozzu ל- Refuge d'Asco Stagnu

פרטים יבשים:
עלייה - 860 מטר
ירידה - 710 מטר
קילומטרים - 6
זמן הליכה: 8 שעות גם מאוד רגועות, אנחנו לפחות כבר התחלנו להבין את הקצב של המסלול.

אופי ההליכה:
אחרי רבע שעה הליכה מגיעים לגשר תלוי שעובר מעל הבריכות שהזכרנו. ומיד מתחילה העלייה של היום. העלייה היא תלולה וקשה 2.5 קמ ו730 מטר עלייה. בעלייה פוגשים בפעם הראשונה את חבריתינו השלשאות. בסוף ממש של העלייה יש אגם עם מי שלגים שאנחנו נכנסנו עליו כי ניצחנו/הפסדנו במה הסיכויים.
העלייה יפה בטירוף,האבנים אדומות בוהקות ואת ההליכה מלווה נוף של נחל יפה. אחרי העלייה יש תפירות קצרות יותר מאתמול. כשאנחנו היינו היה ים עננים וזה היה מאוד יפה. לאחר התפירות הקצרות מגיעים לירידה של היום.
אף על פי שזה נראה כמו אתר לצניחה חופשית, זה לא, זה הירידה של היום. ברגע שמתחילים היא ממש ממש יותר בסדר מאיך שהיא נראית. הירידה היא על מסלע ועל כן קצת יותר קשה בהשוואה לירידה של אתמול. היא עברה ממש מהר. כמו כל היום קצר הקלימוטרים הזה.
ההליכה נגמרת ביער אורנים עצום ומרשים.

על הבקתה:
נלחמת על התואר הבקתה הכי טובה בטיול
אופציות: יש אופציות להקים אוהלים להצטייד ולאכול במסעדות של המלונות הצמודים לרפויג'. באופן מפתיע הלינה זולה יותר וכנראה שגם האוכל טוב יותר. ממליצים בחום לעשות סקר שוק לפני שאתם מתמקמים

מקלחות- חמות וטובות מאוד עם המון מקום
שירותים- שירותים עם אסלה נורמלית
חנות- מטורפת. יש בה נקניקים, גבינות,לחם טרי מושלם, המון מצריכים (אורז,פסטות,מרקים,פירות יבשים,חטיפים,רטבים) וגם בגזרת הדברים הכללים היה בו הרבה ציוד, לדוג' זה המקום היחיד שהיה בו גז הברגה. מעבר לכל המחירים שם יחסית זולים למחירים שתפגשו בהמשך בהדרך. האוכל שהגישו שם היה נראה טוב אבל לא לקחנו בעצמנו
אווירה - הבישול נעשה ב בבניין מקורה שבתוכו שולחנות אוכל גדולים ושולחנות קפה קטנים בחוץ. מרום מעולה לשבת בחמימות ולהכיר אנשים אנשים חדשים. גם יש בו חבל כביסה מאוד נוח
מרווח מאוד
אטרקציות - המסעדות של המלונות ובקתות הסקי ליד.
סהכ - 4 נפצים

היום הרביעי - מRefuge d'Asco Stagnu ל-Refuge de Tighjettu

פרטים יבשים:
עלייה: 1250 מטר
ירידה: 1230 מטר
קילומטרים: 8 קילומטרים
זמן שלקח היום : 12 שעות.

היום הכי ארוך וכיף בטיול שמשום מה בחרנו להאריך אותו יותר.
נקודה חשובה, התוואי של היום השתנה לא מזמן, בקבצי הgps בהם השתמשנו הופיע התוואי הישן ולכן חשוב לעקוב באקסטרה זהירות אחרי הסימונים המעולים כהרגלם.

היום מתחיל בהליכה של כשעה ביער לעבר נחל יפה ומהר מאוד הופך לעלייה מטריפה ומטורפת, שכוללת שרשראות שימוש בידיים ועלייה על מסלע ודרדרת לסירוגים, הנוף והמבנה של העלייה מדהימים וזה באמת אחד מההיילטים של הטיול.

החלק הראשון של העלייה מתפס על ההר ועולה על מסלע שדורש קצת שימוש בשלשאות. העלייה היא של כ800 מטר ובידיים. לאחר מכן יש עלייה תלולה מאוד על דרדרת של כ400 מטר עד הגעה לכיפה pointe des ebolis. משם יש אופצייה להניח את התיקים הגדולים וללכת הלוך חזור לפסגה הגבוה בקורסיקה מונטה צ'ינטו.
אנחנו ממש אבל ממש לא ממליצים על זה. הנוף לא שונה דרסטית מסוף העלייה. וההליכה לשם היא מתישה (גם באופי שלה,תפירות מעיקות) וגם בזמן, לנו לקח באיזור השעתיים ורבע שעתיים וחצי הליכה.

אחרי ההליכה למונטה צינטו חזרנו למסלול שמהאוכף שהגענו אליה בסוף העלייה הגדולה, יש הליכה חביבה על הרכס עצמו שברובה ירידה למשך כ45 דק כזה עד ההגעה לbocca cruenta. שמשם יש אץ הירידה הגדולה של היום, שמתחילה עם אותו נוף חללי מדהים של העלייה שרובו דרדרת ואיפה שהוא באמצע הירידה נעשית ירוקה יותר והקרקע סלעית ואף מתחברת לנחל עם בריכות.

על הבקתה:
אל תישנו בה, אלא באופציה החלופית שתכף נתאר

אופציות- חצי שעה מהרפיוג יש בקתה לא של השמורה שאפשר לישון שם, התנאים מדהימים והאוכל שם טוב העצה הכי טובה שלנו מבחינת בקתות היא להתאמץ עוד חצי שעה ולהגיע לישון שם על אף היום הארוך.
במקום מוכרים גבינה מצויינת וגם אם בסוף משום מה בחרתם לישון ברפיוג, אנחנו ממליצים לקנות ממנה.
מקלחות- קפואות
שירותים- חור ברצפה
חנות- די גרועה, יש בה פסטה, קצת נשנושים ואוכל מוכן מוזר. בנוסף, איכשהו דווקא שם בזבזנו את הארוחה של הרפויג, שהייתה פשוט פסטה עם רוטב עגבניות צלחת נקניקים ואיכסת פירות לקינוח. לא מומלץ
אווירה- אל אף שהבעלים לא כזה נחמד, דווקא יש בה אווירה נחמדה, יש מקום להתקהל למטה סביב המטבח והבקתה עצמה היא בית עץ יפה. והנוף מקסים.
צפופה לבניית אוהל
אטרקציות- הנחל למטה והבריכות שבו.

היום החמישי - מ-Refuge de Tighjettu ל-casta de virgo

פרטים יבשים:
קילומטרים: 13 קילומטרים
זמן הליכה : עשר וחצי שעות כולל עצירות לא מעטות.

ואריאנטים: המסלול לרפויג הבא הוא מאוד קצר ומגיעים כבר בבוקר. לכן קיבלנו בחום המלצה ממטיילים בשטח להמשיך עוד 8 קמ לתוך היום השישי וכך גם להעשיר את היום החמישי וגם לקצר את היום השישי שתוכנן להיות ארוך. פלוס להגיע לבקתה הרבה הרבה יותר שווה.

אופי ההליכה: המסלול מתחיל בהליכה של קילומטר לבקתה הטובה בירידה יחסית מתונה. לאחר מכן ממשיכים ללכת כשעה מעל הנחל עד שמגיעים לעלייה הגדולה של היום. העלייה נחמדה, 650 מטר על 4 קילומטר. אמרה חשובה, אחרי היום הרביעי המסלול נהיה משמעותית יותר קל. העליה מלאה באבנים אדומות משגעות ומשקיפה בזווית יפה על עמק שצפיתם עליו בסוף העליה של אתמול. גם כאן העלייה כמובן נושקת לנחל זורם ומרענן. העלייה מסתיימת באוכף bocca de foggialle. וממנו נשקף נוף מאוד ממה שראינו עד כה, הרים פחות דרמטים, ויותר גבעות ירוקות ומדהימות לא פחות. משם זה בערך חצי שעה לבקתה המוסדרת. אנחנו הגענו לשם בערך ב11 וחצי אחרי עצירת ארוחת בוקר של שעה+ (תקענו נודלס). והמשכנו לעבר הבקתה במחצית הקטע השישי. הירידה אליה היא לשם שינוי ירידה קצרה ולא תלולה שלאחריה הליכה בנעימים בירידה לא תלולה במורד נחל. ההליכה עוברת בנחל מפוצץ בבריכות מטורפות, ממש ממש מומלץ לעצור שם עצירות ארוכות ולהתפנן, לא צריך להתפשר יש לאורך הדרך כמה ממש שוות. מסיפורים של מטיילים אחרים, נאמר לנו שהמפל במורד הנחל ממש שווה, אנחנו היינו קצת קצרים בזמנים אז לצערנו לא הספקנו להגיע אליו. אחרי הירידה בנחל יש הליכה יחסית בקו רכס עד שפוגשים לראשונה אחרי הרבה זמן כביש, ומגיעים לבקתה.
זה יוצא יום קצת ארוך אבל בדעיבד זו הייתה בחירה ממש טובה הן בגלל הבקתה השווה והן בגלל שזה אפשר לנו לנוח את יום 6

בקתה 5
הבקתה סמוכה למלון מה שאומר תנאים טיל.
אופציות: כמו שאמרנו,לישון ברפיוג אבל אנחנו ממליצים לנהוג כמונו
פסיליטיז-
מקלחות עם מים חמים
ישרותים עם מים זורמים
חנות- זה מיני סופר, החנות הכי מצויידת שנתקלנו בה בטרק, מחירים קצת יותר גבוהים, אבל באמת יש שם הכל כולל פירות וירקות, אנחנו ממליצים להצטייד שם לכמה ימים כי בבקתה שש ושבע החנויות בינוניות. המלצה נוספת וחשובה לא פחות מאף המלצה בסיפור זה, תקנו כמה שיותר קילוגרמים מהגבינה הקורסיקאית הנמכרת שם (כזה עיגול גבינה עם שעווה צהבהבה וחריצים בה), עד היום אנו מחפשים את הגבינה הזו שהיא פסגת הקולינריה בgr 20 ואולי בקורסיקה ואולי אף בצרפת היבשתית.
אווירה - הבקתה היא מין משטח קמפינג רחב ידיים שיש בו מקום לכולם מצד אחד אבל גם שולחנות פיקניק בהם מתכנסים מטיילים ומדברים. התנאים המעולים (של הבישול והמקלחת והשירותים) משרים רוח חיובית על כולם. והשיא, זו הייתה הבקתה היחידה לאורך הדרך שהייתה בה קליטה
אטרקציות - יש ליד מלוןנ עם מסעדה, בר וארטיקים.
הטענה: יש! בחינם!
אין נוף תסתדרו
סהכ - 4 נפצים

היום השישי - מcasta de virgo לRefuge de Manganu

פרטים יבשים:
קילומטרים - 14
זמן הליכה : זמן הליכה- 9 וחצי שעות עם לפחות 4 וחצי שעות עצירה בזמן ההליכה

וריאנטים: אין

היום מתחיל בהליכה של כ5 קמ ביער נחמד ומוצל שדומה לסוף היום החמישי, ולאחריו עלייה תלולה וקצרה ומאוד לא אופיינית באופייה על גבי שביל אדמה רגיל. העלייה היא של כ 500 מטר על גבי שלוש קילומטר ואז עוד 150 מטר של עלייה יותר מתונה על קו הרכס עד להגעה לbocca a reta, משם מתחילה ירידה יחסית מתונה של כחצי שעה להייליט של היום lake nino. אגם ארקטי מדהים ביופיו מוקף בדשא וסוסים. אנחנו הגענו אליו ב9 45 ובילינו לצידו קצת יותר משלוש שעות. רצינו לשחות באגם אבל נאמר לנו שממש כמה שבועות לפני שהגענו מישהו מת בטביעה שם מכיוון שהוא נתקע באצות הממלאות את האגם, לא הצליח להשתחרר וטבע, לכן לא ממולץ לשחות בו.
משם יורדים לבקתה דרך נחל, כרגיל, הנחל יפה ומלא בריכות חמודות (לא ברמה של אתמול) .בדרך נתקלים בשני bergerries (חוות בודדים כאלו). באחת בערך בחצי הדרל אפשר רק לעצור לאכול,הם מוכרים בירה לחם וגבינה שהם מייצרים (לנו היא הייתה מלוחה וחזקה מדי). השנייה היא שני קילומטר מהרפיוג ואפשר לכאורה לישון שם, אנחנו לא ממליצים לעשות זאת, התנאים גרועים והבעלים מפחיד ולא יודע מילה באנגלית. אחריה הbergerri השני יש עוד שני קילומטרים במישור יחסי ומגיעים לבקתה השישית

בקתה 6
אופציות: כמו שאמרנו יש bergerri לא מומלץ שני קמ אחורה במסלול
מקלחות- מים חמים (יש שלט ישן שכתוב בו שצריך לשלם עליהם, כמובן שזה לא המצב).
שירותים - חזרנו לכימיים הטובים והיפים
חנות - די מינימלית, יש בה עוגיות קצת פסטה ולחם בשקית
אווירה - מהבקתה נוף יפה, היא לא צפופה בכלל וגם בה פינת הישיבה ליד החנות/המטבח מהווים מדורות שבט מצוינות ונוחות לאינטרקציות בין אנשים.
אין הטענה, אין קליטה
סהכ - 3 נפצים

היום השביעי - מRefuge de Manganu לRefuge de Pietra Piana

פרטים יבשים:
עלייה - 670 מטר
ירידה - 475 מטר
קילומטרים - 10
זמן הליכה: 7 וחצי שעות כולל נקע לא סימפטי של דןדן בדרך

אופי ההליכה:
היום מתחיל דוך בעלייה, בלי הקדמות מיותרות. עלייה קצת יותר קשוחה ותלולה מהיומיים האחרונים של כזה 700 מטר על 3 וקצת גילומטרים ההליכה היא בעיקר על שבילי אדמה ופחות על מסלע או דרדרת. בסופה חוזר הנוף של הרי הגרניט הדרמטים של הימים הראשונים, וכמו כן גם התפירות. יש תפירות של כשלושה קילומטרים לפני עלייה קטנה נוספת. במהלך התפירות עוברים מעל זוג אגמים אלפינים מהממים שאפשר לרדת אליהם בשביל מיוחד (על פי סיפורי דרך אחרים זה איזה שעתיים הלוך חזור, אנחנו כבר למדנו את לקח מונטה צינטו ובעיקר התלהבנו מהם מלמעלה.)
אחרי התפירות יש עוד עלייה של כ150 - 200 קמ. לאוכף bocca mozzela. ומשם ירידה יחסית מתונה וקצרה ביחס לירידות הגדולות, 400 מטר על קילומטר וחצי על דרדרת. עד שמגיעים לבקתה


בקתה 7
אופציות- אין
שירותים- מוזרים,סוג של חור קירמי
מקלחות- מין חמים
חנות- בסיסת אמנם (לחם משקית ובעיקר פסטה וטונה), אבל עם שני מאפיינים מיוחדים, אחד, הם מוכרים פסטו מעולה. השני, הם מכינים במקום ציפסים ממש טעימים.
אווירה - הנוף מהבקתה יפה, היא יחסית מטופחת, והאיזור של החנות מקורה ונחמד מאוד לשבת שם.
אין הטענה, יש לחלק קטן מהאנשים קליטה שם.
בקתה יחסית צפופה

סהכ - 3 נפצים

היום השמיני והאחרון - מPetra Piana לVizzavona

פרטים יבשים:
עלייה - 1200 מטר
ירידה - 1500 מטר
קילומטרים - 19
זמן הליכה: 10 וחצי שעות, כולל שתי עצירות ארוכה של שעה
על אף ההמנעות העקרונית שלנו מלהכפיל קטעים, הקטע השמיני הוא מאוד קצר (כבר ב9 וחצי סיימנו אותו), והאחד אחריו סביר, אז המשכנו כל הדרך לוויזונה.

מבחינת וריאנטים: יש שתי דרכים לעושת את סטייג שמונה, דרך הנחל ודרך ההר. היתרונות בנחל, ההליכה קלילה יותר ויש בריכות, היתרונות בהר, ההליכה קצרה יותר, והיא מסתיימת בירידה, משמע אם מכפילים אז זה לא עלייה רצופה כמו אם בחרת בנחל אלא ירידה ואז עלייה. לסיכום, אם מכפילים, אנחנו ממליצים לעשות את ההר, אם לא, אז הנחל יעביר יותר זמן ולא יגרום ליום להראות מגוחך.

היום מתחיל בהליכה קצרה על צלע ההר לפני העליה על ההר, כאשר העליה היא של כ400 מטר והיא לא כלכך קשה, אבל כן במסלול יש לא מעט תפירות לפני שמגיעים לירידה של כ500 מטר שהיא לא כלכך נוראית גם כן בפני עצמה (גם בעליה וגם בירידה השביל הוא אדמה וקל ללכת בו).
באותו יום היה ערפל כבד אז בקושי ראינו את הנוף, אולם ההר עצמו היה יפה ורועים בו לא מעט עדרי כבשים ועיזים.
לבקתה שמונה הגענו בשעה 9 וחצי, הבקתה נחמדה, יש בה לחם טרי, קרואסונים ומצרכים פשוטים, בנוסף האווירה בה הייתה נראית נחמדה, אבל אנחנו המשכנו ללכת. מהבקתה יש ישר עלייה קשוחה וגבוה לpointe mauritano. עלייה של 2.5 קמ של כמעט 700 מטר. אנחנו עשינו אותה בערפל כבד ורטוב מה שהקשה ושיפר עוד יותר את הסיטואציה.

לאחר מכן יש עוד תפירה קצרה על קו הרכס לפני שמתחילים לרדת אותו, שמה הערפל כבר התפזר והנוף אכן מרשים, בפעם האחרונה במסלול ראינו את ההרים המרשימים האפורים והמשוננים של קורסיקה. הירידה יחסית תלולה, 600 מטר על קילומטר וחצי אבל נגמרת מהר ומגיעה ליער מדהים ביופיו שאיך לא, משובץ בבריכות יפות ופסטורליות. כשעה לפני שמגיעים לויזונה יש מפל. המפל מתוייר מאוד ודווקא פה נמליץ לעצור באחת הבריכות האינטימיות יותר או מעל המפל או מתחתיו.
ב16 וחצי הגענו לבקתה האחרונה שלנו, הרפיוג בויזאוונה

ויזאוונה:
במקום אליו מגיעים בויזאוונה יש ארבעה מבנים חשובים, הרפיוג, תחנת הרכבת, המלון והמסעדה.
נכון להיום אפשר להקים אוהל רק ברפיוג.

אבל במסעדה ובמלון אפשר רק לאכול, אנחנו פינקנו את עצמנו במלון כי המסעדה הייתה סגורה, האוכל היא ממש טוב והמחירים זהים לארוחות ברפיוגים משמע וליו מעולה לכסף ביחס לשאר המסלול.


מקלחת - מקלחות מעולות עם הרבה מקום ומים חמים
שירותים - מים זורמים ואסלות רגילות
חנות - מצויידת בכל טוב, פירות ירקות גבינות נקניקים לחמים ומאפים קורנפלקסים חטיפים וכמעט כל מה שתוכלו לדמיין, אנחנו נציין לטובה שיש שם ליטר יין בחמש יורו
כמובן שיש מקום להטעין ויש קליטה.
ואפילו המחיר עלה פחות מהרפיוגים בשאר השמורה.
אווירה - בגלל שהלכנו למלון והגענו יחסית מאוחר לא יצא לנו לחוות לעומק את הבקתה, אבל היא מאוד מטופחת, יש בה הרבה מקום (לא כלכך הרבה נוף), וכמובן מקום משותף לאכול בו.

סהכ - 4.5 נפצים (כי אין נוף)

למחרת הלכנו בבוקר לתחנת הרכבת ולקחנו רכבת לתחנה הבאה שלנו, יום מנוחה בקורטה

צרו קשר

למקרה ויש שאלות מוזמנים לפנות אלינו :)
תומר - tomer612 @ gmail.com
דןדן - dandant3@ gmail.com

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם
אנונימי ( להתחברות )