(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

שלושה שבועות וחצי בויאטנם

טיול לאורכה של ויאטנם מהדלתא של המקונג בדרום עד לסאפה בצפון

משך הטיול24 ימים

הגעה לויאטנם, דלתא של המקונג+סייגון+מוי נה

מלכודת תיירים ראשונה- Welcome to Vietnam:
לויאטנם הגעתי מקמבודיה באוטובוס לילה עם חבר טוב מהצבא בנסיעה הכרנו תרמילאית אמריקאית שאבא שלה ישראלי שירד מהארץ. היה לה המלצה על גסטהאוס והחלטנו שנקח מונית ביחד לגסטהאוס.
לקחנו מונית מנהג שדי הציק לנו שנבוא איתו הוא הפעיל מונה משהו מקובל במזרח ואני לרוב אפילו מתעקש שיפעילו שלא יתקעו מחיר של תייר. כשרצינו לשלם לו בדולרים הוא לא הסכים ולקח אותנו לצ'יינג מפוקפק בחנות תכשיטים, הבנתי שמשהו מוזר ובקשתי מהשותפים שלי לנסיעה לפרוט רק 10$ כל אחד ולא סכומים גדולים. התעריף שקבלנו היה 17,000 דונג ויאטנמי עבור כל דולר שלמנו לו 150,000 דונג וירדנו בגסטהאוס. מיד לגסטהאוס Central Backpackers בו ישנו (6$ בערך למיטה בחדר משותף) שמנו לב לשלט המזהיר ממוניות מזויפות ומראה תמונה של מונית אמיתית ושל מזוייפת הבנו בדיעבד שעשו עלינו עוקץ כפול המונה של המונית רץ מהר מאוד ושער החילופין עמד על 21,000 דונג לדולר אחד.
כשהתאקלמנו בחדר החלטנו שלמחרת נצא לטיול של יום אחד בדלתא של המקונג (המקום בו נשפך נהר המקונג לים) דרומית לויאטנם סגרנו על טיול מהגסטהאוס שכלל הסעות שיט על הדלתא ואוכל. יצאנו באותו ערב לשתות Bia Hoi בתרגום מויאטנמית בירה מקומית, בירה טעימה וזולה 5000-6000 דונג לכוס שכל עסק מכין בעצמו.
למחרת קמנו וטיילנו בדלתא בערך 25$ עבור הטיול שכלל הסעות שיט על הדלתא ארוחת צהריים טובה וצ'ייסר של יין אורז היו הסברים מעניינים על המשמעות הכלכלית של המקונג על ויאטנם.
חזרנו לגסטהאוס בערב היה לנו שותף מלזי בדורמס הוא הראה לנו מסעדה הודית מצויינת אכלנו איתו ארוחת ערב והחלטנו לצאת ביחד לחגוג את הסילבסטר ואת השנה החדשה (1.1), בכל הרחובות המרכזיים היו מלא תיירים ומקומיים שחגגו את השנה החדשה עם מסיבות קצף מוסיקה ומלא Bia Hoi שנשפכה כמו מים באותו ערב לצערי גם גנבו לחבר שלי את הטלפון מהכיס ולי את המצלמה מהלוקר בגסטהאוס.
למחרת קנינו כרטיס אוטובוס פתוח לערים המרכזיות בין סייגון להאנוי תמורת 55$ זוהי הדרך הפופלרית להתנייד בויאטנם לתרמילאים רק צריך לעשות בוקינג (כדי שישמר לנו מקום בודאות לנסיעה) ולעלות על האוטובוס לעיר הבאה.

מוי נה
נסענו למוי נה (5 שעות בערך מסייגון) עיר חוף בעיקר גן עדן לגולשים וחובבי פרות ים ודגים, אנחנו אהבנו את האוכל השכרנו קטנוע ועשינו סקי חולות בדיונות מסביב (בקטנה לא משהו מטורף) חוץ מזה כמעט שלא היה שם מה לעשות הויאטנמים עשו מן בטונדה משופעת על החוף וכך למעשה כיערו את החוף מאוד.

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

דאלאת+ נה טראנג+ הוי אן+ הואה

ממוי נה נסענו לדאלאת (3-4 שעות נסיעה) דאלאת הייתה עיר חביבה קרירה יותר עם מזג אוויר לח פחות מהמקומות הקודמים לאחר שהתמקמנו בגסטהאוס אכלנו ארוחת ערב וחפשנו סוכנות של Easy Rider (סוכנות שמציעה טיולי אופנועים במטעים כפרים ומפעלים מסביב לעיר) לסגור איתה את האטרקציה המפורסמת בדאלאת. מצאנו סוכנות אחרי מיקוח קצר הצלחנו להוריד אותם ל-420,000 דונג ליום טיול לכל אחד קבענו להפגש איתם בבוקר.
בבוקר הוחלט שאני ארכב על אופנוע והחבר שטייל איתי יסע עם המדריך. קיבלתי אופנוע ידני ויפה אבל התברר בדיעבד שהוא היה במצב מכני בינוני, הקלאץ' היה קצר מאוד ומד קילמוטרז' שלו לא בייש אפילו מונית ותיקה ועמד על 750,000 ק"מ (!) לקח לי זמן להתרגל אליו ומומלץ גם למי שמנוסה לקחת קטנוע. האטרקציות בטיול:

-מטעי הקפה:
יצאנו לדרך ונסענו למטעי הקפה, לא הרבה יודעים כי קפה משווק בעיקר בשמות כמו קפה ברזילאי, קולמביאני, מקוסטה ריקה וכו' אבל ויאטנם יצואנית הקפה השניה בגודלה בעולם שנייה רק לברזיל. נסענו למטעי הקפה מתברר שהצבע של הפולים בכלל לבן בהתחלה. טעמנו סוגי קפה שונים וראינו את חוות הסמורים יש להם קפה שהם מתגאים בו שנקרא קפה סמורים והוא יקר ונחשב איכותי, נותנים פשוט לסמורים לאכול פולים טריים ואז הם פשוט מפרישים אותם ע"י עיכול בשלמותם לאחר מכן הם מייבשים את הגללים מנקים היטב וטוחנים לקפה.
קנינו קצת קפה והמשכנו.

-יין אורז:
לאחר מכן המשכנו למקום בו מייצרים יין אורז הראו לנו את תהליך ההתססה וההכנה של היין ונתנו לנו לטעום, אחוז האלכוהול לא גבוה מידי אבל תרגישו חמימות על גבול בעירה בגרון אחרי שתשתו את זה.

-מפעל לייצור משי:
בויאטנם מתגאים בכך שהם מייצרים משי באיכות גבוהה, הלכנו למפעל בו הסבירו לנו על הייצור של המשי איך לוקחים את פקעות הגללים ומכניסים אותם בשלמותם למים רותחים בעוד הגולם בחיים, (אם היו מחכים שייצא הפרפר ורק אז היו משתמשים בפקעות האיכות והסיבים היו טובים פחות).
אחרי הביקור במפעל בקשנו מהמדריך שיקח אותנו למסעדה ויאטנמית קטנה בה אוכלים המקומיים הוא לקח אותנו למסעדה בה אכלנו אוכל מעולה שכלל אגרולים מרק פו בשר ואורז בזול ממש. במסעדה ראתה אותנו מקומית נחמדה בגילנו בערך שבקשה להצטרף אלינו ולדבר איתנו אנגלית, היא מורה בבית ספר יסודי ששמחה שיש לה הזדמנות לדבר עם מישהו באנגלית.

-חוות צרצרים:
במזרח אוכלים כל מיני דברים "מיוחדים" אחד מהם זה צרצרים בחווה הראו לנו את כל תהליך גידול הצרצרים מביצים עד להאכלת צרצרים קטנים ועד לאזור הגדולים המוכנים למאכל, בסוף הסיור תחכה לכם צלחת עם צרצרים מטונים עם רוטב צ'ילי בסוף תוכלו להתנסות ולטעום (אם לא כאן אז איפה כן) או לוותר על התענוג.

-מפלים ומקדש הבודהות:
לקראת סוף הטיול המדריך שלנו לקח אותנו לראות מקדשים ומפלים, המפלים יפים והמקדש נחמד. לא תתקלו ביותר מידי מקדשים בויאטנם זוהי מדינה קומוניסטית בה לדת אין חלק מרכזי כמו במדינות השכנות.

*נה טראנג (העיר הרוסית)
לאחר שתי לילות בדאלאת נסענו לנה טראג עיר החוף השניה בטיול שלנו שמציעה בגדול אותם דברים כמו מוי נה אבל ההבדלים ביניהם שבנה טראנג יש חוף חולי שאפשר לרבוץ בו ולשחות בים יש אי קרוב עם פארק מים והעיר עצמה הרבה יותר גדולה.
עוד מאפיין בולט בעיר שבכל מקום יש כיתוב ברוסית אפילו יותר מבויאטנמית יש כאן המון תיירים רוסים והשילוט ברחובות מושפע מכך.
חוץ מללכת לים עם קבוצה של ישראלים שפגשנו לא עשינו משהו מעניין ושמחנו להמשיך הלאה.

הוי אן:
נסיעה להוי אן מנה טראנג לוקחת משהו כמו 3-4 שעות.
העיר עצמה יפייפיה בנויה על נהרות ותעלות מים, סגנון בניה שלה נראה מושפע מסגנון בניה קוליניאלי יש פה אווירה מצויינת ופה נשארנו 3 ימים.
במהלך השהות שלנו תפרנו בגדים מחוייטים (מומלץ מאוד) בזול ממש מחומרים טובים ובאיכות מעולה קניתי מכנסיים מחוייטים ו-3 חולצות מכופתרות שהתופרת הכינה לנו מבד שבחרנו ב-110$.
במהלך השהות שלנו בהוי אן השכרנו קטנעים ונסענו למי סון, שממוקמים במרחק 40 ק"מ מהוי אן.
מי סון זה בעצם מתחם מקדשים עתיקים שזכה להכרה מאונסקו בתור אתר מורשת עולמי ומציגים אותם כאתר מורשת עתיקה ביחד עם האנגקור וואט בקמבודיה, איוטהאיה בתאילנד ובאגאן בבורמה. המקום עצמו יפה אבל לא משתווה לדעתי ביופי לאנגקור וואט או למקדשים בבאגאן.

הואה:
מהוי אן נסענו להואה (4 שעות נסיעה בערך), בהואה יש את העיר הקיסרית זה מה שרוב המבקרים באים לראות, אנחנו סגרנו על טיול שם תמורת 12$ ליום הדרכה עם מדריך שמדריך תיירים ומקומיים באותה קבוצה.

האנוי+האלונג ביי+סאפה

האנוי:
הנסיעה להאנוי הייתה הארוכה ביותר שעשינו בויאטנם, מהואה לקח לנו משהו כמו 14 שעות אותם עשינו בSleeper (אוטובוס שינה).
בהאנוי התמקמנו תחילה בCentral Backpackers שמנוהל ע"י אוסטרלים עבור משהו כמו 7$ למיטה אבל החדרים מרווחים נקיים מאוד והאווירה טובה בערב יצאנו להסתובב בעיר לשתות קצת BIA HOI עם חבר'ה מכל העולם מהגסטהאוס שלנו. בבוקר כשחפשנו ארוחת בוקר שמענו שני תרמילאים ישראלים מדברים ברחוב והמשכנו להסתובב איתם ועם 3 בנות שהצטרפו אליהם עד ליום האחרון שלנו בויאטנם.

סאפה:
החלטנו לנסוע ולעשות ביחד את הטרק בסאפה, אליה נסענו באוטובוס לילה (18$ בערך 7 שעות עם עצירה להחלפת אוטובוס), בסאפה מאוד קר היות והיא ממוקמת באזור גבוה יחסית וההרים סביבה בגובה של מעל 3000 מטר מעל פני הים.
אחרי שהתמקמנו בגסטהאוס הסתובבנו קצת בסאפה וערכנו קניות של בגדים חמים. בסאפה עצמה שזו עיר קטנה אך מרכזית שמשמשת מרכז לכל הכפריים הקטנים מסביב מסתובבות הרבה "מאמות" שמשכנעות תיירים שהכי כדאי להם לעשות את הטרק איתם ולהתארח אצלם בבית. אותנו תפסה מאמא ג'ו היא הייתה מצחיקה סגרנו איתה על מחיר של 20$ בערך לטרק וללינה ולארוחות אצלה בבית היא שמה לנו על פרק היד מעין צמיד שמסמן למאמות אחרות "החבר'ה האלה שלי תתקדמו!".
למחרת יצאנו לטרק עם זוג אוסטרלים שמאמא ג'ו בקשה מאיתנו לא לספר את המחיר האמיתי שהיא נתנה לנו (להם היא תקעה איזה 40$). ההליכה עצמה לקחה 5.5 שעות בערך עד שהגענו לבית שלה בדרך עברנו בשוק מקומי בו ראינו איך השוק מתנהל.
הדרך לכפר של מאמא ג'ו יפה מאוד עם הרבה טרסות אורז, נופים יפים של הרים גירניים, הדרך לא הייתה קשה מידי היה רק קצת קר והרבה ערפל.
מאמא ג'ו הכינה לנו ארוחות צהריים וערב טעימות שאותם אכלנו עם המשפחה שלה, ישנו בקומה העליונה ובבתים שלהם יש מדורה לחימום ולבישול המקום שישנו היה עשוי מרצפת קרשים עם רווחים והיה ממוקדם מעל המדורה (מספיק גבוה מעל), זה עזר לנו להתחמם בלילה אבל נדבק בנו ריח של סלמון מעושן.
חזרנו באותה דרך מהטרק לסאפה ונפרדנו ממאמא ג'ו לשלום.

חזרנו ליום סידורים והתארגנות בהאנוי שכלל כביסות וסגירות נסיעה להאלונג ביי.

האלונג ביי:
השיט בהאלונג ביי (מפרץ האלנוג), יש מבחר סוגים ומחירים של אניות לשיט אנחנו בחרנו באניה לא זולה אבל לא אניות פאר, שלמנו 85$ עבור הסעות להאלונג וחזרה, שייט סדנה קצרה להכנת אגרול, שייט קאייקים ואוכל ליומיים.
המפרץ עצמו היה יפה מאוד וזכינו למזג אוויר טוב וללא ערפל שאפשר לנו לראות את הנוף מסביב, עבור השתייה (פחיות בירה, אלכוהול ומשקאות קלים) משלמים זה לא כלול במחיר, יש מעין סירות קטנות כמו מעין שקם ששט בין אניות ומנסה למכור למטיילים בזול יותר, אנחנו לא קנינו מהסירות כי חשבנו שזה לא מכובד.
ביום שטנו וירדנו במין אי עם מערה עליו, עשינו שייט של קאייקים וסדנת הכנת אגרולים ובלילה שלנו בשיט לווה בהרבה בירות צחוקים ומשחקי קלפים.

האנוי לילה אחרון ביחד:
חזרנו להאנוי בידיעה שמכאן החבר'ה מתפצלים להמשך הטיול קניתי כרטיס טיסה ללאוס ללאוס ( יש אופציה זולה בהרבה אוטובוס של 30$ אבל עם המלצות ממטיילים אחרים על נסיעה נוראית של 30 שעות העדפתי לוותר), חבר שלי מהצבא קנה כרטיס טיסה לתאילנד ושאר החבר'ה עשו בוקינג לאוטובוס להואה להמשך טיול בדרום ויאטנם יצאנו ושתינו בירה מקומית ביחד באיזה מועדון טוב בבוקר כל אחד המשיך לדרכו.

(adsbygoogle = window.adsbygoogle || []).push({});

טיפים

  • לויאטנם צריך להגיע עם ויזה מוכנה מראש, תדאגו לעשות לפני ההגעה
  • מעצמה קולינארית: חוץ מויאטנם הייתי בטיול בעוד 8 מדינות שונות באזור "המזרח הרחוק". לפי דעתי האוכל בויאטנם היה טעים מיותר מכל שאר המדינות ובפער, נצלו את הטיול בויאטנם לנסות ולטעום מאכלים מקומיים

תגובות


התגובה שלך

יש לך מה להוסיף? רוצה לשאול את הכותב/ת שאלה? פשוט לזרוק מילה טובה?

בקשה קטנה - אין לבקש ייעוץ באופן פרטי, נסו לשאול שאלות כאן וכך המידע יהיה זמין לכולם
אנונימי ( להתחברות )